זאבת: מה גורם לה ואיך ניתן לטפל?

מהי זאבת, מה הגורמים למחלה, מה התסמינים, איך מאבחנים, כיצד מטפלים במחלה ומתי צריך לפנות לרופא? כל הדברים שחשוב לדעת על זאבת נמצאים בכתבה
כתבה פרסומית כתבת חסות



זאבת, המכונה גם לופוס, היא מחלה אוטואימונית מערכתית, שבה המערכת החיסונית תוקפת רקמות ואיברים בגוף. דלקת שנגרמת בעקבות זאבת עלולה להשפיע על מערכות שונות בגוף, בהם המפרקים, העור, הכליות, תאי הדם, המוח הלב והריאות.


זאבת יכולה להיות קשה לאבחון מאחר שהסימנים והתסמינים שלה זהים לאלו של מחלות אחרות. הסימן המובהק ללופוס הוא פריחה על הפנים הדומה לכנפי פרפר המופיע על שתי הלחיים. עם זאת, הפריחה אמנם מופיעה במקרים רבים, אך לא בכולם.


ישנם אנשים הנולדים עם הנטייה לפתח זאבת, והיא עלולה להתפרץ בגלל טריגרים כגון זיהומים, תרופות מסוימות ואף אור שמש. אמנם אין תרופה לזאבת, אך קיימים טיפולים המקלים על התסמינים.



גורמים למחלה

זאבת מתרחשת כאשר מערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות בגוף (מחלה אוטואימונית). קיימת סברה כי שילוב של גנטיקה וסביבה גורמים למחלה - אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה עלולים לפתח את המחלה כשהם באים במגע עם משהו בסביבה שמעורר אותה. עם זאת, הגורם ללופוס במרבית המקרים, אינו ידוע.



הטריגרים הסביבתיים שעלולים לעורר את המחלה הם:

• אור שמש – חשיפה לשמש עלולה לגרום לפצעים על העור או לעורר תגובה פנימית אצל אנשים מסוימים.

• זיהומים – בעקבות זיהום, זאבת יכולה להתפרץ או לחזור שוב אצל אנשים מסוימים.

• תרופות – זאבת יכולה להתפרץ בעקבות שימוש בתרופות מסוימות להורדת לחץ דם, תרופות נגד פרכוסים ואנטיביוטיקה. אנשים שאצלם מחלת הזאב מושפעת מתרופות, לרוב ירגישו טוב יותר לאחר הפסקת נטילת התרופה. 



קראו עוד: חשוב שתכירי: 7 מחלות שאינן מאובחנות בזמן אצל נשים 



תסמינים

אין שני מקרים זהים של זאבת: הסימנים והתסמינים של המחלה יכולים להופיע בפתאומיות או להתפתח באיטיות; להיות תסמינים קלים או חמורים; להיות קבועים או זמניים. מרבית האנשים סובלים מזאבת מתונה המאופיינת בהתלקחויות, תקופות בהן התסמינים מחריפים תקופה מסוימת, ולאחר מכן משתפרים ואף נעלמים לחלוטין למשך זמן. 

הסימנים והתסמינים לזאבת תלויים במערכת הגוף המושפעת מן המחלה, אך השכיחים ביותר הם:

• עייפות

• חום

• כאב במפרקים, נפיחות ונוקשות

• פריחה בצורת כנפי פרפר המתפרשת על שתי הלחיים דרך גשר האף, או פריחות באזורים אחרים בגוף

• פצעי עור שמופיעים או מחריפים עם החשיפה לשמש (רגישות לאור)

• אצבעות או בהונות שמלבינים או מכחילים בזמן חשיפה לקור או בתקופה מתוחה (תופעת ריינו)

• קוצר נשימה

• כאב בחזה

•יובש בעיניים

• כאבי ראש, בלבול ואובדן זיכרון




תסמיני מחלת הזאבת משתנים מאדם לאדם. המחלה יכולה להתפתח באיטיות או להתלקח בפתאומיות 




מתי לפנות לרופא?

במידה ומופיעה פריחה לא מוסברת בגוף, ישנו חום גבוה לאורך זמן, מופיעים כאב או עייפות מתמשכים, יש לגשת לרופא לצורך בירור.


אבחון

אבחון זאבת הוא קשה מאחר שהתסמינים משתנים מאדם לאדם ורבים מהם חופפים לתסמינים של מחלות אחרות. כמו כן, אין בדיקה אחת שיכולה לאבחן את המחלה. שילוב של בדיקות דם ושתן, סימנים ותסמינים, וממצאים של בדיקות גופניות, מובילים לאבחון המחלה.


• בדיקות דם ושתן
הבדיקות כוללות ספירת דם מלאה, לצורך בחינת אנמיה, ספירת תאי דם לבנים נמוכה או ספירת טסיות נמוכה, האופייניות לזאבת;  מדידת קצב שקיעת דם, כאשר קצב גבוה מהרגיל יכול להצביע על זאבת; תפקודי כבד וכליות, שיכולים להיות מושפעים מהמחלה; בדיקת שתן לצורך איתור רמות גבוהות של רמת חלבון או תאי דם אדומים בשתן, האופייניים במקרה של השפעת המחלה על הכליות; בדיקת ANA (בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים), כאשר תוצאה חיובית מעידה על מערכת חיסונית מגורה, האופיינית לזאבת.


• בדיקות דימות
 במידה והרופא/ה חושד/ת שהמחלה משפיעה על הלב או הריאות, יוצע צילום רנטגן חזה, כדי לבדוק אם ישנם נוזלים או דלקת בריאות; אקוקרדיוגרמה (אולטרסאונד של פעולות הלב), כדי לבדוק אם ישנן בעיות בשסתומים ובחלקים אחרים של הלב.


• ביופסיה 
זאבת עלולה לפגוע בכליות בדרכים רבות. במקרה של פגיעה, כדי לדעת מהו הטיפול בטוב ביותר, יש צורך בדגימה קטנה מהכליה, שנעשית באמצעות מחט או חתך קטן.



טיפול

כאמור, הטיפול בזאבת תלוי מאוד בסוג התסמינים, המשתנים מאדם לאדם. ישנם כמה טיפולים נפוצים למחלה:

• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) 
 תרופות אלו (חלקן ללא מרשם, חלקן עם) עשויות לעזור בטיפול בכאב, בנפיחות ובחום הקשורים לזאבת. שימוש ארוך בתרופות אלו אינו מומלץ, מאחר שהוא מעלה את הסיכון לאירוע מוחי ולהתקף לב.



• תרופות אנטי מלריות
אמנם תרופות אלו משמשות לטיפול במלריה, אך במקרה של זאבת הן משפיעות על המערכת החיסונית ועשויות להוריד את הסיכון להתלקחות המחלה.



• קורטיקוסטרואידים
 שימוש בסוג זה של סטרואידים עוזר לרסן את הדלקת שנובעת מזאבת. מינון גבוה יותר אף עשוי לסייע בבעיות קשות יותר הקשורות למוח ולכליות. טיפול ממושך בסטרואידים עלול לפגוע בגוף ולכן אינו מומלץ. 


• אימונופרספרנטים
 תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, ועשויות להועיל במקרים חמורים של זאבת.  מאחר שדיכוי המערכת החיסונית מונע מהגוף להילחם גם בחיידקים ובנגיפים, יש צורף במעקב קפדני של רופא. 



פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חשד ללופוס שאלת המקך עופרה 25/05/2020 22:43
  • תודה מה הכונה בטיפול נוסף פלאקוניל ?האים אין לתרופה תופעות לוואי.אני קוראת באינטרנט שירידה במשלים מנבאת בעיה בכליות האים זה כך? מתי יפחת הסיכון שאפלה תהפול ללופוס? תודה רבה לך

  • + הוסף תגובה
אפלה ולופוס - 2 פרופ' ננסי אגמון-לוין 26/05/2020 21:21
  • פלאקוויניל זו אופציה אחת. ירידה במשלים אכן קשורה בבעיה בכליות, אך גם בתופעות אוטואימוניות רבות אחרות והיא אינה ספציפית. בדרך כלל מעקב לאורך זמן מאפשר לי להעריך את הסיכון - אך זה כמובן פרטני לכל חולה וחולה.

  • + הוסף תגובה
חשש מהתפתחות לופוס עופרה 24/05/2020 21:45
  • שלום דר,לפני מספר שנים אובחנתי בתסמונת אפלה נוטלת קומדין קבוע. אין נוגדניםשל לופוס למעט c3 נמוך 72.מרגישה מעולה ללא תסמינים כלשהם.לאחרונה אני בפרויקט פיסי תובעני מעט שעות שינה עומס עבודה נהנית מאוד אך חוששת שמצבי יתדרדר לכדי לופוס.האים c3 יכול לעלות.האים המשלים הנמוך קשור לתקופה הלחוצה. אשמח שתסבירי האים יש קשר והשפעה על המשלים והתדרדרות מאפלה ללופוס תודה רבה מאוד

  • + הוסף תגובה
האם אפלא יכול להפוך ללופוס ? פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:09
  • עופרה שלום, אכן אפלא יכול להפוך ללופוס אך הסיכון לכך אינו גדול 10-15% ככל הנראה. משלים נמוך כבדיקה יחידה יכול להופיע ב אפלא בלבד - אך במקרים הללו אני נוהגת ל"שדרג" או לפחות לשקול "שדרוג" של הטיפול. במילים אחרות - א. כדאי להיות במעקב מסודר במרכז המתמחה באפלא וגם בלופוס. ב. צריך להשלים בדיקות ג. כדאי לשקול טיפול "מגן" ד. עם כל המפורט לעיל - אפשר לנשום לרווחה - הסיכון אינו גבוה, ובכל מקרה אנו יכולים לטפל בכך היטב. אחרון אחרון חביב - החיים בישראל, בעולם (עם הקורונה ובלעדיה) הם עתירי מתחים . מתחים מעלים סיכון להחמרה של מחלות אוטואימוניות, אך כאמור אלה הם חיינו. אז מה עושים - מוצאים דרכים גם כאשר יש פרויקט תובעני - להקפיד על שינה, להקפיד על נקודות רגיעה - ולהשאר בשליטה. בהצלחה בפרויקט.

  • + הוסף תגובה
שאלה בענין נוזל פריקרדיאלי אודליה 20/05/2020 09:32
  • ד"ר שלום רב. ראשית תודה על האפשרות לקבלת ייעוץ. מדובר באבא שלי, בן 62. במאי 2019 ביצע בדיקת ct של הריאות במסגרת אבחון למעשנים, על דעת עצמו. הבדיקה יצאה תקינה. נמצא שיש לו נוזל פריקרדיאלי בכמות גדולה. מכך התחיל הבירור. חשוב לציין כי הנוזל היה כבר כ- 4 שנים קודם לכן בכמות מזערית, והיה כל הזמן במעקב אצל קרדיולוג שטען שרק לעקוב. אבא אושפז וביצעו בדיקות דם ולא מצאו משהו חריג. הופננו להמטולוג , נמצא בלטות מזערית בבית שחי ימין, נלקח ביופסיה נמאה לימופמה מרגינל זון ברמת ממאירות מאודדדדד נמוכה. הועלה חשד שהנוזל הינו מהלימופמה ולכן התחיל טיפול ביולוגי + כימו משולב אחת לחודש , 6 טיפולים. אבא סיים את הטיפולים, אין קליטה בבלוטה ואין חשד ללימופה אבל עדיין יש נוזל! חשוב לציין כי ב09/19 ביצע ניקוז של הנוזלף, במקביל ב-10/19 החל טיפולים והנוזל חזר להיות בכמות גדולה. לאחר התייעצות עם המטולוגית בכירה נמסר כי הנוזל אינו מהלימפומה... חזרנו לנקודת ההתחלה. נשמח לקבל כיוון / הכוונה ממה יכול להיות ומה הטיפול לכך. במסגרת הבדיקות דם שביצע באישפוז ביולי 2019 נמצא rf מוגבר. האם יכול להיות קשר למחלה אוטיאומנית. האם לדת לכיוון הזה? אודה מראש לתשובה! מערכיה מאוד.

  • + הוסף תגובה
נוזל פריקריאלי כביטוי למחלה אוטואימונית פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:06
  • שלום אודליה. אכן, נוזל (תפליט, בשפה הרפואית) פריקרדיאלי (סביב קרום הלב) הוא לעיתים קרובות ביטוי של תהליך אוטואימוני התוקף את קרום הלב. תהליך זה יכול להופיע לאחר ניתוח בבית החזה, זיהום, גידול או כתוצאה ממחלה אוטואימונית (למשל זאבת, אבל גם מחלות אחרות) הטיפול בתהליך הזה דורש התערבות אימונית - היום יש מגוון תרופות היכולות לסייע בהפחתת הנוזל ובשמירה על תפקוד תקין של הלב, וכמובן שנדרש מעקב מסודר הן לטיפול בצד האימוני והן של הקרדיולוגים (במקרה של אביך גם של ההמטולוג) בשנתיים האחרונות יש גם טיפולים ביולוגים מתקדמים היכוליים לסייע. כמובן שרק מהפירוט לעיל אינני יכולה לכוון יותר, אך אני מקווה שזה עוזר בברכה,

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!