אפילפסיה בילדים: מה גורם לה ואילו טיפולים יעזרו?

כ- 20% מכלל חולי האפילפסיה הם ילדים. מחלה זו מתבטאת בפרכוסים חוזרים הנובעים מפגם בפעילות החשמלית המוחית: מהם הגורמים לאפילפסיה, איך ניתן לאבחן ומהם הטיפולים שיסייעו? כל המידע בכתבה הבאה

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת: ד"ר מיכל צדוק


תאריך עדכון: 25/03/2018


אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית המתאפיינת בפרכוסים חוזרים הנובעים מפגם בפעילות החשמלית בתאי העצב במוח. פרכוס הוא קצר חשמלי, אשר מביא להפרעה בפעילות החשמלית הסדירה במוח. שכיחות המחלה היא 1% מהאוכלוסייה. קיימים  מגוון סוגי פרכוסים, המתרחשים במיקומים שונים במוח – בצד אחד או בשני צדדיו. מהם הגורמים לאפילפסיה, אילו סוגים של פרכוסים קיימים ומהם התסמינים המאפיינים כל אחד מהם וכיצד ניתן לטפל? לפניכם כל התשובות. 



מהם הגורמים לאפילפסיה?

פרכוסים עשויים לנבוע מגורמים שונים. למעשה, כל פגיעה במוח עלולה לגרום לפרכוס, אך לא כל פרכוס יוגדר כאפילפסיה. כדי לקבוע שמדובר במחלה זו יש צורך לחוות יותר מהתקף אחד. הגורם המרכזי לאפילפסיה הוא גנטי, אך היא עשויה להתפתח גם בעקבות זיהומים מוחיים, דימומים מוחיים, הפרעות מבניות במעטפת המוח, מחלות מטבוליות, גידולים, חבלות, פגיעות מוחיות סביב הלידה ועוד. 



ישנם מספר סוגים של פרכוסים


פרכוס חלקי פשוט

מקורו של פרכוס זה הוא בצד אחד של המוח ואינו מתפשט לצידו השני. התסמינים המאפיינים פרכוס חלקי פשוט הם למשל קפיצות של היד, הפנים או הרגל ללא שינוי במצב ההכרה של החולה. 



פרכוס חלקי מורכב 

פרכוס חלקי מורכב, אמנם מתחיל גם הוא בצד אחד של המוח ומתבטא במעורבות צד אחד של הגוף אך הוא מלווה גם שינוי במצב ההכרה של הילד.



פרכוס כללי

פרכוס כללי מתחיל בשני צדי המוח בו זמנית וגורם לאיבוד הכרה, נפילה, גלגול עיניים, קצף מהפה, איבוד שליטה על סוגרים ותנועות קצביות של הגפיים. זהו פרכוס גדול ועל שמו של פרכוס זה נקראה בעבר מחלת האפילפסיה- מחלת הנפילה. 


ככלל, לאחר שלושת סוגי הפרכוסים צפוי החולה לחוש עייפות או בלבול ובמקרים רבים ישקע בשינה.זהו המצב הפוסט איקטלי והופעתו מרמזת לנו שאכן מדובר בפרכוס.



ניתוק

התקף קצר הנמשך לרוב מספר שניה או שתים, שבמהלכן הילד יראה כבוהה ולאחר מכן יחזור לתפקוד שגרתי. מצבים אלה עשויים להתרחש פעמים רבות ביום ולאחריהם הילד אינו צפוי להיות במצב פוסט איקטלי. פרכוס מסוג של ניתוק קשה מאוד לאבחון, ולעיתים ניתן להתבלבל ולחשוב שמדובר בחולמנות או בהפרעת קשב וריכוז. במקרים מסוימים ניתוקים מלווים עפעוף או  גלגול עיניים ועשויים לדמות לטיקים. 


קיימים סוגים נוספים של פרכוסים אך שכיחותם פחותה. כאמור, התסמינים המלווים את ההתקפים מגוונים ובשל כך קיים לעיתים קושי באבחון המחלה האפילפטית. במקרים בהם ניתן להבחין בשינויים נוספים, לרבות שינוי יכולת הלמידה, הדיבור, או החשיבה, שינויים התנהגותיים, נסיגה תקשורתית ועוד יש לחשוד באפילפסיה ולפנות מיד לנוירולוג מומחה. 




כל פגיעה במוח עשויה לגרום לפרכוס, אך לא כל פרכוס יוגדר כאפילפסיה



כיצד מאבחנים אפילפסיה?

EEG היא בדיקה הבחירה לאבחון מחלה אפילפטית. זהו למעשה רישום של הפעילות החשמלית במוח, במצבי ערות, שינה ובנוכחות טריגרים שונים כמו הבזקי אורות או נישום יתר של החולה בזמן הבדיקה. בדיקה זו מאפשרת להבחין בפעילות חשמלית שאינה תקינה ולקבוע האם מדובר במחלה אפילפטית. קיימים מקרים בהם הפעילות החשמלית בין הפרכוסים תקינה ולעיתים נדרשת יותר מבדיקה אחת להוכחת המחלה. 


במצבים בהם בדיקת ה-EEG אינה מדגימה פעילות חשמלית לא תקינה אך קיימים אירועים חוזרים החשודים לפרכוס, תתבצע בדיקת EEG וידאו. בדיקה זו מתקיימת במסגרת אשפוז ובמהלכה מתעדים את פרכוסים במצלמה, ובוחנים על הפעילות החשמלית במוח בו זמנית כדי לזהות פרכוסים.


מעבר לבדיקה ה-EEG ברוב המקרים יתבצע גם MRI  מוח. בדיקה זו חיונית כדי לשלול גידולים מוחיים או הפרעות מבניות במעטפת המוח היכולים לגרום לפרכוסים. כמו כן, ילדים הסובלים ממחלה אפילפטית חדשה, יעברו גם בדיקות נוספות, כמו בדיקות דם, בדיקות שתן וניקור מותני, כדי לשלול מחלות מטבוליות כגורם למחלה. בהמשך יתבצע גם בירור גנטי כדי לאתר את הגן הפגום הגורם למחלה. 



כיצד מטפלים באפילפסיה?

הטיפול באפילפסיה אינו מונע את המחלה, אלא מונע את ההתקפים. 


טיפול תרופתי

בשלב הראשון יינתן טיפול בתרופות נוגדות פרכוסים, שיבחרו בהתאם לסוג הפרכוס וסוג האפילפסיה. 


במקרים מסוימים ישולבו מספר תרופות. בחלק מהמקרים ניתן למדוד את רמת התרופה בדם כדי לבדוק האם ניתן המינון הנכון והטיפול יעיל. לכל התרופות יש תופעות לוואי שונות ולכן יש להתייעץ עם מומחה לגבי כל שינוי בטיפול. 


טיפול ניתוחי

במצבים בהם מחלת האפילפסיה נובעת מבעיה במבנה המוח, ניתן לבצע פעולה כירורגית עדינה ומדויקת להסרת האזור האפילפטוגני ולכאורה לסיים את המחלה האפילפטית. עם זאת, לא כל פתרון ניתוחי מרפא את המחלה לחלוטין וחלק מההליכים מספקים הטבה הטבה בלבד. הכנת החולה לניתוח מסוג זה הינה מורכבת מאוד ומצריכה ביצוע מגוון רחב של בדיקות ואבחונים כדי למקם בצורה הטובה ביותר את מקורות הפרכוס.


טיפול בעזרת קוצב וגאלי

זהו טיפול בו מושתלת בטריה קטנה באזור בית החזה וממנה עולים שני חוטים עדינים עד למרכז הצוואר שם הינם נפגשים עם עצב הואגוס היורד מגזע המוח וכיוון הקיבה. פולסים חשמליים הנשלחים באמצעות הקוצב הוגאלי אל העצב התועה מועברים למוח ויוצרים אפקט נוגד פרכוסים. זהו טיפול פשוט וקל יחסית, כמעט ללא תופעות לוואי המתאים לחולים בעלי תפקוד מלא שאינם רוצים להיות מוגבלים בחיי היום יום. 


טיפול באמצעות דיאטה קטוגנית 

הדיאטה הקטוגנית הינה טיפול מוכר וותיק לטיפול באפילפסיות שונות ונמצאת בשימוש בעיקר באפילפסיות גנטיות של הילדות. מבוססת על יחס גבוה בין שומנים לחלבונים ופחמימות וכך למעשה מסיטה את חילוף החומרים בגוף מפירוק סוכר ליצירת אנרגיה לחמצון חומצות שומן ושימוש בתוצריהם כחומרים נוגדי פרכוס. זהו טיפול מורכב המחייב התגייסות של כל המשפחה וליווי צמוד של דיאטנית ורופאים נוספים העובדים יחד במרפאה הקטוגנית.




מתי עולה החשד שמדובר במחלה פרכוסית?

במצבים בהם הילד חווה התקפים לא ברורים, או לחלופין מפגין שינוי בדיבור, בהתנהגות  ועוד, יש לגשת לרופא הילדים שיפנה לבדיקת EEG בערות ושינה.



מה עושים בזמן התקף?

במקרה של פרכוס המערב אובדן הכרה, יש להשכיב את הילד על הצד, ולהוציא אוכל מהפה. פתיחת פה או תפיסת לשון אסורות מחשש לנעילת לסתות ופגיעה באדם המסייע. במידה מדובר בפרכוס ממושך יש לפנות את החולה לבית החולים.

חשוב לציין כי מחלת האפילפסיה היא מחלה מורכבת המשפיעה על כל תחומי החיים של החולה ומשפחתו.  נדרשים משאבים רבים, כלכליים ורגשיים, לטיפול באפילפסיה, על כל השלכותיה והבנה עמוקה של המחלה, צורות האבחון השונות והטיפול המגוון בה. הטיפול בחולה הוא רב תחומי ומצריך מרכז רפואי המתמחה בטיפול במחלה מורכבת ומאתגרת זו. 



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר מיכל צדוק השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, אפילפסיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פרכוסים נעמה 15/11/2019 21:28
  • שלום ד"ר יצא לי לעשן סמים קלים (מריחואנה), הכול היה תקין עד שיצא שפרכסתי 3 פעמים, כל פעם במשך כדקה, במקרים שונים ולא קשורים- הפרשים של שבוע/ שבועיים בין כל פרכוס. מאז לא עישנתי, רציתי לדעת האם זה קשור לעובדה שעישנתי ואם לא- מה זה יכול להיות?הבנתי שמריחואנה דווקא אמורה להקל על אפילפסיה ולכן זה נראה לי תמוה לפרכס בגלל זה. מחכה לתשובה, תודה רבה

  • + הוסף תגובה
עישון יוסי 04/12/2019 03:19
  • היי נעמה אני מזדהה עם מה שרשמת פה גם לי קרה דבר דומה ישנם הרבה מאוד תסמינים להתקף עישון יכול להיות אחד הטריגרים אבל לאו דווקא.יכול להיות שפספסת כדורים?

  • + הוסף תגובה
עישון נעמה 04/12/2019 11:46
  • היי יוסי, זאת היתה הפעם הראשונה שלי בחיים שפרכסתי ככה, אני לא על כדורים או משהו. רק תוהה אם זה קשור לאפילפסיה בכלל ואם לא אז מה זה בעצם ולמה זה קרה.

  • + הוסף תגובה
בדיקת רמת קפרה בדם רומי 25/11/2019 08:43
  • מה שם הבדיקה המדעי (קצור הכינוי) ואיפה אפשר לבצעה?

  • + הוסף תגובה
נראה לי בדיקת דם יוסי 04/12/2019 03:15
איכילוב יוסי 04/12/2019 03:48
אפילפסיה של האונה הרקתית על רקע אבחון פסיכיאטרי אופיר 11/04/2019 05:47
  • לכבוד הרופא המשיב שלום, השאלה- אם מומלץ לבחון סימנים בשאלה אם מדובר באפליפסיה של האונה הרקתית על רקע אבחון פסיכיאטרי. שמי אופיר כיום בן 28, לומד באוניברסיטה פילוסופיה עם ציונים גבוהים מאוד, מאז גיל 15 עסוק בעיסוק פילוסופי דתי ורוחני, מגיל זה פסיכולוג אבחן מחשבה אובססיבית, ובאבחון לימודי לצורך התאמות בבגרויות אובחנתי בחשיבה מופשטת ב-6 רמות מעל הממוצע וזכיתי במקום ראשון בת"א למתמטיקה ויכולתי לתכניות רבות למחוננים בתחום הראלי. מאז גיל 16 אני רואה לפעמים הילות סביב אנשים וזה קשור לראייה כפולה שהמשקפיים מתקנות, ואינני חושב שאני יודע את פירושן של ההילות. בגיל 19 חוויתי פרידה קשה שהכניסה אותי לדיכאון של 8 שנים, עד היום כמעט. למדתי אז בישיבת הסדר ועסקתי במטאפיזיקה של הרמב"ם, וחווייתי חוויה אקסטטית ממושכת של כמה ימים, וחוויתי הארה גדולה. הייתי עסוק באותם ימים גם בסדנת לימוד מדיטציה יהודית של ריכוז במנטרה מילולית ושחרור זרם התודעה לזרום כמו בנחל או דימוי אחר. החוויה הרוחנית התקשרה לי למחשבות על דתות שהעסיקו אותי באותו הזמן (הייתי לומד את הברית החדשה ודיברתי עם כומר ונוצרים) והכל ביחד הביא אותי למה שמוכר כסינדרום ירושלים ומחשבות על התנבאות אישית. במשפחה מסורת של חלומות נבואיים וגם באותו היום אמרתי מראש שאימי צריכה ליצור קשר עם מישהו שלא ראתה כ-30 שנה וזה התגשם מצד אותו אדם שלעולם לא היה לי קשר איתו. אחי ששירת ביחידת עילית שאין למעלה ממנה בצבא אובחן קודם בסכיזופרניה (סיפור בפני עצמו) וכשראו אותי באקסטזה ישר הזריקו לי זיפרקסה במינון גבוה, ומאז תמיד הייתי עם זיפרקסה. האבחון שלי היה הרבה זמן סכיזואפקטיב, אך כעת אני מבין שלא ידעתי לדווח שהדכאון תמיד היה מאותה פרידה בגיל 20. לפני כ-3 שנים פסיכיאטר אמריקאי תהה אם לא מדובר אולי בTLE, (אפילפסיה של האונה הרקתית) אך לא קידם אבחון, בין השאר מכיוון שלא היה פסיכיאטר ראשי שלי במרפאה. הוא אבחן שהפסיכוזה יותר דומה לOCD מאשר לפסיכוזה קלאסית. יש לציין שהמחשבות סבבו בעיקר סביב טראומה של אנשים שפגעו בי (משטרה שחשבה שאני רוצה לעלות להר הבית ואני לא הבנתי אותם, והתייחסה אלי באלימות קשה) ושתמיד פורשו כפסיכוזה (חרדה משוטרים ברחוב פורשה כמחשבות רדיפה). הוא בכל זאת נתן לי, מתוך שיקולים אחרים, דפלפט במינון 2000 מ"ג נגד גלים של מאניה דיפרסיה וטרילפטין במינון 1200 מ"ג והטיפול בדפלפט עזר יותר מכל תרופה אחרת, עד שהורדתי את הזיפרקה מהמינון המקסימלי (30 מ"ג) למינון המינימלי (5 מ"ג) לא הזדקקתי כלל לטרילפטין, והליתיום התגלה כיוצר אדישות יתר. יש לציין שגם הזיפרקסה היא נגד מחשבה אובססיבית ולא נגד פסיכוזה. היום, לאחר הירידה בתרופות, פסיכולוגית מהקופה חוותה דעתה הלא רשמית, כי אין אפקטיביות ולדעתה מדובר במאניה דיפרסיה וOCD. אני עכשיו רואה תיאורים של אפליפסיה של האונה הרקתית, של הארה עם המון אנרגיה, אני ראיתי פעמים רבות בחיי אור שמימי והייתי מודע שזה רק בדמיון והמשכתי הלאה לאחר שניות ספורות לעיסוקי. והשאלה עכשיו היא מה דעת הרופא המשיב, אם כדאי לבחון TLE וטיפול ייעודי במקום הטיפול שיועד נגד סכיזואפקטיב?

  • + הוסף תגובה
ואוו יוסי 04/12/2019 03:47

הצטרפו לאינדקס הרופאים!