דלג לתוכן

פסיכוגריאטריה: אתגרי הטיפול – והפתרונות

מהי פסיכוגריאטריה, באילו בעיות בגיל המבוגר מתמקדת תת התמחות זו, אילו אתגרים קיימים בטיפול בחולים בגיל השלישי וכיצד ניתן להתגבר עליהם? כל המידע החיוני בכתבה שלפניכם

מאת: פרופ' שלמה נוי
תאריך פרסום: 23/01/2019
3 דקות קריאה

לעת זקנה, מתפתחות בעיות שונות הקשורות בתפקוד המנטלי. העלייה בתוחלת החיים מביאה  לעלייה בכמות המטופלים בני הגיל השלישי הזקוקים לטיפול בבעיות נפשיות האופייניות לקבוצת אוכלוסייה זו. פסיכוגריאטריה היא תת התמחות בפסיכיאטריה ו/או גריאטריה המתמקדת בקבוצת הגיל המבוגרת. ההתמקדות באוכלוסיית המטופלים בני השישים ומעלה נובעת מהצרכים הייחודיים של קבוצה זו ומשינויים, פיזיולוגים, נפשיים והתנהגותיים, האופייניים לגיל המבוגר. כמו כן, ההתמקדות נובעת גם מהצורך באיזון תרופתי בין התרופות הנלקחות בשגרה לבין התרופות הפסיכו-גריאטריות. 

באילו תחומים או בעיות מתמקדת הפסיכוגריאטריה?

פסיכוגריאטריה מתמקדת בעיקר בקשר שבין מחלות גופניות והפרעות התנהגות, כמו דמנציה, ירידה בזיכרון, דיכאון וחרדה. 

התופעות הנפשיות והתנהגותיות נפוצות בגיל השלישי הן:

דיכאון וחרדות בגיל המבוגר 

נקראות גם "החקיין הגדול". כינוי הנובע מכך שתסמיני החרדה והדיכאון יכולים להידמות לתסמינים גופניים בולטים המאפיינים מחלות סיסטמיות רבות, לרבות כאבים כרוניים, כאבי פרקים, הפרעה בתחושה (לדוגמה נימול), כאבים בחזה ועוד.



פסיכוזה בגיל המבוגר 

פסיכוזה בגיל המבוגר עלולה להוביל להתנהגות בעייתית ואף אלימה כלפי מטפלים או משפחה. הפסיכוזה עלולה להופיע כחלק ממחלת האלצהיימר או כהפרעת התנהגות על רקע פרנויה. על כן במצבים אלה דרושה אבחנה מבדלת בין המצבים.



תפקידו של הפסיכוגריאטר

תפקידו של רופא מומחה בפסיכוגריאטריה כולל בראש ובראשונה ביצוע בדיקה פסיכיאטרית וקוגניטיבית והחלטה על אופן הטיפול התרופתי בבעיות הנפשיות וההתנהגותיות שנמצאו. 


מעבר לכך, הפסיכוגריאטר מתמקד ביחס הדו צדדי הקיים בין מחלות סיסטמיות (לדוגמה, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות של כלי הדם ועוד), לבין תופעות נפשיות והתנהגותיות . למעשה, מחלה סיסטמית עלולה להוביל להתפתחות תופעה נפשית או התנהגותית , ותופעות נפשיות או התנהגותיות עלולות לייצר סיכון להתפתחות מחלות סיסטמיות משניות.

לדוגמה, דיכאון בגיל המבוגר יכול להופיע כתופעה משנית המתפתחת כתוצאה מכאב הנובע ממחלה ניוונית אופיינית לגיל השלישי . מנגד, ישנן עבודות המראות כי דיכאון בגיל השלישי עלול להוות גורם סיכון להתפתחות מחלות סיסטמיות שונות, לרבות מחלות לב, יתר לחץ דם, דמנציה ועוד. 


הרופא הפסיכוגריאטר יבצע בדיקה פסיכיאטרית וקוגניטיבית. בהתאם לתוצאות יקבל החלטה על אופן הטיפול התרופתי בבעיות 



מהו האתגר בטיפול בחולים בגיל השלישי?

קיימים שני אתגרים מרכזיים בטיפול הפסיכוגריאטרי:

1. הטיפול בחולים בגיל השלישי דורש היכרות מעמיקה עם מחלות הרקע השונות ועם מנגנוני התרופות המשמשות לטיפול בהן. היכרות זו חיונית כדי להבין האם עלולה להתרחש תגובה בין תרופתית בין התרופה הפסיכיאטרית הניתנת לבין התרופות הנלקחות בשגרה.

לדוגמה, נטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI כמו ציפרלקס, עלולה לגרום לבעיות של הארכת זמן קרישת הדם. כמו כן, מטופלים הנוטלים תרופות לדילול הדם עלולים לפתח בעייתיות בזמן הקרישה בשל הוספת תרופות נוגדות הדיכאון. 

2. תרופות סיסטמיות שונות יכולות לייצר תופעות נפשיות והתנהגותיות. לדוגמה, שימוש ממושך בתרופות מקבוצת חוסמי בטא לטיפול ביתר בלחץ דם, מעלה את הסיכון להתפתחות דיכאון. תרופות מקבוצת הסטרואידים, כמו קורטיזון יכולים ליצור מצבי רוח משתנים ולהוביל לדיכאון ולפסיכוזה. מנגד, תרופות הניתנות בפסיכיאטריה, עלולות גם הן להוביל למחלות רקע שונות. נוגדי פסיכוזה לדוגמה, יכולים להוביל להשמנה או לסוכרת בגיל המבוגר. 


הרופא המומחה יתן לחולה מתן מידע מקיף על האפשרות לאינטראקציה בין התרופות הפסיכיאטריות לתרופות הנלקחות בשגרה



איך ניתן להתמודד עם אתגרים אלה?

טרם מתן תרופה לטיפול בתופעות ההתנהגותיות הנפשיות האופייניות לגיל השלישי, רופא מומחה בפסיכוגריאטריה יבצע סינון מקיף של התרופות הסיסטמיות הנלקחות בשגרה, ואף יורה על הפסקת תרופות מסוימות שאינן נדרשות עוד. 


לשם כך, יש צורך בהיכרות מעמיקה עם מנגנוני המחלות והתרופות. בנוסף, מתן התרופה הפסיכיאטרית צריך להישקל תוך התייחסות לאפשרות לתגובות בין תרופתיות עם התרופות הסיסטמיות הנלקחות ותוך התייחסות למצב הגופני המשתנה בגיל המבוגר (לדוגמה תפקוד כלייתי ירוד שעלול להוביל לתת תגובה או תגובת יתר של תרופות מסוימות).

תפקידו של המומחה בפסיכוגריאטריה כולל בראש ובראשונה מתן מידע מקיף לחולה ולבני משפחתו על אודות מצבו של החולה והגורמים האפשריים לאינטראקציה בין התרופות הפסיכיאטריות למחלות השונות הקיימות ולתרופות אחרות הנלקחות בשגרה. המידע המפורט הניתן מאפשר לחולה ולבני משפחתו להיות שותפים בהחלטה לגבי הפסקת או תחילת נטילה של תרופה מסוימת, תוך הצגת כל הסכנות והתגובות האפשרויות. 

 נכתב על-ידי  פרופ' שלמה נוי, מנהל בית החולים השיקומי שיבא. פרופ' נוי מספק ייעוץ טיפול והדרכה בנושאים שונים, בהם 

 פסיכוגריאטריה,  דמנציה,  אלצהיימר, דיכאון בגיל המבוגר,  ייעוץ תרופתי ובמיוחד תגובה בין-תרופתית בגיל המבוגר.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר מיכאל דוברוסין
ד"ר מיכאל דוברוסין פסיכיאטריה
פסיכיאטר/פסיכוגריאטר, עצמאי בקליניקה פרטית, פסיכיאטר עצמאי בקופ"ח מכבי, יועץ במע' שיקום פסיכיאטרי ארצי של משרד הבריאות
ד"ר לב קורבסקי
ד"ר לב קורבסקי פסיכיאטריה
פסיכיאטר למבוגרים ופסיכוגריאטר.
ד"ר ליליאנה מאואס זינגר
ד"ר ליליאנה מאואס זינגר פסיכיאטריה
לשעבר רופאה בכירה וראש צוות במרפאת שלוותה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום גריאטריה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו