אתם פרפקציוניסטים? זה לא כ"כ בריא

מה זה אומר להיות פרפקציוניסט, כיצד זה משפיע על הבריאות הכללית שלנו ואיך מתמודדים עם זה? פרפקציוניסטים, הכתבה הזו אמנם לא מושלמת, אבל היא בהחלט בשבילכם

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 25/11/2018


להגיד שאתם פרפקציוניסטים אולי נשמע טוב בראיון עבודה, אבל האם החתירה לשלמות גורמת לכם להרגיש טוב עם עצמכם? מחקרים מראים שאולי יש לכם סטנדרטים ביצועיים גבוהים, אבל זה עלול לגרום לפגיעה רצינית בבריאות שלכם.



פרפקציוניסט, קווים לדמותו

מומחים נוטים להגדיר פרפקציוניזם כחתירה לשלמות וקביעת סטנדרטיים גבוהים לביצוע, בשילוב עם הערכה עצמית ביקורתית מדי. עם זאת, קיימים כמה ניואנסים להגדרה זו. 


גורדון פלט ופול היוויט הם שני חוקרים מפורסמים בתחום הפרפקציוניזם, שלמדו את הנושא במשך עשרות שנים. במחקר שפרסמו שני פסיכולוגים אלו לפני כשלושים שנה, הם הגדירו שלושה היבטים עיקריים בפרפקציוניזם: 


• פרפקציוניזם עצמי – תביעה עצמית להיות מושלם.

• פרפקציוניזם לאחר – תביעה מאחרים (בני זוג, ילדים וכו') להיות מושלמים.

• פרפקציוניזם שנקבע ע"י החברה – תפיסה שהזולת מכתיב לי תביעה למושלמות.



פרפקציוניזם ובריאות נפשית

במחקר שנעשה לאחרונה ע"י חוקרים מאנגליה בשם תומאס קיורן ואנדרו היל, נמצא כי פרפקציוניזם שנקבע ע"י החברה הוא הצורה המתישה ביותר של פרפקציוניזם. הסיבה לכך נעוצה בתחושה שאנשים מאמינים שההקשר החברתי שלהם תובעני מדי, שאחרים שופטים אותם בחומרה, ושהם חייבים להציג שלמות כדי לקבל אישור למעשיהם.


חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות הם רק חלק מבעיות בריאות הנפש שנמצאו קשורות שוב ושוב עם צורה זו של פרפקציוניזם. מחקר ישן יותר הראה שלמעלה ממחצית האנשים שהתאבדו תוארו על ידי קרוביהם כפרפקציוניסטים. במחקר אחר נמצא כי למעלה מ-70% מצעירים שהתאבדו היו בעלי נטייה לציפיות גבוהות מאוד מעצמם.


נראה כי פרפקציוניזם קיצוני פוגע קשה בעיקר באנשים צעירים וישנן הערכות כי כמעט 30% מהסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב חווים תסמיני דיכאון, כאשר פרפקציוניזם נמצא קשור לתסמינים אלו.


מגמות אלו עלו בשנים האחרונות, בעיקר בתרבויות דוברות אנגלית. מחקרם של קורן והיל כלל למעלה מ-40,000 סטודנטים קנדים, אמריקאים ובריטים, ונמצא שבשנים 1989-2016 פרופורציית האנשים שהראו תכונות של פרפקציוניזם עלתה ב-33%. 


צורה של פרפקציוניזם עצמי חמורה עלולה להעלות את הסיכוי להפרעה דו קוטבית. ישנם מחקרים שמראים שהדבר יכול גם להסביר את תחושת החרדה שחווים אנשים עם הפרעה דו קוטבית.





מחקר מצא: פרפקציוניזם שנקבע ע"י החברה הוא הצורה המתישה ביותר של פרפקציוניזם




גם בעיות בריאותיות אחרות

פרפקציוניזם בלתי מתפשר הוא מתכון ללחץ כרוני, אשר עלול לפגוע גם בבריאות הגופנית שלנו. ישנם מחקרים שהראו שלחץ דם גבוה נפוץ יותר בקרב אנשים פרפקציוניסטים; מחקרים אחרים אף מצאו קשר בין תכונה זו למחלות קרדיווסקולריות.


בנוסף, כאשר מתמודדים עם מחלה גופנית, לפרפקציוניסטים נטייה להתמודד עם זה בצורה קשה יותר. ישנו מחקר שהראה שחולי סוכרת עם תכונות של פרפקציוניזם מתו בשלב מוקדם יותר; מחקר אחר הראה שלחולים עם קרוהן, קוליטיס קיבי או שעברו התקף לב, לקח יותר זמן להחלים.



הקול הפנימי שלוחץ

לחיות עם הקול הפנימי של הפרפקציוניזם זה לא קל. רבים מהפרפקציוניסטים מנהלים בתוכם קול פנימי קשה, שמרבה לבקר אותם ולהגיד שאינם מספיק טובים, לא משנה כמה קשה הם מנסים.


בנוסף לקול המתיש הזה, לא פעם מתווספת גם ביקורת עצמית על כך שהם מבקרים את עצמם יותר מדי, או שהם מרגישים שמאמציהם הם הוכחה נוספת לפגמים שלהם. למשל – סטודנט פרפקציוניסט שלמד מאוד קשה כדי להשיג 100, ואכן הצליח להשיג את הציון הנ"ל, עדיין יכול להרגיש כישלון לאחר קבלת הציון 100, שכן אם היה מושלם, לא היה צריך ללמוד כ"כ קשה.


פרפקציוניזם גובל לעיתים בהתעללות עצמית ואנשים פרפקציוניסטים קשים עם עצמם, לא פעם אף סובלים משנאה עצמית, כאילו הקול הפנימי הוא המבוגר הנבזי הנוזף בילד קטן.



כך תשמרו על עצמכם

ההתמודדות עם פרפקציוניזם אינה פשוטה, אך ניתן לעזור בהשתקת הקול הפנימי. מחקר שנעשה לאחרונה ע"י האוניברסיטה הקתולית האוסטרלית שבסידני, מצא שחמלה עצמית יכולה להגן מפני דיכאון באנשים בעלי נטייה לפרפקציוניזם. חמלה עצמית יכולה להימצא בחלקינו, אך יש כאלה שצריכים ללמוד אותה. במקרים אלו ניתן להיעזר בסוגים שונים של טיפולים פסיכותרפיים לצורך שינוי התפיסה העצמית בצורה הדרגתית ועדינה.


תרגול לחמלה עצמית ויוגה, למשל, הראו שיפור בהרגעת הקול הפנימי שמבקר את עצמו. מחקרים שנעשו על שתי שיטות אלו הניבו תוצאות מבטיחות – קורסי הכשרה בני 8 שבועות העלו את החמלה העצמית של המשתתפים ב-43%.


לסיום, קחו רגע הפסקה מהמרוץ והכירו בעובדה שלא משנה איזה מטרות הצבתם לעצמכם להשיג בחיים, זה בכל מקרה יהיה קשה. אז לפחות נסו "לתקצב" נכון את הקשיים הכרוכים בכל אחד מההישגים.


פורומים, חרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מציפארלקס ללוסטרול גלעד 03/12/2019 19:24
  • ד"ר שלום , אני בן 50 מטופל בציפרלקס 13 שנים ו(ללא תופעות לואי) עקב התקפי חרדה/פאניקה קשים שהחלו לאחר סיום השירות הצבאי. בכל מהלך הטיפול עדיין יש סטרס ברמות שונות בהתאם ללחצים חיצוניים אך התקפי החרדה פסקו ובנוסף יש קשיי שינה שמאוד מפריעים . *האם אתה ממליץ לנסות להחליף ללוסטרול ? * האם ניתן לקחת את שני התרופות במקביל בתקופת המעבר ? מספר שנים לפני כן היה ניסיון 6 חודשים עם סרוקסט ( תופעות השמנה ועצבנות יתר )

  • + הוסף תגובה
מציפארלקס ללוסטרול גלעד 03/12/2019 19:48
  • * האם אתה ממליץ לעבור SNRI מאוד הייתי רוצה להגיע למצב של רוגע ללא סטרס ובעיות שינה

  • + הוסף תגובה
מציפארלקס ללוסטרול ד"ר יששכר הרמן 06/12/2019 16:02
  • מה שאתה מתאר הוא שעם הטיפול יש שיפור חלקי, אך זה לא מספיק טוב. לא ציינת את מינון הציפרלקס. אם אתה מטופל במינון פחות מהמינון המקסימלי (פחות מ- 20 מ"ג ביום) ראוי תחילה להעלות למינון זה, ולהשאר כך למשך 6-12 שבועות, ולראות אם ניתן כך להשיג שיפור משביע רצון. אם גם לאחר 2-3 חודשי טיפול אין שיפור מספיק ניתן לקול כמה אפשרויות: העלאת מינון ציפרלקס מעבר ל- 20 מ"ג (מסתבר שיש מקרים בהם זה עוזר מאד). החלפה ל- SSRI אחר, או ל- SNRI (ויאפקס, סימבלטה) - צעד של החלפת תרופה כרוך בהרעה זמנית במצב. תוספת טיפול לחיזוק - וכאן יש כמה אפשרויות: - ריספרדל, או נוגד פסיכוזה אחר במינון נמוך. - למיקטל או מייצב מצב רוח אחר במינוו נמוך. - תרופה מרגיעה, קלונקס או בנזודיאזפין אחר (לא מומלץ, לרוב ההשפעה המיידית טובה, אבל היעילות פוחתת ונעלמת די מהר). לכל אחת מהדרכים יש יתרונות וחסרונות, ולכן חובה להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך מה נכון עבורך.

  • + הוסף תגובה
מציפראלקס ללוסטרול גלעד 06/12/2019 19:35
  • לקוחתי 20 מ"ג במשך 11 שנים עדיין היה סטרס והשינה הייתה לא טובה לפניי שנתיים הורדתי ל 15 מ"ג ללא שינוי לרעה ולפני חצי שנה ירדתי ל 10 מ"ג מרגיש יותר אנרגתי אבל הסטרס עדיין מלווה אותי וגם בעיות השינה ... האם יש אפשרות לשלב מינון נמוך של 5 מ"ג ציפראלקס ו 50 מ"ג לוסטרול יחד ?

  • + הוסף תגובה
מעבר מאסציטלופרם לציפרלקס המקורי רעות 05/12/2019 15:42
  • אני חזרתי לציפרלקס לפני חודשיים לאחר הפסקה של חצי שנה ולקיחה של 7 שנים בגין הפרעת ניתוק נראה לי דה דירליזציה/דה פרסונליזציה. חודשיים על אסציטלופרם שזה תחליף לציפרלקס ועכשיו שבוע וחצי אני על המקורי ואני מרגישה ניתוק חזק בלבול טשטוש ואובדנות לצערי. שאלתי היא אם המעבר לכדור המקורי זה כאלו התחלתי מחדש את הנטילה? והאם סביר שתופענה אובדנות כה חזקה ופחד שהמציאות לא אמיתית? כמה זמן אסבול ככה?

  • + הוסף תגובה
מעבר מאסציטלופרם לציפרלקס המקורי ד"ר יששכר הרמן 06/12/2019 16:10
  • לאחר שבוע וחצי טיפול מוקדם מלצפות לשיפור. יכולה אף להיות תחושה של הרעה - זה זמני וחולף. תחילת שיפור צפויה רק לאחר 6-12 שבועות של טיפול.

  • + הוסף תגובה
תגובה רעות 06/12/2019 17:12
  • עצם זה שעברתי לכדור המקורי מעיד על כך שכאלו התחלתי את הנטילה מההתחלה? במחשבות טורדניות אין מספיק 10 מג של ציפרלקס? מתי יש לשקול העלאה במינוןת?

  • + הוסף תגובה
תסמונת האימה ציפרלקס 06/12/2019 11:52
  • לדר הרמן היקר אני סובל מהתקפי פאניקה קשים,תחושת אימה במשך כמעט כל היום שמשתקת אותי.לפני חודש וחצי התחלתי טיפול בציפרלקס 5 מיל היו ימים אם שיפור ניכר וימים פחות, עליות וירידות. שלשום העלאתי את המינון ל10 מיל ותקפה אותי חרדה קשה מאוד מאוד,והיום אני מרגיש קצת יותר רגוע,יש לי את הפחד מהפחד המוח שלי אטום אני לא מרגיש את עצמי,כאילו המוח רדום קושי בלפתח מחשבה הכל נראה אפור בלי לחוש את המציאות. האם הציפרלקס ישפיע ויעביר לי את התחושות האלה?ותוך כמה זמן אמור להיות השפעתו?

  • + הוסף תגובה
תסמונת האימה ד"ר יששכר הרמן 06/12/2019 16:12
  • בתחילת טיפול, ועם כל העלאת מינון יכולה להיות החמרה, וזה חולף. שיפור צפוי לרוב לאחר 6 שבועות ויותר של טיפול במינון המוגבר.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!