ריבוי תרופות בקשישים: כל המידע החיוני

עם העלייה בתוחלת החיים, קיימת גם עליה במספר המחלות מהם סובלים מטופלים קשישים, אשר מצריכות טיפול בתרופות שונות. טיפול מרובה תרופות (פוליפרמסיה) הוא שימוש בו-זמני בתרופות רבות מסוגים שונים. טיפול זה עלול להוביל לתופעות בלתי רצויות ולאירועים בלתי צפויים בקרב המטופלים המבוגרים. מהן התופעות שעלולות להתפתח וכיצד ניתן למנוע אותן? מומחית מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות



הסיטואציה הבאה מוכרת לרבים מאתנו: קשיש מסיים את ארוחת הערב, ופותח קופסה גדולה מלאה בכדורים רבים בגדלים ובצבעים שונים. תמונה זו מעלה את השאלות: האם נטילת כדורים רבים היא הכרחית ;מה מטרתן של כל התרופות השונות; והאם הטיפול התרופתי אכן מסייע בפתרון או הקלה על הבעיות הבריאותיות ? הטיפול התרופתי בקשישים בקהילה מהווה סוגיה מורכבת, הדורשת מודעות וגיבוש דרכי התייחסות מתאימות. מהו טיפול מרובה בתרופות והאם ניתן למנוע טיפול מרובה בתרופות בקשישים? מומחית עם כל התשובות לשאלות. 



מה אומר מושג טיפול מרובה תרופות?

טיפול מרובה תרופות, פוליפרמסיה, (Polypharmacy) הוא שימוש בו-זמני בתרופות רבות מסוגים שונים. פוליפרמסיה מוגדרת על ידי רבים כשימוש בחמש תרופות ויותר, בעוד אחרים קובעים כמות סף גבוהה יותר, כגון שמונה או עשר תרופות. חשוב לציין כי אין במספר כשלעצמו בלבד, כדי להעיד על טיפול תרופתי בלתי נאות, ויש לבחון לעומק את נאותות הרישום של התרופות השונות. תיתכן פוליפרמסיה גם כאשר כל התרופות הרשומות מוצדקות על פי רשימת המחלות. מנגד, ככל שמספר התרופות עולה (בייחוד בקרב מטופלים המשתמשים ביותר מ- 8-7 תרופות), הסיכוי לאינטראקציות שליליות ולאירועים בלתי צפויים ולא רצויים עולה גם הוא משמעותית. 



אילו תופעות עלולות להתפתח עקב טיפול מרובה תרופות?

קשישים נמצאים בסיכון מוגבר לתופעות שליליות הנובעות מטיפול תרופתי בלתי מושכל. סיכון זה נובע משילוב של מספר גורמים, לרבות שינויים במטבוליזם התרופות הקשור לגיל, רגישות גוברת לתופעות לוואי של התרופה ומצבו הבריאותי הכולל של המטופל הקשיש, שעלול להיות מורכב וקשה לאיזון.


ההסתמנות הקלינית של ריבוי תרופות אינה ספציפית: היא עלולה לגרום לבעיות שכיחות, כגון ירידת לחץ דם, סחרחורת, חוסר שיווי משקל, הפרעות בהליכה, נפילות, שברים, בלבול, ישנוניות, ירידה קוגניטיבית, דיכאון, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, עצירות ועוד. למרות זאת, תופעות אלה, שכיחות יחסית בקרב קשישים, והן עשויות להוות ביטוי לבעיות הזקנה והתחלואה הנלווית בגיל זה, והן נקראות בהתאם "סינדרומים גריאטריים".


לעיתים קרובות מתבצע בירור והערכה מקיפה של תופעות כגון אלה במטופל הקשיש, מבלי לתת את הדעת על התרופות כגורם מרכזי או תורם לבעיות אלו. ניתן לראות כי ההשלכות הבריאותיות של ריבוי תרופות גורמות ללא ספק לפגיעה באיכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת, ומעלות את העומס על המטפלים ועל מערכת הבריאות.




קשישים מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות תופעות הנובעות מטיפול תרופתי בלתי מושכל



מהן הסיבות לטיפול מרובה תרופות?

קיימות  סיבות שונות לטיפול מרובה בתרופות. חלקן תלויות במטופל בעוד שאחרות קשורות לגורמים המטפלים. 


סיבות שאינן תלויות במטופל

• שימוש במינונים לא מתאימים, או שימוש בתרופות שאינן מומלצות לטיפול בקשישים
רופאים מקצועיים נוהגים לתת טיפול לפי סטנדרטים מקובלים  בעולם רפואה, אך סטנדרטים אלו אינם מותאמים תמיד לגיל הזהב. בנוסף, השפעתן של רוב התרופות נבדקה במחקרים קליניים על קבוצות גיל צעירות יותר. 

• שימוש עודף בתרופות
ריבוי תרופות, גם אם מוצדק כשלעצמו, יכול לגרום לאינטראקציות לא רצויות, עקב שינויים פיזיולוגיים בגיל המבוגר.

• שימוש מועט בתרופות שיכולות להועיל גם לקשישים.


סיבות שתלויות במטופל 

• ציפייה של המטופל לקבל תרופה לכל בעיה.

• בעיות בהיענות/היצמדות לטיפול התרופתי מצד המטופל.

• קניית תרופות עצמאית על-ידי המטופלים, כולל תרופות ללא מרשם  (OTC),לעיתים בעידוד הרוקחים והקופות.

• קושי בזכירת נטילה של מספר גדול של תרופות באופן מסודר ונכון.


יעדי הטיפול התרופתי הם טיפול במחלה, הקלה על סבל ומניעת סיבוכים הקשורים במחלות כרוניות שונות. השגת יעדים אלה מחייבת שמירה על איזון מיטבי בין תועלת התרופות, לסיכונים הכרוכים בנטילתם, בעת רישום התרופות לקשישים, ומעקב מתמשך אחר הטיפול התרופתי.




האם ניתן למנוע טיפול מרבה תרופות אצל קשישים?


קיימים מספר עקרונות ששמירתם עשויה לצמצם את הסיכונים הכרוכים בטיפול תרופתי בקשישים: 

1. ערנות לתופעות שליליות

מומלץ להתייחס לכל תלונה חדשה אצל קשיש, ולשקול את האפשרות שהיא קשורה לטיפול התרופתי אותו הוא נוטל, בין אם זו תופעת לוואי המתפתחת עקב נטילת התרופה, תוצאה של אינטראקציה בין-תרופתית, של שינויים במינון, או הפסקה בנטילת תרופה שהמטופל נטל לאורך זמן רב. זיהוי תגובה תרופתית במועד עשוי למנוע תחלואה וסיבוכים.


2. התחלת הטיפול התרופתי במינונים קטנים יותר

רופאים גריאטריים נוהגים להנחות על התחלת כל תרופה חדשה במינון קטן יותר (בשליש עד חצי מהוראות היצרן ) ועלייה הדרגתית במינון, כדי למנוע אצל קשישים תופעות שליליות עקב נטילת התרופות. התרופה עשויה להיות יעילה כבר במינונים נמוכים אלה, היות ויצרני התרופות אינם נוהגים לציין מינונים מינימאליים בהם התרופה יעילה, וכן אינם מתייחסים למינונים המתאימים לאוכלוסיית הקשישים.




חשוב להיות עירניים לתלונות שונות של הקשיש, ולשקול אם הן קשורות לטיפול התרופתי



3. פישוט הטיפול התרופתי 

מומלץ לשקול חלופות טיפול לא תרופתיות, לעודד שימוש בתכשיר יחיד ולא להחליף תכשירים שונים לאותה תרופה גנרית. כמו כן, מומלץ לצמצם ככל האפשר את התדירות היומית של נטילת התרופה.


4. בדיקה תקופתית של נטילת תרופות בפועל (מבחן השקית)

חשוב להיות בקשר רציף עם רופא המטפל, ולערוך בדיקה תקופתית של נטילת תרופות בפועל (מבחן השקית( . כדי לבצע את הבדיקה יש להביא את כלל התרופות שהמטופל נוטל למרפאה, כולל תרופות ללא מרשם, תוספים וויטמינים. 


הבדיקה כוללת בדיקת ידע של המטופל או של בני משפחתו לגבי מועד, אופן וסיבת נטילת התרופות. בנוסף מתבצעת השוואה בין התרופות הקיימות לבין רשימת התרופות הכתובות ברשומה הרפואית בתיק ובדיקה של הנפקות בבית המרקחת כדי לבדוק קניה מסודרת 


הבדיקה נועדה כדי לבצע בקרה על התרופות שנרשמו למטופל ועל אלה אותן הוא נוטל בפועל. במהלכה עשויים להתגלות דברים שונים, כמו תרופות חיוניות שנרשמו למטופל ושהוא אינו נוטל, תרופות שהרופא לא ידע שהמטופל נוטל, תרופות שכבר אין צורך לקחת, כפל נטילה של אותה תרופה בשמות שונים, שתי תרופות מאותה משפחה, ריבוי תרופות הרגעה או שינה, אי סדר בתרופות לכאבים ועוד. 


5. מעורבות הרופא הגריאטרי 

מעורבותו של הרופא הגריאטרי בנושא מהווה יתרון גדול לטובת המטופל.  הרופא הגריאטרי מסתכל על המטופל ובוחן את הבעיות הבריאותיות מהן הוא סובל כמכלול. הוא אינו בוחן רק כל מחלה בנפרד, דבר שמעלה יעלות ובטיחות הטיפול, מוריד סיכוי לתופעות בלתי רצויות ומשפר איכות החיים .


הכתבה בשיתוף עם ד"ר נטלה בלינסון מומחית ברפואה פנימית, בעלת התמחות על בגריאטריה. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר נטלה בלינסון השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים גריאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מחלת הנשיקה או שלבקת חוגרת גוד 25/03/2020 07:41
  • בת 69 אני מזה חודש וחצי מרגישה תשושה שאין לי כח ללכת או להרים משהו, קושי ללכת בקצור חולשה כללית תשישות איומה, אחרי שבועיים כאב גרון ושעול אבל בלי חום. לפני שבועיים נחלשתי יותר ובכל פעולה קטנה יש לי פעימות לב חזקות שמגיעות ל 104 פעימות .עשיתי בדיקות דם לפני כחודש ותפקודי כבד בתוך הנורמה רק המונוציטים מעל הנורמה 13.5% (כשהנורמה 13%). כמו כן  EBNA IGg posituv EBV past infection CMV IGg 123.3 CMV IGm שלילי יש לי גם קטע של 12 ס"מ בעור מתחת לשד הימני שהתחיל להפריע לי היה שם קצת אדום וחשבתי שזה מהחזיה אבל עד היום המקום שורף לי. האם אני חולה במחלקת הנשיקה?או זה הרפס זוסטר. כמה זמן המחלות האלה נמשכות?

  • + הוסף תגובה
אבחון מרחוק ד"ר רון בן יצחק 25/03/2020 11:02
  • שלום רב לצערי לא אוכל לעזור לך באבחון מרחוק. האבחנה המבדלת היא הרבה יותר רחבה ממה שאת מציגה. אני מציע לנסות תחילה ייעוץ מרחוק ובמידה ולא מתאפשר, אזי לבוא ולהיבדק שלבקת חוגרת היא מחלה עורית עם ביטוי מאוד בולט- שלפוחיות נרחבות על פני מחצית הגוף באזור שונה גוו או גב או חזה או בטן או פנים (אבל רק מחצית...) ולרוב מלווה בכאב עיצבי לא פשוט מבחינת עוצמתו אני מציע לבדוק : אנמיה מצב לבבי והתפתחות אי ספיקת לב? מחלה דלקתית- מחלת פרקים דלקתית? בהצלחה רון ד"ר בן יצחק

  • + הוסף תגובה
הורים מבוגרים עדן 24/03/2020 16:43
  • היי הוריי הם למעלה משמונים 2 אין מתעקשים להמשיך לבקר אותם למרות שהם אנשים לא בריאים מה עושים?

  • + הוסף תגובה
הורים מבוגרים בעידן הקורונה ד"ר רון בן יצחק 24/03/2020 17:32
  • שלום רב לצערי ההנחיות הם חד משמעית למנוע חשיפה של מבוגרים לאוכלוסיה צעירה יחד עם זאת- הבדידות אף היא לא מוסיפה נחת אושר ובריאות, ועל כן יש להתייחס בכל מקרה לגופו. זמן חשיפה קצר, במרחק שמעבר ל- 2 מטר, כפפות אלכוג'ל ומסיכה מאותם שלא שבו מחו"ך ולא נחשפו לחולי קורונה ולא נמצאים בבדוד ייתכן ומפגש שבועי קצר עשוי להיות מועיל ופחות מסוכן בהתחשב בהקפדה כנ"ל ד"ר בן יצחק

  • + הוסף תגובה
Sun down sindrom נדיה 18/03/2020 18:36
  • שלום.אימי בת 88 עברה ניתוח החלפת פרק ירך ההרדמה כללית.טרם הניתוח סבלה מירידה קוגניטיבית קלה.לאחר הניתוח נכנסה לדליריום.היום כעבור שבוע מיום הניתוח,בשעות הבוקר היא פחות מבולבלת,אך מהצהריים יש החמרה בהתמצאות במקום,זכרון לטווח קצר כמעט אפסי,בזכרון לטווח ארוך גם יש פגם מסויים. שאלה-האם תופעה שהזכרתי מתאימה יותר לביטוי דמנציה או שאולי מדובר בתופעה שאולי תחלוף עם הזמן?תודה

  • + הוסף תגובה
מצב בלבולי חריף- דליריום ודימנציה ד"ר רון בן יצחק 19/03/2020 08:30
  • שלום רב מצב בלבולי חריף עשוי להתרחש במהלך שינוי מקום מגורים או בזמן מחלה חריפה (מחלת חום) או כאב עז משך הדליריום משעןת עד חצי שנה ולפעמים גם שנה! דימנציה, לרוב ווסקולארית, מתאפיינת בתנודתיות במצב הרגשי עם הופעת אי שקט בעיקר עם שינוי היום-לילה (לקראת רדת החשיכה). דליריום הוא מצב חירום, הדורש התייחסות רפואית, לרוב עזרה ראשונה רפואית בייצוב מצב גופני, מיטאבולי או נוירולוגי. הפרעות התנהגות בדימנציה מטופלות בדרך תרופתית ושאינה תרופתית בהצלחה ד"ר רון בן יצחק

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!