איך להישאר צעיר? תפקיד הכליות במניעת הזדקנות

מהי מחלת כליות כרונית, מהו הקשר בינה לבין תהליך ההזדקנות ואילו דרכים מסייעות בהתמודדות עם המחלה ובעיכוב תהליכי הזדקנות פיזיולוגיים? כל המידע החיוני
כתבה פרסומית כתבת חסות



הכליות הן שני איברים בגודל של אגרוף הממוקמים באזור המותניים, משני צדיי עמוד השדרה. למרות גודלן הקטן, הכליות הן איבר חיוני והן ממלאות תפקידים רבים בגוף. הכליות מפרישות רעלים אל מחוץ לגוף ושומרות על מאזן נוזלים תקין בו. הן מבצעות את תפקידן על ידי סינון הדם וספיגה או הפרשה של מים ומלחים היוצרים את הרכבו הסופי של השתן. 


מחלת כליה כרונית היא מחלה נפוצה ביותר הפוגעת בכ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת, אשר סובלים ממנה בשלבים שונים. כ-6,800 מהחולים במחלת כליה כרונית נמצאים בשלב הסופני של המחלה ומטופלים בדיאליזה, וכ-3,500 מושתלי כליה. 



מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלת כליה כרונית?

קיימים גורמים שונים שעלולים להוביל להתפתחות מחלה כליה כרונית, בהם הם סוכרת והשמנה, יתר לחץ דם, דלקות אוטו-אימוניות (בהן הגוף תוקף את עצמו), אבני כליה וזהום כלייתי כרוני, מחלות גנטיות, אי ספיקת לב, חסימה בדרכי השתן וחשיפה לתרופות טוקסיות. 



מהם התסמינים שיכולים להעיד על מחלת כליה כרונית?

בעוד שלעתים בצקת, כאב במותן ויתר לחץ דם הן הביטוי של מחלת כליה, ברוב המקרים היא לא תלווה בתסמינים מוקדמים ותתגלה בבדיקת דם (בה תיראה רמה גבוהה של קראטינין ואוראה), בדיקות שתן (בהן ימצא חלבון או דם בשתן) או באמצעות בדיקת הדמיה (שתראה הפרעה במבנה הכליה בבדיקת אולטראסאונד או סיטי). 



מה הקשר בין אי ספיקת כליות לתהליך ההזדקנות?

קיים דמיון רב בין  התפתחות של אי ספיקת כליות לבין תהליך ההזדקנות: בשני התהליכים נוצרת הסתיידות בלב ובכלי הדם ומתפתח דלדול של העצמות. השלוב בין בריחת סידן מהעצם והצטברותו בלב ובכלי הדם מאפיין אנשים מזדקנים וחולי כליות גם יחד – ולא במקרה. 


תהליך ההזדקנות הפיזי ותהליך התפתחות אי ספיקת כליות דומים וכוללים מנגנונים הורמונליים ומטבוליים כלייתיים: הסידן והזרחן, שהעניקו את הנוקשות לעצמות, נודדים לעורקים ושוקעים שם. העצמות הופכות לרכות ושבריריות ואילו העורקים נעשים נוקשים ומסוידים וגורמים למחלות לב וכלי דם.


בעוד שבעבר היה נהוג לחשוב כי תהליך הזדקנות כולל רק שינויים הורמונליים (כמו הפסקת המחזור בנשים) ושינויים סומטיים (כמו ירידה במסת שריר ובגמישות העור) בלבד, כיום ברור כי נדבך חשוב ועיקרי בתהליך ההזדקנות הוא הסתיידות העורקים והלב ונדידת משקעי סידן-זרחן מהעצם (בה הם אמורים להימצא) לכלי הדם (בהם נוכחותם מעידה על מחלה).




תהליך ההזדקנות הפיזי ותהליך התפתחות אי ספיקת כליות דומים מאוד וכוללים מנגנונים הורמונליים ומטבוליים כלייתים




עיכוב תהליכי הזדקנות ופגיעה לבבית:  הטיפול באי ספיקת כליות

כיום הטיפול לעיכוב אי ספיקת כליות אמור גם לעכב תהליכי הזדקנות ופגיעה לבבית. למעשה, במקום לטפל בכל בעיה רפואית בנפרד, מטרת הטיפול באי ספיקת הכליות הוא להוות רפואה מונעת כדי לעכב תהליכי הזדקנות שונים. שיטות אלה מסייעות לטיפול במחלות רבות המלוות הזדקנות, ובפרט מטפלות במחלת כליה כרונית. 


הגישה לטיפול בחולי כליות מתחילה בהמלצות תזונתיות ספציפיות בהקשר הכליתי, כוללת המלצות על ביצוע פעילות גופנית, ממשיכה במתן תרופות המונעות תהליכי הזדקנות ותחלואה ומסתיימת ברפואה מונעת שמטרתה להקטין סיכון לנזק חריף ומיותר לכליות. 



המלצות תזונתיות לחולי כליות כרוניים

1. הפחתה בצריכת מזונות המכילים זרחן

מבחינה תזונתית, בשנים האחרונות מסתבר כי זרחן הוא הכולסטרול החדש: עודף זרחן עלול לקדם תהליכי מחלה בעיקר בכלי דם, בלב ובכליות. כך למשל, באנשים שהגיעו לגיל 100 נמצאו רמות זרחן נמוכות מאלה הקיימות בקרב האוכלוסייה הכללית. כלומר, ממצא זה מראה כי קיימת קורלציה הפוכה בין רמת הזרחן בגוף לתוחלת החיים.


 גם רמות זרחן תקינות בדם לא בהכרח מעידות על מאזן זרחן תקין, מכיוון שהכליות מסוגלות להגביר את הפרשת זרחן לשתן במחיר של חשיפה להפרשת הורמונים אשר עלולים לגרום לפגיעה בעצמות, בכלי דם ובלב. מכאן שכבר בשלב מוקדם צריכה להינתן ההנחיה לחולי כליות להפחית אכילת זרחן ולעתים אף לקחת תרופות הקושרות זרחן במעי ומונעות ספיגתו.



2. הגבלה בצריכת בשר אדום

הגבלה חשובה נוספת היא של צריכת בשר אדום. קיים קשר בין צריכת בשר אדום לתחלואה ותמותה. למרות זאת, כיום ידוע כי כולסטרול הוא אינו האשם היחידי בקורלציה שבין שני הגורמים. 


אמנם גם הפרעה בשומני הדם מהווה גורם סיכון למחלת כליה ולהזדקנות, אבל כיום ברור כי לאחר עיבודו למזון, בבשר מן החי יש מרכיבים נוספים הפוגעים בלב, כלי דם וכליות. יתרה מכך, פגיעה ראשונית בתפקוד הכלייתי חושפת את אוכלי הבשר האדום לסיכון מוגבר אף יותר. אמנם אין הנחיה גורפת לחולי כליות להתמיד בתזונה צמחונית,  אך קיים הגיון רב בהמלצה  להפחתה דרסטית של צריכת בשר מן החי.



3. ביצוע פעילות גופנית

לפעילות גופנית יש קשר לעלית רמת חלבון בשם קלותו בדם. חלבון זה מיוצר בכליות והוא עשוי להיחשב כמעין מעיין נעורים, זאת בשל העובדה שהוא מעכב תהליכי הזדקנות והסתיידות במנגנונים שונים, בהם הפרשת זרחן בשתן. לאחר כארבעה חודשים של פעילות גופנית נצפית עליה ברמת חלבון קלותו בדם. מנגנון זה יכול להסביר כיצד לפעילות גופנית יש תפקיד מגן על הכליות והלב.



ומה לגבי טיפול תרופתי?

באספקט התרופתי אין תרופות כרוניות רבות אשר הוכחו כמאריכות חיים. בין התרופות הבודדות שנמצאו, ניתן למנות סטטינים (תרופות לכולסטרול) וחוסמי האנזים ACE (לטיפול בלחץ דם ומחלות כליה ולב). כיום יש מגמה אשר טוענת כי לפחות חלק ממנגנון הארכת החיים של תרופות אלו נעוץ בהגברת רמת החלבון קלותו ודרכו עיכוב תהליך הזדקנות. מסיבות אלו ואחרות חולי כליות רבים צריכים להיות מטופלים בתרופות אלו. בנוסף, איזון תרופתי של לחץ דם חיוני בחולי כליות ערכי המטרה של לחץ דם חמורים יותר בחולי כליות בהם נדרשת גישה תרופתית ייחודית.



איך ניתן למנוע החמרה של מחלת הכליות?

חולי כליות רבים מועדים להחמרה בתפקוד הכלייתי בזמן מחלה חריפה כגון שפעת, זהום במעיים או אירוע לבבי. חלק מהחינוך לבריאות הכליות כולל הדרכה כיצד למנוע ולהתמודד עם מחלה חריפה כדי למנוע נזק כלייתי נוסף. גם כאן נראה כי לחלבון קלותו תפקיד המגן על התפקוד הכלייתי מנזק חריף. 


למרות שכיחותה וחומרתה של מחלת כליה כרונית, והעובדה כי היא ניתנת לאבחון פשוט וזול, המודעות אליה נמוכה הן בקרב הציבור והן בתוך מערכת הבריאות - מה שגורר אבחון בשלבים מתקדמים מדי של המחלה. אבחון וטיפול בשלבים הראשונים צפוי להאט את התקדמות אי ספיקת הכליות ובכך להאט את תהליך ההזדקנות. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' יוסף חביב, מנהל מחלקת נפרולוגיה ולחץ דם במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה .פרופ' חבר בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועדת בחינות והתמחות בנפרולוגיה ולחץ דם באיגוד הישראלי לנפרולוגיה ולחץ דם. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.




עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' יוסף חביב השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים נפרולוגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אריטרוציטים בשתן חנה כהן 17/01/2020 15:42
  • שלום . בבדיקת שתן נמצאואריטרוציטים ברמה של 0.5mg/dl. ערך הסדימנט 9 . השתן צלול , שורף מעט ביציאתו . אשמח לקבל הסבר תודה , חנה כהן

  • + הוסף תגובה
ריח אע בשתן דני 17/01/2020 06:50
  • שלום אני בן 40. בחודשים האחרונים יש לי ריח מוזר בשתן. הסברתי זאת לרופא משפחה ובדיקות דם ושתן שגרתיות ששלח אותי נמצאו תקינות למעט סימנים קלים של דם בבדיקת סטיק בשתן שלא הטרידו אותו. לציין כי רמת הקריאטינין בדם אצלי נעה בין 1.1 -1.25 כבר הרבה שנים ואחרי בירור מעמיק במרפאה נפרולוגית שעשיתי לפני 4 שנים הם לא חשבו שיש מחלת כלייה והנפרולוג לא חשב שיש צורך במעקב. על אף דברי הרופא נושא הקריאטינין מחלחל בי ומדיר שינה מעיני ולכן כל סממן כמו ריח בשתן מטריד אותי. אודה לתשובתך בנוגע לריח ובנוגע לקריאטינין בדם והאם לדעתך יש צורך בבדיקות נוספות היום תודה

  • + הוסף תגובה
חידוד השאלה דני 17/01/2020 11:18
  • השאלה היא ממה יכול לנבוע הריח בשתן אם הבדיקות תקינות והאם יש קשר לרמת הקריאטינין

  • + הוסף תגובה
מתן שתן בכמות מצומצמת מאוד לעתים קרובות פנינה 09/01/2020 02:04
  • החל מיום שלישי בבוקר הפסקתי לתת שתן כרגיל. לעתים קרובות מאוד יש לי תחושה שאני רוצה פיפי לעתים קרובות מאוד, כמעט כל חצי שעה, אבל יוצאות רק טיפות . אני בחו״ל עד שבת. מה לעשות? האים מסוכן לחכות עד שאחזור לארץ?

  • + הוסף תגובה
הפרעה במתן שתן פרופ' יוסף חביב 14/01/2020 09:18

הצטרפו לאינדקס הרופאים!