למה כדאי להכיר את סוג האישיות שלנו?

מרגישים שאתם יודעים איך להגיד, להתנהג ולהרגיש בנסיבות מסוימות? יודעים שאתם מעדיפים מפגש אינטימי על פני מסיבה גדולה? ייתכן שיש לזה קשר לאושר
כתבה פרסומית כתבת חסות



אנשים רבים מרגישים שהם מכירים את עצמם – שהם יודעים מה הנטייה שלהם לחשוב, להגיד ולהרגיש במצבים מסוימים; שהם יודעים מה ההעדפות שלהם ושאולי הם קצת פרפקציוניסטים. בקרב קהילת הפסיכולוגים, דפוסי אופי אלו, שאנו מזהים בעצמנו, נקראים אישיות.



רק חמישה סוגים של אישיות

ההתעניינות בלמידת האישיות גדלה עם השנים וכיום ישנם לא מעט סוגים של מבחני אישיות פופולריים. למעשה, ייתכן שכבר עשיתם אחד כזה באינטרנט. חשוב לציין שבעוד שאנשים רבים מאמינים במבחני האישיות הללו, לרובם אין מחקר שעומד מאחוריהם. עם זאת, קיים מחקר מוצק המראה שקיימים 5 סוגים בסיסיים של אישיות: 


• אישיות הפתוחה לחוויה חדשה

• אישיות מוחצנת

• אישיות מצפונית

• אישיות נינוחה

• אישיות יציבה רגשית



למרות שקיימים שלל מבחני אישיות, רובם לא הוכחו מחקרים ולמעשה קיימים רק 5 סוגי אישיות 




להשתנות בתוך 6 שבועות

אם לידיעת סוג האישיות שלנו יש איזשהו ערך מוסף? האם היכרות עם סוג האישיות שלנו הופכת אותנו לאנשים מאושרים יותר? כמו כל דבר בפסיכולוגיה, זה תלוי. עם זאת, יש דרכים רבות שבהן היכרות עם האישיות שלנו יכולה להיות מועילה:


לנצל את נקודות החוזק

אם אתם פתוחים לחוויות חדשות, למשל, ייתכן שאתם מתאימים לקריירה באמנות, בעוד שאם האישיות שלכם לא נינוחה במיוחד, עבודה בשירות לקוחות היא לא רעיון כל-כך מוצלח. 



אתם יודעים מה אתם צריכים

כשאנחנו יודעים מה הצרכים שלנו, אנחנו הרבה יותר נוטים למלא אותם. למשל, אם אתם בעלי אישיות מוחצנת, דאגו שיהיה לכם מספיק חיי חברה; אם אתם מופנמים, בלו יותר זמן לבד והטענו מחדש בין אירועים חברתיים.


אישיות יכולה לנבא מצבים של בריאות הנפש

ישנם קשרים מובהקים בין מאפייני אישיות ומצבים נפשיים. לדוגמא, אנשים בעלי נטייה לנוירוטיות (כלומר, ליציבות רגשית נמוכה) נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון. כאשר אנחנו מודעים לכך, אפשר לעשות יותר מאמצים כדי למנוע שינויים לרעה במצב הרוח שלנו.


קראו עוד: מחקר חדש מצא: דיכאון עלול לגרום להזדקנות מוקדמת 



מודעות מגבירה אפשרות לשינוי

באמצעות זיהוי של דפוסים שאינם משרתים אותנו לטובה, אפשר לעבוד כדי לשנות אותם. בניגוד למה שנהוג לחשוב, אישיות כן יכולה להשתנות במרוצת השנים. למעשה, קיים מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Psychological Bulletin, אשר מצא שאישיות יכולה להשתנות באופן משמעותי במהלך 6 שבועות בלבד של טיפול. אז אם למשל אתם מודעים לכך שאתם לא נעימים כמו שהייתם רוצים להיות, יש תקווה שתוכלו להפוך לאישיות נחמדה יותר.


שינוי הוא תהליך מתמשך של היכרות עם עצמנו. ככל שאנו מתפתחים עם הזמן, יש צורך להמשיך להתעניין באישיות שלנו ולהישאר מעודכנים בשינויים שהיא עוברת. בסופו של יום, אם נתעלם מהשינויים שהאישיות שלנו עוברת, נתייחס לעצמנו כאל אדם שכבר לא קיים.



פורומים דיכאון וחרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דיכאון או השפעת כדור פסיכיאטרי? יוסי 26/02/2020 23:42
  • גבר נשואי אחרי אישפוז בכפר שאול נוטל זיפרקסה 10 מג פעמים ביום. פלוס דיפאלפ 500 פעם ביום. חזר לביתו ואין לו חשק מיני אין חשק ללכת לעבודה רוב היום במיטה מתעייף מהר. האם זה דיכאון או השפעת הכדורים?

  • + הוסף תגובה
דיכאון או השפעת כדור פסיכיאטרי? יוסי 26/02/2020 23:33
  • גבר נשואי אחרי אישפוז בכפר שאול נוטל זיפרקסה 10 מג פעמים ביום. פלוס דיפאלפ 500 פעם ביום. חזר לביתו ואין לו חשק מיני אין חשק ללכת לעבודה רוב היום במיטה מתעייף מהר. האם זה דיכאון או השפעת הכדורים?

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס ורד 08/04/2012 22:22
  • שלום רב, אני מטופלת בסרנדה 200 מ"ג שהפסיקו לעזור אחרי 10 שנים. וכבר ארבעה חודשים עם קלונקס 0.5X2 ביום לחרדות קשות מאוד. כמו כן נוטלת נורמיטן 12.5 מ"ג ביום. מאוד חשוב לי להיגמל מהקלונקס. איך עושים זאת ללא פגיעה בגוף ובנפש? היום אני לוקחת 0.5 בבוקר ו- 0.5 בצהריים. תודה רבה וחג שמח.

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 14/04/2012 20:44
  • שלום ורד, קודם כל המינון של קלונקס שאת נוטלת הוא מינון נמוך ובמידה ורוצים להפסיקו, אין צורך בתהליך גמילה, אלא הפסקה הדרגתית בקצב של חצי כדור פעם ב-5-7 ימים. חשוב להדגיש שבמידה ואת סובלת מחרדה קשה שקלונקס נותן לה מענה, מומלץ קודם כל, לפני הפסקתו, לשקול טיפול בנוגד חרדה שיעזור לך לצאת מהמצב ורק לאחר מכן לרדת מקלונקס. אנא תתיעצי עם הפסיכיאטר המטפל.

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס דון 30/01/2015 21:22
  • האם אפשר להיגמל מקלונקס אחרי 20 שנות טיפול והמינון הוא רק רבע כדור ליום. מדוע כאשר מנסה להוריד מקבלת התכווצות בפה ותחושות רעות.

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס דון 30/01/2015 21:22
  • האם אפשר להיגמל מקלונקס אחרי 20 שנות טיפול והמינון הוא רק רבע כדור ליום. מדוע כאשר מנסה להוריד מקבלת התכווצות בפה ותחושות רעות.

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר אירנה ספקטור סרבנוגור 04/02/2015 09:18
  • שלום רב, קלונקס הוא כדור הרגעה שמפחית תסמינים של חרדה באופן מהיר יחסית. בדרך כלל, הפסקת הטיפול מומלצת כאשר ניכר שיפור בתסמינים של הפרעת החרדה או תסמינים של חרדה שמלווים הפרעה אחרת (כגון דיכאון). הפסקת הטיפול בדרך כלל הדרגתית: מורידים רבע מהמינון היומי פעם בשבוע. הקושי להפסיק את הטיפול יכול לנבוע מתסמינים של חרדה שמופיעים עם הפסקת הטיפול, כלומר באותם המקרים בהם הפרעת החרדה עדיין פעילה. כמו כן, יתכנו תסמינים של חרדה שנובעים מעצם החשש מהפסקת הטיפול. מאחר ובמסגרת הפורום לא ניתן לבדוק באופן ספציפי מהי הסיבה שמקשה עליך להפסיק את הטיפול, מומלץ כי תפנה להתייעצות עם הרופא המטפל, במידת האפשר פסיכיאטרי.

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס גדי 26/02/2020 22:14
  • ב"ה אפשר לקבל הדרכה לגמילה מקלונקס. אני רק 4 חודשים לוקח 0.75 מ"ג ומאד קשה לי להיגמל מזה .

  • + הוסף תגובה
גמילה מקלונקס נץ 14/11/2015 02:02
  • https://klonexwordpresscom.wordpress.com/2015/11/14/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A1/

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!