כל המידע על הקשר בין מחלת הסרטן והפרעות בתפקוד המיני

כ-60% מהחולים בסרטן המעי הגס וסרטן השד, וכ-50-70% מהחולות בסרטן צוואר הרחם והחולים בסרטן הערמונית יסבלו מהפרעות בתפקוד המיני: על הקשר בין הסרטן להתפתחות בעיות בתפקוד המיני והטיפול שיסייע בכתבה הבאה

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת: ד"ר פנינה דורפמן-אתרוג
ד"ר פנינה דורפמן אתרוג
מנהלת שרות הפסיכואונקולוגי של מרכז רפואי רבין
הצג טלפון מספר מקשר


הפרעות בתפקוד המיני שכיחות בכלל הציבור, הן באנשים בריאים והן באלה החולים במחלות שונות. הפרעות אלה מתבטאות במגוון רחב של ליקויים בעלי השפעה על איכות חייו של הסובל מהן וכן גם על מערכת היחסים הזוגית. 



הפרעות בתפקוד המיני כוללות מספר ליקויים שונים:

חוסר עניין וחוסר הנאה מיחסי המין

אשר נובעים בעיקר מהסתמנות של דיכאון וחרדה


כשל בתגובות הגופניות הנדרשות לשם קיום יחסי מין

גם בליקויים אלה קיימת מעורבות של המרכבים הנפשיים (חרדה ודיכאון) וכן גם של מרכיבים גופניים, כגון הפרעה בעצבוב האברים הגניטליים או הפרעה בזרימת הדם לאברים הגניטליים. בעיות פיזיות אלה הן תוצאה של מחלות גופניות ו/או ניתוחים והקרנות.


 אי יכולת לחוות אורגזמה 

הנובעת בדרך כלל מחרדה או דיכאון.



האם מחלת הסרטן עלולה להוביל להפרעות בתפקוד המיני?

מחלת הסרטן יכולה לגרום להסתמנות של הפרעות בתפקוד מיני, אפילו בשלבי האבחון. הפרעות אלה מתפתחות כתוצאה מדיכאון וחרדה, המובילים לירידה בעניין במין וירידה בהנאה מקיום יחסים.


בשלבי הטיפול יתכנו ירידה בעניין ובהנאה ממין, הן עקב דיכאון ו/או חרדה והן כתוצאה מהצטלקות עקב ניתוחים שונים והיווצרותה של תדמית גוף שלילית. כל אלה יובילו להימנעות אקטיבית מקיום יחסי מין. 


תסמיני החרדה השונים (כמו עליה בדופק או קוצר נשימה) עלולים להופיע בכל מהלך הטיפולים במחלה הממאירה, והם יכולים להוביל להפסקת קיום יחסי מין בשל חשש מאירוע לבבי או נשימתי מסוכן. 


בנשים חולות ומחלימות מסרטן ,החרדה המלווה את המחלה גורמת להפרעה בסיכוך של הנרתיק  וכתוצאה מכך לכאב אגני ניכר, המעצים את תגובת החרדה ואת ההימנעות מקיום יחסי מין. גם גברים המאובחנים ומטופלים בסרטן עלולים לחוש כאב אגני עז כתוצאה מהגידול הלוחץ על צברי עצבים או מניתוחים ו/או הקרנות, ולכן להימנע מקיום יחסי מין.


כמו כן, גם הטיפולים השונים עלולים לגרום להפרעות בתפקוד המיני. לדוגמה, טיפולים הורמונליים המיועדים למניעת התקדמות והישנות של סרטן השד והערמונית, גורמים לירידה בחשק המיני ולפגיעה בהנאה מקיום יחסי מין. 




מחלת הסרטן עלולה להוביל להתפתחות הפרעות בתפקוד המיני עוד בשלב האבחון




מהי השכיחות של הפרעות בתפקוד המיני בקרב חולי הסרטן?

בסרטן של המעי הגס ובסרטן שד, מעריכים את היארעות ההפרעות בתפקוד מיני , בכ- 60% מכלל הלוקים במחלות ממאירות אלה. בקרב החולות בסרטן צוואר הרחם והחולים בסרטן הערמונית, שכיחותן של הפרעות בתפקוד המיני מוערכת בכ-50-70%.


שכיחות ההפרעות בתפקוד המיני בלוקים בסרטן קשורה למספר גורמים, בהם  קיום של סממני חרדה ודיכאון, מיקומם של הגידולים השונים , מצבים שלאחר ניתוחים לכריתת הגידולים הכרוכים לעיתים בפגיעה בכלי -הדם והעצבוב של אברי האגן, מצבים אחרי קרינה ו/או הצטלקויות ניתוחיות הפוגמות באברים שונים (לאו דווקא אברי האגן), אשר גורמים לפגיעה בתדמית הגוף (כלומר לתחושה של דפורמציות קשות העלולות להרתיע את השותף/ה ליחסי המין ולעורר חרדת דחיה). בנוסף עלולים להתעורר קונפליקטים זוגיים במהלך הטיפול במחלת הסרטן שישפיעו על התפקוד המיני וחיי המין. 



קראו עוד: כל המידע על חרדה ודיכאון בחולי סרטן



איך ניתן לאבחן הפרעות בתפקוד המיני בקרב חולי סרטן?

האבחון של הפרעות בתפקוד המיני בחולים הלוקים בסרטן  מתבצע באמצעות שיחה מפורטת ודיווח על התסמינים השונים. רצוי שהמטופלים ידווחו על ההפרעות הללו כחלק מהדיווח על איכות חייהם בעת שיחה עם המטפלים: רופאים, אחיות ועובדות סוציאליות. האחרונים יפנו את החולים הסובלים מבעיות אלה לטיפול המתאים.



מהן דרכי הטיפול?

הטיפול בהפרעות בתפקוד המיני בחולי סרטן ממוקד באיתור ההפרעה או ההפרעות הספציפיות לאותו חולה ומתן של טיפול מתאים להפרעה. 


הטיפול ניתן על ידי פסיכיאטר מומחה באמצעות סיוע קוגניטיבי -תמיכתי וכן גם מתן טיפול תרופתי, לפי האבחון הספציפי. מטרת הטיפול היא להיטיב את איכות חייהם של המטופלים הלוקים בסרטן. 



ד"ר פנינה דורפמן אתרוג רופאה מומחית בפסיכיאטריה, מנהלת שרות הפסיכו-אונקולוגי של מרכז רפואי רבין. ד"ר דורפמן אתרוג היא מומחית פסיכיאטרית מטעם הנהלת בתי המשפט בתיקים אזרחיים.הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.


הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני.
עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר פנינה דורפמן אתרוג השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • בן זוגי הכניס את אמא שלו לחדר לידה
  • ליהיא
  • 16/04/2019 15:32
  • הי רוצה לפרוק קצת ולשתף בחוויית הלידה האישית שלי.... ביקשתי שבחדר לידה תלווה אותנו אחותי. אני הייתי שם בשבילה, היא החברה הכי טובה שלי, עברה 2 לידות ורציתי שיהיה עוד מישהו שלא אשאר לבד אם בן זוגי ירצה להתאוורר או משהו. היתה לידה קשה מעל 24 שעות עם זירוז פיטוצין - כאבי תופת, התגברתי גם על התקררות, כמעט לידת ואקום. בקיצור לידה קשה... סופסוף, נולד הקטנצ'יק ובזמן שתופרים-מנקים אותי, בן זוגי החליט להכניס את אמא שלו, שחיכתה בחוץ, לתמונה - בלי לשאול אותי. כעסתי עליו מאד ומה שהכי מאכזב אותי, זה שהוא עדיין לא מבין מה לא בסדר... לא מתנצל. לא מביע חרטה. טוען שמבין ובאותה נשימה סותר את עצמו. ההצדקה שלו היא שאמא שלו חיכתה לנכד ממנו 40 שנה.. נו אז...? היא יכלה לראות אותו אחר כך או למחרת.. אמא שלי ראתה אותו למחרת... ולא קרה כלום...  נוצר מצב שהחזקתי אותו אולי דקה כי תפרו אותי והוא היה אצל אמא שלו מלא ואז כבר לקחו אותי למחלקה ואותו לתינוקיה ופתאום בגלל דימום חריג הכניסו אותי לניתוח חירום וראיתי אותו בסוף רק למחרת בצהריים. הייתי אמורה להיות איתו יותר זמן בחדר לידה.. להניק.. הוא הרס את כל חוויית הלידה. הוא הכניס אותה ברגע שהייתי הכי פגיעה, חשופה... אחרי למעלה מ-24 שעות של כאבים.. עייפות ואפילו לא חשב לרגע לשאול אותי אם היא יכולה להיכנס כשאני במצב הזה. לא חשב שאני רוצה פרטיות. עם כל הכבוד, אני חיכיתי לו 40 שנה.. אני הזרקתי הורמונים לבטן.. אני רצתי לבדיקות בלי סוף.. אני נשאתי אותו ברחמי 9 חודשים. אני כל כך מאוכזבת ממנו. הוא לא ראה אותי, לא שמע שביקשתי שתצא כי צריכים את החדר. לאמא שלו יש איזה 20 תמונות עם הילד עטוף ונקי (כשבאחת נתנה לו למצוץ את האצבע שלה שזה הכי לא הגייני לתינוק בן כמה דקות...) ולי אין אפילו תמונה אחת כזו. קשה לי להתנער מזה...

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, המון מזל טוב על כניסתך לעולם האימהות, על הגבורה בתהליך ההריון והלידה, על פרק חדש בחייך. מה שאת מתארת כל כך מובן, הגיוני, ברור. מנקודת מבטך ומתוך החוויה שלך, בתור האמיצה והפעילה העיקרית בכל הפרויקט הזה עד כה, התחושה שלך, שזכותך לבחור מי יהיה לצדך ככוח חיזוק, תמיכה ושיתוף. האכזבה שלך מובנת, ורצוי להסבירה שוב לבעלך, להביא את נקודת מבטך, ולאפשר לו את ההזדמנות הנוספת להבין ממה נפגעת, מה היית רוצה לחוש, ומה תרצי לחוש בעתיד, בכל מיני אירועים והזדמנויות משפחתיות אחרות. כשבני זוג חוברים ביחד לזוגיות משותפת (או לחיי משפחה), החויה הסובייקטיבית של כל אחד פוגשת את החויה של השני, את ההיסטוריה של השני. במקומות האלה לעתים מתקיים פער בהבנה, פער בניסיון העבר ובחויות, פער שמצריך הבהרה ויצירה של סדר יום חדש. לדוגמה, ייתכן ובמקרה של הלידה, בעלך מחזיק בחויות הקשורות בקשר שלו עם אמו, ברצון לשמח אותה, ברצון לגרום לגאווה, להנות מקירבה, או כל צורך אחר השייך לחויה האישית אותה הוא נושא. חויות אלה נוצרו בחלקן עוד לפני שנוסדה הזוגיות שלכן. לצד החויות שלו, ישנן גם החויות שלך, ופתיחות לגבי מה שכל אחד עובר - יסייע לכם להכיר צדדים נוספים בעצמכם ובשני/ה, ולקיים קשר המנסה להתחשב בנקודות המשמעותיות לכל אחד מכם. בשלב ראשון, אם תרגישי בנוח, תוכלי אף להקריא לו את מה שרשמת, או את התגובה, או לחילופין, לכתוב שוב את הטקסט ולשבת איתו בזמן הקריאה. ניכר שכאשר את כותבת, הכתיבה זורמת באופן ברור ומאורגן, דבר שיכול לסייע לו להבין אותך. רצוי לפתוח את הנושא (בין אם בקריאה, הקראה, או שיתוף), תוך שהנכם יחד, רק שניכם, ללא הפרעות ככל שניתן. זאת, על מנת שתוכלו לנסות להיות אחד עם השני תוך תחושת כבוד וביטחון, שיאפשרו המשך עיסוק ועיבוד של הנושא. בנוסף, הייתי ממליצה: במקום לשטוח טענות אחד כלפי השני/ה (מה לא היה בסדר), הייתי מציעה לכל אחד מכם להגדיר "כיצד אני רוצה לראות אותנו מתמודדים עם המשפחה" / "על מה הייתי רוצה שנשים לב". שתי השאלות האלה יכוונו אתכם להתבוננות אקטיבית המאפשרת הקשבה ויישום - במקום לדבר על טענות, לדבר על כמיהות ורצונות. מאחלת הצלחה מרובה בדרככם, ורק מזכירה את שכתוב בספרים: זוהי תקופה דינמית המזמנת היתקלויות רבות, אך גם הזדמנויות לייצר את הדינמיקה המשפחתית החדשה שלכם. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לא מצליחה להפסיק לחשוב על האקסית של בעלי
  • שוג
  • 15/04/2019 13:45
  • אני ובעלי נשואים כבר שנתיים ויצאנו שנה לפני. בזמן האחרון הוא אמר לי שיש לו סוד ששמר ממני כי לא רצה לפגוע בי, בסוף החליט לספר לי הכל.הסוד הוא שהוא שכב לפני עם מישהי שבאה הרבה למשפחה שלו ואני מכירה אותה טוב ואנחנו אפילו די חברות.הוא סיפר שזה היה בקטע פיזי רק כמה שבועות, אבל הוא כן אהב אותה.. הוא הדגיש וחזר שהוא הרבה יותר אוהב אותי ושהוא בכלל לא חושב עליה, נשבע לי אפילו. אני ממש מאמינה לו, אבל אני לא מצליחה להוציא מהראש שלי את התמונה שהם שוכבים ושהוא היה בתוכה.. אני ממש עם בחילות בכל פעם שאני חושבת על זה,בעיקר כי הוא הראשון והיחיד שלי, ועד עכשיו האמנתי שגם אני שלו. לא יודעת מה לעשות כשאפגוש אותה, וגם איך להפסיק לחשוב עליהם ביחד. עברו רק כמה ימים ואני יודעת שזה משהו שייקח זמן, אבל אני בוכה כל הזמן וכמובן שגם מקנאה בה מאוד.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שתיארת את המצב. מתיאורך, כל קורא יאמר לך שזה מאד הגיוני שקשה לך לקבל את זה, שאת בוכה, מקנאה, ומדמיינת אותם יחד. שמירת הסוד על ידי בעלך, יצרה מצב שבו ישנה העמדת פנים בנוכחותך. כעת הגילוי מייצר תחושת חוסר אמון, כמו גם ההתמודדות עם המיניות והאינטימיות שנוצרה שם ביניהם. מעניין לבדוק: מדוע הוא סיפר על כך עכשיו? את מתמודדת עם היבטים רבים בעת ובעונה אחת, אך חשוב להבין שזו לא אמורה להיות התמודדות שלך לבדך, אלא התמודדות של שניכם עם הגילוי, ההסתרה וכו. במצב כזה, מאד מאד רצוי לפנות לטיפול זוגי מקצועי. במסגרת טיפול כזה, אפשר יהיה להתחיל לקלף את קליפות ההסתרה, להבין מה באמת קיים בקשר ביניכם, ולהתחיל לבנות יחסים המבוססים על אמון הדדי. ראשית, הייתי מציעה שתסבירי זאת לבעלך (הסבר על כך שההתמודדות עם הגילוי וההסתרה היא לא שלך לבדך, כי אם התמודדות משותפת) ופנו למטפל/ת זוגי מוסמך, דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, האמונים על ההסמכה הארצית, בקישור: http://www.mishpaha.org.il/ המון המון הצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • זוגיות במשבר ללא מוצא
  • ליאן
  • 04/04/2019 09:44
  • שלום, אני כותבת את זה עם דמעות, חוסר אונים ותסכול רב. אני נשואה מזה כשנתיים וחצי,בעלי הוא הראשון שלי ושנינו אנשים דתיים. כשהתחתנתי לא באמת ידעתי מה המשמעות הרצינית של נישואים, זה בא לי גם מהר, דבר שגרם לי לקחת את בעלי ואת הנישואים כמובן מאליו. בעלי לעומת זאת, בא לנישואים ברבאק, הוא בא מוכן נפשית ובשבילו הנישואים היו ערך עליון ומקודש. כתוצאה מכך, לא עבדתי על עצמי כלומר על המידות שלי כי הייתי יודעת שגם אם נריב למשל, הוא זה שיבוא להתרפס ולבקש סליחה וכן, הגעתי למצב שזלזלתי בו ואף חשבתי שהוא סמרטוט וכל זאת נבע לא מתוך מקום רע, אלא מחוסר מודעות לנישואים ומגאווה שהייתה לי. כל זה נמשך במשך כשנה עד שהוא התפוצץ והבין שהיה כביכול פרייאר כל הזמן הזה, שהוא היחיד שנלחם על הנישואים והראה אכפתיות ואילו אני, לא היה אכפת לי אפילו לאיים בגירושים. מאותו רגע שהוא השתנה,הנישואים הפכו להיות גיהנום, כל ריב הפך לפיצוץ גדול שבמהלכו נאמרו מילים קשות, קללות וניתוק ממושך של כמה ימים ובזמן האחרון,גם כמה שבועות. אני כבר הבנתי את החוסר מודעות שהיה לי בשנה הראשונה והצטערתי על זה, כי ראיתי מה היו ההשלכות ומהרגע שהבנתי זאת, התחלתי גם אני לעשות עבודה עם עצמי ולהילחם על הנישואים אבל זה כבר לא עזר, כי לנגד בעלי עומד מה שהיה פעם, הוא לא משתחרר מזה ובכל פעם מפחד לצאת פרייאר אז מתנהג באטימות ובאדישות. אני מבינה אותו ומבינה שזה כנראה נובע מפחד ומטראומה שיש לו מאותה תקופה, אבל כמה אפשר להלקות אותי על העבר? זה גם מונע ממני להתקדם ולהתייאש, גם שאני באמצע תהליך של עבודה עצמית, זה פשוט מוריד אותי. ובשנה וחצי האחרונים הכל נהיה רע, אין שום קשר ביננו, וגם אם יש זה נמשך מעט זמן עד שמגיע פיצוץ, כרגע אנחנו לא מדברים בכלל כבר שבועיים וכמה ימים. הגעתי אף למצב ששקלתי התאבדות, כי אני מרגישה שאני נשואה אבל בודדה מאוד, אין לי עם מי לדבר. משפחתי חושבת שהכל טוה ביננו ואני מפחדת לנפץ להם את האשליה הזאת ולאכזב אותם, עד כדי כך שאני מעדיפה להמשיך לסבול בשקט (זוהי גם הסיבה שאני לא מתגרשת) יש לציין שניסינו כמה פעמים טיפול זוגי אך הפסקנו את התהליך, כי זה לא עזר ואף להיפך, העצים את המשקעים ביננו כי כל אחד התמקד בדברים שהשני צריך לשפר. אני הגעתי לייאוש, מרגישה שאני כלואה וחנוקה כי מצד אחד, רע לי עם בעלי , אני מרגישה שהרגשות כלפיו כבר דעכו בעקבות כל מה שקרה ובנוסף, אני כבר לא חושבת שיש מה לתקן ולא רוצה לנסות בכדי לא להתאכזב שוב ושוב כשלא נצליח וגם בעלי אטום ולא מדבר אפילו על אפשרות של לתקן, ומצד שני, יש בי פחד עצום שמשתק אותי מהלתגרש,מפחדת לאכזב את המשפחה שלי. סליחה שזה ארוך, אני אובדת עצות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שפירטת את המצב ביניכם. נשמע שישנו קושי גדול מאד ביניכם, שאף הלך והחריף עם הזמן. גם אם ישנה מודעות רבה יותר לסיבות שבגללן המצב הדרדר, עדיין יש צורך לקבל כלים חדשים על מנת לתקשר ולהתקרב זה אל זו. עם זאת, אני גם שומעת שיש נמצאת בהתלבטות אמיתית האם להמשיך את הקשר או לא. האם לנסות ולתת הזדמנות נוספת תוך סיכון להתאכזב, האם לשתף את בני המשפחה והחברה בה אתם חיים. איני יודעת מיהם המטפלים הזוגיים אליהם הלכתם, אך רצוי לעשות עוד ניסיון עם איש מקצוע מוסמך ואחראי. רצוי לפנות למטפל זוגי או מטפלת זוגית הרשומים כמטפלים מוסמכים מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, בקישור הזה: http://www.mishpaha.org.il/ אמנם נוצרו ביניכם משקעים, אך טיפול זוגי יוכל לסייע לכם בכל מקרה. אם תישארו יחד כזוג, הטיפול יוכל ללוות את ההחלמה של הקשר. אם תיפרדו, הטיפול יוכל לפחות ללמד כל אחד מכם, היכן לכם יש חלק במה שקרה ביניכם, על מנת שהקשיים לא ישוחזרו בקשר הזוגי הבא. כדאי מאד לנסות, ולהקדים ולהסביר את ההיסטוריה הזוגית שלכם, את החששות משתי האפשרויות, ואת התקווה לשינוי. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ