דלג לתוכן
ד"ר אמיר קרשנוביץ' ד"ר אמיר קרשנוביץ'

ממצאים אקראיים בבדיקות הדמיה מוחיות: מתי כדאי לטפל?

במקרים מסוימים במהלך בדיקת הדמיה מוחית, כמו CT או MRI של המוח, מתגלים ממצאים שונים שדורשים בירור נוסף: לפניכם 5 ממצאים מוחיים שכיחים שיכולים להתגלות בבדיקות הדמיה של המוח ודרכי הטיפול האפשריות בהם

מאת: ד"ר אמיר קרשנוביץ'
תאריך פרסום: 28/04/2019
5 דקות קריאה
ד"ר אמיר קרשנוביץ' בשיתוף עם ד"ר אמיר קרשנוביץ' i מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים

כאשר אנשים סובלים מתופעות נוירולוגיות שונות, כמו כאבי ראש, הפרעות בראיה, של שיווי משקל או קוגניטיביות, אירוע פרכוסי, או אפילו לאחר טראומה באזור הראש, הם מופנים לביצוע של בדיקות הדמיה, כמו CT  או MRI  של המוח. בדיקות אלה מאפשרות לבחון את רקמת המוח, את הגולגולת ואת האנטומיה של אזור הראש והמוח כדי לזהות פתולוגיות שונות. 


במקרים מסוימים, במהלך בדיקת ההדמיה, מתגלים שינויים באנטומיה של המוח שאינם קשורים לבעיה או לסימפטומים שהובילו לצורך בביצוע בדיקות ההדמיה וצצו במקרה במהלך האבחון. כאשר ממצאים אלה זוהו בבדיקה, יש להתייחס אליהם ולהבין כיצד לטפל – אם בכלל: להלן, 5 מהממצאים השכיחים ביותר המתגלים באקראי במהלך בדיקות הדמיה של המוח.







1. גליומה בדרגה נמוכה

גליומה בדרגה נמוכה (Low grade glioma-LGG) היא סוג של גידול מוחי בדרגת ממאירות נמוכה. LGG נראית לרוב בבדיקת ה-MRI בתור סמן פתולוגי (צבעו שונה מהצבע של שאר חלקי המוח בבדיקה). למרות שהסמן הפתולוגי בבדיקה עלול להעיד על ממצאים שונים, כמו איבוד של מיאלין או מום מולד מסוג דיספלזיה, LGG עשוי להיות הסיבה להופעת הסמן בבדיקה ועל כן מחייב בירור.



מהן דרכי הטיפול האפשריות?

אם הסמן הפתולוגי קטן יחסית, ועל פי תכונותיו לא נראה כי מתפתח באופן פעיל, יתבצע מעקב באמצעות בדיקות MRI שנתיות או חצי שנתיות. במצבים בהם  נראה כי הסמן משתנה במהלך הבדיקות התקופתיות, ניתן יהיה לבצע ביופסיה או ניתוח להסרת ה- LGG. ההחלטה בנוגע לביצוע הביופסיה תלויה בגודל, במראה ובמיקום ה-LGG במוח. 



כיצד מתבצעת הביופסיה?

במהלך הפעולה מבצעים חור קטן בגולגולת ובאמצעות מחט זעירה מוציאים רקמה קטנה מהגידול. הרקמה נבדקת במעבדה פתולוגית כדי להבין האם אכן מדובר בגידול ומהו סוגו. 



מדוע LGG מתגלה באופן אקראי בבדיקת הדמיה, האם התופעה לא מובילה לתופעות לוואי שיעוררו חשד?

LGG הוא גידול המתפתח באטיות ולא משתנה באופן ניכר במשך שנים רבות. לכן, בשלבים הראשונים , הגידול קטן ואינו גורם ללחץ על המוח ולכן הוא אינו מלווה בתסמינים שיעלו חשד. תסמיני הגידול נובעים לרוב מלחץ מקומי על אזור מסוים במוח אשר גורם להפרעה בתפקוד או לפרכוסים. 



2. מום ע"ש כיארי (Chiari Imalformation)

מום ע"ש כיארי יכול להיות מולד או נרכש מסיבות שונות שאינן ידועות. מדובר במצב בו קיימת צניחה של החלק התחתון של המוח הקטן (מוחון) דרך החור הראשי בבסיס הגולגולת (Foramen magnum). תופעה זו גורמת לצפיפות ולחץ מקומי סביב חוט השדרה העליון. המום ע"ש כיארי עלול להיות "שקט" ולא לגרום לתסמינים כלל, אך במקרים מסוימים הצפיפות יכולה לגרום ללחץ מקומי שמוביל לתופעות לוואי שונות, כמו כאבי ראש עורפיים. 





מדוע המום מתגלה באופן אקראי בבדיקת הדמיה, האם הוא לא מוביל לתופעות לוואי שיעוררו חשד?

אמנם מדובר בתופעה נפוצה יחסית המופיעה ב-1-2% מהאוכלוסייה, אך לרוב המום אינו מלווה בתסמינים משמעותיים. למרות זאת, במקרים אלה בהם קיים ממצא המעיד על המום חשוב מאוד להתייעץ עם נוירוכירורג לגבי הטיפול, מכיוון שהתסמינים עלולים להתפתח בשלב מאוחר יותר ולהוביל לבעיות שונות. 



מהן דרכי הטיפול האפשריות?

הטיפול במום יתבצע על ידי ניתוח קרניאקטומיה ( Craniectomy ) שנועד כדי לשחרר את הלחץ המקומי הנוצר סביב חוט השדרה העליון. הניתוח מתבצע בגישה עורפית פתוחה ובמהלכו יתבצע חתך בעור ופתיחה של עצם הגולגולת וקרום המוח, הקטנה של הרקמה הגורמת לצפיפות. הניתוח יתבצע רק במצבים בהם התגלה כי הסימפטומים העיקריים מהם סובל החולה נובעים מהמום. 



3. סירינקס או סירינגומיאליה  (Syringomyelia)

סירינקס הוא מצב בו מצטברים מים (נוזל מוחי-שידרתי: CSF-cerebro spinal fluid) בתוך חוט השדרה. קיימות סיבות אפשריות רבות להתפתחות סירנקס, אחת מהן היא קיום של מום ע"ש כיארי. בנוסף, מצבים כמו מומים של חוט השדרה, רקע של דלקת קרום המוח, טראומה לגב או עקמת עלולים לגרום לסירינקס. הנוזל המצטבר בתוך חוט השדרה מביא ללחץ מקומי על העצבים המצויים באזור. כתוצאה מכך עלולים להתפתח כאבים, חולשה, הפרעות בתחושה וביכולת לחוש טמפרטורה. 



מדוע ממצא זה מתגלה רק בבדיקה אקראית, האם הוא אינו מוביל לתופעות לוואי שיעוררו חשד?

במקרים רבים, סירינקס אינו  מלווה באחד מהתסמינים המפורטים ועל כן אינו מוביל לצורך בביצוע בדיקה. למרות זאת במידה וממצא זה התגלה בבדיקת הדמיה, חשוב לפנות נוירוכירורג כדי להשלים את הבירור ולקבוע אם יש צורך בטיפול. 



מהן דרכי הטיפול האפשריות?

ראשית, יש לטפל במקור שהוביל לסירינקס וברוב המקרים הטיפול יוביל גם לשיפור במצב. למרות זאת, כאשר מדובר בהצטברות משמעותית של מים בחוט השדרה הגורמת לתסמינים שונים, שלהם לא נמצא מקור, ניתן יהיה לבצע ניתוח להתקנת דלף המנקז את הנוזל המוחי שדרתי אל חלל בגוף המכיל קרום, כמו הצפק או הפלאורה, לשם ספיגתו. 







4. ציסטה ארכנואידלית (Arachnoid cyst)

ציסטה ארכנואידלית  היא מצב בו מצטבר נוזל מוחי שדרתי  (CSF) בכיס במוח. ציסטה ארכנואידלית היא תופעה מולדת ברוב המקרים ושכיחה יחסית הנוכחת ב- 1-3% מהאוכלוסייה. הציסטות עלולות להתפתח בכל אזור במוח בו מצוי קרום עכבישי ולרוב הן אינן גורמות לכל תסמין.



ציסטה ארכנואידלית עלולה לגרום להתפתחות תסמינים מארבע סיבות עיקריות:

1. לחץ מקומי על המוח המשפיע על תפקוד המוח, כתלות באזור בו התפתחה הציסטה. לדוגמה אם הציסטה לוחצת על האזור האחראי על תנועת היד היא תגרום לחולשה בגפה העליונה.

2. הציסטה עלולה לגרום לפרכוסים כתוצאה מגירוי מקומי על אזור מסוים במוח.

3. כתוצאה מהלחץ המופעל על ידי הציסטה, עלולה להיגרם חסימה בזרימה של הנוזלים הטבעיים במוח. חסימה זו עלולה להתבטא בהצטברות של נוזלים מעל (לפני) לאזור החסימה וכתוצאה מכך לגרום ללחץ על המוח. ההצטברות של הנוזלים מתרחשת בחדרי המוח – מצב שנקרא הידרוצפלוס. 

4. אם הציסטה לוחצת על בלוטת ההיפופיזה היא עלולה לגרום להפרעה בתפקוד ההורמונים שנוצרים על ידי הבלוטה. במקרים נדירים הציסטה עלולה לגרום לכאבי ראש. 



מדוע מתגלה רק בבדיקה אקראית , האם הציסטה לא מובילה להתפתחות תופעות לוואי שיעוררו חשד?

למרות שקיימים תסמינים שעלולים להעיד על ציסטה ארכניודאלית, מדובר באחד מהממצאים האקראיים ביותר שאינם מלווים בכל תסמינים. 



מהן דרכי הטיפול האפשריות?

ברוב המקרים לא יתבצע כל טיפול, מדובר במצב מולד שלרוב הופך לחלק מהאנטומיה של המוח. במקרים בהם הציסטה מובילה להתפתחות אחד או יותר מהתסמינים שפורטו לעיל, יהיה צורך בטיפול ניתוחי.



קיימים שני ניתוחים עיקריים לטיפול בציסטה: 

ניתוח אנדוסקופי

במהלכו מבצעים חור בדופן של הציסטה, בסמוך לחללים הטבעיים של המוח אשר מכילים נוזל מוחי. הנוזל המצוי בתוך הציסטה מתחבר לנוזל המוחי וכך ניתן לאזן את הלחצים. 



ניתוח להחדרת דלף

הכולל החדרת דלף בין הציסטה לצפק אשר סופגת את הנוזל. 



5. קברנומה

קברנומה מוחית היא מום הכולל התפתחות של כלי דם מוחיים לא סדירים, בדרך כלל בצורת כדור קטן בגודל של מילימטרים ספורים ועד מספר סנטימטרים. הסיכון המרכזי בקברנומה הוא דימום מוחי. קברנומה יכולה להיות מצב מולד או שהיא עלולה להתפתח במהלך החיים מסיבות שונות, לדוגמה כתופעה משנית לאחר טיפול בקרינה למוח, או מסיבות גנטיות.



מדוע מתגלה רק בבדיקה אקראית, האם קברנומה לא מובילה להתפתחות תופעות לוואי שיעוררו חשד?

למרות שהקברנומות נוטות לדמם בתוך גבולותיהן, רוב מקרי הקברנומה אינם מלווים בכל תסמינים ועל כן מתגלים באקראי. למרות זאת, במקרים מסוימים הקברנומות יכולות לגרום לתסמינים שונים, כמו כאבי ראש או פרכוסים. 



מהן  דרכי הטיפול האפשריות?

כתלות במיקום הקברנומה, בגודלה ובגיל המטופל יחליט הנוירוכירורג המטפל אם יש צורך בניתוח מוח פתוח להסרת הממצא, או שניתן להסתפק בבדיקות הדמיה תקופתיות למעקב. 


לסיכום, לגבי כל אחד מהממצאים שפורטו לעיל, קיימים שיקולים שונים לגבי כדאיות הטיפול, הסיכונים לטווח הארוך וחומרת המצב הנוכחי. בכל מצב בו התגלה אחד מהממצאים בבדיקת הדמיה חשוב לפנות לרופא נוירוכירורג לשם קבלת אבחנה וקביעת הטיפול המתאים. 


הכתבה בשיתוף עם ד"ר אמיר קרשנוביץ' מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר שאדי חאיכ
ד"ר שאדי חאיכ נוירוכירורגיה
נוירוכירורג בכיר במחלקה הנוירוכירורגית - ב״ח רמב״ם
ד"ר אנדרס ארנלדו ורגאס
ד"ר אנדרס ארנלדו ורגאס נוירוכירורגיה
נוירוכירורג מומחה בניתוחי עמוד שדרה
ד"ר נבו מרגלית
ד"ר נבו מרגלית נוירוכירורגיה
מנהל המחלקה הנוירוכירוגית מרכז רפואי שערי צדק
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר אמיר קרשנוביץ'

שאלות מתוך פורום נוירולוגיה ילדים

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו