הדמיה אופטית קוהרנטית (OCT) בצנתור לב: כל המידע החיוני

צנתור לב מתבצע במקרים בהם יש חשד לחסימה בעורקים הכליליים המזינים את הלב, הנובעת מטרשת עורקים. הדמיה אופטית קוהרנטית (OCT -Optical coherence tomography), היא שיטת הדמיה מתקדמת בה משתמשים במהלך הצנתור, כדי להעריך את מידת החומרה של החסימה בעורקים הכליליים ובהתאם לכך להחליט על הטיפול בה

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 09/08/2018
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר אלעד אשר
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, סגן מנהל המערך הקרדיולוגי, ביה"ח אסותא אשדוד
הצג טלפון מספר מקשר
i


טרשת עורקים היא מחלה המביאה להצטמצמות קוטרם של העורקים, כתוצאה מהצטברות של חומרים טרשתיים על דפנותיהם, תהליך המכונה גם הסתיידות עורקים. ההיצרות של כלי הדם מקשה על זרימה חופשית של הדם בהם, ואף עלולה במקרים קיצוניים להביא להתפתחות של קריש דם החוסם לחלוטין את מעבר הדם. חסימה הנוצרת בעורקים המזינים את הלב (העורקים הכליליים) עלולה להביא אף להתקף לב.


טרשת עורקים מאובחנת באמצעות צנתור לב. זהו הליך רפואי המתבצע לצורך הפקת מידע על אודות מצב הלב והעורקים המזינים אותו. בדיקת טומוגרפיה אופטית קוהרנטית או הדמיה אופטית קוהרנטית (באנגלית: OCT -Optical coherence tomography) , היא בדיקת הדמיה המתבצעת במהלך הצנתור, כדי להעריך את מידת החומרה של החסימה בעורקים הכליליים ובהתאם לכך את הצורך בהתערבות טיפולית. 




צנתור לב הוא הליך הרפואי המשמש לצורך הפקת מידע על הלב ועל כלי הדם המזינים אותו




בדיקה זו משתמשת בגלי אור המתקרבים באורכם לאורך גל אינפרה אדום, ועל ידי כך מפיקה תמונות תלת ממדיות של רקמות שונות באיכות גבוהה. בדיקת ה-OCT מאפשרת הערכה מדויקת של קוטר העורק, שטחו ומרכיבי הנגעים הטרשתיים (שומן, סידן או פיברוזיס). באמצעותה ניתן לבחור את סוג התומכן (STENT - רשת המונעת חסימה חוזרת של העורק), המתאים ביותר לשם פתיחת העורק. 


ההדגמה הראשונה של OCT אנדוסקופי דווחה בשנת 1997, על ידי חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אך רק לקראת סוף העשור הראשון של המאה הנוכחית הוחל בשימוש מסחרי בבדיקה זו במעבדות הצנתורים. כ-100,000 צנתורים בשנה מתבצעים באמצעות שימוש בבדיקת OCT, והשימוש בשיטת הדמיה זו גדל בכ-20% בכל שנה. 




מהו מהלך הבדיקה ?

במהלך צנתור הלב, מוכנס צנתר שבקצהו סיב אופטי בכותר של כ-1 מ"מ לעורק הכלילי, דרך עורק כף היד (העורק הרדיאלי) או העורק המפשעתי (העורק הפמורלי). המצלמה המשוכללת הנמצאת בקצה הצנתר מאפשרת להביט בעורקי הלב, לחדור לתוכם ולצלם תהליכי מחלה בזמן אמת. בדיקת ה-OCT מציגה את דפנות העורקים הכליליים ואת צורת הנגעים הטרשתיים המביאים להיצרות בכלי הדם. ניתן לדמות את ההליך לביצוע צנתור תחת עדשת מיקרוסקופ. הבדיקה ממפה את העורקים ומאפשרת את הגעת הצנתר אל אזור החסימה בעורק, בו נדרשת פעולת הרחבה באמצעות בלון או השתלת תומכן.



בתמונה:  הדמיית OCT  (מתוך העיתון JACC-Cardiovascular Imaging):




מהם היתרונות בבדיקה זו?

הרזולוציה של בדיקת ה-OCT גבוהה פי 10, בהשוואה לשיטות הדמיה אחרות בהם משתמשים במהלך הצנתור, כגון אולטרסאונד (IVUS), אנגיוגרפיה או רנטגן.


נתונים שפורסמו בסוף שנת 2016 הראו כי שימוש בבדיקת ב-OCT במהלך צנתור לב כלילי, מייעל את הליך פתיחת העורק לטיפול באוטם שריר הלב. בנוסף, הנתונים הראו כי ביותר מ-50% מהמקרים, הדמיית ה-OCT השפיעה על החלטת הרופא. 


בטיחות ההדמיה על ידי OCT נבדקה במספר מחקרים. ניסויים קליניים אחרונים שבדקו מעל ל -3000 חולים דיווחו על שיעור נמוך מאוד של סיבוכים. הסיבוכים שתועדו לא גרמו לנזק לחולים או לאשפוז ממושך יותר עקב כך. 


הכתבה בשיתוף עם ד"ר אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, סגן מנהל המערך הקרדיולוגי, ביה"ח אסותא אשדוד. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר אלעד אשר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום ניתוחי לב

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • לאחר ניתוח לב פתוח
  • ורד
  • 18/05/2019 13:34
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הסתיידויות באאורטה הבטנית
  • שלומית
  • 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מום מולד ASD
  • משה
  • 11/05/2019 07:52
  • משה שלום, פגם בין חדרי הינו VSD ולא ASD. ניתן לסגור את שני סוגי הפגמים בשיטות צינתוריות אך חשוב לזכור כי מדובר בבחירת חולים קפדנית ולא כל המטופלים מתאימים. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר גבריאל גרינברג ד"ר גבריאל גרינברג
מנהל יחידת צינטורי לב בבי"ח השרון . קרדיולוג... קרא עוד
פרופ' דוד רוט פרופ' דוד רוט
רופא מומחה בכיר במרכז הלב, בית החולים שיבא - תל... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ