סרטן הקיבה: השיטה האנדוסקופית לכריתת הגידול ללא ניתוח נרחב

ברוב המקרים, סרטן הקיבה מתגלה בשלבים מתקדמים של המחלה ועל כן הטיפול בו כרוך בכריתה כירורגית של החלק הממאיר ולאחריה טיפולי כימותרפיה או קרינה. דיסקציה אנדוסקופית של התת רירית, Endoscopic submucosal dissection
(ESD), היא שיטה חדשנית לכריתה אנדוסקופית של גידולים מוקדמים של מערכת העיכול אשר עשויה לייתר את הצורך בניתוח נוסף או בטיפול אונקולוגי: כל הפרטים

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 05/03/2019
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר אייל גל
מנהל שירות לאנדוסקופיה מתקדמת במרכז הרפואי "קפלן", רחובות
הצג טלפון מספר מקשר
i


גידול סרטני נוצר בשל שינויים גנטיים אשר גורמים לתאים מסוימים בגוף להתרבות בצורה בלתי מבוקרת עד ליצירת גוש תאים ממאיר. לעיתים התאים הסרטניים עלולים להתפשט וליצור גושים ממאירים חדשים – גרורות, בבלוטות הלימפה או באברי גוף אחרים. 


גידולים סרטניים במערכת העיכול הם מבין הגורמים השכיחים ביותר לתחלואה ולתמותה בעולם וגם בישראל.  סרטן הקיבה נחשב לגידול הרביעי בשכיחותו והגורם השני לתמותה מסרטן בעולם. בארץ מתגלים מדי שנה כ - 650  מקרים חדשים של סרטן הקיבה. 


הקיבה היא חלק ממערכת העיכול, והיא משמשת לאחסון המזון ופירוקו למרכיביו לצורך אספקת תזונה לגוף. הקיבה נמצאת בין הושט לתריסריון, שהוא תחילתו של המעי הדק. 



דופן הקיבה בנוי ממספר שכבות:

 הרירית (מוקוזה) 
מצפה את חלקה הפנימי של הקיבה ומכילה בלוטות להפרשת חומצה ואנזימי עיכול . 


תת-הרירית (סוב-מוקוזה) 
שכבה המכילה כלי דם, עצבים ורקמת חיבור.


השרירית (מוסקולריס)
שכבה המכילה את סיבי השריר המאפשרים לקיבה להתכווץ ולערבל את המזון שבתוכה.


הקרום הנסיובי (סרוזה) 
שכבה העוטפת את הקיבה מבחוץ. 




מהם הגורמים לסרטן הקיבה?

קיימים גורמים שונים שעלולים להוביל להתפתחות מחלה ממאירה בקיבה. הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות המחלה הם:

• דלקת כרונית של הקיבה, אשר מתפתחת בשל הידבקות בחיידק הליקובקטר פילורי.


• גיל- בקרב אנשים מעל לגיל 50 עולה הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה.


• תזונה עשירה במלח, מאכלים מעושנים וכבושים ובשר מעובד.


• עישון.


• עודף משקל.


• רמות חומציות נמוכות בקיבה בשל דלקת אטרופית (מחלה אוטואימונית הפוגעת בתאי הקיבה).


• נטייה תורשתית לסרטן הקיבה. 


מעבר לגורמים שפורטו לעיל, סרטן הקיבה נפוץ יותר באזורים גיאוגרפים מסוימים, בעיקר בדרום מזרח אסיה, מזרח אירופה ודרום אמריקה. 






קיימים גורמים שונים שעלולים להוביל להתפתחות סרטן הקיבה, בהם גיל, תזונה עשירה במלח, דלקות כרוניות של הקיבה ועוד




אילו תסמינים עלולים להעיד על התפתחות סרטן הקיבה?

התסמינים המעידים על סרטן הקיבה אינם ספציפיים ויכולים לכלול כאבים בבטן העליונה, צרבת, תחושת מלאות ושובע מוקדמת וירידה בלתי מכוונת משקל. 



כיצד מאבחנים?

סרטן הקיבה מתגלה באמצעות בדיקת אנדוסקופיה. במהלך הבדיקה, מוחדר צינור גמיש שבקצהו מצלמה, דרך הפה אל הקיבה. בדיקה זו מאפשרת הסתכלות ישירה על הרירית ובעזרתה אף ניתן ליטול דגימות מנגעים חשודים לצורך ביצוע בדיקה פתולוגית. ברוב המקרים, אבחון סרטן הקיבה מתבצע בשלבים מתקדמים, בהם התאים הסרטניים חדרו את דופן הקיבה. שיטת הריפוי במקרים אלה כוללת לרוב כריתה ניתוחית של החלק הממאיר, בליווי של טיפול אונקולוגי בכימותרפיה ו/או בקרינה. 


בעקבות ריבוי מקרים של סרטן הקיבה ביפן, החלו מומחים יפניים בתחילת שנות האלפיים לבצע בדיקות סקר של האוכלוסייה באמצעות אנדוסקופיה כדי לגלות מקרים של סרטן הקיבה בשלבים המוקדמים (Early gastric cancer- EGC). 


מאחר וסרטן קיבה שהתגלה בשלב זה חודר רק לרירית או לתת הרירית המצפה את הקיבה והסיכון שלו לשלוח גרורות לבלוטות הלימפה או לאברים מרוחקים הוא נמוך מאד, פותחו ביפן שיטות מיוחדות להסרת גידולים אלו באופן אנדוסקופי ללא ניתוח. 





קראו עוד: קולונוסקופיה וירטואלית יכולה להחליף קולונוסקופיה רגילה? מדריך




מהי דיסקציה אנדוסקופית של התת רירית?

דיסקציה אנדוסקופית של התת רירית (דאת"ר) או Endoscopic submucosal dissection
(ESD), היא טכניקה מתקדמת של אנדוסקופיה טיפולית שנועדה להסיר גידולים ממאירים בקיבה בשלבים הראשונים. 


הפעולה כוללת סימון של גבולות הגידול, הזרקה של נוזל לשכבת התת-רירית , חיתוך הרירית סביב הגידול ובהמשך דיסקציה המתבצעת בעזרת סכין מיוחד של רקמת התת רירית שמתחת לגידול עד להסרתו המלאה. 


בשיטה זו ניתן להסיר את הגידול כמקשה אחת ולשלוח אותו לבדיקה פתולוגית. בבדיקה ניתן לקבוע בוודאות את עומק החדירה של הגידול, האם הוא נכרת בשלמותו ומהו הסיכון להתפתחות גרורות. 


הפעולה מתבצעת בהרדמה חלקית או מלאה, ונמשכת לרוב בין 2-4 שעות בהתאם לגודל הנגע ומיקומו. בגידולים שנכרתים בשלמותם בשיטה זו, אין צורך בטיפול ניתוחי או אונקולוגי נוסף ודרוש אך ורק מעקב אנדוסקופי. 


סיבוכים של הטיפול עלולים לקרות באחוזים בודדים של המטופלים וכוללים נקב בדופן מערכת העיכול, דימום או סיבוכים של ההרדמה. ברוב הסיבוכים ניתן לטפל באופן אנדוסקופי. 




בתמונה: שלבי כריתת הנגע בשיטת ה- ESD (התמונה לקוחה מתוך Endoscopic submucosal dissection start guide by Ken Yoshimura, Kobe University hospital, Japan)




לא רק גידוליים ראשוניים בקיבה: כל השימושים בדיסקציה אנדוסקופית


למרות שדיסקציה אנדוסקופית פותחה לראשונה לשם טיפול בגידולים ראשוניים של הקיבה, כיום ניתן להשתמש בשיטה זו גם לכריתה של פוליפים גדולים במעי הגס ובעיקר בחלחולת (רקטום), אשר אינם מתאימים לכריתה אנדוסקופית רגילה. בנוסף שיטה זו מיועדת גם לכריתת נגעים טרום סרטניים וסרטן שטחי של הוושט. 


חשוב לציין כי לא כל מקרה של גידול במערכת העיכול מתאים לטיפול בשיטה זו ויש צורך בהערכה ראשונית של הממצא במרכזים מתמחים לפני החלטה על טיפול. 


אנשים עם קרובים מדרגה ראשונה שלקו בסרטן קיבה בעיקר בגיל צעיר, אנשים עם דלקת כרונית אטרופית בקיבה, או אלו שעברו ניתוח עקב סרטן קיבה בעבר, צריכים לעבור בדיקה אנדוסקופית תקופתית קפדנית של הקיבה לצורך גילוי מוקדם של סרטן קיבה. 





הכתבה בשיתוף עם ד"ר אייל גל רופא בכיר, מנהל שירות לאנדוסקופיה מתקדמת במרכז הרפואי "קפלן", רחובות.
מומחה באנדוסקופיה מתקדמת כולל גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה, אנטרוסקופיה ע"י בלון ו- ERCP , מחלות דרכי המרה והלבלב, מחלות מעי דלקתיות, סרטן המעי הגס, מחלות המעי הדק. כריתת פוליפים גדולים במעי, אבחון ועצירת דימומים במערכת העיכול.  הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.




עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר אייל גל השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום סרטן המעי הגס

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליטה על סוגרים לאחר ניתוח השקת מעי.
  • יא
  • 20/05/2019 12:50
  • בן 77. לפני 8 חודשים גילו גידול במעי וניתחו. היה עם סטומה ועבר הקרנות וכימו של חודש וחצי. לפני 6 ימים עבר ניתוח השקת מעי לביטול הסטומה וחיבור המעי בחזרה. עדיין מאושפז. אין שליטה בסוגרים. סובל מאוד מאי השליטה, קם בלילה 5-6 פעמים בגלל חוסר השליטה ( עם חיתולים) ומצב רוח מאוד ירוד כתוצאה מכך לאור זאת. אשמח לדעת מה הסיכוי שתחזור השליטה על הסוגרים. מה הבעיות ומה לשים לב. האם לוקח זמן רב? מה הסיכוי שהשליטה על הסוגרים לא תחזור? מה עושים במקרה שלא חוזרת השליטה? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התייעצות
  • אתי
  • 18/05/2019 11:47
  • שלום,בת 34 לפני 3 שנים עשיתי קולונוסקופיה בגלל שלשולים וכאבי בטן לא מוסברים .מצאו פוליפ 7 מ"מ קולון בנגי והוציאו במלואו.לאחרונה מזה 3 חודשים כאבי בטן בעיקר אחרי אוכל (שומני אבל לא רק)ושלשולים.הייתי אצל רופאת משפחה עשיתי בדיקות דם שיצאו תקינית .המליצה על קולונוסקופיה שוב. אני אמא ל2 ילדים ומאוד לחוצה.האם יכול להיות שגדל שוב וזה כרגע סרטני? האם יכול להיות שזה מעי רגיז? אין היסטורייה משפחתית. אודה לתשובתך מאוד מאוד לחוצה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן המעי הגס
  • טלי
  • 06/05/2019 11:01
  • שלום, אמא שלי בת 72, עשתה בדיקת סקר לדם סמוי בצואה שיצאה חיובית.היא עושה את הבדיקה כל שנה ותמיד התוצאות חזרו שליליות.היא סובלת מגזים באופן קבוע וביומיים האחרונים יש לה שלשולים. תופעת השלשולים חוזרת מדי פעם לפעם אבל אף פעם לא הייתה רציפה. כלומר יש לה לפעמים בבקרים שלשול\צואה רכה אבל שלא חוזר על עצמו.עד הקולונסקופיה... זה בהכרח נכון? האם כשיש תסמינים שבמקרה שלה זה שלשולים וגזים (סליחה, גזים מסריחים מאד כמה פעמים ביום בלי כאב או משהו אחר) האם זה באמת מעיד על שלב מתקדם במחלה? כמה מתקדם זה יכול להיות? אני לא מצליחה להבין דרך גוגל כמה נורא זה באמת שהגילוי הוא בשלב התסמינים? ו... האם יש איזושהו סיכוי שלא מדובר בזה? השילוב של דם סמוי ושלשולים בגילה אכן מעיד לרוב על סרטן מעי הגס? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מהלחץ... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום טלי. שינוי הרגלי היציאה ותוצאת הדם הסמוי החיובית דורשים קולונוסקופיה בהקדם. הקליניקה שאת מתארת לא מכוונת דוקא למחלה מתקדמת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לאחר קולונסקופיה
  • טלי
  • 16/05/2019 18:38
  • שלום ד"ר ותודה על התגובה אז אחרי בדיקת קולונסקופיה ברוך ה לא נמצא משהו מיוחד מלבד סעיפים בודדים ופוליפ בגודל 3 ממ שנשלח לפתולוגיה. הבנתי שהפוליפ קטן מאד ולכן הסיכויים שיימצא בו משהו סרטני קלושים. הומלץ על קולונסקופיה נוספת בעוד 5 שנים. השאלה שלי היא כזו: הבנתי שהבדיקה החדשה FIT בודקת דם סמוי בעיקר מאזור המעי הגס, האם הממצאים הנל תומכים בזה? זאת אומרת, האם ייתכן שהדם הסמוי הוא מהפוליפ הקטן הזה או שצריך להמשיך לחקור ולהבין מאיפה זה בא? בהנחה שאין תסמינים נלווים של הקיבה, כמו כאב בטן, הקאות וכו, האם צריך לעבור גסטרוסקופיה? או שאפשר לסגור את הסיפור ולסכם שהיה דם סמוי בצואה, בוצעה קולונסקופיה והוצא פוליפ? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
אינפיניטי – מרכז לכירורגיה אונקולוגית אינפיניטי – מרכז לכירורגיה אונקולוגית
מרכז מומחים לכירורגיה ואונקולוגיה הכולל מומחים... קרא עוד
ד"ר אלכסנדר בני ד"ר אלכסנדר בני
מומחה לאונקולוגיה של מערכת העיכול וטיפול במלנומה... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ