חושדים שהילד אלרגי למזון מסוים? כל השאלות – והתשובות החיוניות

אלרגיה למזון היא מצב מסכן חיים המטריד אנשים רבים בישראל. בעשור האחרון חלה מהפיכה אמתית באבחון וטיפול בה, וכתוצאה מכך רבים יכולים לחזור לאכול את המאכלים האסורים. מהי אלרגיה למזון, כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול העדכניות ביותר? כל המידע בכתבה הבאה

מאת: פרופ' אגמון-לוין וד"ר מעוז-סגל, AAI
המרכז הישראלי לאלרגיה
מומחיות לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מטפלות בכל תחלואות מערכת החיסון בילדים ובמבוגרים
הצג טלפון


אלרגיה למזון היא מצב מסכן חיים המטריד אנשים רבים בישראל, ילדים ומבוגרים כאחד, ובעיקר הורים לילדים אלרגיים. עד לשנים האחרונות אדם אלרגי הונחה על ידי רופאיו להימנע כל חייו מהמאכל הגורם לאלרגיה. בעשור האחרון חלה מהפיכה אמיתית באבחון וטיפול באלרגיה למזון, וכתוצאה מכך, לאחר אבחון ובירור מתאימים, רבים מהחולים האלרגיים יכולים לקבל "פטור מהאלרגיה", לחזור לאכול את המאכל האסור, להפסיק לחשוש ולנהל אורח חיים רגיל. מהי אלרגיה למזון, כיצד היא מאובחנת ואילו דרכי טיפול קיימות? המדריך המלא. 



באיזה גיל מתפתחת אלרגיה למזון ומהם התסמינים שיעידו עליה?

אלרגיה למזון יכולה להופיע בכל גיל  וגם במבוגרים, אך לרוב תופיע בגיל הינקות עם החשיפות למזון ה"אסור". אלרגיה למזון מתבטאת בתסמינים שונים החל מתפרחת על הפנים, או על הגוף (דוגמת אורטיקריה), נפיחות של הפנים, קוצר נשימה (אסתמה), בחילות והקאות, ועד לאניפלקסיס (תגובת אלרגית ססטמית מסכנת חיים). תופעות אלה יופיעו לרוב תוך דקות ספורות ועד שעתיים מהחשיפה למזון. תגובה אלרגית כזו מוגדרת בשפה המקצועית כאלרגיה למזון מתווכת על ידי IgE mediated) IgE), ויכולה להופיע גם בעקבות חשיפה לכמות מזון מזערית, ולכן קיים חשש ממזונות ה"עלולים להכיל" את המרכיב האלרגי.  בכל חשד לאלרגיה למזון – יש להמנע מחשיפה לאותו המזון ולהגיע לבירור במרפאת האלרגיה בהקדם.




 אלרגיה למזון יכולה להופיע בכל גיל, אל לרוב תופיע בגיל הינקות עם החפישות למזון האסור




מה ההבדל בין "אלרגיה למזון" ל"רגישות למזון"? 

אלרגיה היא סוג אחד של רגישות למזון. ישנם סוגים נוספים של רגישויות למזון, והבירור במרפאת האלרגיה מסייע להבדיל בין רגישות שהיא "אלרגיה למזון" לבין רגישויות אחרות, דוגמת רגישות למזון שאינה מתווכת על ידי IgE:



רגישות למזון שאינה מתווכת על ידי IgE
מופיעה בעיקר בילדים עד לגיל שלוש ומתבטאת בכאבי בטן, הקאות, יציאות דמיות ואפטיות.


אי סבילות למזונות  כמו לקטוז (סוכר החלב) , גלוטן (צליאק) ואחרים
אי סבילות מסוג זה תגרום לכאבי בטן, שלשולים, אנמיה, אך לא לתגובות אלרגיות. אי סבילות למזונות אינה מצב מסכן חיים, אך היא מחייבת אבחון וטיפול (בעיקר הימנעות ממזונות מסויימים בהתאם לתוצאות האבחון). 




לאתר של המרכז הישראלי לאלרגיה ומערכת החיסון לחצו כאן 



מה מומלץ לעשות במצבים בהם הרופא הנחה אתכם להמנע  ממזון מסוים?

 במצבים בהם הרופא המטפל הורה על הימנעות ממזון מסוים, חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות ולהימנע מהמזון החשוד ולהגיע לבירור אלרגי בהקדם האפשרי. חשוב להדגיש כי הימנעות מחשיפה למזון (בעיקר בילדים צעירים) לאורך זמן ממושך אינה מומלצת ואף עלולה בעצמה לעורר אלרגיה לאותו המזון, או לפגוע בבריאות הכללית של הילד (כתוצאה למשל דיאטה לא מאוזנת, חסר בוויטמינים, סידן, אנמיה ועוד). לכן, חשוב מאוד להשלים את הבירור האלרגי, ובמידת האפשר לחזור ולצרוך את אותו מוצר המזון. 



איך עושים טסטים לאלרגיה למזון?

תבחינים (טסטים) הם שלב חיוני, אך לא מספיק לאבחון אלרגיה למזון. לתבחינים בלבד, אין משמעות ללא חוות דעת רופא אלרגיה המתייחס לכל המדדים של התגובה החשודה, לרבות באיזה מזון מדובר, מהם התסמינים וכמה זמן לאחר האכילה הם הופיעו. ישנם מספר סוגים של טסטים לצורך אבחון של אלרגיה למזון:


תבחין עורי  (Spt – Skin Prick Test)

במהלכו מטפטפים טיפה או דוגמים מהמאכל האסור, ומבצעים שריטה עדינה על העור, התוצאות נקראות לאחר 15 דקות. ניתן לבצע תבחין עורי מבקבוקונים יעודיים לכך או מהמזון הטרי. 

בדיקות דם לאלרגיה 

בבדיקות אלו נבדקת נוכחות של נוגדני IgE סגוליים כנגד מזונות שונים בדם החולה. בדיקה דם זו נחוצה רק במקרים מיוחדים ולא מומלץ לבצע אותה כבדיקת סקר, אלא רק בהמלצת אלרגולוג מומחה. 

לפי תוצאות תבחיני העור (ובדיקות הדם בחלק מהמקרים) מבצעים הערכה של חומרת האלרגיה למזון החשוד. חשוב להדגיש כי התבחינים בעצמם אינם מספיקים כדי לקבוע אלרגיה למזון ונדרשת הערכה רפואית וביצוע של מבחן תגר (חשיפה למזון האסור) במרפאת האלרגיה בכדי לוודא אבחנה של אלרגיה.   


  

כיצד מטפלים באלרגיה למזון? 

כיום ניתן להציע למרבית הילדים (וגם לחלק מהמבוגרים) האלרגיים למזון טיפול אשר יאפשר להם לצרוך מזון זה. הערכת אלרגולוג חיונית לצורך קבלת הנחיות המתאימות למטופל, ובמידת האפשר לצריכת המזון "האסור". הטיפול באלרגיה למזון יתבצע במרפאות לאלרגיה ייעודיות לטיפולים אלה ו/או במרפאות בבתי החולים הגדולים. חשוב לזכור כי ניתן וכדאי לברר אלרגיה למזון בכל גיל ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. הטיפול באלרגיה למזון מותאם לגיל המטופל (צעירים מגיל ארבע או מבוגרים יותר) .




כיום ניתן להציע טיפולים שונים לאלה הסובלים מאלרגיה למזון, שיאפשרו את צריכת המזונות להם קיימת רגישות 



מהי אימונותרפיה למזון ? 

אימונותרפיה הוא טיפול (תרפיה) לתקלה במערכת החיסון (אימונו). במהלך הטיפול אנו מנסים לבצע "השראת סבילות" הדרגתית למזון האסור כדי שמערכת החיסון תפסיק להגיב לאותו מזון, והמטופל יוכל לחזור ולאכול אותו. מעבר להשראת סבילות למזון , נמצא כי לאימונותרפיה השפעה טובה על איכות חייו של המטופל ובני משפחתו.



האם אפשר להבריא מאלרגיה למזון ? 

כן ! בהחלט ! החלמה ספונטנית היא החלמה מלאה המתרחשת ללא כל התערבות רפואית  לרוב במהלך השנים הראשונות לחיים (עד גיל  4-6 שנים). החלמה לאחר אימונותרפיה לאלרגיה למזון (המתבצעת במרפאות האלרגיה) שונה מהחלמה ספונטנית ומחייבת הצמדות מלאה להוראות רופא האלרגיה. חשוב לזכור כי עד לקבלת הנחיות ממרפאת האלרגיה אסור לנסות ולאכול את המזון החשוד כגורם לאלרגיה (גם לא בכמויות קטנות) באופן עצמאי.



האם אפשר למנוע אלרגיה למזון? 

בניגוד לאמונה הרווחת כי יש להימנע מחשיפה למזונות אלרגניים (חלב, בוטנים, אגוזים, שומשום, ביצים וכדומה) , ובפרט בילדים עם נטיה לאלרגיה "במשפחה" וכך למנוע אלרגיה, היום ההמלצה היא  דווקא על חשיפה מוקדמת למזונות אלרגנים  הללו , ובכך למנוע (מניעה ראשונית) אלרגיה למזון. 


הדוגמה המוכרת לכולם היא "מחקר הבמבה", בו הוכח כי דווקא חשיפה לבמבה בגיל צעיר מאוד ( 4-6 חודשים) הפחיתה את מידת הרגישות לבמבה (לבוטנים) במהלך השנים לאחר מכן. 




מחקר הבמבה הוכיח: חשיפה לבמבה בגיל צעיר הפחיתה את מידת הרגישות לבוטנים לאחר מכן 



חשוב לזכור כי הנחיה זו נכונה לילדים אשר אינם אלרגים למזון, כמניעה של התפתחות האלרגיה. במידה וקיים חשש כי הילד אלרגי מומלץ להתייעץ עם רופאי האלרגיה בטרם חשיפה.   



מניעת אלרגיה בהריון והנקה – מה עלי לעשות? 

על האם לאכול כרגיל, אין הוכחה כי מניעת חשיפה למזון תמנע אלרגיה ליילוד או לתינוק יונק.  עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לשקול תוספת של פרוביוטיקה, זאת לאחר התייעצות עם רופא האלרגיה. 



האם אלרגיה למזון היא מחלה גנטית ? 

אלרגיה בדומה למחלות רבות של מערכת החיסון "עוברת במשפחה" . לכן, במשפחות עם רקע אטופי (נזלת אלרגית אסתמה, אסתמה של העור-Atopic dermatitis) וכאשר יש בני משפחה נוספים שסבלו מאלרגיה למזון, קיימת סבירות גבוהה יותר לשאר בני המשפחה לפתח אלרגיה וזאת לעומת האוכלוסייה הכללית. עם זאת, יש חשיבות רבה גם לסביבה בה גדל המטופל, ולכן באותה משפחה אח אחד יכול להיות אלרגי והשני לא אלרגי, או שהאחד יפתח אלרגיה למזון והשני אלרגיה לאבק. השוני טמון  בנוסף לגנטיקה גם בגורמים סביבתיים, כמו  זיהומים בילדות, חיסונים, חשיפה למזון בגיל מוקדם ועוד. 



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם המרכז הישראלי לאלרגיה השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אורטיקריה (סרפדת)

ד"ר רמית מעוז-סגל

ד"ר רמית מעוז-סגל
ד"ר רמית מעוז-סגל הינה מומחית לרפואה פנימית, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ורופאה בכירה במכון האוטואימוני בבית החולים תל השומרד"ר רמית מעוז סגל מבצעת במרפאתה בירור של מחלות אלרגיות ומחלות של מערכת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • גרד כרוני בעור
  • דב
  • 02/09/2018 11:48
  • שלום! כבר מספר שנים אני סובל מגרד טורדני בכל הגוף. הגרד ממושך ומטריד, בכל הגוף, ולא מותיר סימנים על העור מלבד אדמומית קלה לאחר גירוד. לעיתים הסיבות לגרד הן חשיפה לשמש או למים חמים, פעילות גופנית, מצבי לחץ והתרגשות, ולעיתים בלי סיבה ידועה. בעיקר בשעות הערב המאוחרות. טיפול באנטי-היסטמין מסייע להקלה למספר ימים, וחוזר חלילה. בילדותי סבלתי מאטופיק דרמטיטיס, האם לדעתך מדובר באטופיק או באורטיקריה, או דבר אחר? מה הטיפול המומלץ לדעתך? אנטי-היסטמין מועיל אך בעל תופעות לוואי. תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גרד
  • דר רמית מעוז סגל
  • 02/09/2018 17:41
  • שלום לך. לא ניתן לאבחן את הבעייה ללא בדיקה גופנית אז כדאי להבדק. יש גם אנשים שקיימת אצלם בעייה משולבת של אסטמה של העור בשילוב על אורטיקריה.!בברכה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התפרצות אורטיקריה אחרי שינה - האם יש קשר?
  • רון
  • 18/08/2018 22:42
  • שלום, מזה כשלושה חודשים אובחנתי עם אורטיקריה כרונית. פריחה וגרד המופיעים ברמה יומית, בעיקר באזור הירכיים והרגליים. (הפריחה לראשונה הופיעה במהלך שבוע 6 להריון שלצערי הסתיים בהפלה בשבוע 9, ומאז לא חלפה) שמתי לב לתופעה שחוזרת על עצמה, הפריחה מופיעה כל בוקר באופן קבוע (אחרי שנת לילה) ונעלמת כעבור כמה שעות. לעיתים הפריחה מופיעה בנוסף גם בהמשך היום, אבל לרוב רק אחרי שהתעוררתי משנת צהריים או אם נרדמתי לזמן מה בערב. כך שאם לדוגמא לא ישנתי אחה"צ/ערב כמה שעות, אז היא לא תופיע בשעות אלו. כאמור בבקרים, היא מופיעה באופן קבוע ובדרגות שונות. שאלתי היא - האם יש קשר בין התפרצות הפריחה למנוחה של הגוף? מה יכולה להיות הסיבה שהפריחה מופיעה לאחר שאני מתעוררת משינה? האם יש קשר או זה כך במקרה? אודה מאד לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך. הסיבה להופעה התפרחת בבוקר היא שינויים ברמות הורמונים בין הלילה לבוקר כפי שמתרחש אצל כולנו באופן טבעי. קיימים חולים אצלכם האורטיקריה מופיעה רק בערבים מסיבה זו .. בכל מקרה , במידה ויש לך תפרחת ברמה יומיומית עליך לקבל טיפול . בברכה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אורטיקריה בעקבות שינויים הורמונליים
  • רון
  • 19/08/2018 23:52
  • ראשית, תודה רבה לך על המענה! בעקבות תשובתך והקשר בין שינויים ברמות ההורמונים להופעת התפרחת, עולה לי שאלה נוספת: עבור ההריון שצוין לעיל ולצערי הסתיים בהפלה, טופלתי בזריקות של מנופור 200 במשך כתשעה ימים ואוביטרל לפני ההזרעה (קודם להריון זה, היה הריון כימי שגם התקבל בעקבות טיפול הורמונלי זהה) האם לדעתך ייתכן שהאורטיקריה פרצה אצלי בשל הטיפול ההורמונלי שקיבלתי בשלושת החודשים שקדמו להתפרצות? האם לדעתך הטיפול ההורמונלי יכל להוות טריגר לכך?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אורטיקריה כרונית עשרות שנים
  • יפעת
  • 07/08/2018 09:48
  • האם אפשר לרפא לאלתר את המחלה הזוועתית הזאת שאני סובלת ממנה 40 שנה????? אני כבת 60. ברגע שאני פורחת אני לוקחת כדור נגד אלרגיה ואחרי חצי שעה נעלם אך גורם לי לחולשה ועייפות. זה מתפרץ אצלי בעיקר בעונת הקיץ ובזמן סטרס.מה הסיבה למחלה זו ואיזה טיפול ניתן להתפטר ממנה לאלתר? מדוע כשאני בלחץ/מתח/עייפות יתר - זה מתלקח?? תודה על המענה שאקבל.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך . לא תארת את התפרחת אני מניחה שאת סובלת מאורטיקריה. האם מדובר במחלה כרונית או בהתפרצויות מדי פעם? אני ממליצה שתגיע להבדק על מנת לראות את התפרחת המדוברת ולהתאים עבורך טיפול. לאחר בדיקה אוכל לענות על כל שאלותיך. בברכה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תגובה כתגובה
  • יפעת
  • 07/08/2018 16:42
  • מה הכוונה "מחלה כרונית"? יום יומי?? אם כן, זה לא קבוע. זה מתפרץ מידי פעם בעיקר בעונת הקיץ, לפעמים זה יום יום בעיקר באיזור הירכיים, ואני בולמת את ההתפשטות ע"י כדור נגד אלרגיה. לפעמים פעם ביומיים. לפעמים בזמן עייפות יתר - מתפרץ. זה סבל שקשה לתאר.בעבר הרחוק הרגשתי חנק בפנים הגרון, במיון אמרו לי שזה אנגיואדמה, אישפזו אותי עם עירוי וסטרואידים ועבר. לפני הרבה שנים עשו לי טסטים - ולא מצאו למה אני אלרגית. חלום חיי לדעת למה אני אלרגית ותרופה שתרפא אותי לתמיד.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר רמית מעוז-סגל ד"ר רמית מעוז-סגל
מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית קרא עוד
ד"ר רמי טמיר ד"ר רמי טמיר
מומחה לאימונולוגיה קלינית ולאלרגולוגיה, מומחה... קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל