מחלות מעי דלקתיות: כל הסוגים, האבחון ודרכי הטיפול

כ-40,000 ישראלים חולים במחלות מעי דלקתיות. התסמינים למחלות אלה מגוונים והן מובילות לפגיעה ניכרת בתפקוד ובאיכות החיים. הטיפול התרופתי במחלות נועד לשם השגת הפוגה במחלה ובשיפור מצבו הכללי של המטופל: המידע על אודות מחלות המעי הנפוצות ודרכי הטיפול שיעזרו בכתבה שלפניכם

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 13/01/2019


מחלות מעי דלקתיות הן מחלות כרוניות של מערכת העיכול המתאפיינות בתהליך דלקתי ממושך. מחלות המעי הדלקתיות הנפוצות ביותר הן קרוהן וקוליטיס כיבית. בכ-20% מהמקרים מחלות אלה מופיעות בגילאים מוקדמים. 


מחלת קרוהן יכולה לערב כל חלק במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. מחלה זו אינה מערבת רק את רירית המעי, אלא לעיתים קרובות גם שכבות המעי העמוקות יותר. המיקום השכיח ביותר למחלה הוא באזור החיבור בין המעי הדק למעי הגס. בניגוד לכך, קוליטיס כיבית היא מחלה הפוגעת במעי הגס בלבד (בחלקו או בכל המעי הגס באופן רציף). 


בשנים האחרונות קיימת עליה ניכרת בכמות החולים במחלות המעי הדלקתיות בכל העולם. שכיחותן של המחלות בישראל היא מהגבוהות ביותר, וכיום חיים בארץ כ-40,000 חולים במחלות אלה. 



מהם הגורמים להתפתחות של קרוהן או קוליטיס כיבית?

אין תשובה פשוטה לשאלה זו. האמונה הרווחת גורסת כי מקור המחלות הוא בחוסר איזון של פעילות מערכת העיכול, אך הגורמים לחוסר האיזון, למרות כמות אדירה של מחקרים, נותרו מעורפלים. קרוב לוודאי שאין גורם אחד בודד. נראה שגורמי המחלה כוללים מרכיב סביבתי (חשיפה למזון, הרכב חיידקי המעי, גירויים חיצוניים אחרים) וגורם משפחתי/ גנטי מסוים.



מהם התסמינים שיעידו על התפתחות קרוהן או קוליטיס כיבית?

התסמינים מגוונים מאוד, וכוללים כאבי בטן , שלשולים , הקאות , ירידה במשקל , אנמיה ועוד. לעיתים המחלה מתגלה במהלך בירור של כאבי פרקים. חשוב לזכור שמדובר במחלות כרוניות , לכן הבירור בחשד למחלת מעי דלקתית מתחיל רק כאשר התלונות נמשכות לפחות מספר שבועות.





התסמינים למחלות אלה מגוונים מאוד וכוללים כאבי בטן, שלשולים, הקאות, ירידה במשקל ועוד





כיצד ניתן לאבחן?

האבחון מתבסס על שילוב של בדיקות מעבדה ,בדיקות הדמיה  (CT , MRI ) ואנדוסקופיה (קולונוסוקפיה ובמקרים מסוימים גסטרוסקופיה או בדיקת קפסולה אנדוסקופית).



מהן דרכי הטיפול התרופתיות?

ראשית, חשוב לזכור שלא כל המטופלים זקוקים לטיפול תרופתי באופן תמידי. היות ומדובר במחלות מורכבות המערבות רבדים רבים בחיי המטופלים, חשוב מאוד לספק מעטפת כוללת למטופלים כדי לענות על כמה שיותר בעיות וצרכים. פעמים רבות, בשילוב עם הטיפול התרופתי, יש צורך גם בהתערבות תזונתית, רפואה משלימה ולעיתים גם תמיכה פסיכולוגית או פיזיותרפיה.


אסטרטגיית הטיפול משתנה ממטופל למטופל. בעת תכנונה נלקחים בחשבון מאפיינים שונים, לרבות חומרת המחלה ומיקומה, תסמינים נלווים (כאבי פרקים, פיסטולות בפי הטבעת ועוד) , מחלות נלוות ושיקולי בטיחות אישיים לכל מטופל, תוך התייחסות להעדפותיו האישיות. 



מטרות הטיפול התרופתי

הטיפול התרופתי ניתן לשם השגת הפוגה (רמיסיה) . כמו כן, הטיפול מסייע בהורדת את מדדי הדלקת וריפוי רירית המעי של החולה.


לעתים קרובות ניתן להשיג הפוגה בתסמינים, אך ללא ריפוי הרירית ושיפור במדדי הדלקת. מצב כזה הסיכוי לחזרת תסמיני המחלה גבוה יחסית, כמו גם הסיכוי להתפתחות סיבוכי המחלה בטווח הארוך.


מסיבה זו הרופאים מורים על ביצוע של בדיקות דם ובדיקות אנדוסקופיות גם במטופלים שמרגישים טוב ולא מתלוננים.



מהם שלבי הטיפול?

1) השגת הפוגה – במהלכו מנסים להגיע להפוגה מהר ככל הניתן.


2) שמירה על הפוגה – שלב זה כולל נסיון  לשמירה על הפוגה ממושכת. היות ומחלות מעי דלקתיות הן כרוניות, בדרך כלל במידה והטיפול מצליח עדיף להמשיך אותו לאורך זמן.


3) מעקב – מתבצע מעקב רציף אחרי תוצאות הטיפול  והתאמתו, זאת לשם שמירה על הפוגה ממושכת, מזעור הסיבוכים (כגון היצרויות, פיסטולות) והצורך בניתוח.



מה חשוב לדעת לפני תחילת הטיפול התרופתי במחלות אלה?

רוב הטיפולים התרופתיים במחלות המעי הדלקתיות בטוחים מאוד. למרות שקיימות תופעות לוואי שעלולות להתפתח עקב מתן הטיפול, רובן קלות וחולפות או ניתנות למניעה. ההתמדה בטיפול ומעקב  חיוניים לשם השגת תוצאות לטווח הארוך.





רוב הטיפולים התרופתיים במחלת הקרוהן והקוליטיס בטוחים מאוד לשימוש




מהן התרופות הקיימות לטיפול במחלות מעי דלקתיות?


סטרואידים 

הסטרואידים משמשים להשריה של הפוגה הן במחלת קרוהן והן בקוליטיס כיבית. מתן סטרואידים מסייע בהגעה לתוצאה בזמן בקצר יחסית, אך לרוב השפעתם אינה יעילה לאורך זמן. הסוג הנפוץ ביותר הוא פרדניזון. 


תופעות הלוואי השכיחות, הן עלייה בלחץ דם וברמת הסוכר, פגיעה בצפיפות עצם, הפרעות שינה ומצבי רוח, עלייה במשקל, בעיות עור, עלייה בשכיחות זיהומים ועוד. 


בשנים האחרונות עומדים לרשותנו גם סטרואידים "מדור חדש" שפועלים במעי בלבד וכמעט ולא משפיעים על מערכות אחרות בגוף עקב פירוק מוקדם בכבד, כמו לדוגמה בודיזון (עבור חולי קרוהן) וקורטימנט (עבור חולי קוליטיס כיבית). שימוש בתרופות אלה אינו מביא להתפתחות תופעות לוואי רבות, אך למרות זאת הן גם פחות יעילות ועל כן בדרך כלל לא נבחר בהן במחלה מאוד קשה.



קראו עוד: הכירו את הבדיקה שמאפשרת לזהות בעיות במעי הדק - ללא כאב 




תרופות מסוג 5-אמינוסליצילאטים  (רפאסל, פנטאסה, אסקול ועוד)

קבוצת התרופות זו יעילה לטיפול בקוליטיס כיבית ובמחלת קרוהן של המעי הגס (הרבה פחות במעי הדק).


תרופות אלה נועדו בעיקר לטיפול במחלה קלה עד בינונית ופחות במחלה קשה. מדובר בתרופות קלות לשימוש ובטוחות מאוד עם תופעות לוואי נדירות. תרופות מקבוצת  5-אמינוסליצילאטים ניתנות  דרך הפה או בחוקנים ונרות.


 לעיתים קרובות התרופות האלה ניתנות גם דרך הפה וגם במתן רקטלי ביחד כדי להגביר יעילותן ולעכב את התרבות תאי הדלקת. 



אימונומודולטורים  (אימורן/אזתיופרין/פורינתול)

תכשירים אלה פוגעים בייצור ה-  DNA ועל ידי כך מעכבים את התרבות תאי הדלקת. אימונומודולטורים  יעילים לטיפול במחלת קרוהן ובקוליטיס כיבית אך פעולתם איטית. לרוב השפעה מרבית מושגת לאחר שלושה חודשים של הטיפול. מסיבה זו תכשירים אלה מתאים לשם שמירה על הפוגה אך לא להשריה.


תופעות הלוואי האפשריות כוללות הפרעה באנזימי כבד, פגיעה במח עצם (נדיר), בחילות, הקאות, כאבי שרירים, עלייה בשכיחות זיהומים ועוד. בנוסף, בטיפול ממושך קיימת עלייה קלה מאוד בסיכוי לפתח לימפומה (סרטן בלוטות לימפה) וסוגים מסוימים של סרטני עור. הסיכון מוגבר במבוגרים (אחרי גיל 65) ובגברים צעירים ועולה עם משך הטיפול.


למרות רשימת תופעות הלוואי הארוכה, כ- 80% מהחולים המטופלים באמצעות אימונומודולטורים מגיבים היטב לטיפול ללא התפתחות בעיות משמעותיות.  בזמן טיפול בתרופות האלה יש צורך במעקב סדיר של בדיקות דם (ספירת דם וכימיה), בייחוד בתחילת הטיפול.



מטוטרקסאט 

גם זו תרופה ותיקה מאוד המשמשת לטיפול במגוון מחלות דלקתיות. בדומה לתרופות מקבוצת האימונומודולטורים גם תרופה זו פוגעת בשכפול תאי הדלקת. מטוטרקסאט יכולה להינתן באמצעות כדורים או זריקות שבועיות. מדובר בתרופה בטוחה למדי (רשימת תופעות הלוואי ארוכה אך במינונים בהם אנחנו משתמשים במחלת קרוהן כולן נדירות, לרבות הפרעות באנזימי כבד ודיכוי מח עם). למרות זאת, היא  גורמת לעיתים קרובות לבחילות והקאות המגבילות את השימוש בה באופן משמעותי.


במהלך הטיפול יש להקפיד על שימוש בחומצה פולית ולבצע בדיקות דם סדירות. בנוסף, מטוטרקסאט עלולה לגרום להפרעות מולדות קשות בעובר ולכן אסור להיכנס להריון לפחות שישה חודשים מסיום הטיפול באמצעותה (מבין כל התרופות במחלות המעי הדלקתיות – זו היחידה שאסורה באופן מוחלט בהריון).



טיפולים ביולוגיים

לקבוצה זו משתייכות מספר תרופות שפועלות במנגנונים שונים. כולן מהוות נוגדן כנגד אחת המולקולות המעורבות בתהליך הדלקתי והן ניתנות דרך הווריד או בזריקה.



נוגדי TNF 

הקבוצה הוותיקה ביותר שכוללת בתוכה את האינפליקסימאב (Remicade/Remsima), ,אדלימומאב (Humira) ,גולימומאב  (Simponi) וצרטולוזומאב (CIMZIA ) .ארבעת התכשירים נקשרים למולקולה בשם TNF , אשר מהווה אבן יסוד בתהליך הדלקתי, ומנטרלים את פעולתה. גולימומאב מאושרת כרגע רק לטיפול בקוליטיס כיבית , צרטוליזומאב בחולי קרוהן בלבד בעוד ששאר התרופות מהקבוצה הזו מאושרות לטיפול בשתי המחלות.


אינפליקסימאב (רמיקייד ורמסימה) הן תרופות הניתנות בעירוי אחת לחודשיים (לאחר תקופת העמסה ראשונית עם טיפולים תכופים יותר) ועם אופציה לקיצור טווח הזמן בין המנות, במידה והתגובה לא מספקת. אדלימומאב (יומירה) ניתנת בזריקות תת עוריות באמצעות מזרק רגיל או אוטומטי אחת לשבועיים (עם אופציה לפעם בשבוע). גולימומאב (Simponi)  וצרטוליזומאב ניתנות בזריקות אחת לחודש (גם כאן קיימת אופציה לקיצור טווחים). ניתן להזריק לבד אחרי הדרכה קצרה או להיעזר בשירותי אחות.


הטיפול בדרך כלל נסבל היטב והתגובה אליו מהירה יחסית. תופעות הלוואי העיקריות כוללות: תגובות אלרגיות בזמן מתן הטיפול ולאחריו, פריחות, כאבי בפרקים ועלייה בשכיחות זיהומים. לפני התחלת הטיפול אנחנו דואגים למניעה של זיהומים הניתנים למניעה (בעזרת מתן חיסונים, לרבות חיסונים  כנגד הפטיטיס B ו-A, חיסונים כנגד דלקת ריאות, חיסוני שפעת ועוד . בנוסף יבוצעו בדיקת מנטו וצילום חזה לשם גילוי שחפת סמויה.



וודוליזומא (ENTYVIO) 

פועלת במנגנון של חסימת יציאת תאי דלקת לעבר רירית המעי. ניתנת בעירוי אחת לשמונה שבועות (בדומה לרמיקייד). בדרך כלל תרופה זו נסבלת היטב ותופעות הלוואי העיקריות נדירות. תופעות הלוואי שעלולות להתפתח כתוצאה ממתן התרופה  כוללות זיהומי דרכי נשימה עליונות, כאבי פרקים ופריחות עוריות.



אוסטקינומאב (STELARA) 

פועלת על ידי חסימת שני  מסלולי דלקת חשובים במחלת הקרוהן והיא מתאימה ומאושרת כרגע לשימוש במחלה זו בלבד. תרופה זו ניתנת בפעם הראשונה בעירוי, ובהמשך בזריקה כל 8-12 שבועות. גם היא בדרך כלל נסבלת היטב. תופעות הלוואי העיקריות כוללות זיהומי דרכי נשימה עליונות, כאבי פרקים ופריחות עוריות (נדיר).


בשנים הקרובות צפויות להצטרף לרשימת התרופות הזו גם מספר תרופות חדשות שיפעלו במנגנונים שונים וצפוי גם להתרחב השימוש בשילובי תרופות. חלק מתרופות אלה זמינות במסגרת המחקרים הקליניים במכוני הגסטרו השונים ברחבי הארץ.


עבור כל התרופות שהוזכרו, חשוב להדגיש את החשיבות של הקפדה על נטילתן באופן קבוע, ביצוע בדיקות מעקב והקפדה על ביקורים סדירים אצל הרופא המטפל. מאוד לא מומלץ להפסיק את הטיפול מבלי להתייעץ עם הרופא.



הכתבה בשיתוף עם ד"ר אורי קופילוב, רופא בכיר במכון גסטרו בתל השומר.בוגר התמחות ברפואה פנימית והתמחות בגסטרואנרטולוגיה במרכז רפואי ע"ש חיים שיבא. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 




עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' אורי קופילוב השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, גסטרואנטרולוגיה מבוגרים וילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בקע סרעפתי א 12/11/2019 13:22
  • ביום חמישי 7.11.19 בצעתי בדיקת גסטרו עקב כאבי בטן עליונה צרבות וכאבים בנקודת הסרעפת תוצאה בקע בסרעפת הומלץ על טיפול שהתחלתי מיום ראשון ערב בנקסיום 20 מ"ג . החל מיום ראשון יש לי כאבים חזקים באזור הסרעפת ובטן עליונה וכן דימומים (אך לא מפי הטבעת), אציין שביום רביעי 6.11.19 סיימתי מחזור ואני כבת 47. האם הכאבים והדימום מתאימים לבדיקה והשלכותיה או שלא נראה שיש קשר

  • + הוסף תגובה
קרקורים בבטן לביא 11/11/2019 11:00
  • אני בן 27 סטודנט חש קרקורים רמים בבטן עליונה לאחר רעב וגם לאחר אכילה.יש גם גזים פנימיים שלפעמים יכול לשחרר.יש יציאות תקינות כל יום.הרעשים קיימים לאחר אכילת כל סוגי המזונות (גבינה בשר ירקות). האם זה מעיד על בעיות במע העיכול ואיך אפשר לפתור זאת?

  • + הוסף תגובה
הליקובקטר פילורי אנונימי 10/11/2019 14:28
  • שלום, בבדיקת צואה שערכתי נמצא אצלי החיידק הליקובקטר פילורי. ביקשתי לוודא זאת על ידי עריכת תבחין נשיפה אולם לצערי קופת חולים לא מאשרת תבחין שכזה אלא לאחר שאראה רופא גסטרו שהתורים אצלו פנויים רק לעוד 4 חודשים... בעצה אחת עם רופאת המשפחה שלי החלטתי לא לחכות ולהתחיל טיפול תרופתי. הרופאה שלי רשמה לי: AMOXICILLIN 500 MG CAP - ארבעה כדורים ליום לשבועיים. CLARITHROMYCIN TAB 500MG 14 - שני כדורים ליום לשבועיים. כמו כן, היא רשמה לי OMEPRADEX לתקופה של 30 יום. שני כדורים ביום. אתמול הסתיימו השבועיים הראשונים. כעת, אני אמור להמשיך רק עם ה-OMEPRADEX לתקופה של עוד 16 יום. שאלתי היא האם זה הכרחי? האמת היא שאני לא כל כך סומך על הרפואה. היא צעירה וכבר טעתה פעם אחת (במינון, נאלצתי להתקשר לברר והיא הודתה שאכן טעתה). קראתי גם ש-OMEPRADEX עלול לגרום לסרטן קיבה אם כי זה פחות מטריד אותי כי לא הוכח קשר סיבתי. אני בן 34, בריא בד"כ ולמעט כמה ימים לפני גילוי החיידק לא היו לי כל תסמינים. אלה היו בימים הראשונים ונעלמו עוד לפני שהתחלתי את הטיפול התרופתי. קראתי גם ברשת שאורך הטיפול הוא בין שבוע לשבועיים לכן לא ברור לי מדוע אני צריך להמשיך את ה-OMEPRADEX עד לתקופה של 30 יום. תודה!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!