אי ספיקת לב: כיצד ניתן למנוע את התקדמות המחלה?

1-2% מהאוכלוסייה הישראלית הבוגרת סובלת מאי ספיקת לב, מצב בו הלב אינו מסוגל לספק מספיק דם לרקמות זאת בשל בעיות שריר הלב. אבחון המחלה בשלבים מוקדמים וקבלת טיפול כוללני מתאים, מסייעים בעצירת התקדמותה ואף משפרים משמעותית את סיכויי ההישרדות: כיצד מאובחנת אי ספיקת לב ואיך ניתן לטפל בה? כל המידע בכתבה הבאה

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת: ד"ר זאזא יעקבישוילי


תאריך עדכון: 20/01/2019


אי ספיקת לב היא מצב בו הלב אינו מסוגל לספק מספיק דם לרקמות עקב תפקוד לא תקין של שריר הלב מסיבות שונות, בהן ירידה בתפוקת הלב, ירידה בתהליכי מילוי של הלב, דופק איטי או מהיר מדי, בעיות מסתמיות וכו׳.


אי ספיקת לב היא בעיה שכיחה מאוד: בארצות הברית, אי ספיקת לב מהווה את סיבת האשפוז הנפוצה ביותר בקרב מטופלים מעל לגיל 65. בישראל ההערכות הן כי בין 1-2% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהבעיה. תוחלת החיים של חולי אי ספיקת לב בשלבים מתקדמים של המחלה אף גרועה יותר מזו של חולי סרטן. 



אי ספיקת לב מחולקת לשני סוגים מרכזיים, בהתייחס למקטע הפליטה (מדד יכולת תפקוד הלב):

אי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה

אי ספיקת לב ללא ירידה במקטע הפליטה


מקטע הפליטה מבורר באמצעות בדיקת אקו לב, בדיקת אם אר איי(בדיקות תהודה מגנטית) או ע״י מיפוי לב באמצעות איזוטופ מסומן. הקו המפריד בין שני הסוגים הוא פחות מ-40% של מקטע הפליטה.


קיימות דרגות שונות של אי ספיקת לב הנקבעות על פי היכולת התפקודית של המטופל. אנשים רבים חיים עם אי ספיקת לב במשך שנים רבות והם בעלי יכולת תפקודית מלאה, זאת בזכות שמירה על אורח חיים בריא, הימצאות במעקב מתמיד וקבלת טיפול מוקדם ככל הניתן במקרה הצורך.



מהם הגורמים לאי ספיקת לב?

הסיבה השכיחה ביותר לאי ספיקת לב היא חסימות בעורקי הלב, המביאות להתקפי לב וכתוצאה מכך להצטלקות של השריר וירידה ביכולת ההתכווצות שלו. סיבות נוספות הן מחלות מסתמיות ומחלות שפוגעות בשריר הלב, לרבות מחלות דלקתיות, הסננה של שריר הלב (שקיעה של חומרים שונים, כמו  אמילואיד,  amyloid). 


גורמים, כמו עישון, מחסור בפעילות גופנית, סוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם, כולסטרול מוגבר בדם או צריכת יתר של מלח, יכולים גם הם להוביל לאי ספיקת לב. גם מחלות מסתמיות לא מאוזנות, מולדות או נרכשות, עלולות לגרום לאי ספיקת לב. בחלק מהמקרים קיימת השפעה של חומרים רעילים המיועדים לטיפול במחלות הסרטן. חומרים אלה מביאים לירידה בתפקוד הלב ובמרבית המקרים מדובר בנזק בלתי הפיך המביא לבסוף לאי ספיקת לב.



מי נמצא בסיכון לאי ספיקת לב?

השכיחות להתפתחות אי ספיקת לב עולה עם הגיל. כמו כן, אלה הסובלים מאי סדירות בפעילות הלב, ובעיקר מפרפור פרוזדורים עלולים ללקות באי ספיקת לב. 



מהם התסמינים?

התסמין הראשון והנפוץ ביותר הוא חולשה כללית. כמו כן עלולה להופיע תחושת קוצר נשימה וחוסר יכולת לביצוע מאמץ רגיל. אי ספיקת לב יכולה להוביל גם לאגירת נוזלים באזורים שונים בגוף אשר מתבטאת בבצקות בפנים וברגליים או בנפיחות בבטן. השתנת יתר בשעות הלילה וחוסר יכולת לשכב בצורה אופקית (שכיבת פרקדן) מהווים גם הם תסמינים שעלולים להעיד על אי ספיקת לב.




התסמין הנפוץ ביותר לאי ספיקת לב הוא חולשה כללית. בנוסף יכולים להופיע קוצר נשימה, חוסר יכולת לביצוע מאמץ, בצקות ועוד




איך מאבחנים?

אי ספיקת לב מאובחנת בבדיקה רפואית קלינית הכוללת  בדיקה פיזית לאיתור גודש באזור הצוואר (ורידים בולטים באזור הצוואר), איתור בצקות ברגליים, בשוקיים ובקרסוליים (בדרך כלל יהיו סימטריות ויופיעו בשתי הרגליים במקביל) ובדיקת נשימה לבחינת כניסת אוויר מופחתת לריאות.


כמו כן, במצבים של אי ספיקת לב נשמעים בבדיקת הלב קולות נוספים ו/או אוושות על פני הלב. לרוב יתבצע גם אק"ג שיכול להוסיף מידע על אירוע לב קודם, במידה והתרחש, ועל הפרעות קצב. לשם אבחנה סופית תתבצע בדיקת אקו לב. בדיקה זו נותנת מידע על תפקוד המסתמים והלב, על גודל הלב, על חללי הלב והלחצים בתוך חללי הלב - סמן חשוב מאוד לאי ספיקת לב. לאחרונה נכנסה לשימוש בדיקת דם פשוטה באמצעותה ניתן לאבחן עלייה ברמת ריכוזי הפפטידים נטריאורטים. בדיקה זו אינה נכללת בסל הבריאות ואינה נפוצה דייה במערכת הבריאות בישראל. 



מהן דרכי הטיפול באי ספיקת לב?

כאשר אובחנה אי ספיקת לב יש צורך בהערכת מצב ובחינת דרגת המעורבות של האיברים האחרים. מעורבותם של איברים נוספים כמו כליות או כבד, נבחנת בעזרת בדיקות שונות, בהן בדיקת המוגלובין, בדיקת תפקודי כליות וכבד, בדיקה לבחינת רמת המלחים בדם ובחלק מהמקרים בדיקה לרמת המלחים המופרשים באמצעות השתן. לאחר אבחון מדויק ואיתור הסיבה לאי ספיקת לב, יש לבחון האם ניתן לעצור את המחלה ולמנוע את התפתחותה.


הטיפולים כוללים מניעה של מחלות דלקתיות שעשויות להוביל לאי ספיקת לב, כמו לדוגמה ביצוע של חיסוני שפעת כדי למנוע את סיבוכי המחלה שעלולים להוביל לדלקת בשריר הלב. דלקת בשריר הלב יכולה לגרום לאי ספיקת לב חריפה. כמו כן, איזון של לחץ הדם מונע גם הוא התפתחות של אי ספיקת לב. לחץ דם הוא אחד מהגורמים הפחות ידועים והכי ניתנים לטיפול באי ספיקת לב.


תרופות מסוימות לטיפול בסוכרת המשמשות להורדת רמות הסוכר בדם הוכחו לאחרונה כיעילות בטיפול ובמניעה של אי ספיקת לב.  במצבים בהם נגרם נזק לשריר הלב, עושים כל מאמץ על מנת להוריד עומס מהלב ולמנוע התדרדרות שלו. חשוב לציין כי אי טיפול בשריר הלב שניזוק מביא להתדרדרות פרוגרסיבית. על כן במצבים בהם יש חשד לאי ספיקת לב, חשוב לפנות לקרדיולוג מומחה באי ספיקת לב, או למרכזי אי ספיקת לב. מרכזים אלה מספקים טיפול כוללני, הכולל התערבות דיאטנית, רופא להתאמת טיפול תרופתי והפנייה לבדיקות או פעולות נוספות לטיפול במחלה, לרבות השתלת מכשירים מסוימים למניעת מוות פתאומי. 




תרופות מסוימות לטיפול בסוכרת הוכחו לאחרונה כיעילות בטיפול ובמניעה של אי ספיקת לב




טיפולים תרופתיים באי ספיקת לב

בשנים האחרונות קיימת פריצת דרך בטיפול התרופתי באי ספיקת לב. הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות מקבוצת מעכבי ACE או חוסמי קולטן ARB, חוסמי קולטני בטא ותרופות מקבוצת חוסמי קולטני מינרלוקורטיקואידים . מזה מספר שנים יש התפתחות משמעותית בטיפול הפרמקולוגי והכנסת תרופות מקבוצת ARNI שהוכיחו ירידה בתמותה ובאשפוזים כתוצאה מאי ספיקת לב, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי. בזמן זיהוי אי ספיקת לב מתחילים טיפול עם התרופות הסטנדרטיות ולאחר התייצבות במינון התרופות ומצבו של המטופל שהוא עדין סובל מתסמינים של אי ספיקת לב ניתן לשלב בטיפול תכשיר חדש מקבוצת ARNI. לאחרונה הופיעו מחקרים שמצדדים על מתן מוקדם ככל האפשר של תרופות מקבוצת ARNI. 


הטיפולים התרופתיים ניתנים בשלב ההתחלתי עם זיהוי של ירידה בתפקוד הלב. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר כך עולים סיכויי הצלחתו, כמו גם שיעור ההישרדות של מטופלים הסובלים אי ספיקת לב. 


במקרים מסוימים ניתן להשתמש גם מכשירים חיצוניים, הנקראים לב מלאכותי או מכשיר עזר לחדר שמאל (LVAD). מכשירים אלה מושתלים בצורה כירורגית ועובדים במקום או במקביל לחדר שמאל הפגוע. בעשור האחרון יש התקדמות בטיפול זה בארץ ובעולם והוא עשוי להוות מעין גשר עד להשתלת לב ובמקרים מסוימים אף להוות פתרון קבוע. 


השתלת לב היא הטיפול המוחלט ביותר אך היא אינה חפה מחסרונות, בעיקר צורך בטיפול בתרופות מדכאות חיסון הגורם לחשיפה לזיהומים וכתוצאה מכך צורך במעקב תדיר. בנוסף, קיים סיכון להתפתחות מחלות כלי דם בלב המושתל. 


פניה לקרדיולוג מומחה באי ספיקת לב ואבחון המחלה בשלבים המוקדמים עשוי לעצור את המחלה, למנוע את התקדמותה ובמקרים רבים אף להציל חיים. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר זאזא יעקבישוילי מנהל המערך לקרדיולוגיה קהילתית במחוז תל אביב יפו של שרותי בריאות כללית ומנהל מכון הלב במרכז לרפואה יועצת חולון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר זאזא יעקבישוילי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בעיה בעיניין תרופה קרדיולוגית ארי 14/12/2019 04:50
  • שלום ד'ר נכבד כמו שציינתי בכותרת, נראה לי שניקלעתי לבעיה לא פשוטה, אני בן 60, יש לי מידיי פעם,אקסטרא סיסטולות, ומזה שנים ידוע על צניחת מסתם מיטרלי,MVP לפני 4 שנים,חויתי אירוע של רפרוף פרוזדורים,שיתכן ונוצר כתוצאה מאשלגן נמוך- 3.2, עקב שימוש במשתן דיזותיאזיד, נרשם לי טיפול ב, טמבוקור 50, אחד ליום, וקרדילוג 1.25 לאחרונה אני נתקל בבעיה חמורה בקשר לתרופה, נאמר לי בבתי המרקחת של הקופה, וכן בפארמים למינהם, שאין להשיג [ משום מה, ולא נותנים הסבר ברור מהי הסיבה למחסור]אין להשיג TAMBOCOR50 מציעים את התרופה הגנרית FELECAINIDE ACET . 29/M TAB 50 MG אותה אני חושש לקחת, מפני שזה אינו הטמבוקור המקורי, ואין לדעת כייצד התרופה הגנרית תשפיע, אני חושש שעלול תחת השינוי הזה להופיע רפרוף נוסף, מצד שני הציעו לי לקחת טמבוקור 100,ולחצות את הכדור לחצי, חד פעמי ,קניתי את המינון 100, אבל אפילו עם חוצה כדורים, החיצוי אינו מדויק, ואני מקבל כדור "שבור", ששני מחציתו אינם שווים בגודל, זה נשבר לחלק קטן יותר, מהשני שיוצא גדול יותר, מה עושים?? לטעמי הבעיה רצינית,שלא ניראית לי משחק ילדים,כי נראה לי ש"משחק בשבירת הכדור " שנותן חצאים לא שווים בגודלם, גם בסוף עלול לעורר רפרוף חוזר??. איך יוצאים מהסיפור הזה??? מה קורה בשוק התרופות בארץ? מדוע המחסור בטמבוקור 50?? האם המינון הזה יחזור לבתי המרקחת??? תודה עבור המענה.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 15/12/2019 01:06
  • ארי שלום, אין סיבה לדאגה, לא מדובר בבעיה רצינית. ראשית אין כל בעיה לקחת את התרופה הגנרית. החומר הפעיל זהה לזה שבתרופה המקורית ולרוב האפקט של התרופות הגנריות דומה. מבחינת המינון יד לציין שאתה נוטל מינון נמוך מאוד של טמבוקור. היום אנחנו בדרך כלל מתחילים את הטיפול מ-100 מ״ג פעמיים ביום. כך שאם אתה בכל זאת מעדיף להישאר עם התרופה המקורית, פשוט קח 100 מ״ג פעמיים.

  • + הוסף תגובה
אקו לב לחולה אונקולוגית שיר 12/12/2019 05:55
  • ד"ר גיא שלום אמא שלי חולה אונקולוגית מטופלת בחומר האדום, כך שלפני הטיפול השלישי עברה אקו שוב לבדוק שתפקוד הלב לא נפגע. התפקוד 65% תפקוד דיאסטורלי: fusion e and a בגלל הטכיקרדיה מקשה על הערכת תפקוד הדיאסטולי עליה שמאלית תקינה חדר ימין תקין עליה ימנית תקינה מסתם מיטרלי: הסתידות של טבעת המסתם mac אי ספיקה טריויאלית מסתם אאורטלי: התעבות קלה של עלי המסתם ללא הגבלה בפתיחה ללא אי ספעקה וריד נבוב תחתון: ivc לא מורחב. תמט אינספירטורי נורמלי קטן מ 50% כביטוי ללחץ תקין בעליה ימנית מה זה אומר בבקשה?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 15/12/2019 01:02
  • שיר שלום, הבדיקה שאת מתארת היא בסה״כ תקינה. בגלל שהדופק היה מהיר יחסית, לא ניתן היה להעריך את הרפיית הלב אבל מבחינת ההתכווצות ושאר הפרמטרים בסה״כ בסדר. יש שקיעה של סידן באיזור טבעת אחד המסתמים אך ללא פגיעה בתפקוד שלו. בסה״כ האקו בסדר.

  • + הוסף תגובה
טריטייס חיים 11/12/2019 11:07
  • לד"ר הנכבד, שלום! לאחרונה התחלתי להשתמש בטריטייס במינון נמוך (1.25) עקב לחץ דם גבוה מעט, (לפעמים הוא בסביבות 145-95, אך לא תמיד), במקביל התפתח לי טחורים, רופא המשפחה לא חשב שזה קשור, אבל הציע להחליף לקרדילוק, גם כן במינון נמוך (1.25). שאילתי היא: א. האם באמת זה יכול להיות קשור ב. האם יש איזה עדיפות לאחת משתי התרופות הנ"ל. אציין ששתיהם מורידות לי את הל"ד לרמה סבירה, כמו"כ עשיתי את כל הבדיקות הסטנדטיות ללב (הולטר ואקו) והיה תקין. תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 11/12/2019 14:26
  • טחורים אינה תופעת לוואי מוכרת של תרופות ממשפחת ה-ACEI שטריטייס משתייך אליה. טריטייס היא תרופה יעילה יותר ליתר לחץ דם מאשר קרדילוק וגם מעכבת התפתחות בעיות כלייתיות במטופלים מסויימים. ממליץ לחזור לטריטייס. אגב, ה-95 של 145/95 הוא מאוד גבוה יחסית. חשוב מאוד לאזן את הלחץ דם בצורה מיטבית!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!