לא רק מבוגרים: הכל על סרטן המעי הגס בצעירים

סרטן המעי הגס נחשב עד לא מזמן לנחלתם של מבוגרים בני 50 ומעלה. למרות זאת, הנתונים הסטטיסטיים מהשנים האחרונות חושפים תמונת מצב אחרת לחלוטין ומראים כי המחלה הממאירה אינה פוסחת גם על צעירים. לכבוד חודש המודעות לסרטן המעי הגס: כל הגורמים להתפתחות סרטן המעי הגס בגילאים צעירים והבדיקה שתסייע באבחון ואף במניעה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 20/03/2019


כשאלעד בוקארה היה רק בן 26,  הוא נתקף בחולשה קשה וסבל מירידה בלתי מוסברת במשקל. כאשר הגיע אל רופאת המשפחה, הוא הופנה לביצוע בדיקות דם שגרתיות, שהראו כי הוא אינו סובל מכל בעיה יוצאת דופן, למעט אנמיה ומחסור בברזל. הרופאה המטפלת הורתה על טיפול בברזל ושחררה את אלעד לביתו, ללא כל הפנייה לבדיקות נוספות. החודשים חלפו ומצבו של אלעד הלך והחמיר. בשלב זה, אלעד הופנה לביצוע בדיקות מקיפות נוספות, בהן גם בדיקת הקולונוסקופיה, אשר חשפה גידול ממאיר במעי הגס. אלעד עבר ניתוח לכריתה של כ-40 ס"מ מהמעי.


כדי להבין מהו הגורם להתפתחות המחלה הממאירה בגיל כל כך צעיר, בוצעו בדיקות גנטיות בגידול שהוסר לשם איתור תסמונת לינץ'. מקורה של התסמונת הוא במוטציה גנטית העוברת בתורשה, וגורמת לעלייה משמעותית בסיכון ללקות במחלות ממאירות שונות, השכיחה שבהן היא סרטן המעי הגס. תוצאות הבדיקה לא העלו כל חשד לקיום התסמונת. 


אלעד ומשפחתו סברו כי הסיוט מאחוריהם, אך לאחר כמה שנים המציאות הנוראית הכתה בהם מחדש: אלעד פנה למיון עקב כאבים עזים ברגל שנבעו מקריש דם שהתפתח באזור. למרות ההיסטוריה הרפואית והעובדה כי חלה בעבר בסרטן המעי הגס, הרופאים לא חשדו שמדובר בנורת אזהרה אשר עלולה להצביע על חזרת המחלה הממאירה. כאשר החמיר מצבו, פנה אלעד לבית החולים. הבדיקות השונות חשפו מציאות עגומה והראו כי הוא סובל מגידול מאסיבי בכבד ובחלל הבטן. בשלב זה ניסיונות הטיפול לא נחלו כל הצלחה ולאחר סדרה של טיפולים שונים, בהם כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, נפטר אלעד בוקארה כשהוא בן 29, בלבד והותיר אחריו רעיה ושלושה ילדים קטנים. 


סיפורו של אלעד הוא אינו מקרה נדיר: סרטן המעי הגס, המהווה את המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל, נחשב לרוב כנחלתם של אנשים מבוגרים. למרות זאת הנתונים הסטטיסטיים חושפים תמונת מצב אחרת לחלוטין. מחקרים עדכניים מצאו כי בעשורים האחרונים נרשמה עלייה בשיעור התחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים וצעירות. על פי נתונים משנת 2017, בארצות הברית צעירים החולים בסרטן המעי הגס מהווים כ-7.5% מכלל החולים במחלה הממאירה. למרות זאת, היעדר בדיקות שגרתיות לגילוי המחלה בצעירים, מביא לאבחון מאוחר של סרטן המעי הגס וכתוצאה מכך לירידה משמעותית בסיכויי הצלחת הטיפול. 




על פי נתונים מ-2017, בארצות הברית החולים הצעירים בסרטן המעי הגס מהווים כ-7.5% מכלל החולים במחלה




מהם הגורמים האפשריים להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל צעיר?

מעבר לגורמים תורשתיים שונים, כמו תסמונת לינץ', אשר מגדילים את הסיכון לחלות בגילאים צעירים, מחקרים אחרונים שפורסמו מצביעים על עלייה בשכיחות המחלה בקרב צעירים בעשור השלישי והרביעי לחייהם ללא כל סיפור משפחתי. 


הגורמים האפשריים להתפתחות סרטן המעי הגס רבים ונעוצים במאפיינים שונים הקשורים באורח החיים המודרני, כמו השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית, עישון, צריכת כמויות גדולות של בשר אדום, בשר מעובד ועוד. 


למרות זאת, הגורם המרכזי המוביל להתפתחות סרטן המעי הגס הוא הימצאות של פוליפים במעי. פוליפ הוא גידול שפיר אשר גדל במעי באיטיות במשך תקופה ארוכה, ועלול להפוך לסרטני. למעשה, הפוליפ אינו מורגש והדרך היחידה לזהותו הוא באמצעות בדיקת קולונסקופיה. כריתת הפוליפים מונעת כמעט לחלוטין את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. 




הגורמים להתפתחות סרטן המעי הגס רבים ונעוצים במאפיינים הקשורים באורח החיים המודרני, עישון צריכת בשר מעובד ועוד




כיצד מתבצעת בדיקת הקולונוסקופיה?

קולונוסקופיה היא אחת מהבדיקות הנפוצות ביותר ברפואה והיא משמשת לאבחון וטיפול במחלות המעי הגס. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה אל חלל המעי וכן ניתן לבצע במהלכה פעולות שונות באזור, כמו צריבת פוליפים ולקיחת דגימה מהרקמה (ביופסיה). במהלך הבדיקה מחדיר הרופא אנדוסקופ, צינור דק וגמיש הכולל מצלמת וידאו בקצהו, אל חלל המעי הגס. הרופא המטפל צופה באזור הבדיקה על גבי מסך בהגדלה גדולה, וכך יכול לזהות ממצאים חשודים ולטפל בהם. זיהוי של פוליפים במהלך הבדיקה והסרתם מאפשרת את מניעת התפרצות המחלה הממאירה באופן כמעט ודאי. בנוסף, אבחון של המחלה הממאירה בשלבים מוקדמים מגדילה משמעותית את סיכויי הצלחת הטיפול.  הבדיקה נעשית תחת טשטוש.


בשל כך שהשכיחות להופעת סרטן המעי הגס במטופלים צעירים נמוכה יותר מאשר במטופלים מעל לגיל 50, במקרים רבים האבחון מתבצע בשלבים מאוחרים בהם סיכויי ההחלמה נמוכים. על כן, למרות שההנחיות בנוגע לביצוע בדיקות סקר שגרתיות לגילוי של סרטן המעי הגס מיועדות למבוגרים בני 50-75, רופאי המשפחה צריכים להיות מודעים לסיכון, ולהפנות את המטופלים הצעירים המדווחים על תסמינים חשודים לבדיקת קולונוסקופיה.  רק כך ניתן למנוע את מקרי המחלה הקשים נגרמו, בין היתר, עקב אבחון מאוחר. 



מתי צעירים צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופיה?


• שינויים בהרגלי היציאות
אנשים שסובלים משלשולים או עצירות במשך מספר שבועות צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופיה. הגידול עלול לגרום לחסימה חלקית של המעי ולהוביל ליציאות תכופות יותר. תדירות יציאות נורמלית נעה בטווח של בין שלוש פעמים ביום לשלוש פעמים בשבוע. 


• הימצאות דם בצואה
דם בצואה מהווה חשד לסרטן המעי הגס, בייחוד אם הוא מלווה בעייפות בלתי מוסברת שעלולה להיגרם מאנמיה כתוצאה מאיבוד דם. 


• חולשה, ירידה בלתי מוסברת במשקל וכאבים בלתי מוסברים בבטן התחתונה, מהווים גם הם סימנים מחשידים.

• נבדקים המצויים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, כמו לדוגמה אלה בעלי סיפור משפחתי, צריכים לבצע בדיקות שגרתיות.



איך נבדקים ? 

לשם הפנייה לבדיקת קולונוסקופיה יש לפנות לרופא המשפחה. חשוב להכיר את ההיסטוריה המשפחתית ואת גורמי הסיכון האפשריים שעלולים להוביל להתפתחות סרטן המעי הגס. אם אתם חווים תסמינים שונים המהווים נורת אזהרה להתפתחות המחלה, אל תתעלמו מהם ולכו להיבדק. אם רופא המשפחה הפנה אתכם לצורך ביצוע הבדיקה, יש לבצעה בהקדם האפשרי: בדיקה זו נמשכת כ-20 דקות תחת טשטוש, והיא אינה כרוכה בכאב. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' ישי לכטר, מומחה לגסטרואנטרולוגיה. למידע נוסף ניתן לפנות לאתר עמותת 'צו מניעה' 



פורום סרטן המעי הגס

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליטה על סוגרים לאחר ניתוח השקת מעי.
  • יא
  • 20/05/2019 12:50
  • בן 77. לפני 8 חודשים גילו גידול במעי וניתחו. היה עם סטומה ועבר הקרנות וכימו של חודש וחצי. לפני 6 ימים עבר ניתוח השקת מעי לביטול הסטומה וחיבור המעי בחזרה. עדיין מאושפז. אין שליטה בסוגרים. סובל מאוד מאי השליטה, קם בלילה 5-6 פעמים בגלל חוסר השליטה ( עם חיתולים) ומצב רוח מאוד ירוד כתוצאה מכך לאור זאת. אשמח לדעת מה הסיכוי שתחזור השליטה על הסוגרים. מה הבעיות ומה לשים לב. האם לוקח זמן רב? מה הסיכוי שהשליטה על הסוגרים לא תחזור? מה עושים במקרה שלא חוזרת השליטה? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התייעצות
  • אתי
  • 18/05/2019 11:47
  • שלום,בת 34 לפני 3 שנים עשיתי קולונוסקופיה בגלל שלשולים וכאבי בטן לא מוסברים .מצאו פוליפ 7 מ"מ קולון בנגי והוציאו במלואו.לאחרונה מזה 3 חודשים כאבי בטן בעיקר אחרי אוכל (שומני אבל לא רק)ושלשולים.הייתי אצל רופאת משפחה עשיתי בדיקות דם שיצאו תקינית .המליצה על קולונוסקופיה שוב. אני אמא ל2 ילדים ומאוד לחוצה.האם יכול להיות שגדל שוב וזה כרגע סרטני? האם יכול להיות שזה מעי רגיז? אין היסטורייה משפחתית. אודה לתשובתך מאוד מאוד לחוצה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן המעי הגס
  • טלי
  • 06/05/2019 11:01
  • שלום, אמא שלי בת 72, עשתה בדיקת סקר לדם סמוי בצואה שיצאה חיובית.היא עושה את הבדיקה כל שנה ותמיד התוצאות חזרו שליליות.היא סובלת מגזים באופן קבוע וביומיים האחרונים יש לה שלשולים. תופעת השלשולים חוזרת מדי פעם לפעם אבל אף פעם לא הייתה רציפה. כלומר יש לה לפעמים בבקרים שלשול\צואה רכה אבל שלא חוזר על עצמו.עד הקולונסקופיה... זה בהכרח נכון? האם כשיש תסמינים שבמקרה שלה זה שלשולים וגזים (סליחה, גזים מסריחים מאד כמה פעמים ביום בלי כאב או משהו אחר) האם זה באמת מעיד על שלב מתקדם במחלה? כמה מתקדם זה יכול להיות? אני לא מצליחה להבין דרך גוגל כמה נורא זה באמת שהגילוי הוא בשלב התסמינים? ו... האם יש איזושהו סיכוי שלא מדובר בזה? השילוב של דם סמוי ושלשולים בגילה אכן מעיד לרוב על סרטן מעי הגס? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מהלחץ... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום טלי. שינוי הרגלי היציאה ותוצאת הדם הסמוי החיובית דורשים קולונוסקופיה בהקדם. הקליניקה שאת מתארת לא מכוונת דוקא למחלה מתקדמת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לאחר קולונסקופיה
  • טלי
  • 16/05/2019 18:38
  • שלום ד"ר ותודה על התגובה אז אחרי בדיקת קולונסקופיה ברוך ה לא נמצא משהו מיוחד מלבד סעיפים בודדים ופוליפ בגודל 3 ממ שנשלח לפתולוגיה. הבנתי שהפוליפ קטן מאד ולכן הסיכויים שיימצא בו משהו סרטני קלושים. הומלץ על קולונסקופיה נוספת בעוד 5 שנים. השאלה שלי היא כזו: הבנתי שהבדיקה החדשה FIT בודקת דם סמוי בעיקר מאזור המעי הגס, האם הממצאים הנל תומכים בזה? זאת אומרת, האם ייתכן שהדם הסמוי הוא מהפוליפ הקטן הזה או שצריך להמשיך לחקור ולהבין מאיפה זה בא? בהנחה שאין תסמינים נלווים של הקיבה, כמו כאב בטן, הקאות וכו, האם צריך לעבור גסטרוסקופיה? או שאפשר לסגור את הסיפור ולסכם שהיה דם סמוי בצואה, בוצעה קולונסקופיה והוצא פוליפ? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר רונן ברנר ד"ר רונן ברנר
מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בביה"ח וולפסון קרא עוד
פרופ' רענן ברגר פרופ' רענן ברגר
מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ