דלג לתוכן

6 עובדות מפתיעות על סוכרת וכליות

במשך שנים נהוג היה לחשוב כי הטיפול בסוכרת טמון רק באיזון ערכי הסוכר בגוף. אלא שחולי סוכרת צריכים לשים לב גם לסיבוכים עתידיים של המחלה, בהם אי ספיקה כלייתית. לפניכם כמה עובדות שאולי יפתיעו אתכם על סוכרת וכליות

מאת: ד"ר גיל צ'רנין, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 29/04/2019
3 דקות קריאה

לאחרונה פרסם המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות נתונים המראים כי אחד מכל שלושה סוכרתיים סובל גם מפגיעה כלייתית, שעלולה להוביל בסופו של דבר לטיפולי דיאליזה, השתלת כליה ולתמותה מוגברת. 

בעשורים האחרונים, עם ההבנה של מורכבות הסוכרת, החלה לתפוס תאוצה גישת הטיפול המולטי-פקטוריאלית (רב מערכתית) המתייחסת לטיפול במספר גורמי סיכון במקביל, וזאת על מנת להקטין את הסיבוכים העתידיים של המחלה. אחד המוקדים שיש לשמור עליהם אצל החולה הסוכרתי הוא הכליה, שכן הדרדרות בתפקוד הכליות עלולה לגרום לאי ספיקת כליות כרונית קשה, שתוביל לצורך בטיפול כלייתי תחליפי דוגמת דיאליזה או השתלת כליה. לפניכם כמה עובדות על סוכרת וכליות.

1. אין לוח זמנים ידוע מראש

בניגוד למהלך הקלאסי המוכר של המחלה בסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), אז ידוע מראש כי כעבור מספר שנים מרגע הופעת המחלה תתחיל גם פגיעה כלייתית, בסוכרת סוג 2, השכיחה הרבה יותר והמוכרת בקרב אוכלוסיית המבוגרים, אין לוח זמנים מאורגן וידוע בין אבחון הסוכרת אצל המטופל לבין הפגיעה הכלייתית. 

2. בשלב ראשון התפקוד הכלייתי משתפר

הדפוס הקלאסי של פגיעת סוכרת בכליות מבוסס על מספר שלבים: בשלב הראשון, הרבה פעמים התפקוד הכלייתי משתפר – מצב המכונה 'סינון יתר' מאחר שהכליות למעשה "עובדות" יותר ודווקא משפרות את תפקודן. יחד עם זאת, מיד לאחר מכן יתחילו להתרחש שני תהליכים – ירידה הדרגתית של התפקוד וחזרה לערכי הבסיס, ומנגד הופעת הפרשת חלבון בשתן, תופעה הקרויה פרוטאינוריה.

3. לא תמיד יש הפרשת חלבון מוגברת

במידה ומחלת הכליות מתקדמת, כמות הפרוטאינוריה בשתן אמורה להתגבר, התפקוד הכלייתי שמבוטא לרוב בבדיקת קריאטינין בדם ידרדר (ולמעשה נראה עלייה בריכוז הקריאטינין בדם). בעשורים האחרונים נראה כי בקרב למעלה ממחצית חולי סוכרת סוג 2 אין מהלך מחלה קלאסי ולא נצפית אצלם הפרשת חלבון מוגברת מאוד בשתן, על אף שהחלה פגיעה כלייתית. 


המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות חשף נתונים המראים כי אחד מכל שלושה סוכרתיים סובל גם מפגיעה כלייתית

 

4. אי ספיקה כלייתית מגדילה את הסיכון למחלות קרדיווסקולרית 

בקרב חולים עם אי ספיקת כליות כרונית, ובוודאי על רקע סוכרת, קיימים סיכונים נוספים וקשים שהעיקרי בהם הוא תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית (מחלות לב וכלי דם גדולים). חולים סוכרתיים עם אי ספיקה כלייתית יסבלו מתחלואה קרדיווסקולרית בשכיחות גבוהה יותר מאשר חולים סוכרתיים שאין להם אי ספיקת כלייתית. 

5. איזון הסוכר הוא הדגש החשוב ביותר

בקרב חולי סוכרת עם יתר לחץ דם יש צורך באיזון מוגבר גם של לחץ הדם כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, ותרופות מסוימות הניתנות לאיזון לחץ הדם, ממשפחת חוסמי ACE או ARBs, הוכיחו הגנה ייחודית יעילה על הכליות. אלו תרופות שפרט לאיזון לחץ הדם גם מפחיתות את הפרשת החלבון בשתן ובכך תורמות אף יותר להגנה על הכליות. חשוב לציין כי תרופות אלו עלולות, בקרב חולים מסוימים, להחמיר את תפקוד הכליה או לגרום לעלייה בריכוז האשלגן בדם ולגרום להפרעות קצב ועל כן אינן מתאימות לכלל החולים. בכל מקרה, ניטור תקופתי של תפקודי הכליה וריכוזי האשלגן בדם, הכרחי תחת הטיפולים הנ"ל. 

לצד כל אלו, הדגש הראשון והחשוב ביותר הוא איזון הסוכרת. מחקרים רבים בסוכרת מצביעים על כך שככל שנאזן את ההמוגלובין המסוכרר (A1C) נפחית את כל הסיבוכים המיקרווסקולריים בקרב החולים, כלומר בין השאר את הפגיעה בכליות. 

6. התרופות מעכבי 2SGLT עשויות להגן גם על הכליות

מעכבי 2SGLT הם תרופות שלמעשה גורמות לאיבוד מוגבר של סוכר (גלוקוז) בשתן, במקום שגלוקוז זה ייספג מחדש בכליות ומשם למערכת הדם. בכך יש לתרופות אלו גם אפקט משתן ואפקט מיטבי קל של הורדת לחץ הדם. המנגנון שבו מעכבי 2SGLT מגנים על הכליות עדיין אינו נהיר לחלוטין. רבים מהחוקרים, סבורים שפרט לאפקטים המיטיבים של התרופות הנ"ל הן על איזון הסוכרת והן על לחץ הדם, הרי שאולי יש לקבוצת תרופות אלו גם השפעה ייחודית  שמובילה להגנה על הכליות. 

אחת ההשערות הרווחות היא שתרופות אלו מפחיתות את לחץ הדם בתוך עורקיקי הכליה ובכך מקטינות את העומס על הכליות. לפי השערה אחרת, מניעת ספיגת הגלוקוז בכליות ע"י התרופות הנ"ל, מונעת נזק ישיר של הגלוקוז לכליות. שאלות מרכזיות שעדיין אין עליהן תשובה הן האם התרופות הללו יסייעו למנוע התקדמות מחלת כליות גם לחולי סכרת ללא סיכון מוגבר למחלת לב, והאם התרופות הנ"ל יכולות לעזור במניעת התקדמות מחלת הכליות גם בחולי אי ספיקת כליות, שהגורם למחלתם בכלל אינו סוכרת. 

זאת ועוד, המחקרים שפורסמו עד כה טרם הגדירו במדויק מי מחולי הסוכרת עם מחלת כליות, "ירוויח" יותר מתרופות אלו לשם הגנה כנגד התקדמות מחלת הכליות: האם אלו החולים עם מהלך מחלת כליות "קלאסי" והפרשת חלבון מוגברת בשתן, או שמא קבוצות חולים אחרות. תשובות לשאלות אלו צפויות להגיע ממחקרים עולמיים רבי-מרכזים ורבי-משתתפים שמתבצעים בימים אלו. 

הכתבה בשיתוף עם  ד"ר גיל צ'רנין מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי קפלן. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר צבי חי ברנע
ד"ר צבי חי ברנע נפרולוגיה
מומחה בנפרולוגיה, רופא בכיר מחלקה נפרולוגית בית חולים וולפסון
פרופ' מרים דוידוביץ
פרופ' מרים דוידוביץ ילדים
מנהלת המכון לנפרולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים.
ד"ר אלי קפלן
ד"ר אלי קפלן נפרולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום סוכרת

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו