תהליך טבעי או סיכון מיותר? כל מה שחשוב לדעת על לידות ביתיות

בשנים האחרונות עולה מספרן של הנשים שבוחרות להפנות את גבן לרפואה הציבורית וללדת בסביבה ביתית ומוכרת יותר. "אפילו הסיכון הקטן ביותר שלידה תסתבך לא מצדיק את החוויה הביתית", מזהיר רופא בכיר. "גם בבית חולים יש סכנות", אומרת מנגד מיילדת - חלוצת הלידות הביתיות בארץ. האם אכן מדובר בתהליך מסוכן או טבעי? בדקנו.

הגרף חד וברור: שיעור הנשים שבוחרות ללדת בסביבה הביתית, ממשיך לעלות בשנים האחרונות.  התומכים בתופעה, יטענו כי לידה היא תהליך טבעי ואין כל סיבה לעבור אותה במקום מנוכר כמו בית חולים. מנגד, מזהירים רופאים מומחים כי מדובר בסכנה של ממש, הנשקפת גם ליולדת וגם לעובר. 

 "לצערי, ראיתי לא מעט אסונות שאירעו כתוצאה מלידות ביתיות", אומר ד"ר בני חן, מנהל תחום רפואת נשים ב"מאוחדת" ורופא בכיר ביחידה לרפואת העובר ב"תל השומר", העוסק בתחום למעלה מ 40 שנה. "באופן כללי, אני בהחלט יכול להבין את הצורך ללדת במקום ביתי יותר, ואין ספק שבית חולים הוא אינו מקום אידאלי עבור מטרה זו. למרות זאת, ועל אף שייתכן כי בהחלט יש מקום לשיפור בתוך המערכת, חשוב להבין כי כאשר נאלצים להתמודד עם סיטואציות מורכבות ומסוכנת שעלולות להתעורר בעת לידה שמסתבכת, מוטב שזה יקרה בבית החולים - מקום שבו קיימים כל התנאים המאפשרים את הצלת חיי היילוד והאם". 

"האישה הגיעה לבית החולים במסוק כאשר היא נושאת תינוק כחול ומפרכס בידיה"

ד"ר חן מספר על מקרה שארע בזמן שעבד באחד מבתי חולים בארה"ב, אותו לא ישכח לעולם:

"באחת המשמרות שלי הגיע אליי זוג צעיר לבית החולים שהובהל במסוק. האם החזיקה בידיה תינוק כחול מפרכס, והשיליה עדיין הייתה בתוכה. כשתחקרתי את בן הזוג, הוא הסביר שמדובר בלידה שהחלה לפני 25 שעות. מהר מאוד הסתבר לי שמדובר בזוג שהחליט לבצע לידה ביתית ללא כל עזרה חיצונית, לאחר שקרא ספרים בנושא וקנה ציוד רלוונטי. הבעיה החלה כאשר האב ניסה ליילד את העובר ואז הבחין במים עכורים שיצאו במהלך הניסיון. למרבה הצער, הוא לא הבין שהעניין עלול להעיד על מצוקה עוברית כפי שהתרחשה. לאחר שניסה לשמוע את דופק העובר בעזרת הציוד שהיה ברשותו וללא הצלחה, יילד את אשתו . רק לאחר כ-20 דקות בהן התינוק לא זז ולא בכה, החליט לקרא לחבר. כשזה הגיע למקום והבין שמדובר בתינוק שלא זז, הוא הזמין אמבולנס.לצערי, זה כבר היה מאוחר. כשהם הגיעו לבית החולים, התינוק סבל מפגיעה מוחית ומנזק שנגרם לצמיתות".

למעשה, בשלב זה הבעיות רק החלו לדבריו: "גם אחרי שהסיטואציה הייתה ברורה, האישה עדיין סירבה להיבדק וביקשה להוציא את השיליה בעצמה כדי 'לקבור אותה בטבע', על אף שהזהרנו אותה שהיא עלולה לסבול מקרעים בנרתיק ושרצוי שתיבדק ותאפשר לנו להוציא אותה, היא סירבה לכך ולבסוף אכן הוציאה אותה בעצמה. לאחר שבועיים, היא חזרה למחלקה כשהיא סובלת מכאבי תופת. בדיעבד הסתבר שהיא סבלה מקרעים בנרתיק שנוצרו בגלל אותה יד בלתי מיומנת של בן הזוג, שגרמה לנזק גדול בעת הניסיון ליילד. לבסוף, נדרש ניתוח בהרדמה כללית על מנת לתקן את העוול שנגרם לה. חשוב לציין כי במקרים רבים, גם לאחר שהלידה עוברת בשלום, האם עצמה עלולה לסבול מסיכונים ומפגיעות כתוצאה מהתהליך. לצערי, אני נתקל במקרים רבים של נשים שמגיעות עם קרעים בדרגה חמורה, שעלולים  לגרום לבעיות בסוגרים ולהוביל למצב של אי שליטה ביציאות. ואלה עוד המקרים ה'קלים', כפי שתוכלו להבין מהמקרה שתואר'".

ניסינו לבדוק: האם יש צד נוסף למטבע, ומה בכל זאת גורם לנשים לבחור בלידה מהסוג הזה למרות הסכנות?

ובכל זאת, כשאת שומעת על מקרים שהסתיימו בצורה פחות אופטימית זה לא גורם לך לחשוב אחרת?

"לא. גם בבתי חולים יש סיכונים וגם שם לידה עלולה להסתבך. ואם יש סיכון מינימלי כזה בבית, אני מעדיפה לקחת אותו ולחוות לידה אמתית".

"אכן רוב הסיכויים שלידת בית לא תסתבך. אבל כשקורה מקרה כזה, מדובר בסיכון גדול ומיותר"

ד"ר חן מודה שרוב לידות הבית אכן עוברות בשלום. הבעיה, לדבריו, נובעת מכך שבניגוד לבית חולים, כשלידת בית מסתבכת הסיכוי לעזור ליולדת פוחת באופן משמעותי: "ניקח לדוגמה מקרה שארע בזמן לידת בית במהלכה התינוק התהפך למצב עכוז. במצב כזה ראש התינוק נתקע ונדרש להעבירו לניתוח קיסרי תוך שניות. מדובר במצב מסוכן ביותר: מה אמורה לעשות אישה שבחרה באופן הלידה הזה? הרי גם אם יזמינו אמבולנס, סביר להניח שייקח לו לפחות כמה דקות להגיע ובמקרים מסוימים, עקב מיקום גאוגרפי רחוק, פקקים ועוד - הרבה מעבר לכך. אי לכך, לא ברור לי מדוע לקחת אפילו רבע סיכון שסיטואציה כזאת תתרחש, בידיעה שאי אפשר לקחת צעד לאחור כאשר היא מתרחשת".

אבל יש שיטענו שגם בבתי החולים קיים סיכון

"אני מסכים שבית חולים הוא אינו מקום אידאלי וכאמור, טעויות בהחלט עלולות לקרות. יתרה מכך, אוכל בפירוש להעיד שבמקרים מסוימים אפילו מבוצעים גם ניתוחים קיסריים שאינם הכרחיים, מתוך רצון לא לקחת סיכונים מיותרים. אבל העובדות בשטח פשוטות: כשנוצר מצב שבו נדרש לבצע ניתוח דחוף או להשתמש בעזרים ובאנשי מקצוע מיומנים, כדאי מאוד שהיולדת תהיה בסביבה מקצועית ומוסמכת כמו בית חולים, שתכלול את כל מה שצריך על מנת לספק מענה כגון ניתוח קיסרי או לידת וואקום, שעשויים להציל חיים".

ישראל ביחס לעולם: "בארה"ב יש חדרי לידה באווירה ביתית בתוך מתחם בית החולים"

לעומת זאת, במקומות אחרים בעולם הקימו מרכזי יילוד, הכוללים מיילדות ורופאים מיומנים. "מרכזים אלה בדך כלל נמצאים ממש בסמוך לבית חולים ציבורי שיכול להעניק מענה בשעת מצוקה ולכן נחשבים למקומות לגיטימיים ובטוחים יחסית. בארה"ב למשל, הקימו בתוך בתי החולים מחלקה של חדרים ביתיים שנועדו ללידה. בסוף המסדרון יש חדר ניתוח והמיטה הסטנדרטית בחדר יכולה להפוך למיטה מקצועית ללידה בשעת הצורך. אני חושב שמדובר בפתרון הטוב ביותר עבור נשים המעוניינות ללדת באווירה ביתית במקום בטוח".

כיצד היית מייעל את התהליך בארץ?

"אני חושב שאם היה אפשר להקים חדרים אינטימיים וביתיים בתוך מסגרת בית החולים, כפי שנהוג במקומות מסוימים בארצות הברית, זה היה יכול להוות פתרון טוב עבור נשים שמעוניינות לעבור לידה באווירה ביתית במקום בטוח. 

בנוסף, הייתי מציע להגדיל את התקנים ואת מספר המיילדות בבתי חולים. כיום, המיילדות כורעות תחת העומס ולעיתים הן מתקשות להעניק את תשומת הלב הנדרשת. אגב, בדיוק בהקשר זה אני מאמין שבהחלט קיים מקום ראוי למקצוע הדולה שעשוי לסייע במצבים רבים להרגעת היולדת ולסיוע נפשי.

ד"ר חן מציין שמעבר לסיכונים הרבים שצוינו, קיימת חשיבות רבה גם לשהות המקובלת בבית החולים בימים שלאחר הלידה. "כבר נתקלתי במקרים שבהם, יולדת שעברה לידה תקינה כביכול, סבלה מדימום קיצוני לאחר הלידה, שדרשה התערבות מידית במטרה להציל חיים".

מדוע אין יותר מרכזי לידות טבעיים בתוך בתי החולים בארץ?

"היום אפשר ללדת טבעי בכל בית חולים, בחדר ייעודי או בחדר סטנדרטי. עם זאת, במקרים מסוימים העניין בהחלט נתון לשיקול הצוות המקצועי. כאשר מדובר במקרים שבהם קיימת סכנה לעובר או ליולדת ייתכן שלא יאשרו את התהליך הטבעי. לא מזמן שמעתי על סיטואציה שהתרחשה בבית החולים, במהלכה התגלו סימנים חמורים למצוקה עוברית והרופא הורה על ניתוח קיסרי דחוף. הדולה ששהתה במקום עודדה את האם להתנגד לעירוי ועשתה כל שביכולתה למנוע את התהליך הרפואי שהיה נדרש. בסופו של דבר, הרופא היה צריך לקחת החלטה. הוא ביקש מהדולה לעזוב והמשיך עם התהליך הניתוחי. בדיעבד, הוא פשוט הציל את התינוק הזה".

למרות הדברים ד"ר חן מבקש להבהיר את דעתו בנושא מקצוע הדולה: "אני חושב שזה בהחלט נפלא שיולדות בוחרות לעיתים להיעזר בגורם מרגיע כמו דולה, שאכן מסייעת להן במקרים רבים לעבור את התהליך באופן נעים יותר. עם זאת, חשוב שהדולה לא תתערב בתהליכים רפואיים שאינה מוסמכת בהם אשר עלולים לסכן את מהלך הלידה".

קראו עוד: בדיקות הריון: מהן הבדיקות החיוניות ומתי מתבצעות? [מדריך]

ומה לגבי לידה ביתית שמתבצעת על ידי רופא? "כשאין ציוד ותמיכה מקצועית מסביב, גם רופא שמבצע את הלידה הביתית מעמיד את היולדת ואת העובר במצב מסוכן", מסביר ד"ר חן. "לא מזמן הגיעה אלינו יולדת שנתפרה על ידי רופא שיילד אותה בבית. לצערי, מאחר שתנאי השטח לא אפשרו את ביצוע התהליך בתאורה המתאימה, הרופא לא הבחין בעומק הקרע והיא הגיעה אלינו כשהיא סובלת מכאבים ומקרע בדרגה 3. דוגמה למקרים חמורים יותר כבר צוינו".

לסיום, אי אפשר שלא לתהות: הרי בסופו של דבר בתי חולים הם עסק כלכלי. האם ייתכן כי אינטרסים אלה עומדים לעיניה של המערכת המעודדת לידה במסגרת ציבורית?

"אני יכול להעיד בלב שלם כרופא שעובד 40 שנים בתחום, שהאינטרס היחיד של רופאים, מיילדות ומיילדים, זה לבצע לידה שבסופה יוצא תינוק בריא לאישה בריאה. זה נכון שכל לידה מהווה הכנסה נוספת לבית החולים, אבל העובדה שאני בוחר לבצע לידת וואקום או מלקחיים לא גורמת לי להרוויח יותר או פחות וגם היולדת מקבלת משכורת שאינה מותנית במספר הלידות.

ברור שלבית החולים יש אינטרס כלכלי, כגוף שמקבל תגמול מביטוח לאומי עבור כל לידה, אבל זה לא מפחית מעצם חשיבות העניין. לצורך העניין, גם רופא שמבצע ניתוח לב פתוח מרוויח את שכרו, ועדיין – הוא עושה את עבודתו נאמנה".

מספר לידות בית שבוצעו בישראל מכלל המגזרים בחמש שנים האחרונות בהתאם לנתוני משרד הבריאות

סה"כ מספר לידות בית	שנה
2012	573
2013	593
2014	572
2015	579
2016	626

"גם בבתי חולים קיימים סיכונים"

אילנה שמש, מחלוצת הלידות הביתיות בארץ, מחברת הספר "ללדת בבית", יילדה כבר למעלה מ 1200 לידות בית.

בניגוד לד"ר חן, היא דווקא סבורה שלידה ביתית היא בתהליך בטוח וטבעי, שכל אישה בהריון בסיכון נמוך יכולה לעבור: "כשלידה ביתית מתבצעת על ידי איש מקצוע מוסמך, עם הציוד המתאים וכאשר מדובר בהריון בסיכון נמוך והבית קרוב לבית החולים – אין כל מניעה מלידה בסביבה ביתית מוכרת ונעימה".

ובכל זאת, סביר להניח שיצא לך להיתקל גם בבעיות במהלך עבודתך

"אכן נכחתי גם בסיטואציות בהן היולדת נדרשה לסיוע בבית החולים. מדובר בערך 10% מהלידות הביתיות, ולרוב לא מדובר במקרים דחופים. כשמתעוררת בעיה במהלך הלידה, כשהתינוק נזקק לטיפול או כשהאם סובלת מתופעות כגון דימום יתר, בהחלט מומלץ לפנות לטיפול בבית החולים".

השאלה היא מדוע לקחת את הסיכון שזה יקרה?

התשובה פשוטה: "כי הסיכוי שלידה תסתבך בבית היא לא גדולה מזו שבבית החולים. מעבר לכך, כשנדרשת התערבות רפואית אפשר לפנות לבית החולים ולרוב דברים לא מסתבכים בן רגע. יש כללים מאוד ברורים שמעידים על כך שהבית לא מהווה מקום בטוח ללידה. לעומת זאת, בבית חולים אחוז הלידות הקיסריות גבוה יותר, וגם השימוש באפידורל נפוץ יותר. מישהו בכלל מדבר על הסיכונים הכרוכים בלידה קיסרית שמסתבכת או בהשלכות רפואיות שנגרמות כתוצאה מאפידורל?"

משרד הבריאות:  "מקרים בסיכון עשויים להיות מאובחנים בשלב מוקדם יותר במסגרת חדרי לידה"

ביקשנו את תגובת משרד הבריאות לדברים, ושאלנו האם הם נערכים לשפר את התנהלות הלידות המבוצעות במסגרת בתי החולים? להלן התגובה:

"המשרד חקר בעבר מספר מקרים שהסתיימו בפגיעות חמורות. מפאת החיסיון לא נוכל להרחיב על המקרים אולם נדגיש כי תוחקר גם מקרה שהסתיים במות היילוד. עמדתנו המקצועית היא כי היארעות של מקרים כאלו במסגרת חדרי לידה עשויה להיות מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר ולשפר את היכולת להתמודד איתם בפרק זמן קצר.   

בנושא הגדלת התקנים למיילדות

בשנה שעברה הוגדלו תקני המיילדות בכול מה שקשור לעמדת המיון המיילדותי המהווה חלק מחדר הלידה. השנה נפתחו שישה קורסים להכשרת מיילדות הפרושים על פני כל הארץ. כך נגדיל את מספר המיילדות בפועל. אנו פועלים לשינוי מנגנון עדכון תוספת התקנים כך שיהיה רגיש ומדויק יותר במתן המענה לצורך בתקנים, בהתאמה להיקף הפעילות של חדרי הלידה. זו עבודה שנעשית במשותף עם הסתדרות האחיות והאוצר.