האם דחיינות עשויה להיות תכונה חיובית?

המילה דחיינות מוכרת לכולנו ומתארת מצבים בהם אנו מתעלמים ממשימות או דוחים את תאריך היעד לביצוען. אבל האם דחיינות מביאה עמה תמורות שליליות בלבד או שהיא טומנת בחובה מספר יתרונות? בדקנו

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 03/06/2019


כולנו מכירים את זה - אנחנו ממלאים  את היומן בשלל משימות, בוחנים את אופי המשימה והזמן שנדרש כדי לבצע אותה, מציבים תאריך יעד ואחרי הכל – פשוט דוחים אותה. לרוב, דחיינות מתוארת כתכונה שלילית אשר פוגעת בפרודוקטיביות וביעילות, וככל הנראה גם מונעת מאנשים לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. אבל האם דחיינות עשויה להוביל גם לתמורות חיוביות? מספר מחקרים בחנו את הנושא. 



מה גורם לנו לדחות משימות?

הסיבות לדחיינות רבות ומגוונות: לעיתים האשם המרכזי בסחבת הבלתי נגמרת הוא ניהול זמן לקוי וחוסר יכולת לתזמן ולתעדף משימות. דחיינות יכולה גם להתפתח כתוצאה מהצורך בצמצום גורמי הלחץ בטווח הקצר. 


אך למעשה, יותר ויותר מחקרים מראים שדחיינות היא תגובה פסיכולוגית מורכבת: כך לדוגמה, מחקר מסוים מצא קשר חיובי בין דחיינות לבין פגיעות פסיכולוגית. מחקר אחר, הצביע על כך שאנשים שנוטים לדחות משימות לרגע האחרון הם בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר, זאת בהשוואה לעמיתיהם. 





יותר ויותר מחקרים מראים כי דחיינות היא תגובה פסיכולוגית מורכבת ומחקר מסוים אף מצא כי היא נקשרת להערכה עצמית נמוכה




מה הקשר בין דחיינות וחרדה?

חוקרים מאוניברסיטת שפילד שבבריטניה מצאו כי אנשים שנוטים לדחות משימות סובלים מרמות גבוהות יותר של סטרס ורמות נמוכות יותר של חמלה עצמית. רמות נמוכות של חמלה עצמית, אשר מאפיינות כאמור דחיינים סדרתיים, מנחות אותם להתייחס לעצמם בקשיחות ובביקורתיות לאחר כישלון בביצוע משימות בזמן, דבר שעלול לפגום בתחושת הרווחה הכללית, ולעיתים אף בבריאות המנטלית.


מחקר שפורסם בשנת 2017 תומך ברעיון זה: המחקר הראה התאמה בין סוגים מסוימים של דחיינות לבין נוירוטיות - תכונת אישיות המייצגת הבדלים בין-אישיים בהסתגלות וביציבות רגשית. בעלי תכונה זו מאופיינים ברגישות גבוהה יותר לתחושות של חרדה, דאגה או תסכול.


מחקר נוסף, שממצאיו פורסמו ב- journal Psychological Science , הצביע על כך שאלה המצויים בסבירות הגבוהה ביותר לדחיינות סדרתית הם בעלי אמיגדלה גדולה יותר, זאת בהשוואה לנבדקי המחקר שאינם מוגדרים כדחיינים. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד הנמצא באונה הרקתית התיכונה במוח.  האמיגדלה מעורבת בתהליכי ויסות ובקרה של רגשות, בייחוד חרדה ופחד. ההסבר האפשרי לכך, על פי החוקרים עשוי להיות כי אנשים בעלי נפח אמיגדלה גדול יותר, ייחסו חשיבות רבה לטעויות העבר ועל פיהן העריכו את התוצאות של המעשים העתידיים שלהם. הערכה יתרה זו עלולה להוביל בתורה לדאגה והססנות, כפי שנצפה בקרב הנבדקים שאופיינו במחקר כדחיינים סדרתיים. 



קראו עוד: האם נמצאה דרך לטשטוש זכרונות רעים?




איך דחיינות משפיעה על הבריאות שלנו?

במחקר שבוצע באוניברסיטת קרלטון שבקנדה שיערו החוקרים כי אנשים יכולים להשתמש בדחיינות כפתרון מהיר לשיפור מצב הרוח השלילי שנוצר כתוצאה ממשימה מסוימת הגורמת לתחושות לחץ. למרות זאת, בטווח הארוך הדחיינות צפויה להשיג את האפקט ההפוך - לגרום ללחץ גדול יותר ואף להשפיע על הבריאות המנטלית. 


מחקר מעמיק שבוצע בשנת 1997 הראה גם הוא כי דחיינים אמנם עשויים ליהנות מרמות נמוכות יותר של סטרס כאשר הם נמנעים מביצוע משימות, אך בטווח הארוך הדחיינות עלולה להוביל לבריאות נפשית ירודה ואף לפגוע ביכולת הביצוע של משימות שונות. 




דחיינות עלולה לפגוע בבריאות הנפשית וביכולת הביצוע של משימות שונות 




האם יש יתרונות בדחיינות?

חוקרים מסוימים טוענים כי דחיינות אינה נטולה מיתרונות ולמעשה קיימים מספר סוגים של דחיינות שעשויים להוביל לתוצאות שונות. במחקר שממצאיו פורסמו ב- Journal of Social Psychology, נטען כי לא כל עיכוב בביצוע משימה עלול להוביל לתוצאה שלילית ויש להבין מהו המקור לדחיינות.



במחקר הבדילו החוקרים בין שני סוגים של דחיינים:

דחיינים פסיביים
אנשים שאינם מתכוונים לדחות את המשימה, אך הן עדיין עושים זאת בשל קושי בקבלת החלטות במהירות ובביצוע משימות ביעילות.


דחיינים אקטיביים
אנשים שמתעכבים עם ביצוע משימות במודע, מכיוון שביצוען תחת לחץ של זמן מעלה את רמת המוטיבציה ואת היעילות שלהם. 


על פי החוקרים, הפרופיל הפסיכולוגי של דחיינים אקטיביים דומה יותר לאלה שאינם נוטים לדחות משימות ועל כן הוא עשוי להוביל ליתרונות מפתיעים. למרות שדחיינים פעילים יכולים לתכנן את פעילויותיהם באופן מאורגן, הם אינם מגבילים את עצמם ללוח זמנים מוגדר ומתוכנן בראש. כתוצאה מכך, דחיינים פעילים גמישים יותר ומסוגלים להתמודד עם שינויים ודרישות חדשות ולבצע מספר משימות במקביל. למעשה, אם יתרחש משהו בלתי צפוי, הדחיינים הפעילים יתעדפו את המשימות הדחופות יותר. כלומר, דחיינים פעילים מפגינים גמישות יתרה בתכנון המשימות והם עשויים להסתגל בקלות רבה יותר לדרישות המשתנות.


מחקר שפורסם ב-2017 מצא עוד יתרון מפתיע בדחיינות אקטיבית. המחקר שבחן 853 סטודנטים באוניברסיטאות בסין מצא כי אלה שהוגדרו כדחיינים אקטיביים עשויים גם להיות בעלי אישיות יצירתית יותר.


לסיכום, בעוד שדחיית משימות מתוך רגשות פחד וספקות עצמיים עלולה להיות משתקת ולא מועילה, סביר להניח כי מעט דחיינות מכוונת אינה מזיקה והיא אף עשויה לספק לנו זמן כדי לבצע את המשימה באופן יצירתי יותר. כמו כן, עבור חלק מאתנו, הדד ליין המתקרב עשוי לגרום לנו לגייס את מירב האנרגיות והמיקוד כדי לבצע את המשימה על הצד הטוב והיצירתי ביותר.




פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • תחושות מוזרות בראש
  • מתן
  • 27/01/2016 21:30
  • כבר כמעט של שנתיים שבהן אני מרגיש את התופעות הבאות: - תחושת לחץ כובד בראש כל יום כל היום - תחושה של בלבול - תחושה שאני לא מצליח להיות מרוכז שמדברים איתי - לפעמים אני מרגיש גם קושי בלהגיד משפטים שלמים חשוב לציין שהייתי אצל רופא אשר ייחס את כל זה לכאב ראש על רקע מתחי, רציתי לדעת האם הגיוני שכל התופעות הללו אכן נובעות ממתח? האם הגיוני שבנאדם מרגיש את התחושות האלה כל יום כל היום? כולם אומרים שיכול להיות שזו חרדה מוכללת אבל אני יודע שחרדה מגיעה ותוקפת לרבע שעה אבל לא ליום שלם. התחושות האלה גורמות לי להיות אדם עצבני יותר, אדם "קצר", חסר סבלנות וחוסר רצון לצאת מהבית. אשמח לשמוע את דעתכם על מנת לדעת כיצד ניתן לטפל וכמובן האם ידוע על מה מדובר לפי התופעות. תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • היי מתן
  • מיכאל
  • 28/01/2016 18:52
  • היי מיכאל
  • מתן
  • 29/01/2016 16:03
  • סחרחורות
  • אופק
  • 23/06/2019 20:12
  • סחרחורות
  • אופק
  • 23/06/2019 20:13
  • תחושה מעורפלת
  • אופק
  • 23/06/2019 20:14
  • תחושות גופניות ומתח שנמשכות כבר שנתיים
  • ד"ר ניר עישר
  • 29/01/2016 23:04
  • שלום מתן, מאוד קשה לענות לך תשובה מושלמת, כי לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת. מצד אחד, אם יש לך בעייה(/בעיות) גופנית שאינך יודע אלא רק מרגיש, זה יוצר מתח, חרדה וגם חלק מהסימפטומים הגופניים שאתה מרגיש. מצד שני, גם אם זה התחיל כמתח, או כג'וינט אחד מני רבים שיצר חרדה, זה יכול ליצור מעגל קסמים מרושע, שיגרום לך את התופעות הגופניות שתארת ואת התחזקות ושימור החרדה עצמה. בשלב זה, לאחר שנתיים עליך להחליט שאתה מתחיל להפסיק את מעגלי הקסמים שנוצרו, ובכך מתחיל להפוך את המגמה. אין חשיבות מה התחיל את זה עליך להפסיק את הספיראלה היורדת. כמובן שאמליץ על תרופות נוגדות דיכאון שאינן ממכרות ועל טיפול קוגניטיבי התנהגות, כי אלה הטיפולים היעילים. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • היי מתן
  • מיכאל
  • 30/01/2016 14:48
  • העלאת מינון בציפרלקס
  • יעל
  • 18/06/2019 08:08
  • שלום דר'. אני נוטלת ציפרלקס 20 מג כבר שנים רבות בימים האחרונים אני חווה חרדות ומחשבות שמעיקות עלי כל היום. האם אני יכולה לעלות את המינון ל 25 לתקופה קצרה? איני במעקב אצל פסיכיאטר או פסיכולוג.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • המינון המקסימלי המאושר של ציפרלקס הוא 20 מ"ג ביום. יש דווחים על יעילות נוספת בהעלאת המינון מעבר לכך, והסיכון בצעד זה הוא זניח. יש להתיעץ עם הפסיכיאטר שלך אם נכון עבורך להעלות את מינון הציפרלקס מעבר ל- 20 ביום.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה רבה
  • יעל
  • 23/06/2019 08:52
  • מינון של ציפרלקס
  • אורן
  • 22/06/2019 20:07
  • שלום, אני סובל כבר תקופה ארוכה מחרדות שהולכות וחוזרות. בחודשים האחרונים, בעקבות הכנות למעבר לחו״ל, החרדות החמירו מאוד וזה הגיע למצב שפניתי לפסיכיאטר לצורך קבלת טיפול. הפסיכיאטר אבחן שאני סובל מאגרופוביה וקלסטרופוביה והזהיר אותי שאם לא אתחיל טיפול תרופתי באופן קבוע זה יכול להחמיר מאוד עד כדי כך שאפחד לצאת מהבית. למרות שהייתי סקפטי, קיבלתי מרשם ל15 מ״ג של ציפרלקס ואתמול התחלתי ליטול את התרופה. על פי הנחיית הרופא, בשבוע הראשון עליי לקחת חצי כדור ולאחר שבוע אני צריך לקחת כדור שלם. כבר אתמול הרגשתי הקלה משמעותית מבחינת החרדות (בנוסף לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, קושי להירדם וטשטוש), אפילו כשהוא אמר לי שזה יפעל תוך חודש. כרגע אני תוהה אם מינון של 15 מ״ג הוא באמת נחוץ כשהרגשתי שינוי כל כך משמעותי (כמובן לא 100%) לאחר נטילת חצי כדור בפעם הראשונה. בנוסף, מפחיד אותי להעלות את המינון כשאני חושב על כך שתופעות הלוואי יהיו יותר משמעותיות ואני דואג שזה יכניס אותי לחרדה. אשמח לשמוע האם המינון הזה תקין? או שכדאי לי להמשיך עם חצי כדור? ואם צריך להגדיל את המינון, האם תופעות הלוואי יהיו משמעותיות יותר ממה שיש היום? תודה מראש!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
גב' אריאלה בר דויד גב' אריאלה בר דויד
MA , פסיכולוגית מומחית להפרעות אכילה, מרפאה... קרא עוד
מחלות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ