//

אי ספיקת לב: כיצד ניתן למנוע את התקדמות המחלה?

1-2% מהאוכלוסייה הישראלית הבוגרת סובלת מאי ספיקת לב, מצב בו הלב אינו מסוגל לספק מספיק דם לרקמות זאת בשל בעיות שריר הלב. אבחון המחלה בשלבים מוקדמים וקבלת טיפול כוללני מתאים, מסייעים בעצירת התקדמותה ואף משפרים משמעותית את סיכויי ההישרדות: כיצד מאובחנת אי ספיקת לב ואיך ניתן לטפל בה? כל המידע בכתבה הבאה
כתבה פרסומית כתבת חסות



אי ספיקת לב היא מצב בו הלב אינו מסוגל לספק מספיק דם לרקמות עקב תפקוד לא תקין של שריר הלב מסיבות שונות, בהן ירידה בתפוקת הלב, ירידה בתהליכי מילוי של הלב, דופק איטי או מהיר מדי, בעיות מסתמיות וכו׳.


אי ספיקת לב היא בעיה שכיחה מאוד: בארצות הברית, אי ספיקת לב מהווה את סיבת האשפוז הנפוצה ביותר בקרב מטופלים מעל לגיל 65. בישראל ההערכות הן כי בין 1-2% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהבעיה. תוחלת החיים של חולי אי ספיקת לב בשלבים מתקדמים של המחלה אף גרועה יותר מזו של חולי סרטן. 



אי ספיקת לב מחולקת לשני סוגים מרכזיים, בהתייחס למקטע הפליטה (מדד יכולת תפקוד הלב):

אי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה

אי ספיקת לב ללא ירידה במקטע הפליטה


מקטע הפליטה מבורר באמצעות בדיקת אקו לב, בדיקת אם אר איי(בדיקות תהודה מגנטית) או ע״י מיפוי לב באמצעות איזוטופ מסומן. הקו המפריד בין שני הסוגים הוא פחות מ-40% של מקטע הפליטה.


קיימות דרגות שונות של אי ספיקת לב הנקבעות על פי היכולת התפקודית של המטופל. אנשים רבים חיים עם אי ספיקת לב במשך שנים רבות והם בעלי יכולת תפקודית מלאה, זאת בזכות שמירה על אורח חיים בריא, הימצאות במעקב מתמיד וקבלת טיפול מוקדם ככל הניתן במקרה הצורך.



מהם הגורמים לאי ספיקת לב?

הסיבה השכיחה ביותר לאי ספיקת לב היא חסימות בעורקי הלב, המביאות להתקפי לב וכתוצאה מכך להצטלקות של השריר וירידה ביכולת ההתכווצות שלו. סיבות נוספות הן מחלות מסתמיות ומחלות שפוגעות בשריר הלב, לרבות מחלות דלקתיות, הסננה של שריר הלב (שקיעה של חומרים שונים, כמו  אמילואיד,  amyloid). 


גורמים, כמו עישון, מחסור בפעילות גופנית, סוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם, כולסטרול מוגבר בדם או צריכת יתר של מלח, יכולים גם הם להוביל לאי ספיקת לב. גם מחלות מסתמיות לא מאוזנות, מולדות או נרכשות, עלולות לגרום לאי ספיקת לב. בחלק מהמקרים קיימת השפעה של חומרים רעילים המיועדים לטיפול במחלות הסרטן. חומרים אלה מביאים לירידה בתפקוד הלב ובמרבית המקרים מדובר בנזק בלתי הפיך המביא לבסוף לאי ספיקת לב.



מי נמצא בסיכון לאי ספיקת לב?

השכיחות להתפתחות אי ספיקת לב עולה עם הגיל. כמו כן, אלה הסובלים מאי סדירות בפעילות הלב, ובעיקר מפרפור פרוזדורים עלולים ללקות באי ספיקת לב. 



מהם התסמינים?

התסמין הראשון והנפוץ ביותר הוא חולשה כללית. כמו כן עלולה להופיע תחושת קוצר נשימה וחוסר יכולת לביצוע מאמץ רגיל. אי ספיקת לב יכולה להוביל גם לאגירת נוזלים באזורים שונים בגוף אשר מתבטאת בבצקות בפנים וברגליים או בנפיחות בבטן. השתנת יתר בשעות הלילה וחוסר יכולת לשכב בצורה אופקית (שכיבת פרקדן) מהווים גם הם תסמינים שעלולים להעיד על אי ספיקת לב.




התסמין הנפוץ ביותר לאי ספיקת לב הוא חולשה כללית. בנוסף יכולים להופיע קוצר נשימה, חוסר יכולת לביצוע מאמץ, בצקות ועוד




איך מאבחנים?

אי ספיקת לב מאובחנת בבדיקה רפואית קלינית הכוללת  בדיקה פיזית לאיתור גודש באזור הצוואר (ורידים בולטים באזור הצוואר), איתור בצקות ברגליים, בשוקיים ובקרסוליים (בדרך כלל יהיו סימטריות ויופיעו בשתי הרגליים במקביל) ובדיקת נשימה לבחינת כניסת אוויר מופחתת לריאות.


כמו כן, במצבים של אי ספיקת לב נשמעים בבדיקת הלב קולות נוספים ו/או אוושות על פני הלב. לרוב יתבצע גם אק"ג שיכול להוסיף מידע על אירוע לב קודם, במידה והתרחש, ועל הפרעות קצב. לשם אבחנה סופית תתבצע בדיקת אקו לב. בדיקה זו נותנת מידע על תפקוד המסתמים והלב, על גודל הלב, על חללי הלב והלחצים בתוך חללי הלב - סמן חשוב מאוד לאי ספיקת לב. לאחרונה נכנסה לשימוש בדיקת דם פשוטה באמצעותה ניתן לאבחן עלייה ברמת ריכוזי הפפטידים נטריאורטים. בדיקה זו אינה נכללת בסל הבריאות ואינה נפוצה דייה במערכת הבריאות בישראל. 



מהן דרכי הטיפול באי ספיקת לב?

כאשר אובחנה אי ספיקת לב יש צורך בהערכת מצב ובחינת דרגת המעורבות של האיברים האחרים. מעורבותם של איברים נוספים כמו כליות או כבד, נבחנת בעזרת בדיקות שונות, בהן בדיקת המוגלובין, בדיקת תפקודי כליות וכבד, בדיקה לבחינת רמת המלחים בדם ובחלק מהמקרים בדיקה לרמת המלחים המופרשים באמצעות השתן. לאחר אבחון מדויק ואיתור הסיבה לאי ספיקת לב, יש לבחון האם ניתן לעצור את המחלה ולמנוע את התפתחותה.


הטיפולים כוללים מניעה של מחלות דלקתיות שעשויות להוביל לאי ספיקת לב, כמו לדוגמה ביצוע של חיסוני שפעת כדי למנוע את סיבוכי המחלה שעלולים להוביל לדלקת בשריר הלב. דלקת בשריר הלב יכולה לגרום לאי ספיקת לב חריפה. כמו כן, איזון של לחץ הדם מונע גם הוא התפתחות של אי ספיקת לב. לחץ דם הוא אחד מהגורמים הפחות ידועים והכי ניתנים לטיפול באי ספיקת לב.


תרופות מסוימות לטיפול בסוכרת המשמשות להורדת רמות הסוכר בדם הוכחו לאחרונה כיעילות בטיפול ובמניעה של אי ספיקת לב.  במצבים בהם נגרם נזק לשריר הלב, עושים כל מאמץ על מנת להוריד עומס מהלב ולמנוע התדרדרות שלו. חשוב לציין כי אי טיפול בשריר הלב שניזוק מביא להתדרדרות פרוגרסיבית. על כן במצבים בהם יש חשד לאי ספיקת לב, חשוב לפנות לקרדיולוג מומחה באי ספיקת לב, או למרכזי אי ספיקת לב. מרכזים אלה מספקים טיפול כוללני, הכולל התערבות דיאטנית, רופא להתאמת טיפול תרופתי והפנייה לבדיקות או פעולות נוספות לטיפול במחלה, לרבות השתלת מכשירים מסוימים למניעת מוות פתאומי. 




תרופות מסוימות לטיפול בסוכרת הוכחו לאחרונה כיעילות בטיפול ובמניעה של אי ספיקת לב




טיפולים תרופתיים באי ספיקת לב

בשנים האחרונות קיימת פריצת דרך בטיפול התרופתי באי ספיקת לב. הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות מקבוצת מעכבי ACE או חוסמי קולטן ARB, חוסמי קולטני בטא ותרופות מקבוצת חוסמי קולטני מינרלוקורטיקואידים . מזה מספר שנים יש התפתחות משמעותית בטיפול הפרמקולוגי והכנסת תרופות מקבוצת ARNI שהוכיחו ירידה בתמותה ובאשפוזים כתוצאה מאי ספיקת לב, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי. בזמן זיהוי אי ספיקת לב מתחילים טיפול עם התרופות הסטנדרטיות ולאחר התייצבות במינון התרופות ומצבו של המטופל שהוא עדין סובל מתסמינים של אי ספיקת לב ניתן לשלב בטיפול תכשיר חדש מקבוצת ARNI. לאחרונה הופיעו מחקרים שמצדדים על מתן מוקדם ככל האפשר של תרופות מקבוצת ARNI. 


הטיפולים התרופתיים ניתנים בשלב ההתחלתי עם זיהוי של ירידה בתפקוד הלב. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר כך עולים סיכויי הצלחתו, כמו גם שיעור ההישרדות של מטופלים הסובלים אי ספיקת לב. 


במקרים מסוימים ניתן להשתמש גם מכשירים חיצוניים, הנקראים לב מלאכותי או מכשיר עזר לחדר שמאל (LVAD). מכשירים אלה מושתלים בצורה כירורגית ועובדים במקום או במקביל לחדר שמאל הפגוע. בעשור האחרון יש התקדמות בטיפול זה בארץ ובעולם והוא עשוי להוות מעין גשר עד להשתלת לב ובמקרים מסוימים אף להוות פתרון קבוע. 


השתלת לב היא הטיפול המוחלט ביותר אך היא אינה חפה מחסרונות, בעיקר צורך בטיפול בתרופות מדכאות חיסון הגורם לחשיפה לזיהומים וכתוצאה מכך צורך במעקב תדיר. בנוסף, קיים סיכון להתפתחות מחלות כלי דם בלב המושתל. 


פניה לקרדיולוג מומחה באי ספיקת לב ואבחון המחלה בשלבים המוקדמים עשוי לעצור את המחלה, למנוע את התקדמותה ובמקרים רבים אף להציל חיים. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר זאזא יעקבישוילי מנהל המערך לקרדיולוגיה קהילתית במחוז תל אביב יפו של שרותי בריאות כללית ומנהל מכון הלב במרכז לרפואה יועצת חולון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר זאזא יעקבישוילי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אימונים יוני 08/08/2020 02:44
  • היי אני בן 34 ומתאמן כ3 חודשים באיגרוף תאילנדי 2 אימונים בשבוע, עשיתי לאחרונה בדיקת ארגומטריה שהייתה תקינה, האם זה בסדר להוסיף בהדרגה עוד 2 אימונים בשבוע? האם צריך לשים לב לדופק בזמן האימון? כי האימונים אינטנסיביים, תודה רבה מראש.

  • + הוסף תגובה
פענוח בדיקת ארגומטריה לאחר ניתוח מעקפים בלה 21/07/2020 15:49
  • שלום רב, ב-6.8 אבי בן 73 עבר ניתוח מעקפים לאחר שבצנתור הודגמה מחלה תלת כלית קשה עם חסימה תת שלמה של RCA גדול בחלקו השני והיצרויות משמעותיות בשני ענפיו. היצרות משמעותית בחלקו השני של CX וחסימה שלמה של LAD מילוי קולטרלי קלוש בחלקו הדיסטלי מהעורק העוקף שמספק גם קולטרלים ל RCA. הוא עבר ניתוח CABG משך 4 שעות, מהלך הניתוח היה תקין, למעט עצירת שתן והוחל טיפול בקסטראל ולאחר מכן נגמר מקטטר. בביקורת שנערכה אחרי שבועיים בבדיקה גופנית שנעשתה לו על ידי הכירורג נמצא ש קולות לב סדירים. אק.ג קצב סינוס 87 ללא סימני איסכמיה חריפה. ראות כניסת אוויר מעט מופחתת מעל בסיס בריאה השמאלית בטן רכה פצעים ניתוחיים תקינים הוצאו תפרי הנקזים צילום חזה: מצב לאחר סטרנוטומיה תפליטים פלאורליים קטנים יותר משמאל. בתאריך ה-21.7 הוא הופנה ממכון שיקום הלב לבדיקת ארגומטריה. מתוך דו"ח הבדיקה: לפני בדיקה, דופק 90, דיאסטולי 70 סיסטולי 130 שיא המאמץ, דופק 131, דיאסטולי 70, סיסטולי 140 המבחן נמשך : 4:02 הגיע למאמץ של 7.00 METS המבחן הופסק עם הגעה לדופק מטרה הסיכום הוא כושר נמוך לבינוני, תגובת לחץ גדם תקינה, ללא תלונות לבביות, לא נצפו שינויים משמעותיים במקטע של ST במאמץ שבוצעץ הפרעות קצת הולכה: VPBS מרובים במאמץ. מה המשמעות של כך ? אבי לאחר הניתוח הוא פעיל מאוד, מסתובב הרבה ונוסע. האם יש בכך סיכון שהוא יכול לגרום לעצמו נזק ? תודה, בלה

  • + הוסף תגובה
עיבוי עלים במסתם אאורטלי בגיל צעיר עידן 19/07/2020 12:30
  • שלום, אני בן 35 ובבדיקת אקו-לב האחרונה שביצעתי אובחנו עלי מסתם אאורטלי מעובים. אני סה"כ אדם בריא, משקל תקין, מתאמן בחד"כ. מקריאה על הנושא הבנתי שזו תופעה שאמורה להתרחש רק בגיל מבוגר בהרבה (65 ומעלה). מה יכול לגרום לעיבוי של העלים בגיל כל כך צעיר? יתכן שנגרם עקב אימונים עצימים מידי בחד"כ? חוסר איזון תזונתי? אגב באקו שבוצע לפני שנה אובחנה "הסתיידות קלה של העלים", האם האבחנה הנוכחית (עיבוי) אומרת שיש החמרה? תודה

  • + הוסף תגובה
חידוד של השאלה - זיהום חיידקי עידן 21/07/2020 15:23
  • מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים לעיבוי עלי המסתם בגיל צעיר הוא זיהום חיידקי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!