5 מיתוסים שגויים על טרשת נפוצה - והאמת

מבין כל המחלות הנוירולוגיות, טרשת נפוצה היא זו שעוברת בשנים האחרונות מהפכה דרמטית ומשנה את פניה לנגד עיננו. כחלק מההקלה בהתמודדות הרגשית הראשונית עם גילוי המחלה, ננפץ מספר מיתוסים נפוצים שעלולים לעורר את חששם של מאובחנות/ים חדשות/ים

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 02/06/2019



טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית, בה תאי דלקת תוקפים את מעטפת שלוחות תאי העצב,"המיאלין". התוצאה היא הצטברות נגעים באתרים שונים של מערכת העצבים המרכזית, וכתוצרה מכך חלה פגיעה בהעברת האות החשמלי בצורה יעילה. 



כיצד מתבטאת טרשת נפוצה?

מבחינת הביטוי הקליני, טרשת נפוצה פוגעת באופן אקראי באזורים שונים של מערכת העצבים המרכזית, כלומר המוח וחוט השדרה, ובהתאם גם התסמינים מהם סובלים המטופלים מגוונים ובדרך כלל כוללים טשטוש בראיה, כפל ראיה, סחרחורת סיבובית, ירידה בתחושה או תחושות לא תקינות באזורים שונים בגוף, הפרעות בקואורדינציה, קושי בדיבור או בבליעה, חולשה של גפיים או שרירי הפנים, כמו גם סימפטומים יותר כלליים כגון עייפות, ירידה בריכוז וביכולת הלמידה והפרעות במצב הרוח.


בדרך כלל המחלה מתבטאת בצורה של התקפים כאשר בין ההתקפים ישנן הפוגות, חלק מן ההתקפים משאירים שארית של חסר נוירולוגי  - של פגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה כגון ירידה בחדות הראייה, הפרעות בתחושה (כפי שצוין בפסקה קודמת) - וחלקם חולפים ללא זכר. בחלק מן המקרים, המחלה עלולה להשתנות עם השנים והופכת להיות מחלה מתקדמת - כלומר ישנה התקדמות הדרגתית של הנכות ללא קשר להתקפים. אצל אחוז קטן מן החולים המחלה מתחילה ללא התקפים ומתבטאת מיד בראשיתה בהתקדמות הדרגתית של הנכות.


ממחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת The New England Journal of Medicine עולה כי טרשת נפוצה היא מחלה השכיחה יותר בקרב נשים, כאשר היחס בין נשים לגברים הוא 1:3. המחלה מתפרצת בדרך כלל באנשים צעירים בטווח הגילאים 20-40. 




טרשת נפוצה היא המחלה השכיחה ביותר בנשים, כאשר היחס בין שני המינים הוא 1:3





מה הן דרכי הטיפול במחלה?

משאבים רבים מושקעים בהבנת המנגנונים הגורמים למחלה ובפיתוח תרופות חדשות על מנת למגר את ההתקפים ואת התקדמות הנכות, המאמצים הללו הניבו בשנים האחרונות פירות רבים, כיום מוכרות ומאושרות לטיפול מספר הולך וגובר של  תרופות הניתנות באמצעות זריקות, עירוי לווריד או בכדורים שעשויות לצמצם את תדירות ההתקפים ולעכב את התקדמות המחלה, לעיתים אף לעצור את ביטויה לחלוטין. בשנים האחרונות ישנה האצה של פתוח תרופות נגד טרשת נפוצה ועמה גדילה בכמות התכשירים שמאושרים לטיפול במחלה ושנכנסו לסל הבריאות. 


מלבד הטיפול, שמטרתו שינוי מהלך המחלה, כיום נהוג לטפל גם בהתקפים עצמם. הטיפול המקובל במקרה זה הוא הזלפת סטרואידים דרך הוריד, וזאת בהתאם להערכה הנוירולוגית. טיפול זה מקצר ומקל על התסמינים המלווים להתקף. 


נוסף על כך חשוב לטפל בתסמיני המחלה על מנת להקל על המטופלים ולשפר את איכות חייהם, הן באמצעות תרופות לשיפור נוקשות שרירים, כאבים, הפרעות במתן שתן, עייפות, שינויים במצב הרוח והפרעה בתפקוד המיני, והן באמצעות תוכנית שיקום הכוללת פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וייעוץ פסיכולוגי שיקומי. 



קראו עוד: טרשת נפוצה: כיצד חשיפה לשמש עשויה למנוע את התפרצות המחלה?



האם ישנה בשורה לחולי טרשת נפוצה?

מבין כל המחלות הנוירולוגיות, טרשת נפוצה, היא המחלה שעוברת בשנים האחרונות את המהפכה הדרמטית ביותר ומשנה את פניה לנגד עיננו. כאשר מבשרים היום למטופל על אבחנתה/ו כחולה במחלה ניתן להציע לה/ו כלים רבים ויעילים להתמודד איתה ולנסות להתאימם לצורת המחלה ולחומרתה את הטיפול המתאים והנוח ביותר, תוך התחשבות באורח החיים שלו או שלה, למשל ברצון להרות ולהקים משפחה ובשיקולים רבים ושונים של יעילות בטיחות ונוחות.

כחלק מההקלה על ההתמודדות הרגשית הראשונית עם גילוי המחלה, ננפץ מספר מיתוסים נפוצים שמעוררים את חששם של מאובחנים חדשים:


1. אני אשב על כיסא גלגלים

 חולים רבים חוששים שמצבם הבריאותי ידרדר עד למצב סיעודי וישיבה על כיסא גלגלים. בעבר כמחצית מהחולים בטרשת נפוצה אכן הגיעו לכיסא גלגלים בשלבים שונים של המחלה. כיום בזכות פריצות הדרך הטיפוליות וההתמדה בטיפול ובשיקום המטופלים, מרביתם חיים לצד המחלה חיים מלאים, המאפשרים להביא ילדים לעולם, ללמוד, לעבוד, לטייל, לעשות ספורט. כפי שעולה ממחקר משנת 2019 שפורסם בכתב העת JAMA, המשמעות היא שהסיכוי להתקדמות של נכות שתוביל לצורך בכיסא גלגלים וכך לפגיעה באיכות החיים – פוחת.


2. לעולם לא אוכל ללדת 

בעבר הומלץ לחולות טרשת שלא להיכנס להריון, אך כיום המלצה זו כבר אינה תקפה. ישנם טיפולים המאפשרים זמן ארוך של שקט מהתקפים, על מנת להיכנס להיריון ללא נטילת תרופות במהלכו. כיום נשים המתמודדות עם המחלה בהחלט מביאות ילדים לעולם ואף מניקות. התהליך נעשה בשיתוף עם הרופא המטפל, על-מנת לאפשר הריון בטוח. 



3. לעולם לא אוכל לעסוק בספורט

להיפך, מומלץ שכל מי שחיי עם טרשת נפוצה יבצע פעילות גופנית, בהתאם ליכולת ולמגבלותיו. ספורט מהווה השפעה מיטבית על מהלך המחלה, ראשית באמצעות דיכוי הדלקת שפוגעת ברקמת מערכת העצבים, וכך מסייעת במניעת התלקחות המחלה. שנית, באמצעות סיוע בשיקום הפגיעה לאחר התקפים.



4. יותר לא אוכל לנסוע לתקופות ארוכות

 כמו כל מחלה כרונית, על-מנת לשמור על איכות חיים טובה, חולי טרשת חייבים להתמיד בטיפול. הטיפולים הקיימים ניתנים באמצעות עירוי או טבליה. בעבר הטיפולים התרופתיים אכן הגבילו את חייהם של חולי טרשת נפוצה, כך למשל, טיפולים שדורשים אשפוז לעירוי, או טיפולים שמצריכים נטילת טבליה פעמיים ביום לאחר האוכל. עם זאת, כיום הטיפולים החדשים מאפשרים ליטול את התרופה במרווחי זמן ארוכים באופן משמעותי מאשר בעבר, כשבחלק מהמקרים הטיפול מאפשר ליטול מספר קטן של טבליות במשך 4 שנים, ואף מספק שנתיים של שקט ללא כל טיפול. כיום חולי טרשת נפוצה רבים יכולים לעשות הכול – לעבוד, ללמוד, לגדל משפחה, וגם לטייל בעולם לתקופה ארוכה.



5. ילדים של חולי טרשת בעלי סיכון לחלות אף הם

 טרשת נפוצה היא מחלה מורכבת אשר הגורמים להתפתחותה אינם מובנים עד תום. כיום ההנחה הרווחת היא שטרשת נפוצה היא שילוב של נטייה מולדת וחשיפות סביבתיות במהלך החיים. בארגון לטרשת נפוצה National Multiple Sclerosis Society פורסם כי הסיכוי שהמחלה תעבור לדורות הבאים קטן באופן משמעותי ועומד על כ-5% בלבד.



פורום אפילפסיה

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שם פרכוס
  • אפילפסית jme
  • 23/06/2019 18:34
  • הגעתי למיון עקב ריבוי התקפים ובסיכום ביקור באחת השורות כתוב שהיה לי פרכוס במיון תחת השם "פרכוס GCTS" ולאחר מכן קיבלתי אסיבל IV. אציתי לדעת מהו שם הפרכוס מכיוון שאני לא נתקלתי בו בעבר. תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • החלפת תרופה
  • נתי
  • 13/06/2019 03:01
  • הבת שלי בת 21 אובחנה כחולת אפילפסיה(JME) מגיל 15 עברה כמה תרופות כגון: טגרטול, למיקטל וכרגע עם דפלפט 800 מ"ג ליום. במשך 4 וחצי שנים לא היו התקפים ולא תזוזות ולא כלום. לפני שנה היא התחתנה וכשתכננה להיכנס להריון הלכו לייעוץ עם אפילפטולוג שהמליץ לה לעבור לקפרה. ואז בהדרגה כמובן הורידו מינון של דפלפט והתחילה קפרה. השאלה שלי האם יש סיכוי או סיכון שהקפיצות המיוקלוניות יחזרו לה?ואפילו התקפים? איך אפשר לדעת שזה באמת מתאים לה? כי בעבר היא שינתה טיפולים והקפיצות המשיכו ואף היו התקפים. אני מאוד בלחץ מהעיניין הזה. אשמח לשמוע ממך סביר להניח שלא כל הפרטים הנחוצים מידועים לך אבל אפרט לפי שאלתך.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שינוי תרופות בהיריון
  • יובל
  • 19/06/2019 16:46
  • היי נתי, אני ואשתי עברנו הריון ראשון לא מזמן עם בערך אותו סיפור. (היום הילדה בת 5 חודשים והכל בסדר). אשתי נטלה למיקאל 200 מ"ג ביום ודפלפט כרונו 500 מ"ג ביום והייתה מאוזנת במשך כ-5 שנים ללא התקפים. המעבר לקפרה לא היה טוב וההתקפים חזרו. הסיפור הוא ארוך, אבל אתמצת. קפרה ברוב המקרים עוזרת למי שנוטל למיקל/דפלפט. הדבר הנכון הוא ליטול קפרה במשך כשנה ולראות שאין התקפים (כמו גם לוודא את רמת התרופה בדם בשפל כדי לדעת מה הרמה הרצויה ללא התקפים, את הבדיקה ניתן לעשות באיכילוב או באסף הרופא, עדיף איכילוב). במהלך ההריון חשוב לעשות בדיקת רמת תרופה בדם אחת לשבועיים - שלושה (לכן עדיף באיכילוב כי שם התשובה ניתנת כבר ביום למחרת) ולשאוף ולהישאר באותה רמה שהשאירה אותה מאוזנת לעלות מינונים בהדרגה עד רף מסויים שיקבע הנוירולוג המטפל. באופן אישי מכיר הרבה נשים שהגיע לרמות גבוהות מאוד של קפרה במהלך ההיריון (גם 4000 ו-6000) מה שחשוב זה לא כמה תרופה נוטלים אלא כמה נספג בדם (רמת התרופה). כמובן חשוב מאוד ליווי צמוד של הרופא הנוירולוג המטפל ורופא הנשים המטפל. אם תרצה הרחבות נוספות מהניסיון האישי שלי, בשמחה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • המנגיומיה ופרכוס
  • תמי
  • 15/06/2019 19:29
  • עברתי ניתוח כריתת המנגיומיה גידול שפיר מכלי דם במוח לפני כארבע שנים. מ.ר.י אחרון באוקטובר תקין. לאחרונה עשו לי בדיקת eegלחשד לאפליפסיה וראו פרכוס... כל כמה זמן עליי לעשות mri אם באוקטובר היה תקין יכול להיות שעכשיו המצב השתנה בבדיקת ההדמיה? תודדה ושבת שלום

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דורש התייעצות
  • נועה
  • 16/06/2019 11:08
  • לדעתי לא משהו שיוכלו לענות לך כאן באינטרנט. ממליצה לך לפנות לניורוכירורג אני מכירה את ד"ר מרקו רובין מקבל גם דרך מכבי, גם בבלינסון, גם בפרטי 072-395-1770

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר ראובן אייכנבאום ד"ר ראובן אייכנבאום
רופא מומחה בנוירולוגיה ושיקום קרא עוד
דר' מיכל צדוק דר' מיכל צדוק
רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ