הסוף לחרדה: כל הגורמים ודרכי הטיפול בהפרעה

מהי הפרעת חרדה, מהם הגורמים לה, אילו תסמינים יעידו עליה וכיצד ניתן לטפל? כל התשובות בכתבה

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 23/04/2019
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם דר' אילן טרבס
פסיכיאטר. מנהל מחלקה פסיכטרית לשעבר במרכז לבריאות הנפש "שלוותה".
הצג טלפון מספר מקשר
i



חרדה היא תגובה פיזית ונפשית, למצבי דחק (סטרס). חרדה היא מעין תחושה של פחד או דאגה מהעתיד לבוא, אך בשונה מפחד שגרתי לרוב מדובר בחשש לא מוגדר. ברוב המקרים חרדה היא תופעה טבעית המופיעה לפני אירועים משמעותיים או שינויים, כמו התחלת עבודה חדשה, דיבור לפני קהל גדול ועוד. חרדה בעוצמה סבירה אף עשויה לחדד את החושים ולעזור לנו להיערך ולהתכונן לעתיד לבוא. למרות זאת, במקרים בהם החרדה עוצמתית מאוד או ממושכת, היא תוגדר כהפרעת חרדה פתולוגית. איך נזהה הפרעות חרדה, מה גורם להן, אילו תסמינים יהוו אותות אזהרה וכיצד ניתן לטפל? כל המידע בכתבה הבאה. 



מה הן הפרעות חרדה?

הפרעות חרדה הן הפרעות קיצוניות בעוצמתן או במשכן אשר פוגעות בתפקוד ואינן מאפשרות לתת ביטוי מלא ליכולות הטבעיות שלנו. קיימות תסמונות שונות של חרדה ועל כן יש חשיבות לאבחון סוג ההפרעה ממנה האדם סובל והתאמת הטיפול. תפקידו של הפסיכיאטר בראש ובראשונה הוא לבצע אבחנה מקיפה לקביעת סוג החרדה: בין אם מדובר בחרדה טבעית הקשורה לסיטואציה חולפת, או מנגד אם מדובר בחרדה מתמשכת הדורשת טיפול. באמצעות התבוננות על האדם כמכלול, לרבות על אישיותו, מצבו הבריאותי ונסיבות חייו, ניתן לקבל תמונה מקיפה של הפרעת החרדה ועל פיה לקבוע מהו הטיפול המומלץ. 



ניתן להבדיל בין שני סוגים עיקריים של הפרעות חרדה:

הפרעת אימה (פאניקה)

מדובר במצב בו התקף החרדה חוזר מספר פעמים. מעבר להתקפים נחווית גם תחושת פחד מהתקף נוסף והימנעות מהתנהגויות מסוימות הנובעת מתוך חשש שאלה יובילו להתקף נוסף. ההתקפים הם עוצמתיים ויכולים להיות מלווים בתופעות גופניות מציפות. 


הפרעת חרדה כללית

הפרעת חרדה לא תתבטא בהתקפים, אלא בתסמינים גופניים מתמשכים של עייפות, הפרעות שינה, כאבים שונים, תכיפות שתן, תופעות של מערכת העיכול ובתסמינים נפשיים, כמו דאגנות יתר וחשש מפני התממשות של תסריטים שליליים. 



מהם הגורמים להתפתחות הפרעות חרדה?

הגורמים המובילים להתפתחות הפרעות חרדה שונים ומגוונים: חרדות עלולות להתפתח לאחר אירוע טראומתי מאוד, כמו ניצול מיני בעבר. הן עלולות להופיע בשל טריגרים שונים, כמו מחלה או מוות של אדם קרוב, או עקב קונפליקטים ביחסים אישיים, דאגות כלכליות ועוד. בנוסף, גם מצבים פיזיים שונים, בהם פעילות יתר של בלוטת המגן, שימוש בתרופות מסוימות או צריכה של חומרים אסורים, יכולים להוביל להתפתחות הפרעת חרדה. לפעמים גם קשה לזהות טריגר ספציפי.


חשוב לציין כי לסוג האישיות מהווה מרכיב משמעותי בסיכוי להתפתחות הפרעות חרדה, וטיפוסים מסוימים יהיו בעלי נטייה מוגברת להתפתחות הפרעה נפשית זו. בנוסף, קיימת נטייה משפחתית להתפתחות חרדה. 





הפרעת חרדה עלולה להתפתח לאחר אירוע טראומתי, טריגרים שונים, קונפיליקטים ביחסים אישיים, דאגות כלכליות ועוד





אילו תסמינים יעידו על הפרעת חרדה?

החרדה מתבטאת בשני רבדים: 

הרובד הרגשי

מתבטא במצב של פחד לא רציונלי מאיבוד שליטה שיכול להופיע כפחד ממוות, פחד משיגעון, או דאגה מוגזמת הקיימת באופן מתמיד.


הרובד הפיזי

לעיתים התסמינים הרגשיים לחרדה מוסתרים ובמקומם מתרחשת התעוררות חריפה של סימפטומים גופניים, בהם דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, הזעה, סחרחורות, תחושת נימול או רעד.



כיצד ניתן לאבחן חרדות?

אבחון הפרעת החרדה מתבצע באמצעות שיחה עם המטופל ותיאור התסמינים והטריגרים על ידיו, כדי לקבל תמונה כוללנית של הסימנים שמופיעים ולקבוע מהו סוג החרדה.



מהן דרכי הטיפול?

ברוב המקרים, הטיפול שיומלץ להפרעות חרדה ישלב טיפול פסיכותרפי ותרופות. יש לציין כי השימוש בתרופות אינו מחייב, אך במצבים בהם קיימת חרדה בעוצמה קשה מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי לצד הטיפול הפסיכותרפי כדי ליצור אפקט מידי יחד עם יצירת קשר של אמון במהלך הטיפול הפסיכותרפי. 



אילו תרופות קיימות לטיפול בחרדות?

קיימות שתי קבוצות עיקריות של תרופות המיועדות לטיפול במצבי חרדה:

תרופות ממשפחת ה-SSRI ( מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין)

תרופות אלה מבוססות על עיכוב קליטה חוזרת של סרוטונין. תרופות אלה לרוב אינן גורמות להתמכרות ויש להן השפעה לטווח ארוך. החיסרון בהן הוא כי לוקח מספר שבועות עד שניתן לראות את השפעתן. 



תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים

תרופות בעלות השפעה מרגיעה אשר מסייעות בהרפיית השרירים וכך עשויות לתרום להפחתת החרדה. השפעתן של תרופות אלה היא מידית, אך הן עלולות לגרום לתלות ועל כן מועדפות כטיפול קצר טווח למספר שבועות בלבד ולא כטיפול יסודי לאורך זמן. 


לרוב בתחילת הטיפול ישולבו שני סוגי התרופות עד לתחילת ההשפעה של התרופה ממשפחת ה- SSRI. אז ניתן יהיה להפחית את כמות התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. 



מהו טיפול פסיכותרפי?

הטיפול הפסיכותרפי מתבצע דרך שיחות עם הרופא המטפל. יש סוגי שונים של טיפול פסיכותרפי שנועדו לטיפול בחרדה. בחירת סוג הטיפול תלויה במצבו של האדם וסוג החרדה ממנו הוא סובל. 



פסיכותרפיה דינאמית 

מטרתה היא להתעמק יחד עם המטופל בהבנת הגורמים הקונפליקטואליים שעוררו את החרדה, מתוך מחשבה שההבנה תוביל לשיפור במצב. 



טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

זהו הטיפול המקובל ביותר בהפרעות חרדה. מטרתו היא לשנות את הדפוסים המחשבתיים הקשורים לחרדה (כמו התסריטים הקטסטרופליים שאדם מדמיין שעלולים להתרחש), או סיוע בהתגברות על הימנעויות שונות באמצעות תרגול וכך לחזור לחיים שגרתיים. טיפול ה-CBT  מתאים במיוחד לטיפול בפוביות. מדובר בטיפול ממוקד מאוד אשר מסייע בהתמודדות עם חרדה הנובעת מגורם ספציפי. 



מה חשוב לדעת לפני הטיפול?

כפי שראינו חרדה יכולה להיות תגובה טבעית של האדם מול איומים, אך היא גם עלולה להתפתח כתסמונת מגבילה המקשה מאוד על איכות החיים. הפרעות חרדה אינן נדירות ומדובר בתופעה התוקפת בין 10-20% מהאוכלוסייה. טיפול מתאים המשלב טיפול שיחתי ושימוש בתרופות במידת הצורך, עשוי לסייע מאוד בהתגברות על הבעיה ובשיפור איכות החיים. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר אילן טרבס, פסיכיאטר, מייסד וחבר סגל של המסלול לפסיכותרפיה פסיכואנליטית בגישה התייחסותית, התוכנית לפסיכותרפיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם דר' אילן טרבס השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום דיכאון וחרדה

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • גמילה מנרדיל
  • א?
  • 20/05/2019 09:18
  • שלום רב, ניתן לי טיפול בנרדיל לדיכאון עמיד לפני כחמש שנים. בשנה הראשונה זה עזר מאוד, אחרי שנה התחילו תחושות מוזרות בגוף והצפות שלא הכרתי. הרופאה בקופה מבקשת לרדת מהנרדיל במטרה לנסות שינוי תרופתי. יחד עם זאת ממה שהבנתי זה מסובך המינון יורד מאוד לאט ואז חוגש לפחות אצטרך להיות בלי תרופות. כבר עכשיו לאחר הורדת מענון ההרגשה קשה ויש מצב רוח רוב שעות היום. חישבתי שעד שהכדורים החגשים ינתנו ייתחילו להשפיע יעברו לפחות 3 חודשים ולא בטוח שאוכל לעמוד בזה. ההצעה היחידה כרגע היא כדורי הרגעה אבל זה מתחיל למכר ובסופו של דבר גם לזה הגוף מתרגל. לא בטוח שאצליח להחזיק מעמד 3 חודשים לחא עזרה מה גם שלא ידוע איך ישפיע הטיפול החדש. מה עושים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • למישהו יש ניסיון עם ויפאקס ?
  • אסף
  • 18/05/2019 15:31
  • בבקשה עזרה על ברינטליקס ממנוסים
  • בן 29
  • 15/03/2019 18:43
  • בבקשה אשמח לחוות דעת על ברינטליקס רוצה לדעת אם רק לי הכדור עושה רע הייתי שבועיים וקצת על 10 מג בלי שיפור משמעותי אתמול עליתי ל20 מג ומרגיש רע..מרוקן מאנרגיה ממש הרגשה של חולי קשה..חולשה שאי אפשר בקושי לקום מהמיטה מה נסיונכם עם התרופה? אשמח לכמה שיותר חוות דעת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גם אני אחרי ציפיות לא מרגיש שיפור
  • אסף
  • 14/05/2019 16:45

מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ