רדיוכירורגיה סטריאוטקטית: האם היא מחליפה את סכין המנתחים?

רדיוכירורגיה סטריאוטקטית היא שיטה המאפשרת טיפול לא פולשני באמצעות קרינה מייננת ממוקדת בעוצמה גבוהה, במגוון מחלות וגידולים, בהם גרורות מוחיות, מחלות כלי דם ואף מחלות פסיכיאטריות: על מהלך הטיפול והמצבים בהם ניתן להשתמש בו בכתבה הבאה

מאת: ד"ר אור כהן-ענבר
דר' אור כהן-ענבר
נוירוכירורג מומחה בטיפול הרב תחומי בגידולי מוח ממאירים ושפירים
הצג טלפון מספר מקשר


רדיוכירורגיה סטריאוטקטית (SRS – Stereotactic Radiosurgery), מונח שהוטבע בשנת 1951 על ידי Lars Leksell, מתייחס להעברה של קרינה מייננת ממוקדת בעוצמה גבוהה אל המטרה. כך, באופן לא פולשני, ללא כל חדירה פיזית אל גופו או מוחו של החולה ניתן לטפל בדיוק מרבי במגוון מחלות, גידולים ומצבים. 


העיקרון הפיזיקאלי מבוסס על תכנון של נקודת הצטלבות של קרניים רבות מכיוונים שונים. כל קרן כשלעצמה אינה מסוכנת, אך בנקודת ההצטלבות, מנת הקרינה מסוכמת לרף טיפולי מוגדר מראש. המכשיר הראשון והוותיק ביותר לטיפול רדיו-כירורגי נקרא סכין גמא (Gamma-Knife). במכשיר זה נעשה שימוש באיזוטופ רדיואקטיבי (קובלט 60). בסכין גמא, 192 מקורות קרינה המסודרים כהילה מסביב לראשו של החולה, ונקודת ההצטלבות של מקורות אלו מתוכננת בקפידה. המונח "סכין" אשר ניתן לטכנולוגיה זו, מדגיש את רמת הדיוק הגבוהה, למרות שאין כל חדירה לגופו של החולה ולא מתבצע כל חתך. בשנות ה-80 הופיע המאיץ הקוי (Linear Accelerator) הרותם את קרינת הרנטגן למטרה זו. במאיץ קוי, הקרינה ניתנת באמצעות קשתות הסובבות סביב החולה. במאיץ הקוי ניתן לטפל קרינתית בכל איברי הגוף, זאת  בניגוד לסכין הגמא המיועדת לנגעים מוחיים בלבד. בישראל אין סכין גמא.



באילו מצבים ניתן להשתמש בטיפול ומתי הוא עשוי להחליף את סכין המנתחים?


קיימות התוויות שונות ומגוונות לטיפול ברדיוכירורגיה:

גרורות מוחיות של גידולים ממאירים

גרורות מוחיות מהוות את ההתוויה הנפוצה ביותר לטיפול ברדיוכירורגיה. רדיוכירורגיה מאפשרת לטפל בקלות ובמהירות רבה במספר רב של גרורות מוחיות. הטיפול הרדיוכירורגי בגרורות מוחיות הוכח כיעיל יותר מקרינה כלל מוחית רגילה וכשווה לכריתה ניתוחית. בנוסף, טיפול רדיוכירורגי המבוצע כטיפול יום, ללא אשפוז, כאב או אי נוחות, והוא מאפשר ביצוע של טיפול כימותרפי או טיפולים תרופתיים אחרים במקביל. טיפול זה מסייע בהארכת חיים ובשיפור איכות חיים.



מהם היתרונות ברדיוכירורגיה סטריאוטקטית לעומת טיפולי הקרינה הקונבנציונאליים בטיפולים אונקולוגיים?

הרדיוכירורגיה הסטריאוטקטית נהנית ממספר יתרונות מובהקים לעומת קרינה קונבנציונאלית המשמשת באונקולוגיה רבות. יתרונות הרדיוכירורגיה כוללים, בין השאר, רמת חדות ורמת דיוק גבוהות (High Precision, High Accuracy), דעיכה חדה של הקרינה מחוץ למטרה (Rapid Dose Fall-Off), ורמת תאימות גבוהה בין המטרה לתכנית הקרינה, החובקת אותה באופן צמוד ללא מתן קרינה לאזורים בריאים  (High Dose Conformity)





רדיוכירורגיה מאפשרת לטפל בקלות ובמהירות בגרורות מוחיות רבות





גידולים מוחיים שפירים

הטיפול הרדיוכירורגי מתאים גם לטיפול בגידולים מוחיים שפירים, במצבים בהם לאחר ניתוח נותרה שארית, או כטיפול מחליף ניתוח במקרים בהם הגידול ממוקם באזור בו הכריתה הניתוחית מסוכנת או כרוכה בנזק נוירולוגי משמעותי. רדיוכירורגיה סטריאוטקטית מתאימה גם במקרים בהם החולה אינו מתאים לניתוח פתוח בשל סיכון ניתוחי גבוה. לאור קונפורמיות גבוהה של הקרינה וריבוי מקורות קרינה, הטיפול הרדיוכירורגי בטוח בטיפול בגידולים, דוגמת מנינגיומות של בסיס הגולגולת (גם כשאלו קרובות למבנים מוחיים רגישים דוגמת מערך הראייה הקדמי, העצבים הקרניאליים או גזע המוח), שוונומה ווסטיבולארית (לשייר לאחר כריתה לא מלאה או במקום ניתוח), אדנומות של ההיפופיזה (יותרת המוח), גידולי בסיס גולגולת, קורדומות, גידולי עצם.


המטרה של הטיפול הרדיוכירורגי לגידולים הוא לעצור את גדילתם במנגנונים שונים. הטיפול הרדיוכירורגי אינו מעלים או "שורף" או "מאדה" את הגידול אלא במילים פשוטות ממיר גוש גידולי לרקמת צלקת לא תפקודית.



מחלות כלי דם, מחלות פונקצונליות ופסיכיאטריות ומחלות כאב

רדיוכירורגיה סטראואטקטית הוכחה כיעילה בטיפול במגוון מחלות נוספות, לדוגמה מחלות כלי-דם, מחלות כאב, מחלות פונקציונאליות ופסיכיאטריות. 


מבין מחלות כלי הדם, רדיוכירורגיה סטראואטקטית משמשת לטיפול במום עורקי-וורידי מולד (AVM - Arteriovenous Malformation), או פיסטולה עורקית וורידית (AVF - Arteriovenous Fistula). הטיפול הקרינתי במומי כלי דם אלו מעורר תהליך דלקתי בדופן כלי הדם, אשר בהדרגה גורם להיצרות ולחסימה של כלי הדם, ובכך למעשה לביטול הסיכון לדימום מהמום האמור ולמעשה לריפוי. 


מבין מחלות הכאב, רדיוכירורגיה סטראואטקטית הוכחה כיעילה לטיפול בנויראלגיה טריגמינאלית (Trigeminal Neuralgia) ונויראלגיות אחרות. 


רדיוכירורגיה סטראואטקטית משמשת לטיפול בהפרעות פונקציונאליות דוגמת רעד (Essential Tremor), ובהפרעות פסיכיאטריות דוגמת הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder).



מהו מהלך הפעולה?

זמן קצר לפני יום הטיפול מבצעים בדיקת MRI בפרוטוקול רכישה מתאים. בנוסף, מתאימים ובונים מסיכת פנים תרמופלסטית ייעודית ומותאמת לראשו של המטופל. כשהמסכה מורכבת על ראשו של המטופל, מבצעים סריקת טומוגרפיה (CT) סטריאוטקטי בפרוטוקול ייחודי. כלל המידע משתי הבדיקות מועבר לתחנת העבודה והתכנון של הטיפול. 


תכנון הטיפול נעשה בצוות בראשותו של נוירוכירורג, וכולל גם פיזיקאי רפואי ורדיו תרפיסט. התכנון של מטרת הטיפול הרדיוכירורגי, של מבני המוח השונים על מאפייניהם השונים, מסלולי מהלך הקרינה ושאר פרמטרים פיזיקאליים משוקללים לתוכנית עבודה ברורה ומוסכמת. ביום הטיפול, המטופל מושכב על מיטת הטיפול הרובוטית, ראשו עוטה את המסכה שנבנתה עבורו ומקבעת אותו לשולחן, מבוצעים מספר שיקופים ובדיקות, כדי לוודא את מיקום הטיפול וסנכרונו מול תכנית הטיפול. לאורך כל הטיפול, מפקחים מבחוץ הרופא המטפל, הפיזיקאי וצוות טכנאי הקרינה.



מהם הסיכונים?

הטיפול הרדיוכירורגי נחשב כקל ובטוח, הן אבסולוטית והן בהשוואה לסיכונים ניתוחיים. למרות זאת, סיכוני הטיפול קיימים ויש להכירם ונחלקם לסיבוכים חריפים וכרוניים:



סיבוכים חריפים

סיבוכים חריפים כוללים על פי רוב בצקת מקומית בתוך הגידול או ברקמת המוח סביב המתפתחת כתגובה לקרינה. בצקת זו על פי רוב הפיכה, אך יכולה לגרום לתסמינים עד נסיגתה. לאור זאת, ברוב המרכזים בארץ ובעולם קיים פרוטוקול טיפול בסטרואידים למספר ימים סביב הטיפול הרדיוכירורגי, פרוטוקולים אשר הוכחו כמורידים באופן משמעותי את הסיכוי לבצקת לאחוזים בודדים. 



סיכונים כרוניים

בכל הנוגע לסיכונים הכרוניים, העיקרי שבהם הוא כישלון הפעולה, כלומר גידול שהוקרן וחוזר לגדול או מום וסקולארי שהוקרן ולא נסגר באופן מלא. סיבוכים נדירים לאין שיעור כוללים שינויים בחומר הלבן סביב האזור המוקרן (אנצפלומלציה), התפתחות ציסטה גידולית (הרבה פחות מ-1%), והתמרה ממאירה (הרבה פחות מ-0.01%).



מהם זמני ההחלמה לאחר הטיפול בקרינה ממוקדת?

אין החלמה לאחר טיפול רדיוכירורגי, וניתן לחזור לתפקוד באופן מידי. אין כל צורך להפסיק טיפול אונקולוגי או אחר לצורך הטיפול, ולא צפויים כל קשיים או תסמינים לאחריו.



האם טיפול זה מתאים לכל אחד? 

כל מטופל שמחלתו מתאימה על פי ההתוויה, והוא משתף פעולה, ערני, יכול לשכב ללא תזוזה (עם הפסקות) למשך 15-20 דקות, יכול לעבור טיפול רדיוכירורגי סטריאוטקטי.





עדיין מתלבטים? להתייעצות עם דר' אור כהן-ענבר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום נוירולוגיה ילדים

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • הליכה לא יציבה
  • נופר
  • 17/01/2019 12:02
  • זאת האינפורמציה , הילד נולד ב19/7/2017 בן שנה וששה חודשים. הרצון לעשות הדמיה מוחית קיים מגיל חודש,נולד עם טונוס מוגבר,ידיים קפוצות עד גיל מאוחר,הולך איתם עד היום כמו "ברוז" הידיים מוגבהות בגובה בית החזה,מידיי פעם מוריד אותם. האמא ממש לא נושמת מרוב לחץ, כל כך הרבה חודשים ואין התקדמות הילד נופל הרבה, טופל בפזיוטרפיה מגיל ארבעה חודשים ,בגיל חצי שנה עד עכשיו אצל משהי שמתמחה בפיזיוטרפיה לילדים סוזון ( סולומנס) .פעיל מאוד במוטוריקה גסה,לא מפחד מכלום. הם מחפשים נואשות מישהי שתוריד את רף הדאגה,מרגישים שעשו הכל והילד לא יציב. חשבתי עליך להסתכלות,הם מוכנים לעשות הכול. כרגע עד להדמיה ,קיבלו בדיקות ראיה,שמיעה,דם... שמיעה נבדק,נאמר שיש קצת נוזלים. בגדול לא נראה שזה העיניין ,נשלח בודאי בכדי לשלול מצבים בנאלים... מבקשת את עצתך,עזרתך.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רעידות בגוף לילד בן 2.5 כשהוא קם מהשינה
  • מעיין
  • 22/01/2017 13:26
  • שלום ד"ר מרקו, התחלתי להבחין כי בני בן ה 2.5 רועד בגוף ובעיקר בכפות הידיים. יש לו את הרעד רק כשהןא קם מהשינה (בוקר או צהריים) וזה נמשך כ 10 דקות. ה3עד במיןחד בידיים מורגש בעין ואף מקשה עליו להרים דברים. לאחר כ 5-10 דקות הרעד נעלם כלא היה. הילד ילד בריא התפתחות תקינה שינה רציפנ וטובה. אשמח לתשובתך האם זה דבר מסוכן? תודה מעיין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רעידות בקימה
  • ד"ר שי מרקו
  • 22/01/2017 21:16
  • שלום לך, יש כמובן לבדוק הילד ולראות סרטון של המצב לאחר התעוררות. יחד עם הילד והסרטו, להיבדק עם נוירולוג ילדים. אם תירצו לראותי, תוכלו להזמין תור דרך doctorim.co.il ולרשום את שמי- תיצטרכו להירשם לאתר וזה מעולה אפשרות אחרת היא דרך המרפאה עצמה 035448884 או ביום חמישי להתקשר להזמנה במענה קולי בנייד 0539956311 שלוחה 7

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רעד בגוף אצל ילד
  • מור
  • 10/01/2019 19:56
  • התקפי 'צמרמורת' אצל בני
  • מור
  • 06/01/2019 18:40
  • שלום ד"ר, מאז יום שישי הבחנתי מספר פעמים שבני מקבל מן "התקפי צמרמורת" קצרים (מספר שניות) כמה פעמים במהלך היום.הרעד מתחיל מהגוף (חזה נגיד) ואז כפות ידיים ממש כאילו צמרמורת זורמת בגוף כמה שניות.לא מלווה בחום וסימפטומים נוספים.היום זו תופעה מוכרת?מה עלינו לעשות? עשינו לאחרונה בדיקות דם כולל סוכר וברזל שהיו תקינות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר ראובן אייכנבאום ד"ר ראובן אייכנבאום
רופא מומחה בנוירולוגיה ושיקום קרא עוד
דר' מיכל צדוק דר' מיכל צדוק
רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים... קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל