כך תתכוננו לשנה הראשונה בבית הספר: המדריך המלא

אילו פעילויות מומלץ לבצע בבית כדי לשפר את יכולת ההתמודדות עם משימות מרובות שלבים, מהם המשחקים שכדאי לעסוק בהם כהכנה לכיתה א' ומאילו משחקים כדאי להמנע? מדריך

כתבה פרסומית
מאת: נורית הלינגר, מערכת אינפומד


כיתה א' מסמלת את המעבר מעולם של משחק חופשי ודמיון לעולם של לימודים פורמאליים, חובות ואחריות. שינוי זה הוא מרגש ומשמעותי, הן עבור הילד והן עבור משפחתו. כדי להקל עליכם ועל ילדכם אספנו המלצות שונות שיסייעו במעבר מהגן לכיתה א'. 



העיקרון המנחה: התארגנות עצמאית 

התארגנות עצמאית כוללת את היכולת לתכנן מטלה בת מספר שלבים, ולבקר הפעולות לאחר ביצוען. בכל הנוגע למעבר לכיתה א', הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בשעות הבוקר, כאשר הילד נדרש לבצע בזמן קצר יחסית, מספר פעולות, כמו צחצוח שיניים, התלבשות, נעילת נעליים ויציאה מהבית עם כל הציוד הנדרש לבית הספר. פעולות רמרובות שלבים קיימות גם בזמן יום הלימודים, לדוגמה כאשר ניתנת מטלת כיתה אותה צריך לבצע, או אחר הצהריים, כאשר יש להכין את שיעורי הבית ולסדר את התיק ליום הלימודים הבא. 


בשל כך, חשוב לסייע לילדכם ולתרגל תפקוד עצמאי, עוד לפני תחילת שנת הלימודים: אפשרו לו להיות מעורב בביצוע מטלות מורכבות ומגוונות, גם אם הן אינן קשורות לתחום הלימודי. הילד יוכל לערוך את השולחן לפני ארוחת הערב, לסדר את החדר, או לעמוד בזמני שגרת הבוקר. בדרך זו, הוא ילמד לתכנן את הזמן באופן עצמי ויתרגל את ביצוע המשימות. אסטרטגיה זו תועבר לאחר מכן אל המטלות האחרות, אליהן יידרש עם כניסתו לכיתה א'. 




סייעו לילדכם לתרגל תפקוד עצמאי, עוד לפני תחילת שנת הלימודים 





אילו פעילויות ניתן לבצע כדי לסייע לילד בתרגול של התארגנות עצמאית?

ניתן לתרגל בישול ואפיה במסגרת הביתית לצורך שיפור מיומנות ההתארגנות ותרגול של ביצוע משימות בעלות מספר שלבים. מעבר לכך שמדובר בפעילות מהנה, היא מערבת מספר מעלות שייסיעו בהכנת הילד לקראת השנה הראשונה בבית-הספר. 


בישול ואפייה מערבים מספר מיומנויות ידניות, כמו ערבוב, חיתוך, לישה, אשר יהוו הכנה לאחיזת כלי הכתיבה השונים ושימוש בהם לאורך זמן. כמו כן, בישול ואפייה מצריכים מעקב אחר מתכונים שונים, וכך חושפים את הילדים לספרות ואותיות אשר מופיעות על אריזות המצרכים ובספר הבישול. בנוסף, משימות המטבח דורשות מהילדים  אינטראקציה בינאישית, חלוקת תפקידים, הקצאת קשב ועמידה בתסכולים. משימה במטבח מפעילה את כל החושים: המגע בחומרים, לעתים רטובים, מלכלכים, קרים, חמים, ההתנסות מול מרקמים מגוונים, מחוספסים או חלקים, החשיפה לריחות ולטעמים, ואף לקולות ולרעשים- כל אלו משמעותיים לצורך הויסות החושי, החיוני להתפתחותם של ילדים.
כאמור, זוהי משימה הדורשת תכנון, בקרה והתארגנות. פעילות זו חייבת להיעשות בהשגחת מבוגר.



מהם המשחקים ופעילויות הפנאי שכדאי לעסוק בהם כהכנה לכיתה א'?

• משחקים המשפרים את המיומנויות הקוגניטיביות הנדרשות בבית הספר, כמו טאקי, רביעיות ומשחקי זיכרון.

• משחקים המשפרים את תפקודי הידיים לצורך תפקוד מווסת ומדוייק בעת כתיבה: דוקים, עבודה במבוכים.

• משחקי "כאילו" שממחיזים אינטראקציה בין מורה ותלמידים. דרך המשחק החופשי הזה, רגשות מגוונים סביב המעבר לבית הספר יעלו אל פני השטח ויקבלו מענה: פחד, התרגשות, עצב, בלבול, שמחה ועוד.



מהן הפעילויות שמומלץ לעסוק בהן במידה מועטה?



עבודה בחוברות כהכנה לכתיבה ולהעתקה

לא מומלץ להרבות ולהעמיס בכתיבה מונוטונית כגון: מעבר על אותיות המודפסות בקוים מקווקוים. פעילות זו תמאיס, בסופו של דבר, את פעילות הכתיבה על הילד.


משחקים המערבים מסכים שונים

למרות שקשה להתחמק מעיסוק במשחקים אלו והעובדה שהם משפרים את מהירות התגובה והתיאום בין העין ליד, חשוב לשמור על מינון מווסת. משחקים מול מסך אינם מעודדים אינטראקציה בינאישית ולעתים הם בנויים בצורה שאינה מותאמת מבחינה חושית למוחו המתפתח של הילד. בנוסף, לרוב הם אינם תורמים לשיפור רמת הקשב של ילדים.



נורית הלינגר, מרפאה בעיסוק, אחראית על ההדרכה במכון להתפתחות הילד ומנחת סדנאות "שלום כיתה א" במרכז שניידר לרפואת ילדים.



פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • קנאה פתולוגית
  • צפונית
  • 11/01/2019 14:16
  • סינדרום אותלו- קנאה פתולוגית הודעהעל ידי המרוסקת » אתמול, 22:34 שלום, אני גרושה בת 41 ואם ל 3. לפני 5 שנים היכרתי דרך חברה בחור מדהים גרוש ואב לשתי בנות מקסימות. גיליתי שגם לאחר אכזבות רבות מזוגיות אפשר להתאהב מחדש. בן זוגי ( כבר לא) היה אדם מדהים , הכימיה בינינו הייתה נדירה עד כדי יחידה במינה. הייתה לנו זוגיות נפלאה למעט בעיה אחת ... לבן זוגי הייתה בעיית אמון , הוא חשד בכל חיוך, מבט, אמירה,ריח,לבוש,הודעה,שיחה,פעולה בחיי. יש לציין שחיי די שגרתיים, עבודה בית . בתחילת היחסים סיפר לי כי הסיבה לגירושין שלו הייתה בגידה מצד גרושתו. היות ובגילי למדתי שאין שלמות הייתי בטוחה כי במשך הזמן עם העמקת ההיכרות אצליח להשתיק את חששיו והוא יאמין בי בגלל מי שאני. לצערי עם השנים התופעה רק החריפה : כל היום הייתי נתונה למעקבי טלפון , שמיעת שיחות מוקלטות, תיעוד תנועות בווטסאפ , פייסבוק . היות ולא היה לי מה להסתיר לא חשבתי תחילה, עד שהתחילו ההזיות . בן זוגי היה בונה תסריט שלם בהודעה של שלום , התחלתי לנתק כל קשר עם הסביבה כל עוד זה היה תלוי בי. לא יוצאת עם חברות, לא עם משפחה, טיולים אך ורק איתו אך זה עדיין לא היה מחיר שהסכמתי לשלם תמורת אהבתו. לבסוף התחיל לעזוב את הבית בכל פעם שעולה חשד במוחו ( לעולם לא הייתה סיבה כלשהי אמיתית לכך) , אני הייתי שורדת יומים ספורים רוצה אחריו בהסברים, הרי מסכן , הוא מושלם רק עם בעיה אחת , ואני לא יכולה לנשום בלעדיו. התחלתי לשקר- למחוק הודעות ושיחות , שלא היה להם שום תוכן .., בסגנון איפה המפתחות מהמשרד, האם יש ישיבה וכאלה מאנשים ספציפיים אשר הפכו למטרה בענייו. כמובן שבתור אחת שלא טובה בכך נפלתי בשקר ניסיתי להסביר לו ממה נובע המעשה שלי , מזה שאני מעדיפה להעלים מידע רק על מנת לא להתמודד עם החרדות והתגובות , למזלי השיחות שנמחקו שוחזרו והיה ניתן להוכיח את טענתי. וכן הלאה עד שבסוף הוא עזב אותי שוב על משהו הזוי לחלוטין , הטון דיבור שלי , אני פיעקתי ובעיניו גנחתי!!! הפעם התחלתי לקרוא בספרות המקצועית... ולאחר עשרות כתבות מקצועיות - 100 מ100 התאמה לקנאה פתולוגית . הבנתי שלא משנה מה אני יעשה , אני בחיים לא אוכל לזכות באמונו ולהעניק לו שקט נפשי. לא רדפתי אחריו , ניסיתי להמשיך ... במשך יומיים בלבד... ואז הוא , זה שלא רצה לראות ולשמוע ממני, זה שקלל אותי וזרק אותי כמו אחרון בני האדם , התחיל לתקוף בהודעות מאיימות בטענה שהצליח לתפוס אותי על חם. התעלמתי , הרי אני כבר למודת ניסיון, ואז הוא הגיע לביתי באמצע הלילה , כביכול לאסוף את שארית חפציו והחל לצחוק עליי שהוא תפס אותי, שכפל סים, הייתי חזקה לראשונה , הרי כבר הכל היה ברור ... אמרתי לו שהלוואי וכך הדבר אז אולי הוא היה מצליח להבין עד כמה הוא טעה , ואז הוכחתי לו את ההיפך הגמור מהתסריט שהוא בנה ע"י השמעת שיחה. בן זוגי איבד צלם אנוש , כאילו הקרקע נפערה מתחתיו , דרש את הנייד שלי , ניסה לקחת אותו בכוח וכשלא הצליח אחז באכזריות בצוורי והחל לחנוק אותי , השתחררתי איכשהו אחיזתו והוא זינק שוב. הרגשתי שהחיים אוזלים ממני , נלחמתי עליהם תוך כדי שזעקתי לעזרה . הוא התעשת... הסתכל עליי , ואמר ... "תרגעי , לא נגעתי בך". זאת הייתה הפעם הראשונה שהשתמש באלימות פיזית. מכאן המשטרה התערבה, הגשתי תלונה , ואחרי זה הגיע הבכי המר ... הפסדתי אותו לנצח, אהבת חיי, אדם שהייתי לא רק נאמנה לו אלא גם היום אני לא מסוגלת לחשוב על גבר אחר, בן אדם שהייתי מוכנה לבלות איתו את שארית חיי עזב אותי כי הוא החליט שאני לא נאמנה , כמעט הרג אותי כי הוא הרגיש שאני בוגדת בו , מה יהיה איתו , אחרי התלונה ?! הפכתי עולמות כדי להקטין את הנזקים, ואני מקווה שהצלחתי , לפחות שאוכל לחיות עם זה שלא תרמתי את גורלו , אם כל ההבנה כי הוא זה שעשה מעשה שלא יעשה. כן, אכן כן, אני סובלת תסמונת האישה המוכה, מודעת וכבר נמצאת בטיפול . אך בחיים לא אוכל להשלים עם המציאות ההזיה , שני אנשים ,כל כך מאוהבים, עם חיי זוגיות בגדול מדהימים ומלאי חוויות נפלאות כמשפחה , פרקו הכל בגלל מחלה שעד שלא נתקלתי בה לא ידעתי על קיומה . ליבי ונפשי שבורים לחתיכות ... בבקשה קצת הגיון... משהו שיסביר לי ממתי העולם כבר לא נראה שפוי ...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, כותבת יקרה, תודה על מכתבך. זו ההזדמנות שלך לנסות אחרת: הפעם להתבונן אל תוך עצמך, למענך ועבורך, ולעבור תהליך אישי מצמיח שיהיה עבורך (לא עבורו, לא על מנת לכפר או להקטין מעשיו שלו, לא על מנת לייצר קשר מחודש, אלא בשביל התהליך שלך). ולכן, טוב שאת נמצאת כרגע בטיפול. מאחר ואת מתחילהתהליך עם עצמך, לא הייתי רוצה לנתח את האישיות או הקשר שלך ושל בן הזוג לשעבר, לא הייתי רוצה לשים תויות, אלא לאפשר לך לייצר המשגה חדשה למה שעברת ולאופן שאת רואה את מעשיו, תוך תהליך רגשי תומך. כמו כן, באם ישנם קוראים המתעניינים בשאלות הפורום, זוהי הודעה מפורשת - להימנע מניתוח הדמויות המתוארות. עולה בי הערכה רבה להתמודדות שלך. חשוב מאד מאד שתעברי תהליך טיפולי, שיסייע לך לייצר תשתית של הגנה, של הבנה, עבורך ועבור הילדים. את אכן מאד חזקה, ובעלת אינטואיציות טובות. קחי אותן הלאה, ותשמרי על עצמך בעזרת ליווי מקצועי. אט אט, ייכנס חזרה ההיגיון וההבנה, לעולמך ולחייך. בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • זוגיות פרק ב
  • לימור
  • 08/01/2019 11:04
  • שלום רב אני גרושה בת 45 ובן זוגי רווק בן 38 ללא ילדים. לי יש ילדים גדולים שגרים עם אביהם כרגע. אני לא בטוחה שמערכת היחסים הזאת נכונה לי. מבחינה כלכלית אני די מקרטעת ומשתדלת לשרוד ובן זוגי באותו המצב אם לא גרוע יותר. אני חשבתי שאם אכנס לזוגיות המצב הכלכלי שלי ישתפר ואני קולטת שלהיפך הוא לא משתפר אלא מורע. אני רוצה לעזור גם לילדיי ואני קולטת שאני לא מצליחה כי בן זוגי צריך אותי גם. אני כן חושבת על התמסדות בקרוב,לא הייתי רוצה להמשיך להיות גרושה כל חיי. יש ביננו אהבה גדולה אבל העניין הכלכלי מעיב מאוד. הוא לא עוזר לי בשום צורה ואני מפחדת שלא אתקדם לשום מקום כך. אני אובדת עיצות,מצד אחד אכפת לי מימנו ואני אוהבת ומצד שני איך שאומרים אני לא רוצה לבזבז את זמני לשווא אני לא הולכת ונהיית צעירה יותר....

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, מתוך דבריך אפשר לשמוע עד כמה את מוטרדת: האם הזוגיות הזו מסייעת לך, תורמת, תומכת, או מעיבה ומכבידה. קשה לקבוע מתוך טקסט, ועבור מישהו אחר, עבורך, האם הזוגיות שלך עונה על ציפיותיך. מה שניתן לומר הוא שלא רצוי להיכנס לזוגיות על מנת לפתור בעיות כלכליות, ומדבריך, הקשיים שעולים הינם מעבר לקשיים כלכליים. אם שניכם רוצים את הקשר הזה, הספציפי הזה, זו עם זה, אזי : כדאי להשקיע בקשר ולפנות לטיפול זוגי. שם, לנסות לתת את מירב האנרגיה והנכונות בשביל לתת הזדמנות לקשר. אם, עבור מי משניכם, קיימת שאלה לגבי הרצון האמיתי בקשר הזה, אולי כדאי לשקול זאת שוב, ואולי לשוחח על כך עם איש מקצוע, חבר טוב, בן משפחה וכדומה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • צריכה ייעוץ דחוף
  • נשואה טריה
  • 16/12/2018 15:04
  • שלום רב, אני זקוקה לעצתך המקצועית. לפני כמה חודשים נישאתי לבחיר ליבי. לפני החתונה היו מריבות שכללו לעיתים גם קללות (גם מצידי)אך תמיד ידענו להשלים ולהבין מכל מריבה... בתקופה שלאחר הצעת הנישואין הבטחתי לעצמי שבמריבות שלנו לא אשתמש במילים שהן קללות ואכן עמדתי בזה, עדיין היו מריבות אבל הן לא היו קשות. לאחר הנישואין תקופה של בערך 3 חודשים היינו מאושרים עד הגג, לא הייתה לנו מריבה אחת. לצערי לפני כשבועיים פרצה מריבה לא מובנת... הוא אמר לי לא להגיד שלום לבן אדם מסויים שעבר ליידנו ושמידי פעם אני ובעלי רואים אותו בשכונה וטוען שעניתי לו ש"אני אעשה מה שאני רוצה", אני לא זוכרת שעניתי ככה, אני רק זוכרת שהיינו בדרך ליציאה כשהוא אמר לי לא להגיד שלום ופשוט התחיל לצרוח עליי בלי סוף וממש לזלזל בי "מי את" "מהיום אני לא אשים עלייך ואני אעשה מה שאני רוצה" חכי ותראי אני אני אתחיל להגיד שלום לשכנות שלנו, הן מחפשות את השלום שלי" וכו...הייתי בשוק מהדיבור על זה ואמרתי לו שגם אם עניתי לו כמו שהוא טוען שעניתי עדיין הוא לא יכול לצרוח עליי וככה ולרדת לרמה כזאת ילדות של למי להגיד שלום. בשלב מסויים אמרתי לו להחזיר אותי הבייתה וכשהגענו חזרה הביתה הוא אמר לי "יאללה תחפפי לי מהאוטו". הייתי כל כך מזועזעת. לא הבנתי על מה כל ההתנהגות הזו...לאחר 4 ימים שבהן הוא לא מדבר איתי כלל ניגשתי אליו ואמרתי לו שאם הוא עוד פעם אחת ידבר אליי ככה אני לא אשאר איתו ושאני לא מוכנה להיות במקום של התנהגות אלימה מילולית כזו... הצרחות שקיבלתי מאותו רגע גרמו לי להבין שאין עם מי לדבר... הוא פשוט דיבר יותר גרוע והשתמש במילים של "אפס, זבל, תעופי לי מהפנים". הייתי כל כך בשוק שחוץ מלהגיד לו אל תדבר אליי ככה לא ידעתי איך להתמודד עם זה, לקחתי את הרגליים שלי והלכתי מהבית לכמה שעות. היום עברו שבועיים מאז אותו היום שבאנו ליציאה תמימה וסיימנו אוייבים, אנחנו לא מדברים כלל. הוא ישן בסלון ואין לנו מושג מה קורה אחד אצל השניה. כל מה שאני יודעת זה שאני לא רוצה חיים כאלה ושזה לא הגיוני שהוא התנהג ככה על כלום ושום דבר והוא לא חושב אפילו לנסות לדבר איתי ושמבחינתו הוא יכול להמשיך לא לדבר, אבל נראה לי יותר לא הגיוני לפרק הכל בגלל איזו שטות שקרתה מלכתחילה ולאן זה הוביל. אני זקוקה לעצתך המקצועית

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, נשמע שעובר על כל אחד מכם הרבה, וייתכן שעובר יותר ממה שמדובר. ראשית, בכל זאת, מזל טוב לנישואיכם. חשוב לדעת שגם כאשר אנחנו עוברים דבר חיובי בחיינו, הוא מצריך הסתגלות. גם חתונה, שנחשבת לדבר חיובי, היא משמעותית ומשפיעה עלינו בדרכים רבות ושונות. ייתכן שהמעמד החדש מעורר חששות, טרדות. ייתכן שמתעוררים זכרונות (חלקם טובים וחלקם מערערים) שקשורים במשפחת הילדות של כל אחד מהם. כל אלה, יכולים לייצר תחושות של קנאה, בדידות, אצל בן זוגך ואצלך. אלה למעשה תחושות, רגשות ומחשבות שעולים וצפים בלי הזמנה, שייתכן וצריכים הרגעה ועיבוד, דרך טיפול. ובנוסף, מדבריך נשמע, שמעבר לכך, ישנה התייחסות אלימה של שניכם, כשמי מכם חש שנתקל בקונפליקט או בבעיה. השימוש בקללות, הזלזול וההנחתה, איומים כלשהם - מה שתיארת כאן, אלה דפוסים הקשורים בקושי להתמודד עם קשיים באופן בונה ותוך תחושת בטחון. כך, הכעסים, המצוקות והתסכולים, מתועלים בצורה לא בריאה, שרק מגבירה את תחושת חוסר הבטחון שלכם בקשר. על מנת להתמודד עם כל אלה, כדאי מאד לשקול טיפול זוגי. במסגרת טיפול זוגי תוכלו לעבוד על הקשר שלכם, על מידת הבטחון בקשר ועל היכולת שלכם להבין אחד את השני ולהיות תומכים זה לזה. אם תהליך זה יתקיים, ייתכן והמצוקה תרד, וכך גם התסכול. עם זאת, ייתכן ויהיה צורך בעבודה אישית על תיעול הכעסים, זאת תוכלו לדעת אחרי שתתחילו את הטיפול הזוגי. המון המון הצלחה, עדית סתר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הזוגיות המושלמת
  • מור
  • 29/12/2018 19:50
  • היי אני בדיוק כמוך היו לי בעיות עם בעלי ושאלתי המון שאלות בזוגיות שלי בפורומים כאלה ואחרים עד שהגעתי למישהי שנתנה לי ספר מדהים . קראנו אותו אני ובעלי כל אחד בנפרד וזה שינה לנו את הזוגיות ב180 מעלות. אני שומרת את הקישור לקנייה בשביל בחורות כמוך שיהנו ממנו כמוני. מקווה שעזרתי :) https://t.dingdongaffiliates.co.il/SignalsServer/v?lp=453&affid=7462107986

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' אייל גור פרופ' אייל גור
מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב. קרא עוד
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל