אבחון מוקדם עשוי למנוע החמרה: הכל על רטינופתיה סוכרתית

אחד מהסיבוכים הנפוצים ביותר של מחלת הסוכרת הוא רטינופתיה סוכרתית – מצב בו קיימת פגיעה בכלי הדם התקינים המזינים את רשתית העין. היעדר אבחון מוקדם וטיפול מתאים בבעיה עלול להוביל לפגיעה בראייה ובמקרים קיצוניים גם לעיוורון. מדוע מתפתחת רטינופתיה סוכרתית וכיצד ניתן לאבחן ולטפל בה?המידע בפנים

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת: ד"ר אבי כהן


תאריך עדכון: 23/04/2019



סוכרת שאינה מאוזנת, גורמת לסיבוכים שונים הנובעים מהרס של כלי הדם באיברי הגוף השונים. אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר הוא פגיעה ברשתית העין, או רטינופתיה סוכרתית. במצב זה, קיימת הפרעה במבנה התקין של כלי הדם הקטנים המזינים את רשתית העין. רשתית העין היא הרקמה האחורית של העין, עליה נקלטות קרני האור. הרשתית עשירה מאוד בכלי דם ופגיעה בהם, עקב מחלת הסוכרת, עלולה להוביל לאבדן הראייה. רטינופתיה סוכרתית מהווה את אחת הסיבות הנפוצות לעיוורון, וככל שמשך מחלת הסוכרת ארוך יותר ואיזון רמות הסוכר בדם אינו מיטבי, עולה בהתאמה גם שכיחותה של רטינופתיה סוכרתית. 



מהם התסמינים שיעידו על רטינופתיה סוכרתית?

רטינופתיה סוכרתית אינה מתבטאת לרוב בסימנים מורגשים, עד למצב בו המחלה מגיעה לשלב מתקדם. בשל כך יש חשיבות לבדיקה שנתית אצל רופא עיניים, על מנת לשלול התפתחות של פגיעה בכלי הדם ברשתית. 


בשלבי המחלה המוקדמים, עלולים להיווצר דימומים מזעריים ברשתית. דימומים אלה אינם מורגשים וניתנים לזיהוי בבדיקה אצל רופא עיניים בלבד. בהמשך, מתרחשת דליפה של נוזל פלזמה מכלי הדם ברשתית שעלולה להוביל להתפתחות של בצקת במקולה (החלק המרכזי ברשתית אשר נמצא במרכז שדה הראייה ואמון על חדות הראייה). תופעה זו גורמת לירידה מורגשת בחדות הראייה.


בשלבי מחלה מתקדמים מאוד, נפגעת אספקת הדם לרשתית ונוצר מצב של חוסר חמצן ברשתית המוביל לשגשוג של כלי דם חדשים אשר צומחים בצורה בלתי תקינה, שבירים ונוטים לדמם. הדימומים עלולים להוביל לאבדן ראייה פתאומי. כלי דם אלו יכולים, במצבים קיצוניים, להצטלק ולגרום להיפרדות של הרשתית. בנוסף, כלי דם דומים לאלה יכולים לצמוח גם על הקשתית-החלק הפיגמנטרי של העין (העיגול הצבעוני סביב האישון), והם עלולים בהמשך לגרום לחסימת ניקוז הנוזל בעין וכתוצאה מכך לעליית הלחץ התוך עייני (גלאוקומה) ולאיבוד ראייה בלתי הפיך. 





רטינופטיה סוכרתית לרוב אינה מלוות בתסמינים עד לשלב בו המחלה מגיעה למצב מתקדם





מהם גורמי הסיכון שעלולים להוביל להחמרת המחלה?

- סוכרת לא מאוזנת

- משך מחלה ארוך

-רמות גבוהות של המוגלובין מסוכרר (A1C )

-מחלות נלוות למחלת הסוכרת, כמו יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם.



כיצד מאבחנים רטינופתיה סוכרתית?

האבחון מתבצע באמצעות בדיקת הרשתית המתבצעת באמצעות בדיקת עיניים תוך הרחבת אישונים, על מנת לאתר את הסימנים המוקדמים למחלה. יש חשיבות לאבחון מוקדם של המחלה לשם מניעת סיבוכיה, ועל כן חשוב להיבדק אחת לשנה אצל רופא עיניים. במקרים מסוימים רופא העיניים יבחר לשלוח את המטופל לבצע בדיקת O.C.T שמטרתה היא לזהות בצקת במקולה ולעקוב אחרי התקדמות הטיפול בבצקת. 


כמו כן, הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת  אנגיוגרפיה של הרשתית על מנת לאתר צמיחה של כלי דם פתולוגיים (הנובעת מהמחלה) ולאתר בצקת במקולה. 



מהן דרכי הטיפול?


טיפול בלייזר 

הטיפול בלייזר יכול להיות חד פעמי או רב פעמי. במהלכו צורבים בעזרת קרני הלייזר את כלי הדם הפתולוגיים ברשתית במטרה לנסות ולמנוע החמרה של המחלה. הטיפול לרוב אינו כואב, אך לעיתים עלולה להיות תחושה של אי נוחות כאשר מטפלים באזורים מסוימים של הרשתית. 



הזרקות 

במקרים בהם קיימת בצקת במקולה, יבחר טיפול בהזרקות של תרופות ממשפחת האנטי VEGF או הזרקות סטרואידים. 



תרופות ממשפחת האנטי VEGF 

תרופות אלה חוסמות את פעילותו של החלבון VEGF אשר מעודד צמיחה של כלי דם לא תקינים ברשתית. כך הן עשויות למנוע את העלייה בחדירות כלי הדם ואת הדליפה מהם. הטיפול בהזרקות אנטי VEGF לרוב אינו מוביל לתופעות לוואי משמעותיות. 



סטרואידים

הטיפול בסטרואידים הוא קו הטיפול השני שיינתן במידה וטיפול ההזרקות הראשוני באמצעות תרופות ממשפחת האנטי VEGF נכשל. הסטרואידים פועלים נגדל פקטורים שונים של צמיחה ועל ידי כך עשויים למתן את התהליך הדלקתי ברשתית ולמנוע דליפה של כלי הדם. יש לציין כי הטיפול בהזרקות סטרואידים אינו חף מתופעות לוואי והוא עלול להוביל להתפתחות קטרקט או גלאוקומה.



ניתוחים

במקרים מתקדמים של רטינופתיה סוכרתית, בהם הופיע דימום בזגוגית או שהתפתחה היפרדות רשתית, יש צורך בניתוח לכריתת הזגוגית. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ונמשך כשעה. הוא  מבוצע בשיטה זעיר פולשנית ללא תפרים ועל כן ההחלמה אחריו לרוב מהירה. במקרים רבים הניתוח משולב עם הזרקות אנטי VEGF  שיינתנו לפני הפעולה הכירורגית. 



מהם הסיכונים בניתוח לכריתת הזגוגית?

הסיכונים בפעולה הכירורגית כוללים דימום חוזר והתפתחות של קטרקט. חשוב לציין כי שני הסיבוכים שהוזכרו ניתנים לטיפול: הדימום החוזר ייספג לרוב זמן קצר לאחר הניתוח ובמקרים בהם התפתח קטרקט ניתן לתקנו במעמד הניתוח לכריתת הזגוגית או מספר חודשים לאחר מכן. 



מה חשוב לדעת כדי למנוע החמרה במצב?

כאמור, זיהוי של רטינופתיה סוכרתית בשלביה הראשונים ומתן טיפול מתאים עשויים למנוע את החמרת המחלה. על כן, חולי סוכרת צריכים לעבור בדיקה שנתית אצל רופא העיניים לאיתור תסמיני המחלה המוקדמים וטיפול בסיבוכים השונים. 





הכתבה בשיתוף עם ד"ר אבי כהן, מומחה למחלות רשתית וניתוחי רשתית רופא בכיר "במרכז הרפואי לגליל". הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר אבי כהן השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, גלאוקומה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לחץ תוך עייני שוש 11/12/2019 10:36
  • לפני כשלושה שבועות עברתי ניתוח קטראקט בלייזר בעין שמאל.כרגע אני עדייו מזליפה טיפות מקסיטרול. בבדיקה שנעשתה אצל הרופא הלחץ תוך עייני הגיע ל-32. האם זה כתוצאה מטיפות אלו? או מהעדשה למרחק שהושתלה בעין זו? תודה שוש

  • + הוסף תגובה
בת 26 עם גלאוקומה עקב בעיה ברשתית לוברבום 24/11/2019 20:12
  • שלום וברכה יש לי קעור 0.4 בעצב הראיה באיזה מצב מתחילים לטפל בזה מחכה לתשובה תודה רבה

  • + הוסף תגובה
בבדיקת esternent שלומי 17/11/2019 10:59

הצטרפו לאינדקס הרופאים!