ממצאים בכליות בסקירת מערכות: מה זה אומר והאם יש צורך בטיפול?

בדיקת סקירת מערכות נועדה לבחון את התפתחות העובר ולסקור את איבריו הפנימיים, בניהם גם הכליות. גילוי מוקדם של ממצאים שונים בכליות יאפשרו תכנון של המשך ניהול ההריון, של בדיקות נוספות במהלכו ואחריו עם לידת העובר. אילו ממצאים בכליות עשויים להתגלות בבדיקת סקירת מערכות ומה משמעותם? מומחה מסביר
כתבה פרסומית כתבת חסות



בדיקת סקירת מערכות מאפשרת בחינה מקיפה של איברי הגוף השונים של העובר, והיא משמשת למעקב אחר הגדילה הפיזית שלו.  מדובר בבדיקת אולטרה סאונד המתבצעת לרוב בגישה וגינלית בין השבועות ה-14-16 להריון. בדיקה זו אינה בוחנת רק את איבריו החיצוניים של העובר, אלא היא נועדה לסקור גם את איבריו הפנימיים, לרבות המוח, הקיבה והכליות. למרות שהמבנה הפיזי של העובר משתנה באופן מתמיד בתקופת ההריון, בדיקת סקירת מערכות מאפשר איתור של מומים רבים. סקירת מערכות נוספת מתבצעת בין השבוע ה-22-24 להריון. בדומה לסקירה הראשונה, גם בדיקה זו בוחנת את הגדילה הכללית של העובר ואת התפתחות האיברים השונים. שתי הבדיקות נבדלות זו מזו בכך שהן מתבצעות בשלבים שונים להריון ובכך שמתמר האולטרה סאונד מונח על קיר הבטן של הנבדקת ולא בגישה וגינאלית. 


גילוי מוקדם של ממצאים שונים בבדיקת סקירת המערכות, מאפשר תכנון של המשך ניהול ההריון, ביצוע בדיקות נוספות במהלך תשעת החודשים, תכנון מעקב אחר הממצאים עם הלידה ובמקרים מסוימים גם החלטה על הפסקת ההריון. מצבים רבים בכליות ובדרכי השתן מתבהרים יותר לאחר לידת התינוק, ועל כן חשוב לבחון במהלך ההריון ממצאים שונים באיברים אלה, אחריהם ניתן לעקוב לאחר מכן ולטפל במידת הצורך.



אילו ממצאים בכליות יכולים להתגלות בבדיקה זו ומה הם אומרים? 



הרחבת אגני הכליות

אגן הכליה הוא חלל המצוי בכליות ומחובר לצינור המקשר בין הכליה לשלפוחית השתן (השופכן). למעשה, השתן עובר מהכליה דרך אגן הכליה אל שלפוחית השתן. 


מצבים בהם נמצא אגן כליה מורחב בבדיקת סקירת המערכות, מצביעים על כך שבתוך הכליה של העובר התגלתה הצטברות שתן, שעלולה להעיד על הפרעות בניקוז הכליות. הרחבה של עד 8-6 מ"מ נחשבת לגבולית תקינה, 8 -10 מ"מ לסמן קל, וברוב המקרים תעיד על חסימה קלה בדרכי השתן של העובר שאינה מצריכה כל טיפול. מנגד, הרחבה של יותר מ-10 מ"מ, יכולה להעיד על בעיה חמורה יותר בניקוז הכליות, החל מניקוז לוקה של השופכן ועד לחסימה חלקית בשופכני הכליות. למעשה, על פי החריגה מהגבולות התקינים מנהלים את המשך המעקב במהלך ההריון. 




מצבים רבים בכליות ובדרכי השתן מתבהרים יותר לאחר לידת התינוק, ועל כן חשוב לבחון במהלך ההריון ממצאים באיברים אלה 



כליה בודדת

מדובר במצב מולד, הכולל קיום של כליה אחת בלבד, או לחלופין קיום של שתי כליות כשאחת מהן קטנה מהרגיל, או פגומה, כך שהיא אינה תורמת לתפקוד הכליות. ברוב המקרים, כליה בודדת תאפשר אורח חיים רגיל, זאת בשל תפקוד מוגבר של הכליה הנותרת. על כן, בכל הנוגע לבריאות הילוד, הדבר החשוב ביותר הוא בחינה של תפקוד הכליה השנייה. למעשה, אם הכליה השנייה אינה סובלת מאקוגניות יתר, רוב הסיכויים הם שהיא תתפקד באופן תקין. 


הניסיון והמעקב אחר ילדים שנולדו עם כליה בודדת מלמד על כך שחלים שינויים ברקמת הכליה המתפקדת, זאת בשל העובדה שמדובר בכליה בודדת. שינויים אלה עלולים להביא לירידה בתפקוד הכליה. כשליש מהילדים הנולדים עם כליה בודדת, חווים ירידה בתפקודה עם השנים. חלקם עלולים לפתח יתר לחץ דם ועל כן חשוב במיוחד לשמור על הכליה הנותרת. 


מחקרים שבוצעו בילדים שנולדו עם כליה בודדת מראים שהגבלה קלה בצריכה היומית המומלצת לפי הגיל של חלבון ומלח, מסייעים בשמירה על תפקוד הכליה עם השנים. 



מה הם הגורמים לממצאים אלו בכליות בעובר?

מצבים בהם יש בעיה בהתפתחות שתי הכליות או בהתפתחות הכליה הבודדת, נגרמים פעמים רבות עקב גורם תורשתי. בממצאים הקלים, כמו הרחבת אגנים או כליה בודדת מתפקדת הבירור הגנטי הוא לא מחייב, כי קיימת תחלואה קלה שאינה בהכרח קשורה לגורמים גנטיים. מנגד, מקרים בהם המום הכלייתי הופיע גם בבני משפחה נוספים או במקרה והוא חמור או שקיימת פגיעה במערכות נוספות, מחייבים בירור גנטי.



במידה ונמצא אחד מן הממצאים שציינו לעיל, כיצד מומלץ לפעול?

הרוב המוחלט של מצבים אלה אינם מחייבים הפסקת הריון, ודורשים מעקב בלבד במהלך ההריון ואחריו עם לידת העובר. 


כל עוד המבנה הרקמתי של הכליה הבודדת תקין, יש צורך בביצוע מעקב בלבד במהלך ההריון ואחריו עם לידת העובר. בדומה לכך, במצבים של הרחבת אגני הכליה, כל עוד ההרחבה נמצאת בגבולות הנורמה ואין פגיעה רקמתית אין צורך בפעולות מיוחדות מעבר למעקב. 


לאחר הלידה, יש לבצע בדיקת אולטרה סאונד לבחינת מצב הכליות. בנוסף, חשוב לוודא כי אין התפתחות של זיהומים בדרכי השתן בילוד. מקרים בהם קיים זיהום בדרכי השתן מחייבים אבחון נוסף של מקור הזיהום וטיפול בו מוקדם ככל האפשר. 



באילו מקרים יש צורך בהפסקת היריון?

ממצא הכליות היחיד שעלול להוביל להפסקת הריון הוא אי קיום של כליות כלל, או של קיום של כליה בודדת בעלת רקמה אקוגנית ביותר, לא מפותחת. במקרים אלה, הסיכוי שהכליה תתפקד בילוד הוא נדיר מאוד, והוא עשוי לסבול מאי ספיקת כליות. על כן במצבים אלה לא רצוי להמשיך בהריון. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר זאב קציר,  מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במבוגרים, נפרולוגיה ילדים ורפואת ילדים. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.




עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר זאב קציר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים סקירת מערכות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
סריקה מאוחרת לין 18/01/2020 02:19
  • שלום אני בת 41 עם הריון שני מטיפולי ivf בשבוע 22 ביצעתי אתמול סריקה מאוחרת. עד עכשיו כל הבדיקות שביצעתי יצאו תקינות כולל השקיפות עורפית ובדיקת מי שפיר. בבדיקה סריקה מאוחרת גם יצאה תקינה מלבד חדרי המוח. חדר ימני 9.2 מ"מ וחדר שמאלי 7 מ"מ. למרות שהרופא אמר שזה בסדר שזה נמצא בטווח הנורמה העליון אבל הוא רוצה לקבל חוות דעת נוספת לכן קיבלתי הפניה לבית חולים לבצע בדיקה מכוונת למוח העובר. רציתי לדעת האם חדרי מוח יכולים להתרחב או להתקטן? ומה הסיכונים? ואם זה יכול להשתנות? לפי מה שקראתי עד 10 מ"מ ואם זה מעל 10 מ"מ זה לא תקין. אני מאתמול אחרי הבדיקה בלחץ ובפחדים. מכיוון זה הריון מאוד יקר לי ולבן זוגי זה הריון שני לאחר 17 שנה אחרי לידת בני הבכור.

  • + הוסף תגובה
חדרי המח פרופ' יגאל וולמן 19/01/2020 07:18
  • כל זמן שתחת 10 ממ ומבנה המח מסביב תקין אין כל בעיה רוב הסיכויים שכך הדבר אך יש לעקוב גם עכישו וגם בשבוע 32

  • + הוסף תגובה
תודה רבה על המענה. לין 19/01/2020 07:53
  • אני אקבע תור לבית חולים איכלוב בתל אביב להפניה סריקה מכוונת למוח העובר שקיבלתי. הבדיקה צריך לבצע בשבוע 32 היא נקראת סריקה מערכות שלישית. האם היא גם מתבצעת בבית חולים או דרך קופת החולים אצל הרופא ביצעתי את הסריקות מערכות הקודמות?

  • + הוסף תגובה
סקירה מאוחרת תוצאה בעייתית גלי 07/01/2020 22:31
  • שלום פרופ, אני בשבוע 23 לאחר שקיפות עורפית לא תקינה 3.4 וציסטיק היגרומה בצוואר בסקירה מוקדמת, נשלחתי לדיקור מי שפיר והתוצאה היתה תקינה, באקו לב עובר נמצא VSD שהקרדיולוג לא ייחס לו משמעות. בסקירה מאוחרת נראה כפל עורף מעובה של 7.8 ממ ללא נוזל, וsandal sign. בשל הצירוך של הלב והכפל העורפי המליצו לנו על ביצוע בדיקת אקסום כדי לגלות האם מדובר בתסמונת נונה או תסמונות אחרות. מה דעתך על המצב שלי? ומה היית מייעץ לנו לבצע בשלב זה? (האקסום מאד יקר ואני לא מבינה לגמרי את החשיבות שלו לאור העובדה שרוב הסיכויים שאמשיך ללידה אלא אם כן יש סיכוי לתסמונת גנטית חמורה) תודה

  • + הוסף תגובה
אקסום פרופ' יגאל וולמן 08/01/2020 08:56
  • שני ממצאים בעובר אחד מעלים מאוד את הסיכון לתיסמונת אם את ממשיכה את ההריון בכל מקרה ללא כל קשר לבירור אזי אין מקום לבדיקה אך אם בנוכחות תיסמונת תחדלי את ההריון הייתי בודק

  • + הוסף תגובה
סקירה מאוחרת ממצאים בעיתיים גלי 08/01/2020 19:08
  • תודה על התשובה המהירה, השיקול שלי הוא כרגע האם יש תסמונות גנטיות שנבדקות באקסום לאחר תוצאה תקינה של ציפ גנטי, שמבחינה אנושית ומוסרית מצדיקות הפסקת הריון? ראיתי שעיקר הסיכון הוא לנונה, זאת תסמונת קשה אך לא מחייבת הפסקת הריון. יש קשות ממנה. יש מסכנות חיים? נכויות מורכבות? אם כן, נבצע את האקסום

  • + הוסף תגובה
יש פרופ' יגאל וולמן 09/01/2020 17:42
Pvpc בסקירת שניה אלונה 08/01/2020 21:40
  • שלום דר בסקירה ראשונה התגלתה ארסה עשיתי אקו לב שיצא תקין ובנוסף מי שפיר שיצא גם תקין בסקירה שנייה התגלה pvpc מצד שמאל הבנתי שאם זה ממצא יחיד אין לו משמעות השאלה שלי היא האם בגלל שהתגלתה ארסה ובסקירה השנייה pvpc זה נחשב לממצא יחיד או שני ממצאים והאם מעלה סיכון להתפתחות העובר ? האם אני יכולה להיות רגועה לאור התקינות של מי השפיר ? מה בעצם הסיכונים לעובר עם ממצאים אלו? מאוד לחוצה

  • + הוסף תגובה
PVPC פרופ' יגאל וולמן 09/01/2020 17:41
  • הממצא בדכ חסקר משמעות אך יש לזכור שבכ10% מהמקרים ייתכנו דברים נוספים במח אותם לא נאתר טרם הלידה יש להשלים בMRI למח העובגר ובדיקה נוירוסונוגרפית אצל מומחה למח עוברי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!