סרטן צוואר הרחם וסרטן השחלות: כל הדרכים לגילוי מוקדם ומניעה

סרטן צוואר הרחם וסרטן השחלות הם שני סוגי סרטן שכיחים של איברי הרבייה. למרות התפתחות הטיפולים השונים במחלות ממאירות אלה, גילוי מוקדם ומניעה נותרו דרכי הטיפול היעילות ביותר. אילו בדיקות משמשות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם וכיצד ניתן למנוע את סרטן השחלה? מומחה מסביר

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 30/12/2018
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם פרופ' אלון בן אריה
מנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז הרפואי קפלן ברחובות ומזכיר החברה לגניקולוגיה אונקולוגית.
הצג טלפון מספר מקשר
i


מחלת הסרטן מהווה את אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם. בישראל, נוספים מדי שנה יותר מ-20,000 חולי סרטן חדשים, כ-50% מתוכם הן נשים. 


סרטן היא אינה מחלה אחת, אלא קבוצת מחלות המורכבת ממאות סוגים. ככלל, מחלת הסרטן מתבטאת בחלוקה לא מבוקרת של תאים, שעלולים להתפשט לאיברים נוספים בגוף. הגורמים למחלות הממאירות מגוונים וכוללים, בין היתר, שינויים ביולוגיים, גורמים גנטיים ואורח חיים. 


מבין הסרטנים השכיחים באיברי הרבייה הנשיים, בולטים סרטן צוואר הרחם וסרטן השחלות. סוגים אלה נבדלים זה מזה באיבר בו מתפתח הגידול, בסוג התאים המתפתחים ובתהליכים הביולוגים המתקיימים בתאי הגידול.  האבחון, הטיפול וכן גם תוחלת החיים והשלכותיה של המחלה, משתנים בהתאם למאפיינים שפורטו לעיל. 


בשנים האחרונות נצפתה התפתחות מואצת בטיפולים השונים במחלות ממאירות אלה, אשר משפרת משמעותית את אחוזי הריפוי. למרות זאת, גילוי מוקדם ומניעה מהווים את דרכי הטיפול היעילות ביותר. 




סרטן צוואר הרחם וסרטן השחלות הם מבין הסרטנים השכיחים באברי הרבייה הנשיים 




סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם נפוץ בעיקר במדינות העולם השלישי, אך הוא קיים גם במדינות המערב. סרטן זה, שכיח יותר בקרב נשים צעירות והגורם לו הוא וירוס הפפילומה. 


למעשה, סרטן צוואר הרחם הוא המחלה הממאירה היחידה בה קיים קשר בין מחלה זיהומית להתפתחות הגידול. מסיבה זו, ובשל כך שמחלה זו מאופיינת בהתפתחות איטית מאוד (המעבר משלבים טרום סרטניים להתפתחות המחלה הממאירה עשוי להמשך שנים מרגע ההדבקה), מדובר בסרטן הניתן למניעה.





כיצד ניתן למנוע את התפתחות סרטן צוואר הרחם?

מניעת סרטן צוואר הרחם מתבצעת בשתי דרכים מרכזיות: 


1. חיסון כנגד וירוס הפפילומה

וירוס הפפילומה אינו וירוס יחיד, אלא מדובר במשפחה של וירוסים הכוללת עשרות זנים. חלק מנגיפי הפפילומה עלולים לגרום לסרטן וחלקם גורמים להתפתחות נגעים שפירים או קונדילומות (יבלות של אברי המין המהוות פגם אסתטי ניכר ועלולות לגרום לסבל נפשי). חשוב לציין כי וירוס הפפילומה עובר בעיקר במגע מיני והוא עלול לגרום לסרטנים נוספים, כמו סרטן האנוס (פי הטבעת), סרטן הפות והנרתיק בנשים, סרטן הלוע בנשים ובגברים. 


חיסון נגד וירוס הפפילומה, נועד כדי למנוע הדבקה בנגיף  ועל ידי כך לצמצם את התחלואה בסרטן צוואר הרחם. למרות שהחיסונים הקיימים כנגד הווירוס אינם אפקטיביים כנגד כל זני הפפילומה בעלי הפוטנציאל לגרום לסרטן, הם יעילים כנגד הזנים השכיחים והאלימים ביותר. 


ברוב מדינות העולם המערבי, חיסונים אלה נכנסו לשגרת החיסונים לילדות ונערות. גם בישראל מזה מספר שנים החיסון ניתן לילדות ונערות ואף לבנים בכיתה ח' במסגרת חיסוני השגרה. חשוב לציין כי חיסונים אלה ניתנו כבר במיליוני מנות ברחבי העולם ומחקרים שונים מצאו כי הם בטוחים לחלוטין ואינם עלולים להוביל לתופעות לוואי קשות. בארץ בגלל חששות לא מוצדקים, רק 50%  מהבנים והבנות בכיתה ח' מתחסנים כנגד וירוס הפפילומה. במדינות שבהן אחוז ההתחסנות כנגד וירוס הפפילומה גבוה מאוד, כמו לדוגמה באוסטרליה, הוכחד הווירוס כמעט לגמרי, וכתוצאה מכך נצפתה ירידה של למעלה מ-90% בהיווצרות הקונדילומות. 



2. בדיקת פאפ

מכיוון שהחיסון אינו יעיל עבור כל זני הווירוס, גם לנשים ונערות שחוסנו מומלץ להמשיך בשגרת בדיקות הסקר למניעת סרטן צוואר הרחם. על פי המלצות איגוד גניקולוגים, בדיקת הפאפ מומלצת לכל בחורה ואישה בישראל מגיל 25, אחת לכל שלוש שנים. בדיקה זו מסייעת באיתור נגעים טרום סרטניים או סרטן בשלב מוקדם. במקרים אלה ניתן לטפל ולבצע מעקב על מנת לוודא שלא מתפתחים נגעים חוזרים ולא מתפתח סרטן.


גם בכל הנוגע לבדיקת הפאפ, שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל נמוך יותר מזה הקיים ביתר מדינות המערב, בהן בדיקת הפאפ מהווה חלק מבדיקות הסקר הלאומיות. בארץ, רק 40-50% מהנשים מבצעות בדיקה זו והיא כלולה בסל הבריאות רק עבור נשים מגיל 35 ולא מוקדם יותר, כפי שנדרש היות ומדובר בסרטן נפוץ בנשים צעירות. כתוצאה מכך, למרות ששכיחות סרטן צוואר הרחם בארץ היא אחת מהנמוכות בעולם, התמותה מהמחלה שווה לזו הקיימת בשאר המדינות המערביות.  מודעות רבה יתר של הנשים והקפדה על בדיקות פאפ שגרתיות, ללא ספק ימנעו מקרים רבים ויורידו את שיעור סרטן צוואר הרחם בכלל הנשים בישראל ובצעירות בפרט.





על פי המלצות איגוד גניקולוגים, בדיקת הפאפ מומלצת לכל בחורה ואישה בישראל מגיל 25, אחת לכל שלוש שנים




סרטן השחלה 

סרטן השחלה מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי גדול. מחלה ממאירה זו מתפתחת בשחלה – איבר חבוי בחלל הבטן, וכבר בשלבים ראשונים של המחלה,  היא נוטה לשלוח גרורות לכל חלל הבטן. 


בשל אופי המחלה והקושי באבחון מוקדם שלה, לא קיימות בדיקות סקר יעילות לאבחונה והיא מתגלה לרוב בשלבים מתקדמים. למרות שהפרוגנוזה במצבים אלה פחות טובה , קיימים מגוון פתרונות טיפוליים, לרבות כירורגיה רדיקלית להסרת השחלות, הרחם ונגעים נוספים וטיפולים כימותרפיים וביולוגים חדשניים.


סרטן השחלה מופיע לרוב בקרב נשים בגילאי 60 ויותר, אך קיימת קבוצה של נשים צעירות יותר המצויות בסיכון יתר להתפתחות המחלה כבר בגילאים מוקדמים. קבוצה זו כוללת נשים נשאיות של גן פגום מקבוצת גנים הנקראת BRCA, אשר עובר בתורשה. נשאות של גנים אלה מעלה את הסיכון להתפתחות מספר סוגי סרטן בגיל צעיר, כשהשכיחים הם סרטן השד  וסרטן השחלה. 




מהן דרכי המניעה של הסרטן השחלה?

ידוע שבישראל, במיוחד באוכלוסייה ממוצא אשכנזי, קיימת שכיחות יתר של מוטציות אלה. למרות זאת, הן יכולות להופיע בכל מוצא ובכל עדה. 


בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על נשים נשאיות של הגן והנמצאות בסיכון גבוה משמעותי ללקות בסרטן שד ושחלה שבוחרות כמו –  השחקנית המפורסמת אנג'לינה ג'ולי, ונשים  רבות אחרות ,להוריד את הסיכון לחלות באמצעות ניתוחים מונעים או ניתוחים הממתנים את סיכון להתפתחות הגידול. 



הניתוח שמומלץ בוודאות לכל אישה נשאית של הגן, בהעדר בדיקה יעילה לגילוי מוקדם, הוא ניתוח לכריתת שחלות וחצוצרות. חשוב לציין כי מומלץ לבצע ניתוח זה רק לאחר השלמת תכניות הילודה, לרוב סביב גיל 40 . כמובן שכריתת שחלות וחצוצרות בגיל כל כך מוקדם הוא לא דבר של מה בכך והפעולה עלולה להוביל למנופאוזה מוקדמת שבגינה יש לשקול טיפול הורמונלי חליפי. למרות זאת, כאשר הסיכון לסרטן שחלה או סרטן החצוצרות הוא גבוה בשיעור של כמה עשרות אחוזים, ניתוח זה מומלץ ביותר ויכול אף להציל את הנשים הללו מסרטן בעל פרוגנוזה רעה.
 חלק מהנשים בוחרות גם לבצע  ניתוח מוריד סיכון של כריתת שד המשולב עם שחזור אך נושא זה הוא לדיון נפרד עם כירורג שד. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' אלון בן אריה מנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז הרפואי קפלן ברחובות ומזכיר החברה לגניקולוגיה אונקולוגית. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' אלון בן אריה השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום גינקולוגיה אונקולוגית (סרטן צוואר הרחם/שחלות)

ד"ר מריו ביינר

ד"ר מריו ביינר מומחה בגינקולוגיה-אונקולוגית וכירורגית
ד"ר מריו ביינר הינו רופא נשים, מומחה בגינקולוגיה-אונקולוגית, בכירורגיה גינקולוגית לפרוסקופית וקולפוסקופיה.ד"ר מרי ביינר משמש כמנהל היחידה הגינקו-אונקולוגית בבי״ח מאיר, כפר סבא ד"ר מריו ביינר מתמחה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • סרטן צוואר הרחם ,תוצאות ביופסיה
  • Adi
  • 21/05/2019 09:04
  • age I of 2 201918136 Material submitted: PART A: endocervixECC PART B: cervi 6:00-7:00. ModifHers: 6:00 700 PART CE cervix-11:00-12:00 Modifters: 11:00 12:00 clinician provided ICD-10 R87.613 R87.810 c80.1 N93.0 Dia Part A: ECC FRAGMENTS OF ENDOCERVICAL GLANDS, SQUAMOUS MUCOSA, MUCUS AND BLOOD s t NO DYSPLASIA IS IDENTIFIED.LANDS. M Part B: 6 00-7:00: FRAGMENTS OF ENDOCERVICAL GLANDS, SQUAMOUS MUCOSA, MUCUS AND BLOOD NO DYSPLASIA IS IDENTIFIED Part c: 11:00-12:00: DIMINUTIVE STRIPS OF ATYPTCAL ENDOCERVICAL EPITHELIUM SUSPICTOUS FOR ENDOCERVICAL ADENOCARCINOMA-IN-SITU ADJACENT HIGH-GRADE SQUAMOUS INTRAEPITHELIAL LESION CCIN 2-3) MEG/05/13/2019 UZLCA Electronically signed: Megan Duffy, bo, MBA, pathologist UZLCA Gross description 3 containers, formalin-filled, labeled with patient identification Part A: ECC: RECEIVED IS LESS THAN 1.0 GM OF MUCUS AND HEMORRHAGIC MATERIAL CASSETTE ALLY SUBMITTED IN ONE TO LEN Part B: 6:00-7:00: RE LENS PAPER THROUGH IS LESS THAN 0.3 GM OF MUCUS. FILT TO Part c: 11:00-12:00: RECEIVED IS LESS THAN 0.3 GM OF MUCUS AND GRAYTAN SOFT TISSUE AGM CASSETTE ED IN ONE LENS PAPE THR UZLCA Pathologist provided ICD-10: D06.0, N87.1, D06.1 UZLCA 883051, 883052, 883053 Director: Earle S Collum Digital Sig Lab Name: LabCorp Phoenix (ZLCA

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן צוואר הרחם ,תוצאות ביופסיה
  • עדי
  • 24/05/2019 18:19
  • סרטן שחלה טיפול קרבו וגמזר
  • סימה
  • 21/05/2019 21:15
  • שלום, חום יכול להגרם ע"י הטיפול עצמו ומופיע בימים הסמוכים לטיפול. אולם חום יכול להעיד גם על זיהום ולכן חום המופיע מאוחר או נמשך יותר מיממה מצריך בדיקה ע"י רופא. ד"ר ביינר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דימום אחרי קולפוסקופיה
  • שיר
  • 21/05/2019 08:41

רופאים בתחום
ד"ר ליאורה אברמוב ד"ר ליאורה אברמוב
מנהלת המרפאה לטיפול מיני במרכז לבריאות האישה "ליס" קרא עוד
דר' אירית אייזן דר' אירית אייזן
מומחית ברפואת תינוקות ופגים קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ