דיאליזה: מתי יש צורך ומהם הסוגים הקיימים?

שכיחותה של מחלת הכליות הכרונית גדלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. אחד הטיפולים החשובים בהתמודדות עם המחלה היא דיאליזה. מהי, מהן מטרות הטיפול בה, מתי היא מתבצעת ובאיזו תכיפות. מהן האפשרויות העומדות בפני חולה, שצריך טיפול חליפי ומהו טיפול בדיאליזה? כל המידע בכתבה שלפניכם
כתבה פרסומית כתבת חסות



במחלת כליות כרונית הכליות ניזוקות באופן איטי ומתמשך, תפקודן הולך ונפגע, עד שבשלב מסוים הן מפסיקות לתפקד. בשלב זה, יש צורך במנגנון חלופי שיבצע את תפקידן החשוב. הפתרון הוא, אם ניתן, השתלת כליה, או לחילופין ביצוע דיאליזה. מהם התסמינים שיופיעו בשלבי המחלה המתקדמים ואילו טיפולי דיאליזה קיימים? צפו בד"ר עוזי גפטר מסביר.



 





שכיחותה של מחלת הכליות הכרונית גדלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. המחלה, השקטה בשלביה הראשונים, במהלכם היא נטולת תסמינים, היא מחלה כרונית הנמשכת כל החיים, ובמהלכה תפקוד הכליות נפגע בהדרגה. לכליות תפקיד חשוב ביותר. הן אחראיות למשק המלחים והמים, מאזן בסיס-חומצה, סינון רעלים והפרשתם מהגוף, ויסות לחץ הדם, ויסות ייצור כדוריות דם אדומות וייצור ויטמין D  פעיל. עם התפתחות המחלה, הכוללת חמישה שלבי חומרה, תפקידים אלה מתבצעים ביעילות פחותה בשל שחיקת הכליות, ולבסוף בשלב הרביעי והחמישי של המחלה, הרעלים שנותרים בגוף ולא מתפנים על ידי הכליות מתחילים להזיק לו. מצב  זה מחייב טיפול יעיל, הכולל טיפול תרופתי, המאט את קצב הדרדרות התפקוד הכלייתי ומפחית את חומרתן של המחלות הנלוות למחלת כליות כרונית: סוכרת, יתר לחץ דם, ומחלות לב וכלי דם. בשלב מסוים יש צורך בטיפול חליפי על ידי דיאליזה או השתלת כליה. 


מחלות כליה מתפתחות באופן איטי ועקבי. כאשר החולים מאותרים בשלב מוקדם, קצב התפתחות המחלה מתעכב בזכות טיפולים שונים, אולם לעיתים, למרות הטיפול, מגיע שלב בו הכליות מפסיקות לתפקד. המחלה ממשיכה להתפתח עד שהיא מגיעה לשלבים הרביעי והחמישי שלה. בשלב החמישי הכליות כמעט ואינן מתפקדות, ובשלב זה מבצעים דיאליזה או השתלת כליה.



מהם תסמיניה של מחלת הכליות?

חולי כליות אשר מחלתם התגלתה בשלב מאוחר מדי, בו יכולת הסינון של הכליות נמוכה מאד, ידווחו על תסמינים שגורמים הנוזלים והרעלים הנשארים בגוף. במצב זה החולה עלול לסבול מנפיחויות בידיים וברגליים, מעייפות וחולשה, ובמקרים נדירים- תרדמת ואף מוות. לצד תסמינים אלה, יחמירו גם התסמינים שהיו שם קודם לכן, ואשר היה בהם כדי ללמד על קיום המחלה בשלב מוקדם יותר, כגון:  צורך מוגבר או מופחת במתן שתן, עייפות, חוסר תיאבון, בחילה או הקאות, נפיחויות בידיים או רגליים, תחושת עקצוץ, חוסר ריכוז, שינויים בצבע העור או התכווצויות שרירים.




עם התפתחות הפגיעה בתפקוד הכליות יראו תסמינים, כמו נפיחות בגפיים וחולשה קיצונית



באיזה שלב של המחלה יהיה צורך בדיאליזה?

אי ספיקת כליות כרונית בדרגה 5 היא מצב רפואי מסוכן, המצריך טיפול חליפי. ההכנה לדיאליזה נעשית כבר משלב 4 של מחלת הכליה, ולרוב, במקביל אליה, מתחיל הניסיון לאתר כליה להשתלה עבור המטופל, כאשר זו האפשרות המועדפת, אם מצבו הבריאותי של החולה מאפשר זאת. תחילת הדיאליזה בדרך כלל מתבצעת לפני החמרה משמעותית בסימפטומים של המחלה, ועוד בטרם חלים סיבוכים העלולים לסכן את חיי החולה. הרופא המטפל מתחשב בגורמים שונים בהמלצה להתחלת דיאליזה, כולל בדיקות מעבדה, תפקוד כלייתי, מצב תזונתי וגורמי סיכון נוספים. חשוב לדעת כי לא לכל החולים יש האפשרות לבחור בסוג הדיאליזה. הדבר תלוי בחומרת המחלה, במצב החולה, בהיסטוריה הרפואית שלו ובגורמים נוספים. 



מהם סוגי הדיאליזה הקיימים?

קיימים שני סוגים עיקריים של דיאליזה: המודיאליזה ודיאליזה צפקית. לכל אחד מהסוגים יתרונות וחסרונות משלו. הבחירה בסוג הדיאליזה המתאימה למטופל, מתבצעת על ידי הרופא המטפל והצוות הרפואי, ביחד עם החולה ומשפחתו, ועל סמך שיקולים רפואיים ואישיים, לאחר הבנה ובחינה של אורח החיים, הפעילות היומיומית וההעדפות האישיות.


המודיאליזה

בהמודיאליזה הדם נשאב באמצעות דלף עורקי-ורידי או צנתר המוחדר לווריד מרכזי ומועבר דרך מכונת הדיאליזה, המשמשת ככליה מלאכותית, ומבצעת סינון של הדם מחומרי הפסולת, המלחים והנוזלים העודפים, כאשר הדם הנקי מוחזר אל הגוף. המודיאליזה נערכת בדרך כלל בבתי חולים או ביחידות דיאליזה 3 פעמים בשבוע במשך  כ-4 שעות בכל פעם. בחלק מהמקומות ניתן לבצע דיאליזה ממושכת בשעות הלילה.


דיאליזה צפקית

בדיאליזה צפקית, המכונה גם דיאליזה פריטוניאלית, נעשה שימוש בקרום הצפק שנמצא בחלל הבטן, אליו מוכנסת צינורית על ידי ניתוח. נוזל הנקרא תמיסת הדיאליזה, מוכנס אל תוך חלל הבטן. אל תוך נוזל זה חודרים חומרי הפסולת והמלחים. לאחר מספר שעות הנוזל המלא בחומרים אלו מוחלף בנוזל נקי. המטופלים בדיאליזה צפקית מבצעים את הטיפול בעצמם ומחליפים את נוזל הדיאליזה 4 פעמים במהלך היממה; לחילופין ישנה שיטה לביצוע דיאליזה צפקית רק בשעות הלילה. דיאליזה פריטוניאלית מאפשרת מעט יותר חופשיות לעומת המודיאליזה, מאחר והמטופל אינו צריך להגיע למכון הדיאליזה מספר פעמים בשבוע, כך שבאפשרותו לשמר את חיי היומיום שלו והפעילויות הקבועות תוך כדי קבלת הטיפול.


שגרת החיים עם טיפולי דיאליזה אינה קלה. וייתכנו סיבוכים הקשורים למחלות רקע הנלוות לאי ספיקת הכליות או לטיפול עצמו. יחד עם זאת, יש לזכור כי דיאליזה הינה טיפול שמאריך את חיי החולים, ומאפשר להם לעבוד, לתפקד בחברה ולטייל. 



הכותב הוא מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ומנהל המערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי רבין. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org



פורומים גסטרואנטרולוגיה מבוגרים וילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בליעת מטבע תומר 16/06/2014 19:08
  • שלום לכולם, אתמול הילדה שלי בת שנה ותשע בלעה מטבע של שקל ועד כה לא היתה לה כל בעיה לא נשמתית ואפילו לא שיעול קל כלומר היא מתנהגת רגיל ותפקדת כמו שצריך, הבנתי שפורומים כי זה אמור לצאת בדרך הטבע אך שמנו לב כי היא מאתמול הילדה לא עשתה קקי כולל בגן. כיצד הייתם ממליצים להתמודד עם העניין האם לעשות מזה סיפור ולקחת אותה למיון או לתת לה משהו כדוגמת שמן פרפין ?

  • + הוסף תגובה
בליעת מטבע ד"ר יורם רוזנבך 16/06/2014 19:41
בליעת שקל לילי 20/09/2020 13:52
  • כמה זמן ממתינים אם יש יציאות והילדה מתנהגת כרגיל? מקרה דומה קרה אצלי לפני 3 ימים. רופאת משפחה אמרה להמתין לא עדינו עדיין צילום.

  • + הוסף תגובה
עצירות אליקי 19/09/2020 15:35
אולקוס מאיר 06/09/2020 21:13
  • אני שתיתי 3 פעמים ביום מיץ כרוב טרי כאחד ליטר תוך עשרה ימים עבר כלא היה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!