//

אחים לנצח: האתגרים בהתמודדותם של האחים עם השכול

כשאנו חושבים על המושג שכול, רובנו נדמיין את ההורים שאיבדו את הקרוב להם מכל ביום בהיר אחד. אך גם עבור האחים במשפחה, ההתמודדות עם האובדן קשה מנשוא, היא משפיעה על דפוסי ההתנהגות והמחשבה ואף עשויה להשליך על מהלך חייהם, מערכות היחסים הזוגיות והמשפחה החדשה אותה הם הקימו: מהם האתגרים הקיימים בהתמודדותם של האחים עם השכול ואיזה טיפול עשוי לסייע בהתמודדות עם האובדן? פרויקט מיוחד ליום הזיכרון
כתבה פרסומית כתבת חסות



"אני זוכר את הדפיקה בדלת. אבא פתח, אמא התיישבה בכורסא ולא קמה, אבא שתק. בהתחלה היה שקט. אחר כך רעש, הרבה מילים.. המון אנשים.. אבל אני לא זוכר כלום. אנשים נוגעים בי ומדברים. כשכולם הלכו, הבית היה שקט.. כל כך שקט... כאילו לא היה בו כלום יותר, אף אחד. אני יודע היום שכשעמית נפל, הפכתי יתום..." יובל היה רק בן עשר כשאחיו עמית נהרג, ואת יום ההודעה על נפילתו הוא לא יישכח. זוהר איבד את אחיו, יותם, מיד לאחר חגיגות בר המצווה שלו: "איבדנו את יותם ממש אחרי בר המצווה שלי, הוא עוד היה בחגיגה. כשבאו להודיע לנו, הייתי אצל חבר. סבא אסף אותי וסיפר לי שיותם נהרג. הוא אמר לי שחשוב שאהיה חזק עכשיו ואשמור על אמא ואבא. מאז נהגתי כך – לא בכיתי, כעסתי או דיברתי על הנושא כי פחדתי להכאיב להם". אסתר, חוותה את ההתמודדות המורכבת של אובדן אחיה, שאול, דווקא כשבנה התגייס " ביום הגיוס, הכל התמוטט לי ועלה בי פחד נוראי. ידעתי שאצליח להתמודד  כי העולם הכין אותי לכך. פחדתי בעיקר שהילדים שלי יהפכו להיות אחים שכולים ופתאום הבנתי כמה המוות של שאול שינה לי את החיים". ענתיאל היה בן 17 כשאחיו הצעיר, נתנאל, נהרג בפיגוע : " זה מכה בי כל שנה מחדש כאשר אני עומד מול המצבה. הבן שלי כבר מבוגר יותר ממנו".


יום הזיכרון נוגע בכל אחד מאתנו ומעניק לשכול משמעות ייחודית ומורכבת. אך עבור אלה שהשכול הפך עבורם ממילה המתארת סולידריות לאומית, לחוויה אישית ומשפחתית מדובר באתגר מורכב וקשה מנשוא. כאשר אנו חושבים על המושג "בן משפחה שכול" לרוב נדמיין את לרוב התמודדותם של ההורים, אך למעשה, גם לאחים במשפחה חלק מרכזי, ואובדן אח או אחות מעלה קשיים ייחודיים בעיבוד האבל. קשיים אלה נוגעים בכל אחד מחברי המשפחה ואף פוגעים בתא המשפחתי ובזהות העצמית. 


אחים הם חלק אינטגרלי מחיינו, וגם כשאנחנו לא מנהלים קשר יומי ורציף איתם אין ספק שמערכת היחסים הזו היא ייחודית ומלווה את האדם לאורך כל חייו. פעמים רבות, אנו נוטים לחשוב על הקשר בין האחים כעל דבר מובן מאליו וברור לנו שהם שם תמיד – גם אם לא מנוהל קשר רצוף. למעשה, הקשר שבין אחים מהווה את מערכת היחסים הארוכה ביותר אותה מקיים אדם, והוא גם הקשר הראשון המוכר לנו במסגרת מערכות היחסים עם קבוצת השווים. במהלכו, אנו לומדים על שותפות, חלוקת תשומת הלב של ההורים והקרובים, אהבה, הערצה ואף קנאה וכעס. 




מערכת היחסים בין אחים מהווה את אחד מהקשרים המרכזיים בחיינו במהלכה אנו לומדים על שותפות, אהבה ואף קנאה וכעס




למרות שמערכת היחסים בין אחים מוזכרת בתרבות היהודית עוד בתקופת התנ"ך, בסיפורם של קיין והבל או בתיאור מערכת היחסים שבין משה לאהרון, בכל הנוגע לטיפול הפסיכואנליטי, מחקרים שעסקו במערכת יחסים ייחודית זו החלו להופיע רק בעשורים האחרונים.


לאורך השנים, התמקדו המערכות הטיפוליות השונות והחברה כולה, בעיקר בשכול ההורי. כיום, עם התפתחות המחקר העוסק בקשרים שבין אחים, נבנית ההבנה כי יש לטפל במשפחה שחוותה אובדן כמערכת אחת, ולהתייחס לצרכים של כל אחד מחבריה תוך התייחסות לאחים השכולים, לתפיסת המוות בהתאם לגילם ולבניית מערכת משפחתית תומכת. האובדן משנה את המערך המשפחתי, את ההתנהלות של הקבוצה המצומצמת ומצריך גיוס משאבים ייחודיים לצורך עיבוד האבל ובניה מחודשת. לעיתים קרובות, הורים שכולים מתקשים להתמודד עם עיבוד האבל ולתמוך במקביל באחים הנותרים. מאגרי התמיכה של הקרובים מתערערים וכתוצאה מכך, נדחה אבלם של האחים.



מהם האתגרים המרכזיים הכרוכים בהתמודדותם של אחים עם האובדן והשכול?

היכולת לבטא רגשות, כאב, כעס, ייאוש, פחד וחוסר אונים, המלווים את תהליכי השכול , מעוררים חשש באחים, ובמקרים מסוימים הם אינם בטוחים שההורים יוכלו לשאת זאת ולהתמודד גם עם רגשותיהם. כתוצאה מכך האחים השכולים חווים רגשות קשים המודחקים, נמנעים, מתבטאים בהתנהגויות והימנעויות שונות ואף בכאבים פיזיים ובמחלות. 


כמו בכל תהליכי משבר , נוכל למצוא אסטרטגיות הגנה שונות: חלק מהאחים המתמודדים עם השכול נשאבים לתפקיד הורי, ומנסים להגן על ההורים ולשמור על המשפחה שנותרה. אחרים יחפשו את קבוצת השווים בקרב חברים, ינסו להחזיר את חייהם למסלול הרגיל כאילו לא קרה דבר ויפצלו את המתרחש בבית מהחיים החברתיים. במקרים מסוימים אחים שכולים עשויים להרגיש כי כל ביטוי של שמחה, הנאה והצלחה בחייהם, עלול להחוות כבגידה בהורים ובאח המת. לעיתים, ינסו  האחים להמשיך את דרכו של האח שנהרג, לבחור את אותו מסלול לימוד, ואף להתגייס לאותה יחידה בה הוא שירת. חשוב לציין כי כל אחת מהדרכים ודרכים נוספות, הן דרכי התמודדות נורמאליות בסיטואציה שאינה נורמלית.


אובדן אח, מייצר התמודדות כפולה:  מחד, האח המת, הופך מחבר, בן ברית, דמות שניתן לכעוס עליה ולהעריצה, לתמונה שאינה מכילה את מורכבות הקשר בן האחים. ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות, עולה כי דמות האח המת, אצל ההורים, נשמרת כאידיאלית, לרוב חסרת קונפליקטים או פגמים. לאחים הנותרים קשה להתמודד אל מול דמות זאת והזיכרונות משעשועים, משחקים וכעסים אינם מוצאים את מקומם. מאידך, האחים השכולים מאבדים את ההורים כדמות חזקה, מגנה ושומרת והם חווים את עוצמת רגשות ההתמודדות של ההורים עם האבל. כשעולה התחושה כי ההורה אינו מסוגל להתמודד, מתפתחת התפיסה כי יש להסתמך רק על עצמי במצבי לחץ ומשבר. אסטרטגיה זו ממשיכה ומלווה את האח השכול בבגרותו ואף עלולה להשפיע על יחסיו הזוגיים, המשפחתיים והחברתיים. 


התמודדות נוספת, היא אובדן הזהות בקבוצה החברתית. אובדן אח בגיל ההתבגרות, המהווה  תקופה בה מנסים בני הנוער להיות דומים ככל האפשר לחבריהם, מניחה את תווית ה"אח השכול" בן לילה ומעלה חשש ליחס מיוחד ורחמים. מצב זה, מפתח אצל חלק מהאחים השכולים, יכולת זיהוי לקריאת רמזים, בקול, במבט, בתנוחת גוף של האחרים המשמעותיים. בבגרותם, יכולת זו ששימשה אותם כהגנה בגיל ההתבגרות, מוטמעת כחלק מדרכי התקשורת שלהם, מבלי לבחון או לערער על תפיסה זו. 



מהו הטיפול שיסייע בהתמודדותם של האחים השכולים על האובדן?

את האחים השכולים המגיעים לטיפול אני פוגשת כאנשים בוגרים, חלקם בעלי משפחות, הורים לילדים ולעיתים אף סבים וסבתות לנכדים. לאורך השנים הרבות שחלפו מאז האובדן הם נושאים את ההתמודדות עם השכול בשקט, לעיתים אף מבלי לשתף את הקרובים להם. מטופלים רבים, מגיעים לטיפול בעקבות שאלות או משברים משפחתיים או בריאותיים, שלכאורה אינם קשורים להיותם אחים שכולים. ההליך הטיפולי מסייע בחשיפת הקשר הייחודי בין היותם אחים שכולים להתמודדויות השונות אותן הם חווים כאנשים בוגרים. 


מפגשי הטיפול מתחילים לרוב בהכרות עם התא המשפחתי העכשווי, הילדים הנכדים, הקשרים החברתיים והמשפחתיים וזאת כחלק מההתבוננות על מקורות התמיכה העכשוויים, היכולות, ההצלחות והעשייה . אחר כך אנחנו עוברים אל משפחת המקור - המשפחה שחוותה את האובדן. לעיתים לראשונה, מספר האח השכול, את סיפור חייו, את הרגע, בו שמע, ראה וחווה את ההודעה (דבר שרובם זוכרים ומתארים, לפרטים). המטופל מלמד אותי על סיפור חייו (נרטיב) על הבית לפני נפילת האח, על רגע ההודעה, על ההתמודדות המשפחתית, הסביבתית והחברתית עם האובדן.  הוא מדבר על ההתמודדות שלו עם השכול,על המחשבות, הרגשות והתפקידים אותם לקח או קיבל.


אנחנו לומדים יחד את האסטרטגיות בהן נעזר כדי להמשיך לחיות, כדי להצליח ולהיות מי שהוא היום. יחד אנחנו מתחילים לבחון, מה מהאסטרטגיות תומכת בחייו היום, ואלו מהן אינן מקדמות אותו ואף מפריעות לו במהלך חייו. 


חלק חשוב נוסף בטיפול הוא העיסוק בזיכרונות, החזרה של דמות האח שנפל, והפיכתה מאידיאל ותמונה שלעיתים אינה נגישה לילד או נער, אל דמות "האח שלי" על כל צבעוניותה ומרכיביה: האח שגם צחק, הרגיז, הכאיב, כעס ושיחק.  לעיתים אנחנו כותבים את סיפור האח, או  בוחרים תמונות ומכינים את אלבום הזיכרון, אלבום שדרכו ניתן לספר את סיפור ה"אח שלי" לילדים, לנכדים לחברים. 


הטיפול באחים בוגרים, שאיבדו אח או אחות בצעירותם, מאפשר להם לבחון כיצד האובדן השפיע על תהליכים מחשבות, רגשות ודפוסי התנהגות דרכם הם חווים את העולם ואת מערכות היחסים השונות אותן הם מקיימים. בעזרת הטיפול בוחנים הם מהן דרכי ההתנהגות שסייעו בהתמודדות הראשונית עם האובדן, ואילו דפוסים מתאימים גם כיום בבגרותם.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר נורית גפני השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פלרטוט שיחתי משה 12/08/2020 09:02
  • במקום עבודה של אישתי נמצאת עובדת שניגשת אלי בזמן ההמתנה לאישתי היא נעמדת בחלון צד נוסע יש לציין שאישתי רואה את זה אין ולא היה קשר פרט לכך לאחרונה אותה עובדת ביקשה שאני אבקש ממנה חברות בפייסבוק התחמקתי בטענה שאני לא מוצא אותה להפתעתי הרבה היא ביקשה חברות בפיסבוק ואני לא אישרתי ביום שישי האחרון היא פנתה אלי ואמרה שהיא לא יודעת איך לאכול אותי וכו יש לציין שהיא אלמנה בת 40 ואני נשוי 35 שנים עם הרבה אהבה ניראה לי שהיא גם הקליטה את השיחות בינינו לא היה שום מסר מיני מצידי ואלי אמרתי דברים שהיא הבינה לא נכון אני בלחץ כבר כמה ימים מכיוון שם אספר לה היא תעזוב את העבודה ויותר גרוע היא תתגרש ממני אני עובד עצות לא היה שום קשר מיני או טלפוני פרט לאותם 10 דקות המתנה לאישתי אני מיואש אין לי רוגע אשמח לעצה

  • + הוסף תגובה
פתיחות ושקיפות - חלק בסיסי בשמירת האמון בזוגיות עדית רונן סתר 12/08/2020 22:33
  • שלום לך, הפתיחות ביניכם כזוג היא הבסיס לשמירת האמון בקשר, תחושת הבטחון וההמשכיות. אם אין מה להסתיר, רצוי להראות זאת בכך שתהיה שקיפות ביניכם ולהימנע מהתנהגויות של הסתרה, המזינות חשדות וחוסר אמון. במידה ונוצר קשר פלירטוטי בינך ובין מישהי אחרת, גם ללא מגע, המצריך הסתרה, חוסר אמון, סילוף המציאות, הכחשה או שקר - כל אלה כמובן יערערו את הקשר ביניכם ויטילו ספק במידה שבה ניתן לסמוך על הקשר. פלירטוט זה פלירטוט, גם אם מדובר בשיחות מעבר לחלון של הרכב. נשמע שהקשר הזוגי שלך ממושך וחשוב לך. מצבה המשפחתי של האישה השנייה אינו רלוונטי. אם החלטת שאתה מעוניין להמשיך בקשר בלעדי עם אשתך, עקוב אחרי החלטתך. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
פלרטוט שיחתי משה 13/08/2020 05:44
  • תודה על התשובה המהירה אני מה שנקרא מת לספר על כך לאישתי אבל אני יודע שהיא תרצה להפרד ממני וזה החשש הגדול לא יודע אפילו איך לגשת לזה אני בוכה בשקט

  • + הוסף תגובה
איבוד אמון חיים 03/08/2020 20:44
  • שלום, אני נשוי עם שלושה ילדים. באופן כללי הזוגיות שלנו חוותה עליות ומורדות אבל היה נראה שאנחנו שורדים הכל. לפני כשלוש שנים, אשתי החליטה לעשות שינוי בחייה, רזתה 18 קג (כל הכבוד!) וחזרה לצאת בערבים בעיקר לחוגי ריקוד עם ולאחר מכן לחוגים בקאנטרי (3-4 פעמים בשבוע סה"כ. אף פעם לא ביום שישי). בהתחלה היה די בסדר, אני נשארתי לרוב עם הילדים (גם ריקודי עם ממש לא מעניין אותי וגם אין לנו בייביסטיר קבועה). לפני כשנה וחצי, שמתי לב שהיא מסתירה ממני דברים קטנים, כמו שאחרי החוג היא יוצאת עם חברים לגלידה או משהו כזה ולפני כשנה גיליתי שהיא גם מפלרטטת בטלפון עם בחור אחר. לאחר שגיליתי היא עשתה כל דבר שיכלה כדי להוכיח לי שלא היה כלום מעבר לכמה הודעות ואולי כמה שיחות (לא היו פגישות או משהו) ודי האמנתי לה בנושא הזה. העניין הוא שמשהו באמון שלי נפגע בצורה מאוד רצינית. כרגע כל פעם שהיא יוצאת ואני לא יודע בוודאות של 100% איפה היא נמצאת אני מתחיל לדמיין תרחישים בראש, ההתנהגות שלי משתנה וגם אם אני מנסה לרסן את עצמי, נפלטות לי כל מיני אמירות חצי חוקרות, חצי רומזות שאולי יש דברים שהיא מסתירה. בנוסף, בשנה האחרונה, אישתי חוותה משבר מאוד קשה עם אבא שלה (הסיבות לא חשובות ולא קשורות אליי). היא הייתה מאוד קשורה אליו ולטענתה היא מצאה איזה אדם בן 70-75 (בערך) שבא לאחת ההרקדות שמשמש לה כ"אב חלופי". אני הפכתי את העניין הזה לסרט ממש אצלי בראש ולמרות חוסר ההגיון בזה (גם אם היא תבגוד היא לא תלך עם משהו בן 70+) הייתי בטוח תקופה ארוכה שיש משהו ביניהם. למרות כל ניסיונותיי אני לא מצליח להוציא לי מהראש שהיא מסתירה משהו או בוגדת ואני לא מוכן מקבל הסברים. לדוגמא: אם היא אומרת שהיא הולכת לחוג לקאנטרי וחזרת 30-40 דק מאוחר מידי, אני נכנס ללחץ ישר. אני לא אומר שהיא ישרה כסרגל ושהיא לא טועה. אני בטוח שכן ואני בטוח שהיא גם מסתירה דברים מסויימים (לטענתה חלק מזה כדי לשמור על שלום בית כדי שאני לא אתרגז או אחשוב מחשבות חסרות הגיון). כל המתח הזה והלחץ, הורס לנו את הזוגיות, את האינטימיות (שכבר הולכת ונעלמת) ואני לא יודע איך לצאת מהלופ. מבחינתה היא לא מוכנה לוותר לגמרי על היציאות הללו (הם מכניסות לה אנרגיה אחרי יום מעייף עם הילדים ובעבודה וכו) אבל הסכימה להגביל אותם לפעמיים עד 3 בשבוע. אשמח לעצתכם. מיואש קצת... תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
הקושי בתוך הבית מקבל פתרונות מחוץ לבית עדית רונן סתר 07/08/2020 22:08
  • שלום לך, לעתים, אנשים יכולים לחוות מצוקה או קושי ועייפות מחייהם, כפי שםה מכירים אותם. נשמע שאתם יחד כבר שנים רבות, התפתחתם וגדלתם יחד כאנשים, כזוג ואחר כך כמשפחה. היום, עם התיאור שאתה מביא, נשמע שהתערער האמון ביניכם, וכפי שכתבת, רמזים קטנים לחוסר יושר מצטרפים למשבר אמון המקשה מאד להמשיך הלאה "כאילו הכל כרגיל". בין אם מדובר בקשר מחוץ לנישואין, ובין אם מדובר בתחומי עניין חדשים, הקשיים שאשתך חווה או חוותה, מצאו לעצמם ערוץ של הקלה מחוץ לבית, ולא בתוך הקשר ביניכם (בתוך הבית). במצב כזה, מומלץ מאד ללכת לטיפול זוגי מקצועי. דרך טיפול זוגי, תוכלו להיכנס לתהליך שבאמצעותו אולי תוכלו לייצר שוב קשר עין, לפגוש את התחושות זה של זה, ולמצוא דרכים לתת לעצמכם ביטוי אישי מבלי לפגוע בזוגיות. אתה בהחלט צודק שעניין האמון הוא בסיסי - בטיפול זוגי תוכלו לעבוד על החזרת תחושת הבטחון שלכם, הכנות, האוטנטיות והפתיחות. המלצתנו היא טיפול זוגי אצל מטפל זוגי מוסמך, הנה כאן באתר זה :http://www.mishpaha.org.il/ ורצוי לפנות בהקדם, ולא להמתין להחרפת המשבר. כל הכבוד שלך על הנחישות להמשיך להתבונן במה שקורה, ולרצות עתיד טוב בשבילכם כזוג. המון הצלחה

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יעזור? מיכל 17/07/2020 12:43
  • שלום, אני ובעלי נשואים 27 שנה, יש לנו 4 ילדים, לפני כחודשיים גילתי שבעלי ניהל רומן עם מישהי בעבודה, זה לא הגיע לעניין גופני רק מיילים והודעות ופגישות במקום העבודה, בהלטה מדותפת החלטנו להשאיר את זה מאחור ולנסות ולהמשיך בחיינו, בזמן הזה דיברנו והעלנו כל מה שמפריע והפריע לנו, הוא העלה משהו שהפריע לו בחיינו לפני כ 15 שנה אבל לא אמר אף פעם, ונכון לעכשיו הוא החליט שהוא רוצה לסיים את הקשר ביננו, מה שאני לא מוכנה לוותר כזה מהר, לאחר דברים נוספים הגענו להחלטה לתת נסיון נוסף בעזרת מגשר, מטפל, לא ממש יודעים למי לפנות ואיך והאם במצב שהגענו אליו יש עוד מה לעשות או שזה לא מראש

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יכול מאד לעזור - להשתקם ולהחלים, כל אחד בזכות עצמו, בנוכחות השני עדית רונן סתר 19/07/2020 18:28
  • שלום לך, טיפול זוגי יכול מאד לסייע להם: להתמודד באופן בריא ונכון עם משקעי העבר, להבין מה מצית היום תחושות של פגיעות, להכיר זה את זו מחדש, ולבנות מערכת זוגית שתוכל להתאים למי שאתם כיום, לאחר כל השנים. מציעה לכם לפנות למטפל/ת זוגי/ת מוסמך/ת (!) דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, ולעשות את התהליך יחד. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי מיכל 20/07/2020 10:14
  • אולי לא הצגתי את זה כמו שצריך בשאלה,בעלי מבחינתו לקום ולפרק את הכל עכשיו, אומר שמוכן לתת נסיון למישהו חיצוני לנסות ולגשר ביננו, האם במצב כזה שצד אחד רוצה את הקשר יותר, יש סיכוי עם מטפל זוגי להגיע לשיקום הקשר?

  • + הוסף תגובה
גם אם בן זוג אחד מגלה ספקות לגבי הקשר - עדיין כדאי ללכת לטיפול זוגי! עדית רונן סתר 01/08/2020 20:08
  • התשובה היא כן. גם אם בן זוגך מעוניין לסיים את הקשר, הסיבות לרצון הזה או לספקות, יכולות להיות רבות. עדיין כדאי לנסות טיפול זוגי. לברר את הקושי, התחושות, ואז ביחד עם המטפל/ת לבדוק מהי רמת המוטיבציה של כל אחד, ליצור שינויים ולחיות יחד כזוג או בנפרד. הבירור הזה עם איש מקצוע, בירור קוגניטיבי ורגשי, הוא משמעותי ויסייע לכם בכל מקרה, גם בשיקום היחסים שלכם וגם באפשרות של פרידה . בהצלחה בדרככם

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!