דלג לתוכן

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) : איך ניתן לעצור את המחלה?

מחלת ריאות חסימתית כרונית ניצבת במקום הרביעי ברשימת גורמי התמותה המובילים בעולם. הגורם העיקרי לה הוא עישון ובמצבים קיצוניים היא עלולה להביא להרס מוחלט של הריאות וצורך בהשתלת ריאה: אילו תסמינים יעוררו חשד למחלה וכיצד ניתן למנוע את התקדמותה? כל התשובות בכתבה הבאה

מאת: פרופ' אורן פרוכטר
תאריך פרסום: 12/09/2018
3 דקות קריאה

מחלת ריאות חסימתית כרונית , או COPD, היא מחלה אשר מתבטאת בהגבלה בזרימת האוויר בסמפונות שאינה הפיכה לחלוטין, מדובר במחלה פרוגרסיבית המתאפיינת באירועי התלקחויות הכוללים מצבי החרפה של המחלה.  התסמינים האופייניים לה כוללים, בין היתר, קוצר נשימה במאמץ, שיעול כרוני וכיח בכמות משתנה. מחלת ה-COPD ניצבת במקום הרביעי ברשימת גורמי התמותה המובילים בעולם, ובשנת 2020 היא צפויה לעלות למקום השלישי ברשימה, זאת בשל המשך החשיפה לגורמי הסיכון, בייחוד לעישון, וכן בגלל הזדקנות האוכלוסייה. 

מהם התסמינים שיעוררו חשד למחלת ה-COPD?

יש לשקול את האבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית במטופלים מעל גיל 40 הסובלים מתופעות הבאות:

קוצר נשימה – במיוחד אם מתקדם ומחמיר עם הזמן. לרוב מחמיר במאמץ, קיים כל יום, ומתואר על ידי המטופל כ"כבדות בנשימה", "רעב לאוויר".

• שיעול כרוני – יכול להיות התקפי, יכול להתבטא כשיעול לח או יבש.

• כיח – יכול להיות מוגלתי או שקוף.

• היסטוריה של חשיפה לגורמי סיכון למחלה כאשר עישון מהווה את גורם הסיכון החשוב ביותר.

• התלקחות המחלה- החרפה בתסמיני המחלה, לרבות שיעול (הגברה בתדירות ובעוצמה), כיח (הגברת הכמות או הנפח), או שינוי באופי קוצר נשימה, מעבר לתנודות היומיות הרגילות אשר דורשת התערבות טיפולית נוספת, כמו הוספה של סטרואידים סיסטמיים ו/או אנטיביוטיקה.


COPD  היא מחלת ריאות כרונית המתבטאת בהגבלה בזרימת האויר בסימפונות שאינה הפיכה לחלוטין

כיצד מאבחנים?

האבחנה הסופית של המחלה נעשית על ידי בדיקת תפקודי נשימה המכונה  ספירומטריה. בבדיקה זו נמדדים שיעורי הזרימה הנשיפתיים של החולה.  לפי הערכה כ 10-15% ממקרי ה- COPD  אינם מאובחנים בשל מודעות נמוכה, הן של החולה והן של הצוות הרפואי המטפל ברמות השונות. לאור כך קיימת חשיבות רבה לביצוע של בדיקת תפקודי נשימה  בכל חולה מבוגר , בייחוד מעשן, אשר מתאר אחד או יותר מהתסמינים שהוזכרו : קוצר נשימה, ו/או שיעול שיכול להיות יבש או מלווה בפליטת כיח.


השלב הבא באבחנה הוא ביצוע של צילום חזה ובהמשך צילום  CT של בית החזה, אשר מראים את השינויים האופייניים למחלה, כמו ניפוח יתר של הריאות, עיבוי דופן דרכי אוויר קטנות -סימפונות, וסימנים של נפחת ריאתית- אמפיזמה.

מהו הטיפול ב COPD?

הקלה בתסמינים הנלווים למחלה ומניעת התלקחויות הם מיעדי הטיפול המרכזיים ב-COPD. יעדים נוספים כוללים שיפור של יכולת הפעילות הגופנית, מניעה וטיפול בסיבוכים. יעד חשוב בטיפול ב- COPD  הוא הפחתת תמותה: יעד זה הושג באופן מובהק רק על ידי הפסקת עישון ומתן חמצן לחולים הלוקים בחמצון ירוד (היפוקסמיה ).


רוב החולים הלוקים במחלת ריאות חסימתית כרונית מפיקים תועלת מרובה מפעילות גופנית בגבולות היכולת, הן במסגרת סדנאות של שיקום נשימתי והן במסגרת עצמית. בנוסף, מרחיבי  סימפונות וסטרואידים בשאיפה מהווים את עיקר הטיפול במחלה, והם מגיעים בצורות שונות של משאפים ושילובים שונים. קיים קונצנזוס לגבי השימוש במרחיבי סימפונות, והם נמצאו כמשפרים את היכולת הגופנית ואת תסמיני קוצר הנשימה , והם אף משפרים את איכות חיי המטופלים ומפחיתים את שיעור ההחמרות. 

בשנים האחרונות קיים ויכוח בספרות הרפואית לגבי מקומם של הסטרואידים הניתנים בשאיפה לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. עדיין לא הושג קונצנזוס המקובל על רוב המומחים והמטוטלת בין המלצה לשימוש בהם לחולים מסוימים, בייחוד כאלה הסובלים מהתלקחויות חוזרות של מחלתם,  ובין הגדרתם כתכשירים שהנזק בהם עולה על התועלת,  נעה הלוך ושוב לאורך השנים. 

 חלק מהחולים ב-COPD , מצויים בשלב מתקדם מאוד של המחלה, עד למצב בו קיים הרס כמעט מוחלט של נאדיות הריאה עם התפתחות של נפחת ריאתית. אחוז קטן מחולים אלה, שמחלתם מצויה בדרגת חומרה קשה מאוד, יזדקקו להשתלת ריאות. בישראל השתלות הריאה מתקיימות ברובן המוחלט במרכז רפואי "רבין" כאשר בשנים האחרונות ממוצע ההשתלות לשנה נע סביב 50. 

לסיכום, מחלת ריאות חסימתית כרונית היא מחלה ברת מניעה ברוב החולים. חשוב להדגיש כי הימנעות מעישון או גמילה מעישון מהווים את הגורם החשוב ביותר במניעת הופעת המחלה או התקדמותה. קיימת תקווה כי חוקי מניעת עישון במקומות ציבוריים בעולם ובישראל יורידו את שיעור הלוקים במחלה בשנים הבאות. 




פרופ' אורן פרוכטר מנהל מחלקת ריאות וטיפול נמרץ נשימתי במרכז הרפואי "וולפסון" ובעל מינוי אקדמי כפרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' יהודה קמרי
פרופ' יהודה קמרי פנימית
5.0
( 6 חוות דעת )
"הגעתי לקמרי דרך המלצה עם קריסת כבד , חשד לשחמת , לחץ דם גבוה כולסטרול סכרת והשמנת יתר , לאחר איבחון של קמרי , הוא שינה לי את כל מערך התרופות שלקחתי במשך 10 שנים והם לא עזרו לי כלל , ואף רופא בקופ״ח לא התייחס לבעיות שלי ולטענות שלי , כבר בחודש הראשון לטיפול של קמרי , ירדתי במשקל , התאזנתי עם הסכרת והדלקת החריפה שהייתה לי בכבד , וכמובן האיזון בלחץ דם והכולסטרול, כל ביקור כל שיחת טלפון מקמרי מקצועית ומדוייקת , כולל הליווי של הדיאטנית במרפאה , וכמובן שאמליץ בשמחה על קמרי וצוותו , אני הגעתי אליו לפני שנה בדיוק עם קריסת כבד, כבר דיברו איתי על השתלה שאולי אזדקק לה , היום אני מאוזנת ושומרת על עצמי וקמרי זמין לכל שאלה או כל חשש שיש לי , ולכן אני ממשיכה אצלו לסבב נוסף של השגחה שלו וטיפול צמוד שלו , במילה אחת הוא אציל לי את החיים לפני שנה ואני אסירת תודה ❤️"
פרופ' אורה שובמן
פרופ' אורה שובמן ראומטולוגיה
ראש תחום מחלות השריר והשלד במכון לסקר רפואי בבי"ח שיבא תל השומר
ד"ר אמיר שרעבי
ד"ר אמיר שרעבי ראומטולוגיה
5.0
( 5 חוות דעת )
"רופא סופר מקצועי - אובחן את הבעיה במהירות , אדם לבבי ומאיר פנים"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום מחלות ריאות כרוניות

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו