חובבי מדיטציה? האימון המנטלי עשוי לשפר את מהירות הלמידה

מחקרים רבים הראו את היתרונות המנטליים שבמדיטציה. כעת, מחקר חדש מצא יתרון נוסף – למידה מהירה מניסיון העבר. כל הפרטים בכתבה

כתבה פרסומית
מאת: מערכת אינפומד


כבר קיימים מחקרים שהראו שמדיטציה יכולה להיות כלי משמעותי בבריאות הגופנית והנפשית שלנו. כעת, מחקר חדש של אוניברסיטת סארי, בריטניה, אשר פורסם בכתב העת Journal of Cognitive, Affective, & Behavioral Neuroscience., מצא כי ייתכן ויש למדיטציה יתרון נוסף – לעזור לנו ללמוד מהר יותר מניסיון העבר.


המחקר חדש התמקד בסוג אחד של מדיטציה – מדיטציה של תשומת לב ממוקדת (FA) – ובדק האם היא משפיעה על יכולות הלמידה של האדם. בסוג זה של מדיטציה האדם ממקד את תשומת ליבו באובייקט מסוים, למשל בנר דולק או בנשימה שלו, ושומר על המיקוד הזה לאורך כל המדיטציה.


סוג זה של מדיטציה פופולרי יחסית, משום שהוא קל ללמידה ולתרגול, ומהווה שלב ראשוני לקראת למידה של מדיטציות אחרות.כבר ידוע למדענים רבים בעולם שמדיטציה התגלתה במחקרים ככלי בעל השפעה רבה על הבריאות הנפשית והמנטלית של האדם: היא עשויה להפחית לחצים ולשפר את תפקוד המערכת החיסונית. אך האם מדיטציה יכולה לאמן את המוח שלנו ללמוד מהר יותר ממשוב או ממידע שרכשנו באמצעות חוויות מן העבר?



קראו עוד: אומנות ההקשבה לפעימות הלב: הכל על שיטת המיינדפולנס 



ללמוד מחיובי לעומת שלילי

כדי לענות על שאלה זו, החוקרים בחנו מודטים (אנשים שעושים מדיטציה) ואנשים שלא תרגלו מדיטציה. סך הכל השתתפו במחקר 35 איש: 9 מהם הוגדרו כמודטים בודהיסטים; 12 תרגלו מדיטציה רק בימי חול; 2 תרגלו צ'י קונג (אמנות גוף המשלבת בין היתר מדיטציה); השאר היו לא מודטים.


החוקרים לימדו את המשתתפים לבצע משימה הכרוכה בבחירה נכונה של תמונות כלשהן שיגרמו למשתתפים לזכות בפרס: בתרגיל, כל משתתף רואה זוגות של תמונות, כל אחת בעלת קריטריונים שמהווים הסתברות שונה לזכייה בפרס. בחירה נכונה של התמונה לפי איך שלימדו אותם החוקרים, מקרבת כל משתתף לפרס.


החוקרים הבחינו מצאו שאלו שעסקו במדיטציה היו בעלי שיעורי הצלחה גבוהים יותר בבחירת התמונות הנכונות, לעומת המשתתפים שלא עשו מדיטציה. 


כבר למעלה מ-2,000 שנה בני אדם עושים מדיטציה, אך המנגנון שמאחורי אימון זה עדיין יחסית לא ברור. הממצאים הנוכחיים מראים כי ברמה העמוקה, מודטים מגיבים בצורה נכונה יותר לעומת אנשים שלא עושים מדיטציה, מה שאולי יעזור להסביר גם כמה מהיתרונות הפיזיולוגיים שהם חווים מהתרגול. 





המחקר בדם האם מדיטציה של תשומת לב ממוקדת (FA)  משפיעה על יכולות הלמידה של האדם




השפעת המדיטציה על המוח

במחקר הנוכחי, החוקרים גם מדדו את הפעילות המוחית של המשתתפים במהלך התרגיל באמצעות EEGs (electroencephalograms), שיטה המתעדת את הפעילות החשמלית במוחו של אדם.


ה- EEGsהראו שבעוד שהמשתתפים הגיבו בצורה דומה למשוב חיובי על בחירה נכונה במהלך התרגיל, אלה שלא עשו מדיטציה היו בעלי תגובה עוצמתית יותר למשוב שלילי מאשר מודטים. בקרב המשתתפים שעשו מדיטציה, אלו עם התגובה החלשה ביותר למשוב שלילי היו המתרגלים המנוסים ביותר. 


החוקרים סבורים שמדיטציה סדירה עשויה להשפיע על רמות הדופמין, שהוא מוליך עצבי, בין היתר בעל תפקיד חשוב בוויסות מצב הרוח ובקלילות הגופנית שלנו. דבר זה עשוי להסביר את התגובה החלשה יותר אצל המודטים למשוב שלילי.


עוד מציינים החוקרים, שמחקר אחר מצא שאנשים עם מחלת פרקינסון, שיש להם רמות דופמין הרבה יותר נמוכות מהנורמלי, נטו לא להראות ביצועים טובים במשימות למידה שדרשו מהם להגיב למשוב חיובי ושלילי.


במילים אחרות, שני המחקרים, החדש והנוסף, מראים שמדיטציה עשויה להשפיע על האופן שבו אנו מקבלים פידבק, כלומר על האופן שבו אנחנו למדים מהטעויות: האם אנחנו למדים מהר מהטעויות שלנו או ממשיכים לעשות אותן בטרם נמצא את התשובה הנכונה?


אם הממצאים הללו נכונים, הם יכולים להשפיע על הביצועים של אנשים בעבודה ובלימודים,  אנשים יעשו שימוש במדיטציה כדי לשפר את הפרודוקטיביות שלהם או כדי להימנע מבעיות בלימודים.     




פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • קנאה פתולוגית
  • צפונית
  • 11/01/2019 14:16
  • סינדרום אותלו- קנאה פתולוגית הודעהעל ידי המרוסקת » אתמול, 22:34 שלום, אני גרושה בת 41 ואם ל 3. לפני 5 שנים היכרתי דרך חברה בחור מדהים גרוש ואב לשתי בנות מקסימות. גיליתי שגם לאחר אכזבות רבות מזוגיות אפשר להתאהב מחדש. בן זוגי ( כבר לא) היה אדם מדהים , הכימיה בינינו הייתה נדירה עד כדי יחידה במינה. הייתה לנו זוגיות נפלאה למעט בעיה אחת ... לבן זוגי הייתה בעיית אמון , הוא חשד בכל חיוך, מבט, אמירה,ריח,לבוש,הודעה,שיחה,פעולה בחיי. יש לציין שחיי די שגרתיים, עבודה בית . בתחילת היחסים סיפר לי כי הסיבה לגירושין שלו הייתה בגידה מצד גרושתו. היות ובגילי למדתי שאין שלמות הייתי בטוחה כי במשך הזמן עם העמקת ההיכרות אצליח להשתיק את חששיו והוא יאמין בי בגלל מי שאני. לצערי עם השנים התופעה רק החריפה : כל היום הייתי נתונה למעקבי טלפון , שמיעת שיחות מוקלטות, תיעוד תנועות בווטסאפ , פייסבוק . היות ולא היה לי מה להסתיר לא חשבתי תחילה, עד שהתחילו ההזיות . בן זוגי היה בונה תסריט שלם בהודעה של שלום , התחלתי לנתק כל קשר עם הסביבה כל עוד זה היה תלוי בי. לא יוצאת עם חברות, לא עם משפחה, טיולים אך ורק איתו אך זה עדיין לא היה מחיר שהסכמתי לשלם תמורת אהבתו. לבסוף התחיל לעזוב את הבית בכל פעם שעולה חשד במוחו ( לעולם לא הייתה סיבה כלשהי אמיתית לכך) , אני הייתי שורדת יומים ספורים רוצה אחריו בהסברים, הרי מסכן , הוא מושלם רק עם בעיה אחת , ואני לא יכולה לנשום בלעדיו. התחלתי לשקר- למחוק הודעות ושיחות , שלא היה להם שום תוכן .., בסגנון איפה המפתחות מהמשרד, האם יש ישיבה וכאלה מאנשים ספציפיים אשר הפכו למטרה בענייו. כמובן שבתור אחת שלא טובה בכך נפלתי בשקר ניסיתי להסביר לו ממה נובע המעשה שלי , מזה שאני מעדיפה להעלים מידע רק על מנת לא להתמודד עם החרדות והתגובות , למזלי השיחות שנמחקו שוחזרו והיה ניתן להוכיח את טענתי. וכן הלאה עד שבסוף הוא עזב אותי שוב על משהו הזוי לחלוטין , הטון דיבור שלי , אני פיעקתי ובעיניו גנחתי!!! הפעם התחלתי לקרוא בספרות המקצועית... ולאחר עשרות כתבות מקצועיות - 100 מ100 התאמה לקנאה פתולוגית . הבנתי שלא משנה מה אני יעשה , אני בחיים לא אוכל לזכות באמונו ולהעניק לו שקט נפשי. לא רדפתי אחריו , ניסיתי להמשיך ... במשך יומיים בלבד... ואז הוא , זה שלא רצה לראות ולשמוע ממני, זה שקלל אותי וזרק אותי כמו אחרון בני האדם , התחיל לתקוף בהודעות מאיימות בטענה שהצליח לתפוס אותי על חם. התעלמתי , הרי אני כבר למודת ניסיון, ואז הוא הגיע לביתי באמצע הלילה , כביכול לאסוף את שארית חפציו והחל לצחוק עליי שהוא תפס אותי, שכפל סים, הייתי חזקה לראשונה , הרי כבר הכל היה ברור ... אמרתי לו שהלוואי וכך הדבר אז אולי הוא היה מצליח להבין עד כמה הוא טעה , ואז הוכחתי לו את ההיפך הגמור מהתסריט שהוא בנה ע"י השמעת שיחה. בן זוגי איבד צלם אנוש , כאילו הקרקע נפערה מתחתיו , דרש את הנייד שלי , ניסה לקחת אותו בכוח וכשלא הצליח אחז באכזריות בצוורי והחל לחנוק אותי , השתחררתי איכשהו אחיזתו והוא זינק שוב. הרגשתי שהחיים אוזלים ממני , נלחמתי עליהם תוך כדי שזעקתי לעזרה . הוא התעשת... הסתכל עליי , ואמר ... "תרגעי , לא נגעתי בך". זאת הייתה הפעם הראשונה שהשתמש באלימות פיזית. מכאן המשטרה התערבה, הגשתי תלונה , ואחרי זה הגיע הבכי המר ... הפסדתי אותו לנצח, אהבת חיי, אדם שהייתי לא רק נאמנה לו אלא גם היום אני לא מסוגלת לחשוב על גבר אחר, בן אדם שהייתי מוכנה לבלות איתו את שארית חיי עזב אותי כי הוא החליט שאני לא נאמנה , כמעט הרג אותי כי הוא הרגיש שאני בוגדת בו , מה יהיה איתו , אחרי התלונה ?! הפכתי עולמות כדי להקטין את הנזקים, ואני מקווה שהצלחתי , לפחות שאוכל לחיות עם זה שלא תרמתי את גורלו , אם כל ההבנה כי הוא זה שעשה מעשה שלא יעשה. כן, אכן כן, אני סובלת תסמונת האישה המוכה, מודעת וכבר נמצאת בטיפול . אך בחיים לא אוכל להשלים עם המציאות ההזיה , שני אנשים ,כל כך מאוהבים, עם חיי זוגיות בגדול מדהימים ומלאי חוויות נפלאות כמשפחה , פרקו הכל בגלל מחלה שעד שלא נתקלתי בה לא ידעתי על קיומה . ליבי ונפשי שבורים לחתיכות ... בבקשה קצת הגיון... משהו שיסביר לי ממתי העולם כבר לא נראה שפוי ...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • זוגיות פרק ב
  • לימור
  • 08/01/2019 11:04
  • שלום רב אני גרושה בת 45 ובן זוגי רווק בן 38 ללא ילדים. לי יש ילדים גדולים שגרים עם אביהם כרגע. אני לא בטוחה שמערכת היחסים הזאת נכונה לי. מבחינה כלכלית אני די מקרטעת ומשתדלת לשרוד ובן זוגי באותו המצב אם לא גרוע יותר. אני חשבתי שאם אכנס לזוגיות המצב הכלכלי שלי ישתפר ואני קולטת שלהיפך הוא לא משתפר אלא מורע. אני רוצה לעזור גם לילדיי ואני קולטת שאני לא מצליחה כי בן זוגי צריך אותי גם. אני כן חושבת על התמסדות בקרוב,לא הייתי רוצה להמשיך להיות גרושה כל חיי. יש ביננו אהבה גדולה אבל העניין הכלכלי מעיב מאוד. הוא לא עוזר לי בשום צורה ואני מפחדת שלא אתקדם לשום מקום כך. אני אובדת עיצות,מצד אחד אכפת לי מימנו ואני אוהבת ומצד שני איך שאומרים אני לא רוצה לבזבז את זמני לשווא אני לא הולכת ונהיית צעירה יותר....

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • צריכה ייעוץ דחוף
  • נשואה טריה
  • 16/12/2018 15:04
  • שלום רב, אני זקוקה לעצתך המקצועית. לפני כמה חודשים נישאתי לבחיר ליבי. לפני החתונה היו מריבות שכללו לעיתים גם קללות (גם מצידי)אך תמיד ידענו להשלים ולהבין מכל מריבה... בתקופה שלאחר הצעת הנישואין הבטחתי לעצמי שבמריבות שלנו לא אשתמש במילים שהן קללות ואכן עמדתי בזה, עדיין היו מריבות אבל הן לא היו קשות. לאחר הנישואין תקופה של בערך 3 חודשים היינו מאושרים עד הגג, לא הייתה לנו מריבה אחת. לצערי לפני כשבועיים פרצה מריבה לא מובנת... הוא אמר לי לא להגיד שלום לבן אדם מסויים שעבר ליידנו ושמידי פעם אני ובעלי רואים אותו בשכונה וטוען שעניתי לו ש"אני אעשה מה שאני רוצה", אני לא זוכרת שעניתי ככה, אני רק זוכרת שהיינו בדרך ליציאה כשהוא אמר לי לא להגיד שלום ופשוט התחיל לצרוח עליי בלי סוף וממש לזלזל בי "מי את" "מהיום אני לא אשים עלייך ואני אעשה מה שאני רוצה" חכי ותראי אני אני אתחיל להגיד שלום לשכנות שלנו, הן מחפשות את השלום שלי" וכו...הייתי בשוק מהדיבור על זה ואמרתי לו שגם אם עניתי לו כמו שהוא טוען שעניתי עדיין הוא לא יכול לצרוח עליי וככה ולרדת לרמה כזאת ילדות של למי להגיד שלום. בשלב מסויים אמרתי לו להחזיר אותי הבייתה וכשהגענו חזרה הביתה הוא אמר לי "יאללה תחפפי לי מהאוטו". הייתי כל כך מזועזעת. לא הבנתי על מה כל ההתנהגות הזו...לאחר 4 ימים שבהן הוא לא מדבר איתי כלל ניגשתי אליו ואמרתי לו שאם הוא עוד פעם אחת ידבר אליי ככה אני לא אשאר איתו ושאני לא מוכנה להיות במקום של התנהגות אלימה מילולית כזו... הצרחות שקיבלתי מאותו רגע גרמו לי להבין שאין עם מי לדבר... הוא פשוט דיבר יותר גרוע והשתמש במילים של "אפס, זבל, תעופי לי מהפנים". הייתי כל כך בשוק שחוץ מלהגיד לו אל תדבר אליי ככה לא ידעתי איך להתמודד עם זה, לקחתי את הרגליים שלי והלכתי מהבית לכמה שעות. היום עברו שבועיים מאז אותו היום שבאנו ליציאה תמימה וסיימנו אוייבים, אנחנו לא מדברים כלל. הוא ישן בסלון ואין לנו מושג מה קורה אחד אצל השניה. כל מה שאני יודעת זה שאני לא רוצה חיים כאלה ושזה לא הגיוני שהוא התנהג ככה על כלום ושום דבר והוא לא חושב אפילו לנסות לדבר איתי ושמבחינתו הוא יכול להמשיך לא לדבר, אבל נראה לי יותר לא הגיוני לפרק הכל בגלל איזו שטות שקרתה מלכתחילה ולאן זה הוביל. אני זקוקה לעצתך המקצועית

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, נשמע שעובר על כל אחד מכם הרבה, וייתכן שעובר יותר ממה שמדובר. ראשית, בכל זאת, מזל טוב לנישואיכם. חשוב לדעת שגם כאשר אנחנו עוברים דבר חיובי בחיינו, הוא מצריך הסתגלות. גם חתונה, שנחשבת לדבר חיובי, היא משמעותית ומשפיעה עלינו בדרכים רבות ושונות. ייתכן שהמעמד החדש מעורר חששות, טרדות. ייתכן שמתעוררים זכרונות (חלקם טובים וחלקם מערערים) שקשורים במשפחת הילדות של כל אחד מהם. כל אלה, יכולים לייצר תחושות של קנאה, בדידות, אצל בן זוגך ואצלך. אלה למעשה תחושות, רגשות ומחשבות שעולים וצפים בלי הזמנה, שייתכן וצריכים הרגעה ועיבוד, דרך טיפול. ובנוסף, מדבריך נשמע, שמעבר לכך, ישנה התייחסות אלימה של שניכם, כשמי מכם חש שנתקל בקונפליקט או בבעיה. השימוש בקללות, הזלזול וההנחתה, איומים כלשהם - מה שתיארת כאן, אלה דפוסים הקשורים בקושי להתמודד עם קשיים באופן בונה ותוך תחושת בטחון. כך, הכעסים, המצוקות והתסכולים, מתועלים בצורה לא בריאה, שרק מגבירה את תחושת חוסר הבטחון שלכם בקשר. על מנת להתמודד עם כל אלה, כדאי מאד לשקול טיפול זוגי. במסגרת טיפול זוגי תוכלו לעבוד על הקשר שלכם, על מידת הבטחון בקשר ועל היכולת שלכם להבין אחד את השני ולהיות תומכים זה לזה. אם תהליך זה יתקיים, ייתכן והמצוקה תרד, וכך גם התסכול. עם זאת, ייתכן ויהיה צורך בעבודה אישית על תיעול הכעסים, זאת תוכלו לדעת אחרי שתתחילו את הטיפול הזוגי. המון המון הצלחה, עדית סתר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הזוגיות המושלמת
  • מור
  • 29/12/2018 19:50
  • היי אני בדיוק כמוך היו לי בעיות עם בעלי ושאלתי המון שאלות בזוגיות שלי בפורומים כאלה ואחרים עד שהגעתי למישהי שנתנה לי ספר מדהים . קראנו אותו אני ובעלי כל אחד בנפרד וזה שינה לנו את הזוגיות ב180 מעלות. אני שומרת את הקישור לקנייה בשביל בחורות כמוך שיהנו ממנו כמוני. מקווה שעזרתי :) https://t.dingdongaffiliates.co.il/SignalsServer/v?lp=453&affid=7462107986

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' אייל גור פרופ' אייל גור
מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב. קרא עוד
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל