//

הדמיה אופטית קוהרנטית (OCT) בצנתור לב: כל המידע החיוני

צנתור לב מתבצע במקרים בהם יש חשד לחסימה בעורקים הכליליים המזינים את הלב, הנובעת מטרשת עורקים. הדמיה אופטית קוהרנטית (OCT -Optical coherence tomography), היא שיטת הדמיה מתקדמת בה משתמשים במהלך הצנתור, כדי להעריך את מידת החומרה של החסימה בעורקים הכליליים ובהתאם לכך להחליט על הטיפול בה
כתבה פרסומית כתבת חסות



טרשת עורקים היא מחלה המביאה להצטמצמות קוטרם של העורקים, כתוצאה מהצטברות של חומרים טרשתיים על דפנותיהם, תהליך המכונה גם הסתיידות עורקים. ההיצרות של כלי הדם מקשה על זרימה חופשית של הדם בהם, ואף עלולה במקרים קיצוניים להביא להתפתחות של קריש דם החוסם לחלוטין את מעבר הדם. חסימה הנוצרת בעורקים המזינים את הלב (העורקים הכליליים) עלולה להביא אף להתקף לב.


טרשת עורקים מאובחנת באמצעות צנתור לב. זהו הליך רפואי המתבצע לצורך הפקת מידע על אודות מצב הלב והעורקים המזינים אותו. בדיקת טומוגרפיה אופטית קוהרנטית או הדמיה אופטית קוהרנטית (באנגלית: OCT -Optical coherence tomography) , היא בדיקת הדמיה המתבצעת במהלך הצנתור, כדי להעריך את מידת החומרה של החסימה בעורקים הכליליים ובהתאם לכך את הצורך בהתערבות טיפולית. 




צנתור לב הוא הליך הרפואי המשמש לצורך הפקת מידע על הלב ועל כלי הדם המזינים אותו




בדיקה זו משתמשת בגלי אור המתקרבים באורכם לאורך גל אינפרה אדום, ועל ידי כך מפיקה תמונות תלת ממדיות של רקמות שונות באיכות גבוהה. בדיקת ה-OCT מאפשרת הערכה מדויקת של קוטר העורק, שטחו ומרכיבי הנגעים הטרשתיים (שומן, סידן או פיברוזיס). באמצעותה ניתן לבחור את סוג התומכן (STENT - רשת המונעת חסימה חוזרת של העורק), המתאים ביותר לשם פתיחת העורק. 


ההדגמה הראשונה של OCT אנדוסקופי דווחה בשנת 1997, על ידי חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אך רק לקראת סוף העשור הראשון של המאה הנוכחית הוחל בשימוש מסחרי בבדיקה זו במעבדות הצנתורים. כ-100,000 צנתורים בשנה מתבצעים באמצעות שימוש בבדיקת OCT, והשימוש בשיטת הדמיה זו גדל בכ-20% בכל שנה. 




מהו מהלך הבדיקה ?

במהלך צנתור הלב, מוכנס צנתר שבקצהו סיב אופטי בכותר של כ-1 מ"מ לעורק הכלילי, דרך עורק כף היד (העורק הרדיאלי) או העורק המפשעתי (העורק הפמורלי). המצלמה המשוכללת הנמצאת בקצה הצנתר מאפשרת להביט בעורקי הלב, לחדור לתוכם ולצלם תהליכי מחלה בזמן אמת. בדיקת ה-OCT מציגה את דפנות העורקים הכליליים ואת צורת הנגעים הטרשתיים המביאים להיצרות בכלי הדם. ניתן לדמות את ההליך לביצוע צנתור תחת עדשת מיקרוסקופ. הבדיקה ממפה את העורקים ומאפשרת את הגעת הצנתר אל אזור החסימה בעורק, בו נדרשת פעולת הרחבה באמצעות בלון או השתלת תומכן.



בתמונה:  הדמיית OCT  (מתוך העיתון JACC-Cardiovascular Imaging):




מהם היתרונות בבדיקה זו?

הרזולוציה של בדיקת ה-OCT גבוהה פי 10, בהשוואה לשיטות הדמיה אחרות בהם משתמשים במהלך הצנתור, כגון אולטרסאונד (IVUS), אנגיוגרפיה או רנטגן.


נתונים שפורסמו בסוף שנת 2016 הראו כי שימוש בבדיקת ב-OCT במהלך צנתור לב כלילי, מייעל את הליך פתיחת העורק לטיפול באוטם שריר הלב. בנוסף, הנתונים הראו כי ביותר מ-50% מהמקרים, הדמיית ה-OCT השפיעה על החלטת הרופא. 


בטיחות ההדמיה על ידי OCT נבדקה במספר מחקרים. ניסויים קליניים אחרונים שבדקו מעל ל -3000 חולים דיווחו על שיעור נמוך מאוד של סיבוכים. הסיבוכים שתועדו לא גרמו לנזק לחולים או לאשפוז ממושך יותר עקב כך. 


הכתבה בשיתוף עם ד"ר אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, סגן מנהל המערך הקרדיולוגי, ביה"ח אסותא אשדוד. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר אלעד אשר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
עיבוי עלים במסתם אאורטלי בגיל צעיר עידן 19/07/2020 12:30
  • שלום, אני בן 35 ובבדיקת אקו-לב האחרונה שביצעתי אובחנו עלי מסתם אאורטלי מעובים. אני סה"כ אדם בריא, משקל תקין, מתאמן בחד"כ. מקריאה על הנושא הבנתי שזו תופעה שאמורה להתרחש רק בגיל מבוגר בהרבה (65 ומעלה). מה יכול לגרום לעיבוי של העלים בגיל כל כך צעיר? יתכן שנגרם עקב אימונים עצימים מידי בחד"כ? חוסר איזון תזונתי? אגב באקו שבוצע לפני שנה אובחנה "הסתיידות קלה של העלים", האם האבחנה הנוכחית (עיבוי) אומרת שיש החמרה? תודה

  • + הוסף תגובה
עיבוי המסתם האאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 21/07/2020 07:26
  • עידן שלום, עיבוי מסתם אאורטלי יכול להופיע כממצא אקראי בבדיקת האקו אך בהחלט יש להתייחס אליו ולהמשיך לעקוב בקביעות. בשנים האחרונות פורסמו מספר עבודות לגבי הפוטנציאל של עיבוי מסוג זה להפוך להיצרות ממשית בהמשך החיים אשר עלולה להפריע לזרימת הדם התקינה בין החדר השמאלי לאבי העורקים. מניח שאם באקו הייתה מזוהה הפרעה המודינמית כלשהי העניין היה מופיע בדו״ח. הייתי מציע לחזור לקרדיולוג המטפל ויחד לגבש תכנית פעולה/מעקב לשנים הקרובות על מנת לעקוב בצורה היעילה ביותר אחר הממצא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תוצאה של זיהום חיידקי? עידן 21/07/2020 15:17
  • תודה על התגובה. מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים הוא זיהום חיידקי של המסתם שמוביל להצטלקות ועיבוי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה
טיפול שיניים ושינויים במסתמי הלב (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 27/07/2020 11:25
  • עידן שלום, טיפולי שיניים הם בהחלט מקור מוביל לכניסת חיידקים לזרם הדם, דבר שיכול במקרים מסוימים להוביל לדלקת פנים הלב. חשוב לציין כי דלקת כזו יכולה להיות מאוד חריפה בהתייצגותה בשלביה הראשונים ואכן דורשת טיפול אנטיביוטי לוריד לכל הפחות. אם כוונתך שהחיידקים נמצאים שם ורק ע״י אנטיביוטיקה נצליח ״לנקות״ את המסתם, אז כנראה שלא- כפי שציינתי ההתייצגות הינה חריפה; מלווה בחום בדר״כ ובשינויים מבניים עמוקים יותר למסתם. עלייך להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי כל העניין הנ״ל לצורך המשך מעקב. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תודה על התגובה, ושאלת המשך בנוגע לזיהום חיידקי עידן 21/07/2020 15:25
  • מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים לעיבוי עלי המסתם בגיל צעיר הוא זיהום חיידקי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה
הצטלקות המסתם האאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 27/07/2020 11:27
  • עידן שלום, טיפולי שיניים הם בהחלט מקור מוביל לכניסת חיידקים לזרם הדם, דבר שיכול במקרים מסוימים להוביל לדלקת פנים הלב. חשוב לציין כי דלקת כזו יכולה להיות מאוד חריפה בהתייצגותה בשלביה הראשונים ואכן דורשת טיפול אנטיביוטי לוריד לכל הפחות. אם כוונתך שהחיידקים נמצאים שם ורק ע״י אנטיביוטיקה נצליח ״לנקות״ את המסתם, אז כנראה שלא- כפי שציינתי ההתייצבות הינה חריפה; מלווה בחום בדר״כ ובשינויים מבניים עמוקים יותר למסתם. עלייך להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי כל העניין הנ״ל לצורך המשך מעקב. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
ניתוח לב פתוח חוזר עדי 22/06/2020 18:33
  • שלום אני בן 37 ,בריא,העוסק בספורט עברתי ניתוח לב פתוח להסרת וגטציה,אם אפשרות להחלפת מסתם ,כאשר יוחלט על העניין בזמן הניתוח. .בסיום הניתוח ,נאמר שהניתוח עבר בהצלחה. הוגטציה הוסרה ,המסתם נשמר,רק יש דליפה קלה מהמסתם האורטלי. לאחר בדיקת אקו לפני שיחרור מבית חולים.לתדהמתי, נאמר שהדליפה הינה בינונית עד קשה. ובכל זאת ממליצים לשחרר הביתה, ולא לנתח עכשיו אלא לחיות עם זה.... אני חושש מתלבט, האם כדאי לעבור כבר את הניתוח או לחכות.צה הסיכונים, מהי ההשפעה על אורח החיים.

  • + הוסף תגובה
תיקון מסתם אאורטלי ד"ר דוד יעקובי 25/06/2020 08:11
  • עדי שלום, אין ספק שמדובר במקרה קליני מורכב בו כל החלטה צריכה להשקל בכובד ראש. אתייחס לדברים בכלליות בלבד. מטרתו של המנתח הייתה לשמר את המסתם הקיים תוך שמירה על תפקודו. בסיום הניתוח- הכלי האמין ביותר שיש ברשותו של המנתח הינה בדיקת האקו אשר מבוצעת בדרך כלל ע״י קרדיולוג- במקרה זה התשובה הייתה כי מדובר באי-ספיקה קלה ולכן המנתח קיבל את התוצאה הניתוחית. קורה, לפני השחרור, שהבדיקה העוקבת לא עולה בקנה אחד עם הבדיקה מחדר הניתוח וכאן אנו נכנסים לעניין קבלת ההחלטות הסבוך- האם לנתח שוב בפרק זמן קצר (לפני שהמטופל יצא מהתקופה הבתר-הניתוחית המוקדמת) או לנסות ולבצע אקו לב נוסף בעוד מספר שבועות ולהעריך שוב את המסתם. ההחלטה תלויה כמובן במנתח אשר יחד עם הקרדיולוג מחליטים לגבי חומרת הדלף ויחד עם ההתייצגות במטופל הספציפי לוקחים את ההחלטה. אינני יודע כמה זמן עבר מהניתוח שלך והאם בוצעה בדיקה נוספת. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
ניתוח לב החלפת מסתם אורן 27/07/2020 09:14
  • עדי שלום .גם אני עברתי ניתוח לב פתוח להחלפת מסתם מיטרלי.אני ממליץ לא לדחות דברים אם תרצה לדבר איתי תרשום לי את המייל שלך .ביי

  • + הוסף תגובה
פרוקור אבי 20/07/2020 12:04
פרוקור (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 22/07/2020 07:17
  • אבי שלום, לחלק מההתוויות ישנם תחליפים לפרוקור אך קבוצה לא קטנה של חולים עדיין זקוקים לתרופה. עלייך לפנות לרופא המשפחה אשר יכול לשלוח אותך לאלרגולוג על מנת לאמת/לשלול את התופעה. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!