ממצאים בכליות בסקירת מערכות: מה זה אומר והאם יש צורך בטיפול?

בדיקת סקירת מערכות נועדה לבחון את התפתחות העובר ולסקור את איבריו הפנימיים, בניהם גם הכליות. גילוי מוקדם של ממצאים שונים בכליות יאפשרו תכנון של המשך ניהול ההריון, של בדיקות נוספות במהלכו ואחריו עם לידת העובר. אילו ממצאים בכליות עשויים להתגלות בבדיקת סקירת מערכות ומה משמעותם? מומחה מסביר

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 23/08/2018
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר זאב קציר
מנהל יחידת הדיאליזה, סגן מנהל המכון לגפרולוגיה ויתר לחץ דם, יועץ אחראי לנפרולוגיה ילדים, בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד
הצג טלפון מספר מקשר
i


בדיקת סקירת מערכות מאפשרת בחינה מקיפה של איברי הגוף השונים של העובר, והיא משמשת למעקב אחר הגדילה הפיזית שלו.  מדובר בבדיקת אולטרה סאונד המתבצעת לרוב בגישה וגינלית בין השבועות ה-14-16 להריון. בדיקה זו אינה בוחנת רק את איבריו החיצוניים של העובר, אלא היא נועדה לסקור גם את איבריו הפנימיים, לרבות המוח, הקיבה והכליות. למרות שהמבנה הפיזי של העובר משתנה באופן מתמיד בתקופת ההריון, בדיקת סקירת מערכות מאפשר איתור של מומים רבים. סקירת מערכות נוספת מתבצעת בין השבוע ה-22-24 להריון. בדומה לסקירה הראשונה, גם בדיקה זו בוחנת את הגדילה הכללית של העובר ואת התפתחות האיברים השונים. שתי הבדיקות נבדלות זו מזו בכך שהן מתבצעות בשלבים שונים להריון ובכך שמתמר האולטרה סאונד מונח על קיר הבטן של הנבדקת ולא בגישה וגינאלית. 


גילוי מוקדם של ממצאים שונים בבדיקת סקירת המערכות, מאפשר תכנון של המשך ניהול ההריון, ביצוע בדיקות נוספות במהלך תשעת החודשים, תכנון מעקב אחר הממצאים עם הלידה ובמקרים מסוימים גם החלטה על הפסקת ההריון. מצבים רבים בכליות ובדרכי השתן מתבהרים יותר לאחר לידת התינוק, ועל כן חשוב לבחון במהלך ההריון ממצאים שונים באיברים אלה, אחריהם ניתן לעקוב לאחר מכן ולטפל במידת הצורך.



אילו ממצאים בכליות יכולים להתגלות בבדיקה זו ומה הם אומרים? 



הרחבת אגני הכליות

אגן הכליה הוא חלל המצוי בכליות ומחובר לצינור המקשר בין הכליה לשלפוחית השתן (השופכן). למעשה, השתן עובר מהכליה דרך אגן הכליה אל שלפוחית השתן. 


מצבים בהם נמצא אגן כליה מורחב בבדיקת סקירת המערכות, מצביעים על כך שבתוך הכליה של העובר התגלתה הצטברות שתן, שעלולה להעיד על הפרעות בניקוז הכליות. הרחבה של עד 8-6 מ"מ נחשבת לגבולית תקינה, 8 -10 מ"מ לסמן קל, וברוב המקרים תעיד על חסימה קלה בדרכי השתן של העובר שאינה מצריכה כל טיפול. מנגד, הרחבה של יותר מ-10 מ"מ, יכולה להעיד על בעיה חמורה יותר בניקוז הכליות, החל מניקוז לוקה של השופכן ועד לחסימה חלקית בשופכני הכליות. למעשה, על פי החריגה מהגבולות התקינים מנהלים את המשך המעקב במהלך ההריון. 




מצבים רבים בכליות ובדרכי השתן מתבהרים יותר לאחר לידת התינוק, ועל כן חשוב לבחון במהלך ההריון ממצאים באיברים אלה 



כליה בודדת

מדובר במצב מולד, הכולל קיום של כליה אחת בלבד, או לחלופין קיום של שתי כליות כשאחת מהן קטנה מהרגיל, או פגומה, כך שהיא אינה תורמת לתפקוד הכליות. ברוב המקרים, כליה בודדת תאפשר אורח חיים רגיל, זאת בשל תפקוד מוגבר של הכליה הנותרת. על כן, בכל הנוגע לבריאות הילוד, הדבר החשוב ביותר הוא בחינה של תפקוד הכליה השנייה. למעשה, אם הכליה השנייה אינה סובלת מאקוגניות יתר, רוב הסיכויים הם שהיא תתפקד באופן תקין. 


הניסיון והמעקב אחר ילדים שנולדו עם כליה בודדת מלמד על כך שחלים שינויים ברקמת הכליה המתפקדת, זאת בשל העובדה שמדובר בכליה בודדת. שינויים אלה עלולים להביא לירידה בתפקוד הכליה. כשליש מהילדים הנולדים עם כליה בודדת, חווים ירידה בתפקודה עם השנים. חלקם עלולים לפתח יתר לחץ דם ועל כן חשוב במיוחד לשמור על הכליה הנותרת. 


מחקרים שבוצעו בילדים שנולדו עם כליה בודדת מראים שהגבלה קלה בצריכה היומית המומלצת לפי הגיל של חלבון ומלח, מסייעים בשמירה על תפקוד הכליה עם השנים. 



מה הם הגורמים לממצאים אלו בכליות בעובר?

מצבים בהם יש בעיה בהתפתחות שתי הכליות או בהתפתחות הכליה הבודדת, נגרמים פעמים רבות עקב גורם תורשתי. בממצאים הקלים, כמו הרחבת אגנים או כליה בודדת מתפקדת הבירור הגנטי הוא לא מחייב, כי קיימת תחלואה קלה שאינה בהכרח קשורה לגורמים גנטיים. מנגד, מקרים בהם המום הכלייתי הופיע גם בבני משפחה נוספים או במקרה והוא חמור או שקיימת פגיעה במערכות נוספות, מחייבים בירור גנטי.



במידה ונמצא אחד מן הממצאים שציינו לעיל, כיצד מומלץ לפעול?

הרוב המוחלט של מצבים אלה אינם מחייבים הפסקת הריון, ודורשים מעקב בלבד במהלך ההריון ואחריו עם לידת העובר. 


כל עוד המבנה הרקמתי של הכליה הבודדת תקין, יש צורך בביצוע מעקב בלבד במהלך ההריון ואחריו עם לידת העובר. בדומה לכך, במצבים של הרחבת אגני הכליה, כל עוד ההרחבה נמצאת בגבולות הנורמה ואין פגיעה רקמתית אין צורך בפעולות מיוחדות מעבר למעקב. 


לאחר הלידה, יש לבצע בדיקת אולטרה סאונד לבחינת מצב הכליות. בנוסף, חשוב לוודא כי אין התפתחות של זיהומים בדרכי השתן בילוד. מקרים בהם קיים זיהום בדרכי השתן מחייבים אבחון נוסף של מקור הזיהום וטיפול בו מוקדם ככל האפשר. 



באילו מקרים יש צורך בהפסקת היריון?

ממצא הכליות היחיד שעלול להוביל להפסקת הריון הוא אי קיום של כליות כלל, או של קיום של כליה בודדת בעלת רקמה אקוגנית ביותר, לא מפותחת. במקרים אלה, הסיכוי שהכליה תתפקד בילוד הוא נדיר מאוד, והוא עשוי לסבול מאי ספיקת כליות. על כן במצבים אלה לא רצוי להמשיך בהריון. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר זאב קציר,  מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במבוגרים, נפרולוגיה ילדים ורפואת ילדים. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.




עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר זאב קציר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום סקירת מערכות

פרופ' יגאל וולמן

פרופ' יגאל וולמן רופא בכיר ביחידת האולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה
פרופ' יגאל וולמן משרת כרופא בכיר ביחידת האולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה שבמרכז הרפואי תל-אביב. מומחה בכל תחומי האולטרה-סאונד ברפואת נשים, החל משקיפות עורפית עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליה מרגינלית
  • אנונימית
  • 17/05/2019 08:54
  • שלום פרופ', ביצעתי אתמול סקירה מוקדמת שבע"ה הייתה תקינה. עם זאת, בשל דימומים שהיו לי ולבקשת הרופא המטפל, ביקשתי מהרופא שביצע את הסקירה לבדוק את מיקום השליה ביחס לצוואר. לאחר בדיקה הוא ציין שמדובר בשלייה מרגינלית קדמית. אמר שהיא יכולה לעלות (הבדיקה בוצעה בשבוע 15+6) מה משמעות הדבר? מה הסיכון בשליה מרגינלית?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עצמות ארוכות קצרות
  • Rac go
  • 14/05/2019 12:05
  • שלום,הריון תאומים אחרי I’ve שבוע 19. מתחילת ההריון נראה כי עוברית אחת קטנה יותר, לאורך כל השבועות כולל שקיפות וסקירה מוקדמת- פער של שבועיים. הופניתי לסקירה מכוונת לעצמות ארוכות. אלו התוצאות של הסקירה המוקדמת: *** אציין כי הסקירה הייתה תקינה מבחינת איברים פנינים זרימות וכו׳ וגם השקיפות הייתה טובה. עובר a: Bpd-37.5 Ofd-50.7 Hc-139.3 Ac-119.5 Femur-24.2 Humerus-23.2 Cerebellar- 17 עובר b: 31.2-bpd 40.5-ofd 115.1-hc 93.7-ac 14.4-femur 14.4-humerus Ulna-12 Radius-12.2 Tibia-11.5 Fibula-11.4 הסקירה מוקדמת נערכה בשבוע 17 אשמח לעזרה, תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תגובה
  • Rac go
  • 14/05/2019 15:31
  • הפנו אותי לייעוץ גנטי- אך בייעוץ הבנתי כי מי שפיר נועד ברובו לבדוק תסמונת דאון וכו׳... רציתי לקבל חוות דעת שנייה- האם זה תקין בתאומים שעובר אחד קטן יותר... האם הפער משמעותי ע״פ הנתונים ( את המשמעות של רובם אני לא באמת מבינה ) האם נחוץ מי שפיר? אודה לתשובתך המקצועית, תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מי שפיר ממש לא בשביל תחסמונת דאון הציפ בודק למעלה מ120 תיבמונות שלא קשורות לתיסמונת דאון עד כמה השוני משמעותי לא אוכל להתיחס בלי לבדוק את העוברים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • Rac go
  • 14/05/2019 19:33
  • השאלה היא, האם לאור הנתונים הטכניים והיבשים, בהנחה שהכל תקין מבחינת הסקירה, האם הפרש של שבועיים הוא קריטי? *** האם יכולים להיות הפרשים תקינים בתאומים של שבועיים? כמובן, שאפנה ליייוץ ואבצע את כל הבדיקות בהתאם. זה רק בשביל לשמוע דעה נוספת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • Mri עוברי
  • מור
  • 07/05/2019 16:52
  • צהריים טובים, בת 28 הריון ראשון עם בת שבוע 30, נשלחתי לעשות mri עוברי לבדיקת הורמיס בגלל שהיה טיפה מוסת כנגד השעון, השאר הכל תקין כל הבדיקות כולל ייעוץ גנטי בדיקות דם, שקיפות וכו.. תוצאות של mri: " חדרי המח הלטרלים נמדדו אסימטרים 10 ו7 מ"מ, ללא הרחבה של החדר השלישי או הרביעי. הצרבלום בגודל ומראה תקינים. הורמיס תקין מעט מוסת כנגד כיוון השעון ללא הרמה של הטנטריום וללא הרחבה של הגומה האחורית. המדדים הביומטרים המוחיים בגדר הנורמה לשבוע ההריון ללא עדות להפרעה אחרת" רציתי לדעת מה זה שמבנה בחדרים אסמטריים 7 ו10 מ"מ מה זה אומר? האם זה מסוכן? אשמח לתשובה אני דואגת לציין שהרופא שפיענח אמר שהכל תקין ויש לי איתו גם פגישה שבוע הבא אבל אשמח לחוות דעת נוספת על פי הניסיון שלך בבקשה. תודה רבה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • Mri עוברי
  • מור
  • 09/05/2019 10:43

רופאים בתחום
פרופ' יוסף חביב פרופ' יוסף חביב
מנהל מחלקת נפרולוגיה ולחץ דם - סורוקה קרא עוד
ד"ר שמעון שטורך ד"ר שמעון שטורך
מנהל המכון הנפרולוגי מרכז רפואי בני ציון חיפה קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ