זאבת או פסוריאזיס: איך מבדילים?

זאבת ופסוריאזיס, שתיהן מחלות אוטואימוניות שיכולות להשפיע על העור. למרות שהן חולקות חלק מהתסמינים, מדובר בשתי מחלות שונות. כך מבדילים ביניהן
כתבה פרסומית כתבת חסות



יש לא מעט תסמינים המשותפים לזאבת (לופוס) ופסוריאזיס, או דלקת מפרקים פסוריאטית. עם זאת, הטיפולים, הגורמים והסיבוכים בכל מחלה, שונים. כתבה זו בוחנת את קווי הדמיון וההבדלים בין שתי המחלות.



מה זה פסוריאזיס?

פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית כרונית המשפיעה על עור הגוף. המחלה גורמת לתאי העור להתרבות בקצב מהיר באופן חריג. הדבר מוביל להצטברות של תאי עור בחלקים מסוימים של הגוף, ולהופעה של אדמומיות וכתמי קשקשים בעור. האזורים הנפוצים שפסוריאזיס נוטה להשפיע עליהם הם הקרקפת, הברכיים והמרפקים.


אנשים הסובלים מפסוריאזיס בדרך כלל חווים תקופות של התלקחויות לאורך חייהם. התלקחות מתאפיינת בהופעת תסמינים באופן חריף יותר, אך אלה שוככים בשלב מסוים למשך זמן.



מה זה זאבת?

זאבת, המכונה גם לופוס, היא מחלה אוטואימונית שגורמת למערכת החיסונית לתקוף את רקמות הגוף, וגורמת להן נזק. הנזק יכול להתבטא כמעט בכל מערכת בגוף, כגון העור, המפרקים, האיברים.


זאבת היא מחלה כרונית שאין לה מרפא, אך ישנם טיפולים שעשויים לעזור לסובלים ממנה להקל על התסמינים.





פסוריאזיס כוללת הופעה של כתמים אדומים המכוסים בקשקשים בקרקפת הנוטים לגרד




תסמינים

תסמינים של פסוריאזיס משתנים בהתאם לסוג הפסוריאזיס, אך תסמינים אופייניים כוללים: כתמים אדומים המכוסים בקשקשים לבנים הנוטים להופיע בקרקפת, בברכיים, במרפקים, לעיתים גם באזורים שונים בגוף. הכתמים יכולים לכסות חלקים קטנים או נרחבים של העור והם נוטים לגרד.


 אנשים הסובלים מזאבת גם יכולים לסבול מנגעים על העור, אך המחלה עלולה להיות מלווה בתסמינים נוספים: חום, עייפות, בלבול ובעיות זיכרון, פריחה בצורת פרפר על הפנים, פריחות על הגוף (בעיקר לאחר חשיפה לשמש), אצבעות ובהונות כחלחלים או לבנים עם חשיפה לקור, כאב בחזה, קוצר נשימה, כאבי ראש.



קראו עוד: זאבת: מה גורם לה ואיך ניתן לטפל?



טיפול

הטיפול בפסוריאזיס בדרך כלל יכלול הימנעות ממצבי לחץ, תרופות קורטיקוסטרואידים, חומצה סיליצילית, טיפול מקומי בויטמין D, רטינואידים, טיפול ביולוגי, פוטותרפיה לקרני UVB, ניקוי העור ושמירה על הלחות שלו, הימנעות מכוויות שמש. במקרה של דלקת מפרקים פסוריאטית, יומלץ על שימוש בתרופות אנטי דלקתיות ואנטי ראומטיות.


הטיפול בזאבת כרוך בדרך כלל בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) לטיפול בכאבים, קורטיקורסטרואידים להפחתת הדלקתיות, תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כדי למנוע ממנה פגיעה באיברים, תרופות אנטי ראומטיות לטיפול במפרקים ותרופות בלימומאב המעכבות את החלבון BLyS, שהפרשתו מוגברת בזאבת. בנוסף, בדרך כלל יומלץ לחולי זאבת להימנע ממצבי לחץ, לנוח מספיק ולשמור על תזונה מאוזנת. במקרים מסוימים אף יומלץ להימנע מחשיפה לשמש ככל שניתן.


אמנם נדיר לסבול משתי המחלות יחדיו, אך זהו מצב אפשרי. במקרה כזה, הטיפול לרוב יהיה על ידי אותו איש מקצוע, שינסה לאזן את תסמיני שתי המחלות.




זאבת היא מחלה אוטואימונית הגורמת למערכת החיסונית לתקוף את רקמות הגוף, בהן העור והמפרקים 





הדומה משמעותי, אך השונה גם

זאבת ופסוריאזיס חולקות כמה קווי דמיון משמעותיים, אך קיימים גם כמה הבדלים מרכזיים:

שכיחות

זאבת היא מחלה הרבה פחות נפוצה מפסוריאזיס. לפי הקרן האמריקאית לזאבת, ישנם כ-1.5 מיליון איש בארה"ב הסובלים מהמחלה, וזאת לעומת הנתון של הקרן הלאומית לפסוריאזיס, לפיה יש 7.5 חולי פסוריאזיס בארה"ב, כאשר 10%-30% יפתחו דלקת מפרקים פסוריאטית.



מי מושפע

פסוריאזיס יכולה להתפתח בכל גיל. לרוב, אנשים מפתחים את המחלה בגילאים 15-35. מרבית האנשים שיפתחו זאבת יהיו בגילאים 15-45.



השפעות אוטואימוניות

גם זאבת וגם פסוריאזיס הן מחלות אוטואימוניות, כלומר בשתיהן המערכת החיסונית תוקפת בטעות תאים בריאים בגוף. עם זאת, בעוד שזאבת עלולה לגרום למערכת החיסונית לתקוף חלקים רבים של הגוף, בהם העור, המפרקים והאיברים, פסוריאזיס בדרך כלל תתרחש בעור ובציפורניים (ידיים ורגליים). חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית יסבלו גם מתסמינים במפרקים.



קראו עוד: פסוריאזיס: כל הטיפולים שיסייעו בהתמודדות עם המחלה 



גורמים

לא ידוע מה גורם לפסוריאזיס או לזאבת. חוקרים מאמינים שמרכיב גנטי הוא הגורם להתפתחות כל אחת מהמחלות, כמו גם שהגורמים סביבתיים מסוימים מהווים טריגר להתלקחות המחלות.



מרפא

לשתי המחלות אין כיום מרפא ידוע, אך הן ניתנות לטיפול באמצעות מגוון טיפולים ותרופות. שתי המחלות מתאפיינות בתקופות התלקחות שיתבטאו בתסמינים בינוניים. עם זאת, זאבת היא מחלה בעלת פוטנציאל מסכן חיים.



לסיכום, זאבת ופסוריאזיס, שתיהן מחלות אוטואימוניות שעלולות לגרום לבעיות עור, אך הגורמים והתסמינים לרוב שונים, וזאבת נחשבת למחלה חמורה יותר. לצד זה, בעזרת טיפול ותרופות ניתן לאזן תסמינים ולמנוע התלקחויות בשתי המחלות.



פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חשד ללופוס שאלת המקך עופרה 25/05/2020 22:43
  • תודה מה הכונה בטיפול נוסף פלאקוניל ?האים אין לתרופה תופעות לוואי.אני קוראת באינטרנט שירידה במשלים מנבאת בעיה בכליות האים זה כך? מתי יפחת הסיכון שאפלה תהפול ללופוס? תודה רבה לך

  • + הוסף תגובה
אפלה ולופוס - 2 פרופ' ננסי אגמון-לוין 26/05/2020 21:21
  • פלאקוויניל זו אופציה אחת. ירידה במשלים אכן קשורה בבעיה בכליות, אך גם בתופעות אוטואימוניות רבות אחרות והיא אינה ספציפית. בדרך כלל מעקב לאורך זמן מאפשר לי להעריך את הסיכון - אך זה כמובן פרטני לכל חולה וחולה.

  • + הוסף תגובה
חשש מהתפתחות לופוס עופרה 24/05/2020 21:45
  • שלום דר,לפני מספר שנים אובחנתי בתסמונת אפלה נוטלת קומדין קבוע. אין נוגדניםשל לופוס למעט c3 נמוך 72.מרגישה מעולה ללא תסמינים כלשהם.לאחרונה אני בפרויקט פיסי תובעני מעט שעות שינה עומס עבודה נהנית מאוד אך חוששת שמצבי יתדרדר לכדי לופוס.האים c3 יכול לעלות.האים המשלים הנמוך קשור לתקופה הלחוצה. אשמח שתסבירי האים יש קשר והשפעה על המשלים והתדרדרות מאפלה ללופוס תודה רבה מאוד

  • + הוסף תגובה
האם אפלא יכול להפוך ללופוס ? פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:09
  • עופרה שלום, אכן אפלא יכול להפוך ללופוס אך הסיכון לכך אינו גדול 10-15% ככל הנראה. משלים נמוך כבדיקה יחידה יכול להופיע ב אפלא בלבד - אך במקרים הללו אני נוהגת ל"שדרג" או לפחות לשקול "שדרוג" של הטיפול. במילים אחרות - א. כדאי להיות במעקב מסודר במרכז המתמחה באפלא וגם בלופוס. ב. צריך להשלים בדיקות ג. כדאי לשקול טיפול "מגן" ד. עם כל המפורט לעיל - אפשר לנשום לרווחה - הסיכון אינו גבוה, ובכל מקרה אנו יכולים לטפל בכך היטב. אחרון אחרון חביב - החיים בישראל, בעולם (עם הקורונה ובלעדיה) הם עתירי מתחים . מתחים מעלים סיכון להחמרה של מחלות אוטואימוניות, אך כאמור אלה הם חיינו. אז מה עושים - מוצאים דרכים גם כאשר יש פרויקט תובעני - להקפיד על שינה, להקפיד על נקודות רגיעה - ולהשאר בשליטה. בהצלחה בפרויקט.

  • + הוסף תגובה
שאלה בענין נוזל פריקרדיאלי אודליה 20/05/2020 09:32
  • ד"ר שלום רב. ראשית תודה על האפשרות לקבלת ייעוץ. מדובר באבא שלי, בן 62. במאי 2019 ביצע בדיקת ct של הריאות במסגרת אבחון למעשנים, על דעת עצמו. הבדיקה יצאה תקינה. נמצא שיש לו נוזל פריקרדיאלי בכמות גדולה. מכך התחיל הבירור. חשוב לציין כי הנוזל היה כבר כ- 4 שנים קודם לכן בכמות מזערית, והיה כל הזמן במעקב אצל קרדיולוג שטען שרק לעקוב. אבא אושפז וביצעו בדיקות דם ולא מצאו משהו חריג. הופננו להמטולוג , נמצא בלטות מזערית בבית שחי ימין, נלקח ביופסיה נמאה לימופמה מרגינל זון ברמת ממאירות מאודדדדד נמוכה. הועלה חשד שהנוזל הינו מהלימופמה ולכן התחיל טיפול ביולוגי + כימו משולב אחת לחודש , 6 טיפולים. אבא סיים את הטיפולים, אין קליטה בבלוטה ואין חשד ללימופה אבל עדיין יש נוזל! חשוב לציין כי ב09/19 ביצע ניקוז של הנוזלף, במקביל ב-10/19 החל טיפולים והנוזל חזר להיות בכמות גדולה. לאחר התייעצות עם המטולוגית בכירה נמסר כי הנוזל אינו מהלימפומה... חזרנו לנקודת ההתחלה. נשמח לקבל כיוון / הכוונה ממה יכול להיות ומה הטיפול לכך. במסגרת הבדיקות דם שביצע באישפוז ביולי 2019 נמצא rf מוגבר. האם יכול להיות קשר למחלה אוטיאומנית. האם לדת לכיוון הזה? אודה מראש לתשובה! מערכיה מאוד.

  • + הוסף תגובה
נוזל פריקריאלי כביטוי למחלה אוטואימונית פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:06
  • שלום אודליה. אכן, נוזל (תפליט, בשפה הרפואית) פריקרדיאלי (סביב קרום הלב) הוא לעיתים קרובות ביטוי של תהליך אוטואימוני התוקף את קרום הלב. תהליך זה יכול להופיע לאחר ניתוח בבית החזה, זיהום, גידול או כתוצאה ממחלה אוטואימונית (למשל זאבת, אבל גם מחלות אחרות) הטיפול בתהליך הזה דורש התערבות אימונית - היום יש מגוון תרופות היכולות לסייע בהפחתת הנוזל ובשמירה על תפקוד תקין של הלב, וכמובן שנדרש מעקב מסודר הן לטיפול בצד האימוני והן של הקרדיולוגים (במקרה של אביך גם של ההמטולוג) בשנתיים האחרונות יש גם טיפולים ביולוגים מתקדמים היכוליים לסייע. כמובן שרק מהפירוט לעיל אינני יכולה לכוון יותר, אך אני מקווה שזה עוזר בברכה,

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!