מחקר חדש מצא: רעש כרוני עלול להזיק ללב

חשיפה לרמות גבוהות של רעש על בסיס קבוע עלולה לפגוע במערכת הקרדיו – וסקולרית, זאת על פי מחקר חדש

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 28/11/2018


חוקרים מבית החולים Massachusetts General בבוסטון מצאו כי חשיפה לרעש גורמת לתגובת לחץ שעלולה להוביל לדלקת בכלי הדם. כתוצאה מכך יכולות להתפתח בעיות בריאותיות משמעותיות, בהן גם התקף לב או שבץ. המחקר כלל 499 משתתפים שלא סבלו ממחלות קרדיו- וסקולריות או ממחלות ממאירות בתחילת המחקר. 



רעש ובעיות קרדיו וסקולריות

משתתפי המחקר עברו בדיקות PET  ובדיקות CT הבוחנות את המוח וכלי הדם. החוקרים בחנו בנוסף את הפעילות באמיגדלה, מבנה דמוי שקד הנמצא באונה הרקתית התיכונה במוח, אשר מסדיר לחץ ותגובות רגשיות. קבוצת החוקרים העריכה בנוסף את כמות החשיפה של משתתפי המחקר לרעש, זאת על ידי השוואת כתובת מגוריהם של הנבדקים עם נתונים ממשרד התחבורה הלאומי של ארצות הברית, הכוללים מידע על אודות רמות הרעש באזור המושפעות בכבישים ואזורים שמעליהם קיים אזור תעופה. 


שנים לאחר מכן, בחנו החוקרים את הנתונים הרפואיים של משתתפי המחקר כדי לבחון האם קיימת היסטוריה של אירועים קרדיו וסקולריים שהתרחשו במהלך התקופה. 40 נבדקים מתוך קבוצת המחקר חוו התקף לב או שבץ תוך חמש שנים מתחילת הניסוי. לאחר ניתוח הנתונים, קבוצת החוקרים גילתה שהמשתתפים בעלי הרמות הגבוהות ביותר של חשיפה לרעש, חוו גם רמות פעילות מוחית גבוהות יותר הקשורות למצבי לחץ. בנוסף, משתתפים אלה נטו לסבול יותר מהתפתחות של דלקת בכלי הדם.


דלקת כלי דם  היא גורם סיכון ידוע למחלות לב, ולכן מציאת קשר התפתחות הדלקת בקרב מושאי המחקר, לבין אירועים קרדיו וסקולריים לא הייתה מפתיעה. עם זאת, משתתפים עם פעילות מוחית הקשורה בלחץ קיצוני, היו בסיכון גבוה פי שלושה לחוות אירוע קרדיו וסקולרי מרכזי, כמו התקף לב, או שבץ




משתתפי המחקר שנחשפו לרמות הגבוהות ביותר של רעש סביבתי נטו לסבול יותר מדלקת בכלי הדם



לאחר שהתייחסו לגורמי סיכון אחרים שעלולים להסביר את הקשר בין שני הגורמים, החוקרים הסיקו כי משתתפים שנחשפו לרמות הגבוהות ביותר של רעש, היו בסיכון מוגבר ללקות באירועים קרדיו- וסקולריים. למרות שהמחקר מצא כי קיים קשר בין חשיפה לרעש סביבתי לבין התפתחות בעיות לב וכלי דם, המנגנוניים הפיזיים אשר עומדים מאחורי התופעה עדיין לא ברורים במלואם.


בריאות הלב הוא נושא חשוב במיוחד למחקר. על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, ה-CDC, מחלות לב אחראיות על אחד מכל ארבעה מקרי מוות בארצות הבית, או 610,000 מקרים בשנה. 


קיימים גורמים שונים שעלולים להשפיע על הסבירות להתפתחות מחלות לב. למרות שחלקם אינם ניתנים לשליטה או למניעה, כמו גיל או רעש סביבתי, ניתן להשפיע על הסיכוי ללקות במחלות לב באמצעות מיתון גורמים מסוימים, כמו עישון, היעדר פעילות גופנית ועודף משקל. 



קראו עוד: מה סטרס עושה למוח שלנו? 



מהם השלבים הבאים?

דרוש מחקר נוסף כדי להבין האם הפחתת החשיפה לרעש סביבתי עשויה גם להפחית את הסיכון ללקות במחלות לב. החוקרים, טוענים כי יש לשקול רמות רעש גבוהות כגורם אפשרי לאירועים קרדיו וסקולריים.



פורומים, הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בעיה בעיניין תרופה קרדיולוגית ארי 14/12/2019 04:50
  • שלום ד'ר נכבד כמו שציינתי בכותרת, נראה לי שניקלעתי לבעיה לא פשוטה, אני בן 60, יש לי מידיי פעם,אקסטרא סיסטולות, ומזה שנים ידוע על צניחת מסתם מיטרלי,MVP לפני 4 שנים,חויתי אירוע של רפרוף פרוזדורים,שיתכן ונוצר כתוצאה מאשלגן נמוך- 3.2, עקב שימוש במשתן דיזותיאזיד, נרשם לי טיפול ב, טמבוקור 50, אחד ליום, וקרדילוג 1.25 לאחרונה אני נתקל בבעיה חמורה בקשר לתרופה, נאמר לי בבתי המרקחת של הקופה, וכן בפארמים למינהם, שאין להשיג [ משום מה, ולא נותנים הסבר ברור מהי הסיבה למחסור]אין להשיג TAMBOCOR50 מציעים את התרופה הגנרית FELECAINIDE ACET . 29/M TAB 50 MG אותה אני חושש לקחת, מפני שזה אינו הטמבוקור המקורי, ואין לדעת כייצד התרופה הגנרית תשפיע, אני חושש שעלול תחת השינוי הזה להופיע רפרוף נוסף, מצד שני הציעו לי לקחת טמבוקור 100,ולחצות את הכדור לחצי, חד פעמי ,קניתי את המינון 100, אבל אפילו עם חוצה כדורים, החיצוי אינו מדויק, ואני מקבל כדור "שבור", ששני מחציתו אינם שווים בגודל, זה נשבר לחלק קטן יותר, מהשני שיוצא גדול יותר, מה עושים?? לטעמי הבעיה רצינית,שלא ניראית לי משחק ילדים,כי נראה לי ש"משחק בשבירת הכדור " שנותן חצאים לא שווים בגודלם, גם בסוף עלול לעורר רפרוף חוזר??. איך יוצאים מהסיפור הזה??? מה קורה בשוק התרופות בארץ? מדוע המחסור בטמבוקור 50?? האם המינון הזה יחזור לבתי המרקחת??? תודה עבור המענה.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 15/12/2019 01:06
  • ארי שלום, אין סיבה לדאגה, לא מדובר בבעיה רצינית. ראשית אין כל בעיה לקחת את התרופה הגנרית. החומר הפעיל זהה לזה שבתרופה המקורית ולרוב האפקט של התרופות הגנריות דומה. מבחינת המינון יד לציין שאתה נוטל מינון נמוך מאוד של טמבוקור. היום אנחנו בדרך כלל מתחילים את הטיפול מ-100 מ״ג פעמיים ביום. כך שאם אתה בכל זאת מעדיף להישאר עם התרופה המקורית, פשוט קח 100 מ״ג פעמיים.

  • + הוסף תגובה
אקו לב לחולה אונקולוגית שיר 12/12/2019 05:55
  • ד"ר גיא שלום אמא שלי חולה אונקולוגית מטופלת בחומר האדום, כך שלפני הטיפול השלישי עברה אקו שוב לבדוק שתפקוד הלב לא נפגע. התפקוד 65% תפקוד דיאסטורלי: fusion e and a בגלל הטכיקרדיה מקשה על הערכת תפקוד הדיאסטולי עליה שמאלית תקינה חדר ימין תקין עליה ימנית תקינה מסתם מיטרלי: הסתידות של טבעת המסתם mac אי ספיקה טריויאלית מסתם אאורטלי: התעבות קלה של עלי המסתם ללא הגבלה בפתיחה ללא אי ספעקה וריד נבוב תחתון: ivc לא מורחב. תמט אינספירטורי נורמלי קטן מ 50% כביטוי ללחץ תקין בעליה ימנית מה זה אומר בבקשה?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 15/12/2019 01:02
  • שיר שלום, הבדיקה שאת מתארת היא בסה״כ תקינה. בגלל שהדופק היה מהיר יחסית, לא ניתן היה להעריך את הרפיית הלב אבל מבחינת ההתכווצות ושאר הפרמטרים בסה״כ בסדר. יש שקיעה של סידן באיזור טבעת אחד המסתמים אך ללא פגיעה בתפקוד שלו. בסה״כ האקו בסדר.

  • + הוסף תגובה
טריטייס חיים 11/12/2019 11:07
  • לד"ר הנכבד, שלום! לאחרונה התחלתי להשתמש בטריטייס במינון נמוך (1.25) עקב לחץ דם גבוה מעט, (לפעמים הוא בסביבות 145-95, אך לא תמיד), במקביל התפתח לי טחורים, רופא המשפחה לא חשב שזה קשור, אבל הציע להחליף לקרדילוק, גם כן במינון נמוך (1.25). שאילתי היא: א. האם באמת זה יכול להיות קשור ב. האם יש איזה עדיפות לאחת משתי התרופות הנ"ל. אציין ששתיהם מורידות לי את הל"ד לרמה סבירה, כמו"כ עשיתי את כל הבדיקות הסטנדטיות ללב (הולטר ואקו) והיה תקין. תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 11/12/2019 14:26
  • טחורים אינה תופעת לוואי מוכרת של תרופות ממשפחת ה-ACEI שטריטייס משתייך אליה. טריטייס היא תרופה יעילה יותר ליתר לחץ דם מאשר קרדילוק וגם מעכבת התפתחות בעיות כלייתיות במטופלים מסויימים. ממליץ לחזור לטריטייס. אגב, ה-95 של 145/95 הוא מאוד גבוה יחסית. חשוב מאוד לאזן את הלחץ דם בצורה מיטבית!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!