פסיכוגריאטריה: אתגרי הטיפול – והפתרונות

מהי פסיכוגריאטריה, באילו בעיות בגיל המבוגר מתמקדת תת התמחות זו, אילו אתגרים קיימים בטיפול בחולים בגיל השלישי וכיצד ניתן להתגבר עליהם? כל המידע החיוני בכתבה שלפניכם
כתבה פרסומית כתבת חסות



לעת זקנה, מתפתחות בעיות שונות הקשורות בתפקוד המנטלי. העלייה בתוחלת החיים מביאה  לעלייה בכמות המטופלים בני הגיל השלישי הזקוקים לטיפול בבעיות נפשיות האופייניות לקבוצת אוכלוסייה זו. פסיכוגריאטריה היא תת התמחות בפסיכיאטריה ו/או גריאטריה המתמקדת בקבוצת הגיל המבוגרת. ההתמקדות באוכלוסיית המטופלים בני השישים ומעלה נובעת מהצרכים הייחודיים של קבוצה זו ומשינויים, פיזיולוגים, נפשיים והתנהגותיים, האופייניים לגיל המבוגר. כמו כן, ההתמקדות נובעת גם מהצורך באיזון תרופתי בין התרופות הנלקחות בשגרה לבין התרופות הפסיכו-גריאטריות. 



באילו תחומים או בעיות מתמקדת הפסיכוגריאטריה?

פסיכוגריאטריה מתמקדת בעיקר בקשר שבין מחלות גופניות והפרעות התנהגות, כמו דמנציה, ירידה בזיכרון, דיכאון וחרדה. 

התופעות הנפשיות והתנהגותיות נפוצות בגיל השלישי הן:

דיכאון וחרדות בגיל המבוגר 

נקראות גם "החקיין הגדול". כינוי הנובע מכך שתסמיני החרדה והדיכאון יכולים להידמות לתסמינים גופניים בולטים המאפיינים מחלות סיסטמיות רבות, לרבות כאבים כרוניים, כאבי פרקים, הפרעה בתחושה (לדוגמה נימול), כאבים בחזה ועוד.



פסיכוזה בגיל המבוגר 

פסיכוזה בגיל המבוגר עלולה להוביל להתנהגות בעייתית ואף אלימה כלפי מטפלים או משפחה. הפסיכוזה עלולה להופיע כחלק ממחלת האלצהיימר או כהפרעת התנהגות על רקע פרנויה. על כן במצבים אלה דרושה אבחנה מבדלת בין המצבים.



תפקידו של הפסיכוגריאטר

תפקידו של רופא מומחה בפסיכוגריאטריה כולל בראש ובראשונה ביצוע בדיקה פסיכיאטרית וקוגניטיבית והחלטה על אופן הטיפול התרופתי בבעיות הנפשיות וההתנהגותיות שנמצאו. 


מעבר לכך, הפסיכוגריאטר מתמקד ביחס הדו צדדי הקיים בין מחלות סיסטמיות (לדוגמה, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות של כלי הדם ועוד), לבין תופעות נפשיות והתנהגותיות . למעשה, מחלה סיסטמית עלולה להוביל להתפתחות תופעה נפשית או התנהגותית , ותופעות נפשיות או התנהגותיות עלולות לייצר סיכון להתפתחות מחלות סיסטמיות משניות.


לדוגמה, דיכאון בגיל המבוגר יכול להופיע כתופעה משנית המתפתחת כתוצאה מכאב הנובע ממחלה ניוונית אופיינית לגיל השלישי . מנגד, ישנן עבודות המראות כי דיכאון בגיל השלישי עלול להוות גורם סיכון להתפתחות מחלות סיסטמיות שונות, לרבות מחלות לב, יתר לחץ דם, דמנציה ועוד. 




הרופא הפסיכוגריאטר יבצע בדיקה פסיכיאטרית וקוגניטיבית. בהתאם לתוצאות יקבל החלטה על אופן הטיפול התרופתי בבעיות 




מהו האתגר בטיפול בחולים בגיל השלישי?

קיימים שני אתגרים מרכזיים בטיפול הפסיכוגריאטרי:

1. הטיפול בחולים בגיל השלישי דורש היכרות מעמיקה עם מחלות הרקע השונות ועם מנגנוני התרופות המשמשות לטיפול בהן. היכרות זו חיונית כדי להבין האם עלולה להתרחש תגובה בין תרופתית בין התרופה הפסיכיאטרית הניתנת לבין התרופות הנלקחות בשגרה.


לדוגמה, נטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI כמו ציפרלקס, עלולה לגרום לבעיות של הארכת זמן קרישת הדם. כמו כן, מטופלים הנוטלים תרופות לדילול הדם עלולים לפתח בעייתיות בזמן הקרישה בשל הוספת תרופות נוגדות הדיכאון. 


2. תרופות סיסטמיות שונות יכולות לייצר תופעות נפשיות והתנהגותיות. לדוגמה, שימוש ממושך בתרופות מקבוצת חוסמי בטא לטיפול ביתר בלחץ דם, מעלה את הסיכון להתפתחות דיכאון. תרופות מקבוצת הסטרואידים, כמו קורטיזון יכולים ליצור מצבי רוח משתנים ולהוביל לדיכאון ולפסיכוזה. מנגד, תרופות הניתנות בפסיכיאטריה, עלולות גם הן להוביל למחלות רקע שונות. נוגדי פסיכוזה לדוגמה, יכולים להוביל להשמנה או לסוכרת בגיל המבוגר. 




הרופא המומחה יתן לחולה מתן מידע מקיף על האפשרות לאינטראקציה בין התרופות הפסיכיאטריות לתרופות הנלקחות בשגרה





איך ניתן להתמודד עם אתגרים אלה?

טרם מתן תרופה לטיפול בתופעות ההתנהגותיות הנפשיות האופייניות לגיל השלישי, רופא מומחה בפסיכוגריאטריה יבצע סינון מקיף של התרופות הסיסטמיות הנלקחות בשגרה, ואף יורה על הפסקת תרופות מסוימות שאינן נדרשות עוד. 


לשם כך, יש צורך בהיכרות מעמיקה עם מנגנוני המחלות והתרופות. בנוסף, מתן התרופה הפסיכיאטרית צריך להישקל תוך התייחסות לאפשרות לתגובות בין תרופתיות עם התרופות הסיסטמיות הנלקחות ותוך התייחסות למצב הגופני המשתנה בגיל המבוגר (לדוגמה תפקוד כלייתי ירוד שעלול להוביל לתת תגובה או תגובת יתר של תרופות מסוימות).


תפקידו של המומחה בפסיכוגריאטריה כולל בראש ובראשונה מתן מידע מקיף לחולה ולבני משפחתו על אודות מצבו של החולה והגורמים האפשריים לאינטראקציה בין התרופות הפסיכיאטריות למחלות השונות הקיימות ולתרופות אחרות הנלקחות בשגרה. המידע המפורט הניתן מאפשר לחולה ולבני משפחתו להיות שותפים בהחלטה לגבי הפסקת או תחילת נטילה של תרופה מסוימת, תוך הצגת כל הסכנות והתגובות האפשרויות. 



 נכתב על-ידי  פרופ' שלמה נוי, מנהל בית החולים השיקומי שיבא. פרופ' נוי מספק ייעוץ טיפול והדרכה בנושאים שונים, בהם 

 פסיכוגריאטריה,  דמנציה,  אלצהיימר, דיכאון בגיל המבוגר,  ייעוץ תרופתי ובמיוחד תגובה בין-תרופתית בגיל המבוגר.




עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' שלמה נוי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים גריאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ייעוץ בנוגע לאימי, אישה בת 68 בל 26/05/2020 00:00
  • שלום רב אני שואלת עבור אימי, אישה בת 68. חולת סכרת שהחריפה לה לפני מעל כשנתיים. מטופלת מטופלת בתרופות ג'ארדינס, טרוגלודק ואיזומפיק. וקרדילוק ללחץ דם. כתוצאה מהסכרת העיניים נפגעו, יש לה בצקות והיא מקבלת זריקות לתוך העיניים כבר שנתיים. ועדיין לא יודעים מתי הסוף.. שאלתי היא כזאת..מאז ההחנרה בסכרת היא שבר כלי. כאבי שרירים, כאבי פרקים, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות, חולשה, רצון לישון כל הזמן. לאחר פנייה לרופאת משפחה, נאמר לאימי שזנ כתוצאה מתרופות. האם יכול להיות שאיכות החיים כ"כ תפגע בגלל הטיפול לסכרת ( שכן התאזנה בזכות התרופות) לאיזה רופאה או הפנייה לבדיקה עלינו לבקש כדי לעשות לה בדיקות מקיפות ולנסות לעלןת על הבעיה? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
חולת סוכרת עם ריבוי תלונות ד"ר רון בן יצחק 26/05/2020 22:12
  • שלום רב מבין את המצוקה הגדולה. אמא סובלת מירידה תפקודית וריבוי תלונות. אני מציע לבצע הערכה גריאטרית כוללנית ובה התייחסות למצב רפואי, תרופתי, מנטאלי קוגניטיבי, פיזיקאלי וסוציו-ביולוגי. בהצלחה ד"ר רון בן יצחק

  • + הוסף תגובה
קטטר קבוע נתן 25/05/2020 11:18
  • שלום...אימי, אישה בת 88, בריאה באופן כללי, ואינה נוטלת תרופות קבועות. במשך השנים האחרונות טופלה בטיפולי הרחבת שופכה תקופתיים, לאחר שלפני מספר שנים עברה אצירת שתן. בשני הביקורים האחרונים לצורך טיפול ההרחבה אובחנה שארית שתן 300cc ו- 700cc, אציין שלפני כל טיפול היא נדרשת להתרוקן פעם אחת בלבד. בפעם האחרונה החליטה הרופאה המטפלת להתקין קטטר קבוע בטענה שהשלפוחית אינה פועלת באופן טבעי. שאלה ראשונה היא כמה זמן ניתן להעזר בקטטר קבוע? מעבר לזה, מאז שהותקן הקטטר, לפני 3 שבועות אימי מבקשת ללכת לשירותים כדי לתת שתן...כלומר יש לה את התחושה הטבעית בצורך להתרוקן, כמו בתקופה שקדמה להתקנת הקטטר. שאלתי, האם תחושה זו מעידה על כך שהשלפוחית חזרה לתפקד כרגיל וניתן להסיר את הקטטר? כמו-כן שאלה נוספת...האם ישנה בדיקה שאותה ניתן לבצע כדי לקבוע האם ניתן להסיר את הקטטר? אודה אם תוכלו לחזור אלי בהקדם באפשרי...תודה.

  • + הוסף תגובה
קטטר שתן ד"ר רון בן יצחק 26/05/2020 22:10
  • שלום רב מומלץ לבצע נסיון גמילה מקטטר שתן. הבדיקה להערכת שארית שתן ע"י בדיקה לא פולשנית בדיקת על-קול לנפח שארית לאחר ההשתנה. ללא שום קשר, מומלץ לבצע בדיקה פרמקולוגית להערכת אפקט כולינרגי של התרופות אותן נוטלת והאינטראקציות הבין תרופתיות שייתכן וזו הסיבה לאצירת השתן ה"חדשה" בהצלחה ד"ר בן יצחק רון

  • + הוסף תגובה
דמנציה לאחר ניתוח גל 19/05/2020 19:52
  • שלום, סבתי בת 97, לפני כחודש נפלה ועברה ניתוח לשבר בעצם הירך. הניתוח הצליח אבל מאז חלה הדרדרות קוגנטיבית משמעותית. בהתחלה היא תיקשרה חלקית והייתה מאוד מבולבלת. עכשיו אחרי השיקום הראשוני היא עברה לבית אבות. הבנתי שהיא עוד פחות מתקשרת, אולי בכלל לא. עד לפני הנפילה היא הייתה ממש בסדר, היא כן בשנה האחרונה קצת התחילה לשכוח דברים או קצת לא הבינה, אבל מאז הניתוח זו לא היא בכלל. האם אין מה לעשות ופשוט בגלל הניתוח היא הפכה בפתאומיות לדמנטית לגמרי? האם משכחים וחומרי הרדמה יכולים לעשות נזק כזה? יש סיכוי לשיפור, אולי אם החומרים יצאו מהגוף? תודה

  • + הוסף תגובה
הדרדרות מנטאלית לאחר ניתוח ד"ר רון בן יצחק 20/05/2020 10:21
  • שלום לנכד\ה המודאג\ת התופעה המתוארת אכן נפוצה בקרב קשישים בקהילה, הסובלים מירידה קוגניטיבית. יחד עם זאת, עלינו לשמור על אופטימיות מאחר וייתכן וסבתא סובלת ממצב של דליריום, האופייני לאחר פציעה, ניתוח, אשפוז ממושך. נדרש לבצע אבחון פסיכוגריאטרי, טיפול אדקוואטי והרבה סבלנות וסובלנות.לדליריום אטיולוגיה רחבה, הכוללת בראש וראשונה סיבות גופניות (חום, התייבשות, ירידה במלחים, מצבי דלקת או זיהום) מומלץ להיוועץ במומחה בגריאטריה בד"כ המנהל הרפואי במוסד גריאטרי מוסדר. בהצלחה ד"ר בן יצחק רון

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!