כל המידע על הריון מרובה עוברים

לידות תאומים, שלישיות ורביעיות נראות לנו כדבר מבורך, במיוחד לזוגות חשוכי ילדים המתאמצים להביא ילדים לעולם. למרות זאת, הדרך אל הרגע המאושר רצופה בסיכונים וסיבוכים אפשריים. מהי השכיחות של הריון מרובה עוברים, אילו סכנות קיימות בהריונות אלה לאם ולעובר וכיצד ניתן לטפל? המידע החיוני בכתבה הבאה

מאת: פרופ' אריה דרוגן
פרופ' אריה דרוגן
גינקולוג בכיר ומומחה בגנטיקה רפואית ובאבחון טרום לידתי של מומים בעובר
הצג טלפון מספר מקשר


בעשורים האחרונים, שכיחותם של הריונות מרובי עוברים גדלה באופן ניכר. למרות שהריון הוא דבר מבורך וילדים הם מקור לשמחה ואושר, הריון מרובה עוברים מהווה מצב בריאותי מורכב הקשור בסיכוי גבוה יותר לסיבוכים מילדותיים שונים, בהם תחלואה לאם, לידה מוקדמת וסיבוכי פגות. 


הריון מרובה עוברים מוגדר כהריון בו קיים יותר מעובר אחד בחלל הרחם. בהריון טבעי, אשר מושג ללא התערבות טיפולית, שכיחות הריון מרובה עוברים עומדת על כאחוז אחד, כאשר לרוב מדובר בהריון תאומים. הריון שלישיה מתרחש ב-1:10,000 הריונות טבעיים; הריון רביעייה ספונטני מתרחש ב-1:1,000,000 לידות. בישראל, שכיחות לידות תאומים עומדת על כ-2.5%, כאשר הסיבה המרכזית להפרש בשיעור הריונות מרובי העוברים הצפוי לזה הנצפה נעוץ בטיפולי פוריות המתבצעים תוך השריית ביוץ יתר. 



אילו סוגי תאומים קיימים?


קיימים שני סוגי תאומים:

תאומים זהים

מקורם בביצית שהופרתה על ידי זרע בודד וכך נוצר עובר שהתחיל להתפתח והתפצל בשלב מוקדם מאוד בהריון. שני העוברים ממשיכים להתפתח כל אחד בפני עצמו. כתלות בשלב ההתפצלות במהלך ההריון, העוברים עשויים להתפתח בשק שפיר אחד, בשני שקי שפיר עם שלייה אחת או בשתי שליות נפרדות עם שני שקי שפיר נפרדים. המטען הגנטי של תאומים אלו זהה.



תאומים לא זהים

לרוב מתפתחים כתוצאה מביוץ יתר והפרייה של כל ביצית עם זרע נפרד. במצב כזה מדובר בשני עוברים נפרדים לחלוטין המתפתחים במקביל בחלל הרחם. בשל העובדה שמדובר בשתי ביציות ושני זרעים נפרדים המטען הגנטי הוא שונה ועל כן התאומים יהיו  כמו אחים רגילים. 



קראו עוד: בדיקת מיי שפיר או בדיקת סיסי שלייה: מה עדיף?



מהם הסיבות האפשריות להריונות מרובי עוברים?

יש משפחות שבהן מוצאים רמה גבוהה יותר של ההורמונים הגורמים לביוץ – במשפחות כאלה יש שכיחות יתר של תאומים בצד האימהי של המשפחה. אולם, הסיבה המרכזית להיריון מרובה עוברים היא טיפולי פוריות, לרבות הפריות מבחנה או טיפולים להשריית ביוץ. במצבים אלה גורמים לביוץ יתר ע"י טיפול הורמונלי. בטיפולי הפריה חוץ גופית ניתן לפקח על מספר העוברים המוחזרים לחלל הרחם וקיימות הוראות של משרד הבריאות בנושא זה. בטיפולי השריית ביוץ  אין אפשרות לפקח על כמה זקיקים יבייצו וכמה ביציות יופרו ועל כן קיימת סבירות גבוהה יותר לקיום של הריון מרובה עוברים, במיוחד שלישיה או רביעייה.



מהם הסיכונים בהריונות מרובי עוברים?


לאם

הסיכונים לאם בהריון מרובה עוברים קשורים במסה שלייתית גדולה יותר. כלומר, במצבים אלה קיימת יותר רקמת שליה ועל כן הסיכון לבעיות שונות במהלך ההריון, כמו סוכרת הריונית, יתר לחץ דם הריוני ורעלת הריון, גבוה יותר.


בנוסף, בהריונות מרובי עוברים קיים סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת ולצורך בניתוח קיסרי ולא בלידה טבעית. השכיחות של ניתוחים קיסריים בהריון תאומים עומדת על כ-70%, וכשמדובר בהריון שלישיה ורביעייה בגיל החיות הלידה תמיד תהיה בניתוח קיסרי. סיבה נוספת לסיום ההריון בניתוח קיסרי היא מיקום אחת השליות בפתח צוואר הרחם. 



לעוברים

בהריון מרובה עוברים יש סיכוי גבוה יותר לסיבוכי פגות. קיים קשר הפוך בין מספר העוברים ברחם לבין משך ההריון: גיל הלידה הממוצע בהריון תאומים הינו בין השבועות 35-37 להריון, גיל הלידה הממוצע בהריון שלישיה  הינו שבוע 32-33, וברביעייה ההריון יסתיים בממוצע בשבוע ה-28. 


פיגור בגדילה התוך רחמית הוא סיבוך נוסף של הריון מרובה עוברים. הסיבות להפרעה בגדילת העוברים ברחם היא חלוקה של הספקת הדם לרחם בין העוברים, ולעתים השרשה של השליה של העובר הקטן באזור ברחם שמכיל פחות כלי דם. עוברים הקטנים לגיל ההריון עלולים להמשיך להיות קטנים גם אחרי הלידה. 



אילו סיבוכים קשורים בפגות?

סיבוכים שקשורים בפגות כוללים נמק של המעי (NEC), הפרעות נשימתיות (RDS), שכיחות גבוהה יותר של מוות סביב הלידה ושכיחות גבוהה יותר של שיתוק מוחין (CP). הסיכון לשיתוק מוחין מוערך כ-1% בתאומים, לעומת 1:700 כשמדובר בעובר בודד. בתאומים זהים השכיחות של שיתוק מוחין מוערכת כ-10%. 


בתאומים לא זהים קיים סיכון גבוה יותר למחלות גנטיות ולבעיות כרומוזומליות דוגמת תסמונת דאון, סיכון המחושב תיאורטית ככפול מזה של הריון עם עובר יחיד. בתאומים זהים הסיכון למומים גנטיים / כרומוזומליים זהה לזה של עובר יחיד, אך קיים  סיכוי גבוה יותר למומים מבניים כתוצאה מהאירוע שהביא להתפצלות העובר בשלב מוקדם. 



מעבר של דם (TTTS)

אחת הסכנות המשמעותיות ביותר בהריון תאומים זהים היא מעבר של דם מעובר לעובר כתוצאה מחיבור של כלי הדם בשלייה. כתוצאה מכך עובר אחד הופך גדול לגיל ההריון וסובל מריבוי דם והעובר השני אנמי וקטן לגיל ההריון. מצב זה עלול להוביל למוות של עובר אחד ונכות של העובר השני או למותם של שני העוברים. 



כיצד ניתן לטפל ואף למנוע את הסיכונים בהריון מרובה עוברים?

טיפול במעבר דם בין העוברים

כאשר מדובר במעקב הריון עם תאומים זהים חשוב לאבחן בהקדם מצב זה ע"י הערכת כמות מי השפיר וגודל שלפוחית השתן של שני העוברים וע"י מדידת מהירות זרימת הדם בעורק המוח המרכזי, המהווה מדד לחסר דם (אנמיה) של העובר. במקרה שאובחן מעבר של דם בין העוברים (TTTS) ניתן לצרוב בעזרת לייזר את כלי הדם המחברים בין שני העוברים על פני השליה. 



מניעת סיבוכי פגות

את סיבוכי הפגות ניתן למנוע על ידי ניסיונות להאריך את שהות העוברים ברחם בעזרת מנוחה והשגחה במרפאת  הריון בסיכון. במקרים בהם קיימת שלישיית עוברים או יותר, ניתן לבצע הפחתת עוברים, כלומר הקטנת מספר העוברים ברחם לתאומים או לעובר בודד, על מנת לאפשר המשך הריון תקין. 



מהי הפחתת עוברים?

הפחתת עוברים היא פעולה שמבוצעת על ידי רופא אשר הוכשר לביצועה. במהלך הפעולה מחדירים מחט בהכוונת אולטרסאונד אל בית החזה של העובר הרחוק יותר מצוואר הרחם ודרכה מזריקים תמיסת מי מלח להפסקת פעילות הלב. פעולה זו מתבצעת במסגרת בית החולים ולאחר אישור הועדה להפסקת הריון. הסיכון לאבדן ההריון כולו כתוצאה מהפעולה מוערך כ-3-5%. הפחתת עוברים תתבצע לרוב לאחר שבוע 12 להריון ולאחר ביצוע בדיקת שקיפות עורפית. 



מה לגבי סיבוכי האם?

בכל הנוגע לסיכונים האפשריים לאם הכרוכים בהריון מרובה עוברים, יש להקפיד על מעקב קבוע במסגרת מרפאת סיכוני הריון כדי לזהות את הסיבוכים השונים בשלבים מוקדמים ולטפל בהם בהקדם. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' אריה דרוגן גינקולוג בכיר ומומחה בגנטיקה רפואית ובאבחון טרום לידתי של מומים בעובר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' אריה דרוגן השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום לידה טבעית או ניתוח קיסרי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אפידורל בלידה
  • עליזה מוריה
  • 06/03/2019 19:12
  • שלום לכולם,אני לאחר 2 לידות טבעיות עם אפידורל ובשניהם האפידורל לא פעל כמו שכולן מתארות אותו,בלידה הראשונה הורדם לי רק חצי גוף ובלידה השניה ההקלה בכאב הופחתה במעט והמשכתי להרגיש כל ציר וכל כאב רציתי לדעת למה זה קורה ומה אפשר לעשות בשביל לשפר את ההרדמה של האפידורל בלידה הבאה בע"ה תודה מראש!!!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מיקום שליה
  • Lali11
  • 07/11/2018 20:01
  • לפני יומיים ביצעתי אולטראוסנד הערכת משקל + מיקום שליה לאורך ההריון השליה הוגדרה כשליה מרגינלית. לדברי הטכנאית שעשתה לי את האולטרסטונד השלחץיה כעת כ 3 ס"מ מהפתח. האם ניתן לסמוך על ממצאים של טכנאית? האם במצב זה יש אפשרות ללידה נרתיקית? האם בכל זאת יש סיכון לדימום במהלך הלידה בשל כלי דם שלא זזו עם השליה? האם יש עדיים סיכון להיפרדות שליה? זהו הריון שלישי והלידה השנייה שלי הייתה מאוד טראומטית וקשה, אחריה אושפזתי בבית החולים ל 6 ימים עם קטטר ועברתי סבל נוראי ואני בחששות נוראיים להגיע שוב למשהו שהוא חירום.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רחם דו קרני
  • נועה
  • 27/09/2018 11:28
  • הי, יש לי רחם דו קרני ובהריון הקודם שלי ילדתי לידה טבעית אך השיליה לא יצאה ולאחר שעה של ניסיון (כולל זירוז עם פיטוצין), הועברתי לחדר ניתוח להוצאה ידנית. מה הסיכוי שזה יקרה גם בהריון הזה. והאם כדאי למנוע מראש את הסבל באמצעות לידה קיסרית?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר דורון דוקלר ד"ר דורון דוקלר
מנהל מחלקה מיון יולדות וחדר לידה המרכז הרפואי... קרא עוד

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ