5 מיתוסים שגויים על טרשת נפוצה - והאמת

מבין כל המחלות הנוירולוגיות, טרשת נפוצה היא זו שעוברת בשנים האחרונות מהפכה דרמטית ומשנה את פניה לנגד עיננו. כחלק מההקלה בהתמודדות הרגשית הראשונית עם גילוי המחלה, ננפץ מספר מיתוסים נפוצים שעלולים לעורר את חששם של מאובחנות/ים חדשות/ים

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 02/06/2019



טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית, בה תאי דלקת תוקפים את מעטפת שלוחות תאי העצב,"המיאלין". התוצאה היא הצטברות נגעים באתרים שונים של מערכת העצבים המרכזית, וכתוצרה מכך חלה פגיעה בהעברת האות החשמלי בצורה יעילה. 



כיצד מתבטאת טרשת נפוצה?

מבחינת הביטוי הקליני, טרשת נפוצה פוגעת באופן אקראי באזורים שונים של מערכת העצבים המרכזית, כלומר המוח וחוט השדרה, ובהתאם גם התסמינים מהם סובלים המטופלים מגוונים ובדרך כלל כוללים טשטוש בראיה, כפל ראיה, סחרחורת סיבובית, ירידה בתחושה או תחושות לא תקינות באזורים שונים בגוף, הפרעות בקואורדינציה, קושי בדיבור או בבליעה, חולשה של גפיים או שרירי הפנים, כמו גם סימפטומים יותר כלליים כגון עייפות, ירידה בריכוז וביכולת הלמידה והפרעות במצב הרוח.


בדרך כלל המחלה מתבטאת בצורה של התקפים כאשר בין ההתקפים ישנן הפוגות, חלק מן ההתקפים משאירים שארית של חסר נוירולוגי  - של פגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה כגון ירידה בחדות הראייה, הפרעות בתחושה (כפי שצוין בפסקה קודמת) - וחלקם חולפים ללא זכר. בחלק מן המקרים, המחלה עלולה להשתנות עם השנים והופכת להיות מחלה מתקדמת - כלומר ישנה התקדמות הדרגתית של הנכות ללא קשר להתקפים. אצל אחוז קטן מן החולים המחלה מתחילה ללא התקפים ומתבטאת מיד בראשיתה בהתקדמות הדרגתית של הנכות.


ממחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת The New England Journal of Medicine עולה כי טרשת נפוצה היא מחלה השכיחה יותר בקרב נשים, כאשר היחס בין נשים לגברים הוא 1:3. המחלה מתפרצת בדרך כלל באנשים צעירים בטווח הגילאים 20-40. 




טרשת נפוצה היא המחלה השכיחה ביותר בנשים, כאשר היחס בין שני המינים הוא 1:3





מה הן דרכי הטיפול במחלה?

משאבים רבים מושקעים בהבנת המנגנונים הגורמים למחלה ובפיתוח תרופות חדשות על מנת למגר את ההתקפים ואת התקדמות הנכות, המאמצים הללו הניבו בשנים האחרונות פירות רבים, כיום מוכרות ומאושרות לטיפול מספר הולך וגובר של  תרופות הניתנות באמצעות זריקות, עירוי לווריד או בכדורים שעשויות לצמצם את תדירות ההתקפים ולעכב את התקדמות המחלה, לעיתים אף לעצור את ביטויה לחלוטין. בשנים האחרונות ישנה האצה של פתוח תרופות נגד טרשת נפוצה ועמה גדילה בכמות התכשירים שמאושרים לטיפול במחלה ושנכנסו לסל הבריאות. 


מלבד הטיפול, שמטרתו שינוי מהלך המחלה, כיום נהוג לטפל גם בהתקפים עצמם. הטיפול המקובל במקרה זה הוא הזלפת סטרואידים דרך הוריד, וזאת בהתאם להערכה הנוירולוגית. טיפול זה מקצר ומקל על התסמינים המלווים להתקף. 


נוסף על כך חשוב לטפל בתסמיני המחלה על מנת להקל על המטופלים ולשפר את איכות חייהם, הן באמצעות תרופות לשיפור נוקשות שרירים, כאבים, הפרעות במתן שתן, עייפות, שינויים במצב הרוח והפרעה בתפקוד המיני, והן באמצעות תוכנית שיקום הכוללת פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וייעוץ פסיכולוגי שיקומי. 



קראו עוד: טרשת נפוצה: כיצד חשיפה לשמש עשויה למנוע את התפרצות המחלה?



האם ישנה בשורה לחולי טרשת נפוצה?

מבין כל המחלות הנוירולוגיות, טרשת נפוצה, היא המחלה שעוברת בשנים האחרונות את המהפכה הדרמטית ביותר ומשנה את פניה לנגד עיננו. כאשר מבשרים היום למטופל על אבחנתה/ו כחולה במחלה ניתן להציע לה/ו כלים רבים ויעילים להתמודד איתה ולנסות להתאימם לצורת המחלה ולחומרתה את הטיפול המתאים והנוח ביותר, תוך התחשבות באורח החיים שלו או שלה, למשל ברצון להרות ולהקים משפחה ובשיקולים רבים ושונים של יעילות בטיחות ונוחות.

כחלק מההקלה על ההתמודדות הרגשית הראשונית עם גילוי המחלה, ננפץ מספר מיתוסים נפוצים שמעוררים את חששם של מאובחנים חדשים:


1. אני אשב על כיסא גלגלים

 חולים רבים חוששים שמצבם הבריאותי ידרדר עד למצב סיעודי וישיבה על כיסא גלגלים. בעבר כמחצית מהחולים בטרשת נפוצה אכן הגיעו לכיסא גלגלים בשלבים שונים של המחלה. כיום בזכות פריצות הדרך הטיפוליות וההתמדה בטיפול ובשיקום המטופלים, מרביתם חיים לצד המחלה חיים מלאים, המאפשרים להביא ילדים לעולם, ללמוד, לעבוד, לטייל, לעשות ספורט. כפי שעולה ממחקר משנת 2019 שפורסם בכתב העת JAMA, המשמעות היא שהסיכוי להתקדמות של נכות שתוביל לצורך בכיסא גלגלים וכך לפגיעה באיכות החיים – פוחת.


2. לעולם לא אוכל ללדת 

בעבר הומלץ לחולות טרשת שלא להיכנס להריון, אך כיום המלצה זו כבר אינה תקפה. ישנם טיפולים המאפשרים זמן ארוך של שקט מהתקפים, על מנת להיכנס להיריון ללא נטילת תרופות במהלכו. כיום נשים המתמודדות עם המחלה בהחלט מביאות ילדים לעולם ואף מניקות. התהליך נעשה בשיתוף עם הרופא המטפל, על-מנת לאפשר הריון בטוח. 



3. לעולם לא אוכל לעסוק בספורט

להיפך, מומלץ שכל מי שחיי עם טרשת נפוצה יבצע פעילות גופנית, בהתאם ליכולת ולמגבלותיו. ספורט מהווה השפעה מיטבית על מהלך המחלה, ראשית באמצעות דיכוי הדלקת שפוגעת ברקמת מערכת העצבים, וכך מסייעת במניעת התלקחות המחלה. שנית, באמצעות סיוע בשיקום הפגיעה לאחר התקפים.



4. יותר לא אוכל לנסוע לתקופות ארוכות

 כמו כל מחלה כרונית, על-מנת לשמור על איכות חיים טובה, חולי טרשת חייבים להתמיד בטיפול. הטיפולים הקיימים ניתנים באמצעות עירוי או טבליה. בעבר הטיפולים התרופתיים אכן הגבילו את חייהם של חולי טרשת נפוצה, כך למשל, טיפולים שדורשים אשפוז לעירוי, או טיפולים שמצריכים נטילת טבליה פעמיים ביום לאחר האוכל. עם זאת, כיום הטיפולים החדשים מאפשרים ליטול את התרופה במרווחי זמן ארוכים באופן משמעותי מאשר בעבר, כשבחלק מהמקרים הטיפול מאפשר ליטול מספר קטן של טבליות במשך 4 שנים, ואף מספק שנתיים של שקט ללא כל טיפול. כיום חולי טרשת נפוצה רבים יכולים לעשות הכול – לעבוד, ללמוד, לגדל משפחה, וגם לטייל בעולם לתקופה ארוכה.



5. ילדים של חולי טרשת בעלי סיכון לחלות אף הם

 טרשת נפוצה היא מחלה מורכבת אשר הגורמים להתפתחותה אינם מובנים עד תום. כיום ההנחה הרווחת היא שטרשת נפוצה היא שילוב של נטייה מולדת וחשיפות סביבתיות במהלך החיים. בארגון לטרשת נפוצה National Multiple Sclerosis Society פורסם כי הסיכוי שהמחלה תעבור לדורות הבאים קטן באופן משמעותי ועומד על כ-5% בלבד.



פורומים, אפילפסיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פרכוסים נעמה 15/11/2019 21:28
  • שלום ד"ר יצא לי לעשן סמים קלים (מריחואנה), הכול היה תקין עד שיצא שפרכסתי 3 פעמים, כל פעם במשך כדקה, במקרים שונים ולא קשורים- הפרשים של שבוע/ שבועיים בין כל פרכוס. מאז לא עישנתי, רציתי לדעת האם זה קשור לעובדה שעישנתי ואם לא- מה זה יכול להיות?הבנתי שמריחואנה דווקא אמורה להקל על אפילפסיה ולכן זה נראה לי תמוה לפרכס בגלל זה. מחכה לתשובה, תודה רבה

  • + הוסף תגובה
עישון יוסי 04/12/2019 03:19
  • היי נעמה אני מזדהה עם מה שרשמת פה גם לי קרה דבר דומה ישנם הרבה מאוד תסמינים להתקף עישון יכול להיות אחד הטריגרים אבל לאו דווקא.יכול להיות שפספסת כדורים?

  • + הוסף תגובה
עישון נעמה 04/12/2019 11:46
  • היי יוסי, זאת היתה הפעם הראשונה שלי בחיים שפרכסתי ככה, אני לא על כדורים או משהו. רק תוהה אם זה קשור לאפילפסיה בכלל ואם לא אז מה זה בעצם ולמה זה קרה.

  • + הוסף תגובה
בדיקת רמת קפרה בדם רומי 25/11/2019 08:43
  • מה שם הבדיקה המדעי (קצור הכינוי) ואיפה אפשר לבצעה?

  • + הוסף תגובה
נראה לי בדיקת דם יוסי 04/12/2019 03:15
איכילוב יוסי 04/12/2019 03:48
אפילפסיה של האונה הרקתית על רקע אבחון פסיכיאטרי אופיר 11/04/2019 05:47
  • לכבוד הרופא המשיב שלום, השאלה- אם מומלץ לבחון סימנים בשאלה אם מדובר באפליפסיה של האונה הרקתית על רקע אבחון פסיכיאטרי. שמי אופיר כיום בן 28, לומד באוניברסיטה פילוסופיה עם ציונים גבוהים מאוד, מאז גיל 15 עסוק בעיסוק פילוסופי דתי ורוחני, מגיל זה פסיכולוג אבחן מחשבה אובססיבית, ובאבחון לימודי לצורך התאמות בבגרויות אובחנתי בחשיבה מופשטת ב-6 רמות מעל הממוצע וזכיתי במקום ראשון בת"א למתמטיקה ויכולתי לתכניות רבות למחוננים בתחום הראלי. מאז גיל 16 אני רואה לפעמים הילות סביב אנשים וזה קשור לראייה כפולה שהמשקפיים מתקנות, ואינני חושב שאני יודע את פירושן של ההילות. בגיל 19 חוויתי פרידה קשה שהכניסה אותי לדיכאון של 8 שנים, עד היום כמעט. למדתי אז בישיבת הסדר ועסקתי במטאפיזיקה של הרמב"ם, וחווייתי חוויה אקסטטית ממושכת של כמה ימים, וחוויתי הארה גדולה. הייתי עסוק באותם ימים גם בסדנת לימוד מדיטציה יהודית של ריכוז במנטרה מילולית ושחרור זרם התודעה לזרום כמו בנחל או דימוי אחר. החוויה הרוחנית התקשרה לי למחשבות על דתות שהעסיקו אותי באותו הזמן (הייתי לומד את הברית החדשה ודיברתי עם כומר ונוצרים) והכל ביחד הביא אותי למה שמוכר כסינדרום ירושלים ומחשבות על התנבאות אישית. במשפחה מסורת של חלומות נבואיים וגם באותו היום אמרתי מראש שאימי צריכה ליצור קשר עם מישהו שלא ראתה כ-30 שנה וזה התגשם מצד אותו אדם שלעולם לא היה לי קשר איתו. אחי ששירת ביחידת עילית שאין למעלה ממנה בצבא אובחן קודם בסכיזופרניה (סיפור בפני עצמו) וכשראו אותי באקסטזה ישר הזריקו לי זיפרקסה במינון גבוה, ומאז תמיד הייתי עם זיפרקסה. האבחון שלי היה הרבה זמן סכיזואפקטיב, אך כעת אני מבין שלא ידעתי לדווח שהדכאון תמיד היה מאותה פרידה בגיל 20. לפני כ-3 שנים פסיכיאטר אמריקאי תהה אם לא מדובר אולי בTLE, (אפילפסיה של האונה הרקתית) אך לא קידם אבחון, בין השאר מכיוון שלא היה פסיכיאטר ראשי שלי במרפאה. הוא אבחן שהפסיכוזה יותר דומה לOCD מאשר לפסיכוזה קלאסית. יש לציין שהמחשבות סבבו בעיקר סביב טראומה של אנשים שפגעו בי (משטרה שחשבה שאני רוצה לעלות להר הבית ואני לא הבנתי אותם, והתייחסה אלי באלימות קשה) ושתמיד פורשו כפסיכוזה (חרדה משוטרים ברחוב פורשה כמחשבות רדיפה). הוא בכל זאת נתן לי, מתוך שיקולים אחרים, דפלפט במינון 2000 מ"ג נגד גלים של מאניה דיפרסיה וטרילפטין במינון 1200 מ"ג והטיפול בדפלפט עזר יותר מכל תרופה אחרת, עד שהורדתי את הזיפרקה מהמינון המקסימלי (30 מ"ג) למינון המינימלי (5 מ"ג) לא הזדקקתי כלל לטרילפטין, והליתיום התגלה כיוצר אדישות יתר. יש לציין שגם הזיפרקסה היא נגד מחשבה אובססיבית ולא נגד פסיכוזה. היום, לאחר הירידה בתרופות, פסיכולוגית מהקופה חוותה דעתה הלא רשמית, כי אין אפקטיביות ולדעתה מדובר במאניה דיפרסיה וOCD. אני עכשיו רואה תיאורים של אפליפסיה של האונה הרקתית, של הארה עם המון אנרגיה, אני ראיתי פעמים רבות בחיי אור שמימי והייתי מודע שזה רק בדמיון והמשכתי הלאה לאחר שניות ספורות לעיסוקי. והשאלה עכשיו היא מה דעת הרופא המשיב, אם כדאי לבחון TLE וטיפול ייעודי במקום הטיפול שיועד נגד סכיזואפקטיב?

  • + הוסף תגובה
ואוו יוסי 04/12/2019 03:47

הצטרפו לאינדקס הרופאים!