האם שיעורי בית באמת מועילים? המבחן שיקבע

שיעורי הבית הם אתגר הניצב בפני רוב ההורים שבנינו: האם הם אכן מהווים תרגול מועיל, מהן הסיבות לקשיים בהכנת שיעורי הבית ומהו הזמן שיש להקדיש לביצועם? כל השאלות - והתשובות

כתבה פרסומית
מאת: מערכת אינפומד



פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • בן 18- אמא שלי החרדתית הורסת אותי ...
  • יובל
  • 09/10/2018 22:25
  • שלום אני בן 18 לפני גיוס בן יחיד לאמא עם הפרעות חרדה קשות אובחנה אצל פסיכיאטר גם כסובלת מהפרעה טורדנית וחרדה קיבלה כדורים, לא מוכנה לקחת.סבלתי שנה שלמה מדיכאון בגללה,היא סוחטת אותי רגשית ואני מרחם עליה וסובל היא רוצה שאדבק אליה כל היום שלא אפתח חשבון ושלא אלך לצבא, קמתי על הרגליים והחלטתי להתגייס ולנתק איתה את הקשר עם כל הכאב שכרוך בזה. אני לא מסוגל לסבול עוד חרדות חולניות ונסיונות לחסום את חיי.יש דרך טובה יותר להתנהל עם בעיה כזו?,

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אני בשבר נפשי גדול
  • פאר
  • 24/09/2018 16:58
  • אני תכף בן 27 סטודנט שנה ב..עד גיל 22 הכול זרם היו חברות אבל הכרתי ונפרדתי בלי לחשוב. מאז 5 שנים שהנושא תקוע אצלי יצאתי להרבה מאוד דייטים אבל זה לא מתקדם כי אומרים לי שאני לחוץ או שלא מתאים. קראתי ספרי העצמה ראיתי סרטונים נפגשתי עם פסיכולוגית 5 פעמים וזה לא השתנה. בילדותי עפתי מהבית ולא הייתה לי סביבה יציבה פעמים רבות אולי בגל זה חשוב לי לדעת מה איתי מול בחורה! *המקרה נוכחי בוער בעצמותיי אשמח לשמוע חוות דעת: הכרתי מישהי בת 23 דרך ידידה משותפת דיברנו רק בהודעות ואז היא טסה לחודשיים..היו שיחות מקסימות וטובות במשך חודשיים!!!!אמנם לא הוספה אותי לאינסטגרם או בטלפון אבל היה מעולה. -איך שהיא חזרה קבענו להיפגש לאחר יומיים נפגשנו ל4 שעות בית קפה וים(שילמתי חוץ מהטיפ כי לא היה עלי מזומן אלא רק אשראי אז היא שמה 15 ואני חשבון 170) סיפרה על הטיול ספרתי לה על עצמי שאלה על קשרי עבר שאלתי על שלה ספרה לי דברים שהיא אמרה שהיא לא מספרת בדייט ראשון אמרתי לה שאני מחפש קשר רציני! -פה התחילה הבעיה יום למחרת לא קיבלתי ממנה כלום אחרי חודשיים שיחות ומפגש ציפיתי למשהו בבוקר,שלחתי הודעה מה קורה התחברה התנתקה ולא ענתה לאחר כמה שעות שאלתי מה נשמע אם אפשר להתקשר אמרה רבע שעה כי מתקלחת חיכיתי ולא חזרה שלחתי לה שתדבר איתי לטוב ולרע אנחנו גדולים היא אמרה מה פתאום רע ואז התקשרתי הסברתי לה שהיה לי כיף מכוון למשהו רציני ואחר כך שיחה רגילה באותו יום לא יצרה איתי קשר יותר!(האינטואיציה שלי נכנסה פעולה) -למחרת שלחה לי הודעה בצהריים השיחה לא המריאה ובהפסקות של שעה שאלתי אם רוצה לעשות משהו אמרה שקבעה עם חברות שאלתי אם אפשר להתקשר לא ענתה חצי שעה רשמתי..תקשיבי היה לי מאוד כיף השיחות והמפגש לא יודע מה קורה ביומיים האחרונים..דברי איתי אני לא מתייחס לשיחות איתך כמשהו שולי אבל גם לא רוצה משחקים. אמרה שתתקשר מאוחר יותר אבל גם היא לא רוצה משחקים שהיה לה גם כיף אבל מעדיפה לקחת את הדברים לאט יותר.....דיברנו בטלפון הסבירה שצריכה זמן להתאושש מהטיול ומוטרדת מהלימודים הקרובים..אמרתי אני הכי מכבד בעולם שאני מכוון למשהו רציני אבל היא יכולה להתייעץ איתי בכול הנושאים האלו אני מנסה לפתח קרבה אליה! -למחרת שלחתי לה הודעה בוקר טוב למה את מתכוונת לאט לאט הכוונה פחות להתקשר ?אמרה לאט להכיר בלי הגדרות. -בערב הגיע הסוף !שלחתי חג שמח אני באזור לקפוץ להגיד שלום?אמרה חג שמח חשבה על זה הרבה אבל לא מתאים לה מערכת יחסים כרגע ושאני מדהים. רשמתי שהיה לנו חיבור טוב חודשיים בשיחות ואם העמסתי עליה היומיים האחרונים זו לא הכוונה היא אמרה שזה לא אשמתי ושאחרי שנפגשנו בחמישי היא ראתה שזה לא זה(למרות שלפני אמרה לי שפשוט היא לא פה עדיין) רשמתי לה שאני בלי אגו בקטעים האלו שיהיה בהצלחה בלימודים ואם דעתה תשתנה היא יודעת איך למצוא אותי.. מספר שאלות עלו בי וחרטות :אולי לא התנהגתי בסדר? ואולי והפסדתי בחורה טובה?אני בוכה על זה אולי לחצתי והייתי לחוץ סופש אחד(אבל מה עם חודשיים של שיחות זה נשכח ברגע אצל בחורה??) בסך הכול רציתי הכרויות נטולת משחקים ושזה התחיל לקרות אחרי הדייט בחמישי האם לדעתכם ההתנהגות שלי באמת לא בסדר או שהבחורה פשוט לא סגורה וגם לגבי כול מיני חוקי של הכרויות אולי אחרי שרשמה שלא מתאים והסברתי לה שני חיובי ולא באתי להעמיס עליה סופש ?לא נשארו לי נקודות זכות על שיחות של חודשים אני ממש מתייסר וזה נוסף לרצף של שנים ללא זוגיות בשנות העשרים כולם חוגגים אני רואה פייסבוק ובלימודים אבל אני לא מצליח לייצר כלום ואני לא אמליח להוריד חשש ולחץ האם אני במת כזה נורא..לא מחפש חיזוק אלא ראייה קרה של המצב

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • זוגיות במשבר ותינוק בדרך...
  • שיר
  • 10/09/2018 15:27
  • הי אני בזוגיות כבר שנה ובחודש חמישי להריון. ההחלטה להיכנס להריון היתה משותפת כי שנינו לא צעירים... בני 40. יש לבן זוגי 2 חתולים ואני פחות מתחברת לחתולים אבל האמנתי שבשל האהבה שלי אליו, זה משהו שיבוא עם הזמן... היום אנחנו גרים ביחד כמה חודשים (כי הכל קרה כ"כ מהר) וכבר בהריון מתקדם ואני ממש מתקשה עם עניין החתולים. הוא גדל בבית עם בעלי חיים בתוך הבית - בעיקר חתולים. ואילו אני בבית עם כלבים אבל בחצר... זה פעם ראשונה שאני חיה עם בעלי חיים בתוך הבית. אני בן אדם מאד נקי שאוהב ניקיון וסדר וזה ממש מקשה עליי... באופן כללי, מעולם לא התחברתי יותר מדי לחתולים אבל עכשיו לקראת הלידה הראש שלי כל הזמן חושב איך יהיה ומה יהיה.. אני לא רוצה שיכנסו למיטה ולעגלה של התינוק ולוגיסטית כל העסק נהיה קשה ומורכב. הן עולות על השיש והבית עם שערות וזה דורש תחזוק שוטף.  מאז שעברנו לדירה המשותפת אנחנו רבים והכל רק סביב החתולים ובעיקר היחס אליהן לעומת היחס כלפיי. אני מרגישה שהוא שם אותם לפניי בסדר העדיפות. לא תמיד מנקה את ארגז החול שלהן בזמן על אף הסכנה בטוקסופלזמה והוא יודע זאת, תמיד מחמיא להן כמה שהן יפות וכו' ואילו לי לא מחמיא או יוזם מגע - בד"כ אני היוזמת ועוד הרבה דוגמאות שהן באות קודם. וזה מתחיל לפגוע בזוגיות ולגרום לי לשנוא אותן, מה שלא היה בעבר. לא אהבתי אותן, אבל גם לא שנאתי אותן. ממש קשה לי ואני לא יודעת איך להתגבר על הקושי הזה. הוא כ"כ אובססיבי כלפיהן ברמה שאני כבר תוהה למה אני צריכה את זה. לפעמים פשוט בא לי לקום וללכת, אבל זו הדרך הקלה... מה עושים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, ראשית, המון הצלחה בהריון ובלידה הצפויה. את מתארת תקופה מאד מאתגרת של בניית הזוגיות שלכם והמשך היכרות מעמיקה יותר, לצד התכוננות להרחבת הקשר שלכם ולגידול של ילד. בבניית קשר, הקשר ביניכם מנסה להתגבש , וגורמים רבים עשויים להשתנות, לטובת צרכים של הקשר הזוגי וצרכים אישיים של כל אחד מכם. עניין החתולים יכול להוות קושי כפי שהו, פשוטו כמשמעותו, אך יכול להוות גם קושי עמוק יותר, מאחר וייתכן והוא מייצג היבטים נוספים בקשר, הבאים לידי ביטוי דרך עניין החתולים (יחסים, מיניות, מגע, חום ועוד ועוד). מכיוון שיש לכם אתגרים רבים להתמודד איתם בטווח זמן קצר, גם אם לא היתה סוגיית החתולים, מציעה לכם ברצינות לשקול טיפול זוגי, ולמעשה, להתחיל טיפול כבר עתה, ולהיות כבר בתהליך משותף עוד לפני הלידה. לקראת סוף דברייך, דיברת קצת על תחושתך: על התהייה האם לקום וללכת ועל כך שזו הדרך הקלה - לא תמיד עזיבה היא הדרך הקלה, ולא עבור כל אחד. כלומר, אלה מילים מתוך החווייה שלך. זו צריכה להיות חווייה קשה עבורך, לחוש שיש רק שתי ברירות - לחיות כך או לעזוב. ייתכנו עוד אפשרויות, כשתיווצר גמישות בקשר ביניכם. טיפול זוגי יוכל לסייע. בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
גב' רונית שניר גב' רונית שניר
יועצת בתחומי יעוץ ארגוני, משאבי אנוש, ניהול... קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל