איך מתמודדים עם שינויים?

לצד ריחות הפולקע והקוסקוס שבוקעים מחלונות הבתים, תקופת החגים מביאה איתה גם ריחות של שינוי. למה לא תמיד קל לנו עם שינויים ואיך ניתן להקל על ההתמודדות עם התחלה חדשה? כל הפרטים בכתבה

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 25/02/2019
פרופ' משה קוטלר
פסיכיאטר מומחה בבריאות הנפש, מנהל קליניקה פרטית ונותן חוות דעת פסיכיאטרית משפטית
הצג טלפון מספר מקשר


תקופת החגים, ובמיוחד ראש השנה, היא זמן להתחלות חדשות. "למועדים השונים יש משמעות מטאפורית והם מהווים מעין טריגר לצורך בשינוי. בין אם מדובר בשינוי של הרגלים או התחלה במסורות חיוביות, ראש השנה מהווה הזדמנות לחשבון נפש בכל הנוגע למערכות היחסים בין אדם לבין עצמו, למערכות היחסים עם סביבתו,  ולהצבת מטרות לשנה החדשה" מסביר פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר מומחה, מכהן כראש החוג לפסיכיאטריה בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באונ' תל אביב, ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. לצד זה, השנה החדשה גם עשויה להיות מקור לדחיינות ולמניעת השינוי הרצוי. מדוע שינויים נחשבים למאתגרים, איך ניתן להתמודד איתם ומה עושים כאשר נתקלים בקושי בדרך החדשה? כל המידע שחשוב שתדעו. 



זמן של חשבון נפש

תקופת החגים היא כפי הנראה הזמן המשפחתי ביותר. "אנו נפגשים עם הקרובים לנו, עם בני משפחה וחברים ובאופן עקיף גם עומדים מול מודלים ערכיים שונים. הקרובים לנו מציגים מגוון של ערכים והצלחות המהוים עבורנו מודל לחיקוי, ופעמים מסוימות גם נתקלים בערכים אשר 'תורמים' לתקיעות שאנו חשים בחיינו ומונעים מאיתנו להתקדם ולעשות שינוי. רבים מאיתנו מנצלים את התקופה כזמן לחשבון נפש ולתכנון עשרות רשימות פנימיות הכוללות הבטחות שונות לשנה החדשה: 'אחרי החגים אתחיל בדיאטה', 'אבנה מערכת יחסים מתאימה', 'בשנה הזו אמצא עבודה חדשה שתתאים ליכולותי ותספק אותי'. למרות שראש השנה מהווה מועד להתחלות חדשות, חשוב להבין כי השינויים אותם אנו רוצים לבצע בחיינו אינם תלויי מועד, ומקורם בהחלטה פנימית ועבודה אישית עמוקה ויסודית". טוען פרופ' קוטלר. 




החגים הם זמן לתכנון מטרות לשנה החדשה, אך חשוב להבין כי שינויים הם אינם תלויי מועד, אלא מקורם בעבודה פנימית





מדוע התחלות חדשות נחשבות למאתגרות ?

כל שינוי במהלך החיים מעורר בנו רגשות מגוונים ועוצמתיים, שעשויים להוות "איום" על הזהות המגובשת שלנו. הזהות העצמית שלנו חשובה מאוד ליכולתנו להגדרה עצמית, לדימוי העצמי ולתחושת הביטחון שלנו בעולם. כאשר זהות זו מתערערת, אנו עלולים להרגיש אבודים וחסרי כיוון. שינוי, גם אם מדובר בתהליך חיובי ובעל ערך, הוא מטלטל ומאיים לפגוע בזהות שהתגבשה.


האתגר בהתחלה חדשה יכול להופיע עוד בזמן הצבת המטרות: האני העליון, או הסופר אגו הוא חלק באישיותנו הכולל את האני האידאלי, המייצג את מה שנתפס עבור אדם כדרך הרצויה והנכספת, כצורת החיים הראויה. האני העליון כולל גם מערכת איסורים וכללים ומייצג גם את המצפון שלנו. כאשר אנו נוהגים על פי האידאל, אנחנו חווים תחושת גאווה והישג, ומנגד התנהגות אשר נוגדת את סולם הערכים והנורמות מביאה לרגשות אשם. 


"ניתן להתייחס לאני העליון כמעין שופט פנימי הקובע את המטרות והציפיות העצמיות בהן אדם צריך לעמוד. אנשים בעלי אני עליון מפותח מאוד מציבים לעצמם יעדים שפעמים רבות אינם ברי השגה. אי עמידה בציפיות האישיות עלולה להיות קשה ומתישה ואף לגרום למניעת השינוי או לתחושת כישלון", מפרט פרופ' קוטלר.



אילו דרכים עשויות לסייע בהתמודדות עם שינוי?

1. הגדירו את המטרה שלכם

לפני ליציאה לדרך חדשה חשוב להבין מהי המטרה הניצבת בסופה. קבעו את היעדים לשינוי בהתייחס לסולם הערכים שלכם ותכננו דרך אופרטיבית להשגתם.



2. הציבו יעדים ריאליים

"שינוי מוצלח יושג באמצעות קביעת יעדים ריאליים וברי השגה והתאמתם לתכונות האישיות ולמסוגלותו של כל אדם, לבד או בעזרת איש מקצוע", מסביר פרופ' קוטלר. "חשוב לבצע דיאלוג פנימי, לשקול את ההחלטה על שינוי בכובד ראש, על כל השלכותיה, ולהקפיד על עבודה פנימית, מתמשכת וקבועה". 



3. בצעו שינוי הדרגתי

שינויים עושים בהדרגה, ושינוי חד עלול להיות מפתח לכישלון. הציבו מטרות קטנות והשיגו אותן כל פעם תוך התמדה. השגת יעדים קטנים יותר במהלך הדרך, תתרום לתחושת המסוגלות ותסייע לכם להמשיך ולהתמיד בשינוי. הצבת מטרות גדולות שאינן ברות יישום, יביאו ליאוש ואף לפגיעה בתחושת המסוגלות והביטחון העצמי. חשוב לעשות רשימת מטרות מידתית, לקבוע נקודות התקדמות ומערכת בקרה פנימית בדרך לשינוי. זכרו כי שינוי הוא דבר קשה אך הוא צריך להיות מגובש ומידתי.



4. היעזרו בחברים ובמשפחה

"מעגל קרוב ותומך עשוי לתרום רבות לבריאות הפיזית והנפשית ומחקרים רבים אף מראים כי אנשים אשר מטפחים מעגל חברתי קרוב ומקיימים עמו תקשורת ערה, זוכים לחיים בריאים יותר", מציין פרופ' קוטלר. ההתמודדות עם השינוי צריכה להתבצע תוך שיתוף של חברים קרובים, משפחה או איש מקצוע. אלה עשויים לספק נחמה ואף פתרון לקשיים בהם אתם נתקלים בתהליך. חשוב לזכור כי אדם הוא חיה חברתית והאויב הגדול ביותר שלו היא הבדידות. מעגל הקרובים יוכל להיות שותף להצלחותיכם, לספק לכם מפלט ברגעי הקושי ואף לתת עצה ולספק תמיכה שיסייעו לכם בדרך אל השגת המטרה. 




הכתבה בשיתוף עם פרופ' משה קוטלר פסיכיאטר מומחה בבריאות הנפש, מנהל קליניקה פרטית ונותן חוות דעת פסיכיאטרית משפטית. 


הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני.
עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' משה קוטלר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שיחה באינטרנט
  • הודיה
  • 24/04/2019 03:23
  • שלום לך, מישהו שלח לי הודעה באתר הכרויות, דיברנו והוא הציע שניפגש באותו יום, היה מאוחר טיפה אז הצעתי מחר והוא אמר שמחר הוא נוסע,ושוב הציע אם מתאים לי להיפגש לכמה דקות, אני אמרתי לו שאני לא יכולה ואז הוא ענה "אה חבל לנו..אז אני יעשן סיגריה לבד”וזהו, למה הוא לא הציע להיפגש יום אחר או לא ביקש מס פלא? לאן הוא חתר,איך להימנע ממצבים כאלה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בן זוגי הכניס את אמא שלו לחדר לידה
  • ליהיא
  • 16/04/2019 15:32
  • הי רוצה לפרוק קצת ולשתף בחוויית הלידה האישית שלי.... ביקשתי שבחדר לידה תלווה אותנו אחותי. אני הייתי שם בשבילה, היא החברה הכי טובה שלי, עברה 2 לידות ורציתי שיהיה עוד מישהו שלא אשאר לבד אם בן זוגי ירצה להתאוורר או משהו. היתה לידה קשה מעל 24 שעות עם זירוז פיטוצין - כאבי תופת, התגברתי גם על התקררות, כמעט לידת ואקום. בקיצור לידה קשה... סופסוף, נולד הקטנצ'יק ובזמן שתופרים-מנקים אותי, בן זוגי החליט להכניס את אמא שלו, שחיכתה בחוץ, לתמונה - בלי לשאול אותי. כעסתי עליו מאד ומה שהכי מאכזב אותי, זה שהוא עדיין לא מבין מה לא בסדר... לא מתנצל. לא מביע חרטה. טוען שמבין ובאותה נשימה סותר את עצמו. ההצדקה שלו היא שאמא שלו חיכתה לנכד ממנו 40 שנה.. נו אז...? היא יכלה לראות אותו אחר כך או למחרת.. אמא שלי ראתה אותו למחרת... ולא קרה כלום...  נוצר מצב שהחזקתי אותו אולי דקה כי תפרו אותי והוא היה אצל אמא שלו מלא ואז כבר לקחו אותי למחלקה ואותו לתינוקיה ופתאום בגלל דימום חריג הכניסו אותי לניתוח חירום וראיתי אותו בסוף רק למחרת בצהריים. הייתי אמורה להיות איתו יותר זמן בחדר לידה.. להניק.. הוא הרס את כל חוויית הלידה. הוא הכניס אותה ברגע שהייתי הכי פגיעה, חשופה... אחרי למעלה מ-24 שעות של כאבים.. עייפות ואפילו לא חשב לרגע לשאול אותי אם היא יכולה להיכנס כשאני במצב הזה. לא חשב שאני רוצה פרטיות. עם כל הכבוד, אני חיכיתי לו 40 שנה.. אני הזרקתי הורמונים לבטן.. אני רצתי לבדיקות בלי סוף.. אני נשאתי אותו ברחמי 9 חודשים. אני כל כך מאוכזבת ממנו. הוא לא ראה אותי, לא שמע שביקשתי שתצא כי צריכים את החדר. לאמא שלו יש איזה 20 תמונות עם הילד עטוף ונקי (כשבאחת נתנה לו למצוץ את האצבע שלה שזה הכי לא הגייני לתינוק בן כמה דקות...) ולי אין אפילו תמונה אחת כזו. קשה לי להתנער מזה...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, המון מזל טוב על כניסתך לעולם האימהות, על הגבורה בתהליך ההריון והלידה, על פרק חדש בחייך. מה שאת מתארת כל כך מובן, הגיוני, ברור. מנקודת מבטך ומתוך החוויה שלך, בתור האמיצה והפעילה העיקרית בכל הפרויקט הזה עד כה, התחושה שלך, שזכותך לבחור מי יהיה לצדך ככוח חיזוק, תמיכה ושיתוף. האכזבה שלך מובנת, ורצוי להסבירה שוב לבעלך, להביא את נקודת מבטך, ולאפשר לו את ההזדמנות הנוספת להבין ממה נפגעת, מה היית רוצה לחוש, ומה תרצי לחוש בעתיד, בכל מיני אירועים והזדמנויות משפחתיות אחרות. כשבני זוג חוברים ביחד לזוגיות משותפת (או לחיי משפחה), החויה הסובייקטיבית של כל אחד פוגשת את החויה של השני, את ההיסטוריה של השני. במקומות האלה לעתים מתקיים פער בהבנה, פער בניסיון העבר ובחויות, פער שמצריך הבהרה ויצירה של סדר יום חדש. לדוגמה, ייתכן ובמקרה של הלידה, בעלך מחזיק בחויות הקשורות בקשר שלו עם אמו, ברצון לשמח אותה, ברצון לגרום לגאווה, להנות מקירבה, או כל צורך אחר השייך לחויה האישית אותה הוא נושא. חויות אלה נוצרו בחלקן עוד לפני שנוסדה הזוגיות שלכן. לצד החויות שלו, ישנן גם החויות שלך, ופתיחות לגבי מה שכל אחד עובר - יסייע לכם להכיר צדדים נוספים בעצמכם ובשני/ה, ולקיים קשר המנסה להתחשב בנקודות המשמעותיות לכל אחד מכם. בשלב ראשון, אם תרגישי בנוח, תוכלי אף להקריא לו את מה שרשמת, או את התגובה, או לחילופין, לכתוב שוב את הטקסט ולשבת איתו בזמן הקריאה. ניכר שכאשר את כותבת, הכתיבה זורמת באופן ברור ומאורגן, דבר שיכול לסייע לו להבין אותך. רצוי לפתוח את הנושא (בין אם בקריאה, הקראה, או שיתוף), תוך שהנכם יחד, רק שניכם, ללא הפרעות ככל שניתן. זאת, על מנת שתוכלו לנסות להיות אחד עם השני תוך תחושת כבוד וביטחון, שיאפשרו המשך עיסוק ועיבוד של הנושא. בנוסף, הייתי ממליצה: במקום לשטוח טענות אחד כלפי השני/ה (מה לא היה בסדר), הייתי מציעה לכל אחד מכם להגדיר "כיצד אני רוצה לראות אותנו מתמודדים עם המשפחה" / "על מה הייתי רוצה שנשים לב". שתי השאלות האלה יכוונו אתכם להתבוננות אקטיבית המאפשרת הקשבה ויישום - במקום לדבר על טענות, לדבר על כמיהות ורצונות. מאחלת הצלחה מרובה בדרככם, ורק מזכירה את שכתוב בספרים: זוהי תקופה דינמית המזמנת היתקלויות רבות, אך גם הזדמנויות לייצר את הדינמיקה המשפחתית החדשה שלכם. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לא מצליחה להפסיק לחשוב על האקסית של בעלי
  • שוג
  • 15/04/2019 13:45
  • אני ובעלי נשואים כבר שנתיים ויצאנו שנה לפני. בזמן האחרון הוא אמר לי שיש לו סוד ששמר ממני כי לא רצה לפגוע בי, בסוף החליט לספר לי הכל.הסוד הוא שהוא שכב לפני עם מישהי שבאה הרבה למשפחה שלו ואני מכירה אותה טוב ואנחנו אפילו די חברות.הוא סיפר שזה היה בקטע פיזי רק כמה שבועות, אבל הוא כן אהב אותה.. הוא הדגיש וחזר שהוא הרבה יותר אוהב אותי ושהוא בכלל לא חושב עליה, נשבע לי אפילו. אני ממש מאמינה לו, אבל אני לא מצליחה להוציא מהראש שלי את התמונה שהם שוכבים ושהוא היה בתוכה.. אני ממש עם בחילות בכל פעם שאני חושבת על זה,בעיקר כי הוא הראשון והיחיד שלי, ועד עכשיו האמנתי שגם אני שלו. לא יודעת מה לעשות כשאפגוש אותה, וגם איך להפסיק לחשוב עליהם ביחד. עברו רק כמה ימים ואני יודעת שזה משהו שייקח זמן, אבל אני בוכה כל הזמן וכמובן שגם מקנאה בה מאוד.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שתיארת את המצב. מתיאורך, כל קורא יאמר לך שזה מאד הגיוני שקשה לך לקבל את זה, שאת בוכה, מקנאה, ומדמיינת אותם יחד. שמירת הסוד על ידי בעלך, יצרה מצב שבו ישנה העמדת פנים בנוכחותך. כעת הגילוי מייצר תחושת חוסר אמון, כמו גם ההתמודדות עם המיניות והאינטימיות שנוצרה שם ביניהם. מעניין לבדוק: מדוע הוא סיפר על כך עכשיו? את מתמודדת עם היבטים רבים בעת ובעונה אחת, אך חשוב להבין שזו לא אמורה להיות התמודדות שלך לבדך, אלא התמודדות של שניכם עם הגילוי, ההסתרה וכו. במצב כזה, מאד מאד רצוי לפנות לטיפול זוגי מקצועי. במסגרת טיפול כזה, אפשר יהיה להתחיל לקלף את קליפות ההסתרה, להבין מה באמת קיים בקשר ביניכם, ולהתחיל לבנות יחסים המבוססים על אמון הדדי. ראשית, הייתי מציעה שתסבירי זאת לבעלך (הסבר על כך שההתמודדות עם הגילוי וההסתרה היא לא שלך לבדך, כי אם התמודדות משותפת) ופנו למטפל/ת זוגי מוסמך, דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, האמונים על ההסמכה הארצית, בקישור: http://www.mishpaha.org.il/ המון המון הצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר ירחמיאל ברבר ד"ר ירחמיאל ברבר
מטפל מגיל 18 ואילך כולל הגיל השלישי, פסיכיאטר של... קרא עוד
ד"ר אריאל גאון ד"ר אריאל גאון
מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה קרא עוד
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ