זאבת: מה גורם לה ואיך ניתן לטפל?

מהי זאבת, מה הגורמים למחלה, מה התסמינים, איך מאבחנים, כיצד מטפלים במחלה ומתי צריך לפנות לרופא? כל הדברים שחשוב לדעת על זאבת נמצאים בכתבה

כתבה פרסומית
מאת: מערכת אינפומד


זאבת, המכונה גם לופוס, היא מחלה אוטואימונית מערכתית, שבה המערכת החיסונית תוקפת רקמות ואיברים בגוף. דלקת שנגרמת בעקבות זאבת עלולה להשפיע על מערכות שונות בגוף, בהם המפרקים, העור, הכליות, תאי הדם, המוח הלב והריאות.


זאבת יכולה להיות קשה לאבחון מאחר שהסימנים והתסמינים שלה זהים לאלו של מחלות אחרות. הסימן המובהק ללופוס הוא פריחה על הפנים הדומה לכנפי פרפר המופיע על שתי הלחיים. עם זאת, הפריחה אמנם מופיעה במקרים רבים, אך לא בכולם.


ישנם אנשים הנולדים עם הנטייה לפתח זאבת, והיא עלולה להתפרץ בגלל טריגרים כגון זיהומים, תרופות מסוימות ואף אור שמש. אמנם אין תרופה לזאבת, אך קיימים טיפולים המקלים על התסמינים.



גורמים למחלה

זאבת מתרחשת כאשר מערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות בגוף (מחלה אוטואימונית). קיימת סברה כי שילוב של גנטיקה וסביבה גורמים למחלה - אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה עלולים לפתח את המחלה כשהם באים במגע עם משהו בסביבה שמעורר אותה. עם זאת, הגורם ללופוס במרבית המקרים, אינו ידוע.



הטריגרים הסביבתיים שעלולים לעורר את המחלה הם:

• אור שמש – חשיפה לשמש עלולה לגרום לפצעים על העור או לעורר תגובה פנימית אצל אנשים מסוימים.

• זיהומים – בעקבות זיהום, זאבת יכולה להתפרץ או לחזור שוב אצל אנשים מסוימים.

• תרופות – זאבת יכולה להתפרץ בעקבות שימוש בתרופות מסוימות להורדת לחץ דם, תרופות נגד פרכוסים ואנטיביוטיקה. אנשים שאצלם מחלת הזאב מושפעת מתרופות, לרוב ירגישו טוב יותר לאחר הפסקת נטילת התרופה. 



קראו עוד: חשוב שתכירי: 7 מחלות שאינן מאובחנות בזמן אצל נשים 



תסמינים

אין שני מקרים זהים של זאבת: הסימנים והתסמינים של המחלה יכולים להופיע בפתאומיות או להתפתח באיטיות; להיות תסמינים קלים או חמורים; להיות קבועים או זמניים. מרבית האנשים סובלים מזאבת מתונה המאופיינת בהתלקחויות, תקופות בהן התסמינים מחריפים תקופה מסוימת, ולאחר מכן משתפרים ואף נעלמים לחלוטין למשך זמן. 

הסימנים והתסמינים לזאבת תלויים במערכת הגוף המושפעת מן המחלה, אך השכיחים ביותר הם:

• עייפות

• חום

• כאב במפרקים, נפיחות ונוקשות

• פריחה בצורת כנפי פרפר המתפרשת על שתי הלחיים דרך גשר האף, או פריחות באזורים אחרים בגוף

• פצעי עור שמופיעים או מחריפים עם החשיפה לשמש (רגישות לאור)

• אצבעות או בהונות שמלבינים או מכחילים בזמן חשיפה לקור או בתקופה מתוחה (תופעת ריינו)

• קוצר נשימה

• כאב בחזה

•יובש בעיניים

• כאבי ראש, בלבול ואובדן זיכרון




תסמיני מחלת הזאבת משתנים מאדם לאדם. המחלה יכולה להתפתח באיטיות או להתלקח בפתאומיות 




מתי לפנות לרופא?

במידה ומופיעה פריחה לא מוסברת בגוף, ישנו חום גבוה לאורך זמן, מופיעים כאב או עייפות מתמשכים, יש לגשת לרופא לצורך בירור.


אבחון

אבחון זאבת הוא קשה מאחר שהתסמינים משתנים מאדם לאדם ורבים מהם חופפים לתסמינים של מחלות אחרות. כמו כן, אין בדיקה אחת שיכולה לאבחן את המחלה. שילוב של בדיקות דם ושתן, סימנים ותסמינים, וממצאים של בדיקות גופניות, מובילים לאבחון המחלה.


• בדיקות דם ושתן
הבדיקות כוללות ספירת דם מלאה, לצורך בחינת אנמיה, ספירת תאי דם לבנים נמוכה או ספירת טסיות נמוכה, האופייניות לזאבת;  מדידת קצב שקיעת דם, כאשר קצב גבוה מהרגיל יכול להצביע על זאבת; תפקודי כבד וכליות, שיכולים להיות מושפעים מהמחלה; בדיקת שתן לצורך איתור רמות גבוהות של רמת חלבון או תאי דם אדומים בשתן, האופייניים במקרה של השפעת המחלה על הכליות; בדיקת ANA (בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים), כאשר תוצאה חיובית מעידה על מערכת חיסונית מגורה, האופיינית לזאבת.


• בדיקות דימות
 במידה והרופא/ה חושד/ת שהמחלה משפיעה על הלב או הריאות, יוצע צילום רנטגן חזה, כדי לבדוק אם ישנם נוזלים או דלקת בריאות; אקוקרדיוגרמה (אולטרסאונד של פעולות הלב), כדי לבדוק אם ישנן בעיות בשסתומים ובחלקים אחרים של הלב.


• ביופסיה 
זאבת עלולה לפגוע בכליות בדרכים רבות. במקרה של פגיעה, כדי לדעת מהו הטיפול בטוב ביותר, יש צורך בדגימה קטנה מהכליה, שנעשית באמצעות מחט או חתך קטן.



טיפול

כאמור, הטיפול בזאבת תלוי מאוד בסוג התסמינים, המשתנים מאדם לאדם. ישנם כמה טיפולים נפוצים למחלה:

• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) 
 תרופות אלו (חלקן ללא מרשם, חלקן עם) עשויות לעזור בטיפול בכאב, בנפיחות ובחום הקשורים לזאבת. שימוש ארוך בתרופות אלו אינו מומלץ, מאחר שהוא מעלה את הסיכון לאירוע מוחי ולהתקף לב.



• תרופות אנטי מלריות
אמנם תרופות אלו משמשות לטיפול במלריה, אך במקרה של זאבת הן משפיעות על המערכת החיסונית ועשויות להוריד את הסיכון להתלקחות המחלה.



• קורטיקוסטרואידים
 שימוש בסוג זה של סטרואידים עוזר לרסן את הדלקת שנובעת מזאבת. מינון גבוה יותר אף עשוי לסייע בבעיות קשות יותר הקשורות למוח ולכליות. טיפול ממושך בסטרואידים עלול לפגוע בגוף ולכן אינו מומלץ. 


• אימונופרספרנטים
 תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, ועשויות להועיל במקרים חמורים של זאבת.  מאחר שדיכוי המערכת החיסונית מונע מהגוף להילחם גם בחיידקים ובנגיפים, יש צורף במעקב קפדני של רופא. 



פורום לופוס ומחלות אוטואימוניות

פרופ' ננסי אגמון-לוין

פרופ' ננסי אגמון-לוין
פרופ' ננסי אגמון-לוין היא מומחית לאלרגיה ואימנולוגיה ומשמשת כמנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה וכן סגנית מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בבית החולים שיבא- תל השומרתחומי עיסוק עיקריים עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אורטיקריה וגם רגישות לבושם
  • שרה
  • 23/01/2019 18:45
  • מזה 10 חודשים סובלת מגרד בלתי פוסק בכל חלקי גופי. לאחרונה נמצא במבחן טלאי שאני רגישה למרכיב שנמצא בבושם בשם Oakmoss absolute. נתבקשתי להימנע מחשיפה לבושם אבל קשה לומר שזה משפיע לטובה. יש לי דרמוגרפיזם חזק והבדיקות מראות שערך של Igg גבוה. רציתי לשאול מה אומר הערך הזה. ניסיתי לקרוא בעצמי ולא הבנתי. חוץ מזה מה אפשר לעשות כדי להתגבר על התחושה של חומר המופרש כל רגע לגוף וגורם לגרד המטורף הזה. הציעו לי פוטותרפיה אבל הבנתי שזה לא עוזר ואף מסוכן. אין לי סימנים על הגוף. אבל הגרד נורא ואיום. תודה על עזרתך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רמת ige באורטיקריה כרונית
  • אורי
  • 23/01/2019 18:04
  • שלום פרופ' אגמון לוין. בתי בת ה9 סובלת מאורטיקריה כרונית אך רמות ה ige אצלה (שתי בדיקות בהפרש של 3 חדשים) היא 117 וכן 88. כיצד אפשר להסביר זאת לאור הטענה שאצל חולים במחלה הזו רמות הige יהיו גבוהות? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ראוקוטן
  • מיקה
  • 15/01/2019 20:53
  • שלום רב. בני בן כמעט 16 סובל מחוסר באי.ג'י.איי. יש לו אקנה ורופא עור המליץ על ראוקוטן. האם זה עלול להגביר את הסיכוי לחלות בקרוהון או קוליטיס ?האם זה מסוכן לו ? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מיקה שלום, נקודה להרגעה - חסר IGA הוא אמנם חסר חיסוני , אך הוא שכיח למדי , ולרוב אינו מהווה בעיה רפואית משמעותית או מגבלה לטיפול באקנה. ובכל זאת , חסר חיסוני מכל סוג (גם IGA) מחייב הערכה אימונית שכן בחלק מהמקרים מדובר ב"דיסרגולציה אימונית" רחבה יותר, ולעיתים נלווית למחלות אחרות (למשל צליאק) גם מחלות אוטואימוניות. בכל מקרה ברוב המקרים זה ממצא שמחייב מעקב בלבד ולא דורש "התנהלות מיוחדות. אימונולוג/ית מטפל יוכל לבצע הערכה ואני מקווה לאשש בעבורך שאין סיבה מיוחדת לדאגה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' אלכסנדר זיסלסון פרופ' אלכסנדר זיסלסון
אבחון וטיפול באלרגיה קרא עוד
ד"ר רמית מעוז-סגל ד"ר רמית מעוז-סגל
מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל