למה כדאי להכיר את סוג האישיות שלנו?

מרגישים שאתם יודעים איך להגיד, להתנהג ולהרגיש בנסיבות מסוימות? יודעים שאתם מעדיפים מפגש אינטימי על פני מסיבה גדולה? ייתכן שיש לזה קשר לאושר

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 23/10/2018


אנשים רבים מרגישים שהם מכירים את עצמם – שהם יודעים מה הנטייה שלהם לחשוב, להגיד ולהרגיש במצבים מסוימים; שהם יודעים מה ההעדפות שלהם ושאולי הם קצת פרפקציוניסטים. בקרב קהילת הפסיכולוגים, דפוסי אופי אלו, שאנו מזהים בעצמנו, נקראים אישיות.



רק חמישה סוגים של אישיות

ההתעניינות בלמידת האישיות גדלה עם השנים וכיום ישנם לא מעט סוגים של מבחני אישיות פופולריים. למעשה, ייתכן שכבר עשיתם אחד כזה באינטרנט. חשוב לציין שבעוד שאנשים רבים מאמינים במבחני האישיות הללו, לרובם אין מחקר שעומד מאחוריהם. עם זאת, קיים מחקר מוצק המראה שקיימים 5 סוגים בסיסיים של אישיות: 


• אישיות הפתוחה לחוויה חדשה

• אישיות מוחצנת

• אישיות מצפונית

• אישיות נינוחה

• אישיות יציבה רגשית



למרות שקיימים שלל מבחני אישיות, רובם לא הוכחו מחקרים ולמעשה קיימים רק 5 סוגי אישיות 




להשתנות בתוך 6 שבועות

אם לידיעת סוג האישיות שלנו יש איזשהו ערך מוסף? האם היכרות עם סוג האישיות שלנו הופכת אותנו לאנשים מאושרים יותר? כמו כל דבר בפסיכולוגיה, זה תלוי. עם זאת, יש דרכים רבות שבהן היכרות עם האישיות שלנו יכולה להיות מועילה:


לנצל את נקודות החוזק

אם אתם פתוחים לחוויות חדשות, למשל, ייתכן שאתם מתאימים לקריירה באמנות, בעוד שאם האישיות שלכם לא נינוחה במיוחד, עבודה בשירות לקוחות היא לא רעיון כל-כך מוצלח. 



אתם יודעים מה אתם צריכים

כשאנחנו יודעים מה הצרכים שלנו, אנחנו הרבה יותר נוטים למלא אותם. למשל, אם אתם בעלי אישיות מוחצנת, דאגו שיהיה לכם מספיק חיי חברה; אם אתם מופנמים, בלו יותר זמן לבד והטענו מחדש בין אירועים חברתיים.


אישיות יכולה לנבא מצבים של בריאות הנפש

ישנם קשרים מובהקים בין מאפייני אישיות ומצבים נפשיים. לדוגמא, אנשים בעלי נטייה לנוירוטיות (כלומר, ליציבות רגשית נמוכה) נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון. כאשר אנחנו מודעים לכך, אפשר לעשות יותר מאמצים כדי למנוע שינויים לרעה במצב הרוח שלנו.


קראו עוד: מחקר חדש מצא: דיכאון עלול לגרום להזדקנות מוקדמת 



מודעות מגבירה אפשרות לשינוי

באמצעות זיהוי של דפוסים שאינם משרתים אותנו לטובה, אפשר לעבוד כדי לשנות אותם. בניגוד למה שנהוג לחשוב, אישיות כן יכולה להשתנות במרוצת השנים. למעשה, קיים מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Psychological Bulletin, אשר מצא שאישיות יכולה להשתנות באופן משמעותי במהלך 6 שבועות בלבד של טיפול. אז אם למשל אתם מודעים לכך שאתם לא נעימים כמו שהייתם רוצים להיות, יש תקווה שתוכלו להפוך לאישיות נחמדה יותר.


שינוי הוא תהליך מתמשך של היכרות עם עצמנו. ככל שאנו מתפתחים עם הזמן, יש צורך להמשיך להתעניין באישיות שלנו ולהישאר מעודכנים בשינויים שהיא עוברת. בסופו של יום, אם נתעלם מהשינויים שהאישיות שלנו עוברת, נתייחס לעצמנו כאל אדם שכבר לא קיים.



פורום דיכאון וחרדה

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • לחץ בראש בגלל פרוזק
  • ארה
  • 25/05/2019 15:04
  • היי אני סטודנטית וכבר שנה לוקחת פרוזק במינון 20 מג. מאז שהתחלתי לקחת את הכדור יש לי תחושה של דחיסות ולחץ בראש (לא כאב רק תחושה של לחץ כל הזמן) התחושה הזאת מקשה עליי להתרכז לפרקי זמן ארוכים ופוגעת לי ביכולת הלמידה. אציין שמעבר לזה כל תסמיני הדכאון שלי עברו והכדור עובד מצויין.האם יכול להיות שהכדור יוצר לחץ מוגבר בראש ואם כן איך אפשר לפתור זאת? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בבקשה עזרה על ברינטליקס ממנוסים
  • בן 29
  • 15/03/2019 18:43
  • בבקשה אשמח לחוות דעת על ברינטליקס רוצה לדעת אם רק לי הכדור עושה רע הייתי שבועיים וקצת על 10 מג בלי שיפור משמעותי אתמול עליתי ל20 מג ומרגיש רע..מרוקן מאנרגיה ממש הרגשה של חולי קשה..חולשה שאי אפשר בקושי לקום מהמיטה מה נסיונכם עם התרופה? אשמח לכמה שיותר חוות דעת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גם אני אחרי ציפיות לא מרגיש שיפור
  • אסף
  • 14/05/2019 16:45
  • ברינטליקס
  • שי
  • 25/05/2019 11:37
  • גמילה מנרדיל
  • א?
  • 20/05/2019 09:18
  • שלום רב, ניתן לי טיפול בנרדיל לדיכאון עמיד לפני כחמש שנים. בשנה הראשונה זה עזר מאוד, אחרי שנה התחילו תחושות מוזרות בגוף והצפות שלא הכרתי. הרופאה בקופה מבקשת לרדת מהנרדיל במטרה לנסות שינוי תרופתי. יחד עם זאת ממה שהבנתי זה מסובך המינון יורד מאוד לאט ואז חוגש לפחות אצטרך להיות בלי תרופות. כבר עכשיו לאחר הורדת מענון ההרגשה קשה ויש מצב רוח רוב שעות היום. חישבתי שעד שהכדורים החגשים ינתנו ייתחילו להשפיע יעברו לפחות 3 חודשים ולא בטוח שאוכל לעמוד בזה. ההצעה היחידה כרגע היא כדורי הרגעה אבל זה מתחיל למכר ובסופו של דבר גם לזה הגוף מתרגל. לא בטוח שאצליח להחזיק מעמד 3 חודשים לחא עזרה מה גם שלא ידוע איך ישפיע הטיפול החדש. מה עושים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
גב' אריאלה בר דויד גב' אריאלה בר דויד
MA , פסיכולוגית מומחית להפרעות אכילה, מרפאה... קרא עוד
מחלות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ