האם דחיינות עשויה להיות תכונה חיובית?

המילה דחיינות מוכרת לכולנו ומתארת מצבים בהם אנו מתעלמים ממשימות או דוחים את תאריך היעד לביצוען. אבל האם דחיינות מביאה עמה תמורות שליליות בלבד או שהיא טומנת בחובה מספר יתרונות? בדקנו

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 03/06/2019


כולנו מכירים את זה - אנחנו ממלאים  את היומן בשלל משימות, בוחנים את אופי המשימה והזמן שנדרש כדי לבצע אותה, מציבים תאריך יעד ואחרי הכל – פשוט דוחים אותה. לרוב, דחיינות מתוארת כתכונה שלילית אשר פוגעת בפרודוקטיביות וביעילות, וככל הנראה גם מונעת מאנשים לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. אבל האם דחיינות עשויה להוביל גם לתמורות חיוביות? מספר מחקרים בחנו את הנושא. 



מה גורם לנו לדחות משימות?

הסיבות לדחיינות רבות ומגוונות: לעיתים האשם המרכזי בסחבת הבלתי נגמרת הוא ניהול זמן לקוי וחוסר יכולת לתזמן ולתעדף משימות. דחיינות יכולה גם להתפתח כתוצאה מהצורך בצמצום גורמי הלחץ בטווח הקצר. 


אך למעשה, יותר ויותר מחקרים מראים שדחיינות היא תגובה פסיכולוגית מורכבת: כך לדוגמה, מחקר מסוים מצא קשר חיובי בין דחיינות לבין פגיעות פסיכולוגית. מחקר אחר, הצביע על כך שאנשים שנוטים לדחות משימות לרגע האחרון הם בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר, זאת בהשוואה לעמיתיהם. 





יותר ויותר מחקרים מראים כי דחיינות היא תגובה פסיכולוגית מורכבת ומחקר מסוים אף מצא כי היא נקשרת להערכה עצמית נמוכה




מה הקשר בין דחיינות וחרדה?

חוקרים מאוניברסיטת שפילד שבבריטניה מצאו כי אנשים שנוטים לדחות משימות סובלים מרמות גבוהות יותר של סטרס ורמות נמוכות יותר של חמלה עצמית. רמות נמוכות של חמלה עצמית, אשר מאפיינות כאמור דחיינים סדרתיים, מנחות אותם להתייחס לעצמם בקשיחות ובביקורתיות לאחר כישלון בביצוע משימות בזמן, דבר שעלול לפגום בתחושת הרווחה הכללית, ולעיתים אף בבריאות המנטלית.


מחקר שפורסם בשנת 2017 תומך ברעיון זה: המחקר הראה התאמה בין סוגים מסוימים של דחיינות לבין נוירוטיות - תכונת אישיות המייצגת הבדלים בין-אישיים בהסתגלות וביציבות רגשית. בעלי תכונה זו מאופיינים ברגישות גבוהה יותר לתחושות של חרדה, דאגה או תסכול.


מחקר נוסף, שממצאיו פורסמו ב- journal Psychological Science , הצביע על כך שאלה המצויים בסבירות הגבוהה ביותר לדחיינות סדרתית הם בעלי אמיגדלה גדולה יותר, זאת בהשוואה לנבדקי המחקר שאינם מוגדרים כדחיינים. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד הנמצא באונה הרקתית התיכונה במוח.  האמיגדלה מעורבת בתהליכי ויסות ובקרה של רגשות, בייחוד חרדה ופחד. ההסבר האפשרי לכך, על פי החוקרים עשוי להיות כי אנשים בעלי נפח אמיגדלה גדול יותר, ייחסו חשיבות רבה לטעויות העבר ועל פיהן העריכו את התוצאות של המעשים העתידיים שלהם. הערכה יתרה זו עלולה להוביל בתורה לדאגה והססנות, כפי שנצפה בקרב הנבדקים שאופיינו במחקר כדחיינים סדרתיים. 



קראו עוד: האם נמצאה דרך לטשטוש זכרונות רעים?




איך דחיינות משפיעה על הבריאות שלנו?

במחקר שבוצע באוניברסיטת קרלטון שבקנדה שיערו החוקרים כי אנשים יכולים להשתמש בדחיינות כפתרון מהיר לשיפור מצב הרוח השלילי שנוצר כתוצאה ממשימה מסוימת הגורמת לתחושות לחץ. למרות זאת, בטווח הארוך הדחיינות צפויה להשיג את האפקט ההפוך - לגרום ללחץ גדול יותר ואף להשפיע על הבריאות המנטלית. 


מחקר מעמיק שבוצע בשנת 1997 הראה גם הוא כי דחיינים אמנם עשויים ליהנות מרמות נמוכות יותר של סטרס כאשר הם נמנעים מביצוע משימות, אך בטווח הארוך הדחיינות עלולה להוביל לבריאות נפשית ירודה ואף לפגוע ביכולת הביצוע של משימות שונות. 




דחיינות עלולה לפגוע בבריאות הנפשית וביכולת הביצוע של משימות שונות 




האם יש יתרונות בדחיינות?

חוקרים מסוימים טוענים כי דחיינות אינה נטולה מיתרונות ולמעשה קיימים מספר סוגים של דחיינות שעשויים להוביל לתוצאות שונות. במחקר שממצאיו פורסמו ב- Journal of Social Psychology, נטען כי לא כל עיכוב בביצוע משימה עלול להוביל לתוצאה שלילית ויש להבין מהו המקור לדחיינות.



במחקר הבדילו החוקרים בין שני סוגים של דחיינים:

דחיינים פסיביים
אנשים שאינם מתכוונים לדחות את המשימה, אך הן עדיין עושים זאת בשל קושי בקבלת החלטות במהירות ובביצוע משימות ביעילות.


דחיינים אקטיביים
אנשים שמתעכבים עם ביצוע משימות במודע, מכיוון שביצוען תחת לחץ של זמן מעלה את רמת המוטיבציה ואת היעילות שלהם. 


על פי החוקרים, הפרופיל הפסיכולוגי של דחיינים אקטיביים דומה יותר לאלה שאינם נוטים לדחות משימות ועל כן הוא עשוי להוביל ליתרונות מפתיעים. למרות שדחיינים פעילים יכולים לתכנן את פעילויותיהם באופן מאורגן, הם אינם מגבילים את עצמם ללוח זמנים מוגדר ומתוכנן בראש. כתוצאה מכך, דחיינים פעילים גמישים יותר ומסוגלים להתמודד עם שינויים ודרישות חדשות ולבצע מספר משימות במקביל. למעשה, אם יתרחש משהו בלתי צפוי, הדחיינים הפעילים יתעדפו את המשימות הדחופות יותר. כלומר, דחיינים פעילים מפגינים גמישות יתרה בתכנון המשימות והם עשויים להסתגל בקלות רבה יותר לדרישות המשתנות.


מחקר שפורסם ב-2017 מצא עוד יתרון מפתיע בדחיינות אקטיבית. המחקר שבחן 853 סטודנטים באוניברסיטאות בסין מצא כי אלה שהוגדרו כדחיינים אקטיביים עשויים גם להיות בעלי אישיות יצירתית יותר.


לסיכום, בעוד שדחיית משימות מתוך רגשות פחד וספקות עצמיים עלולה להיות משתקת ולא מועילה, סביר להניח כי מעט דחיינות מכוונת אינה מזיקה והיא אף עשויה לספק לנו זמן כדי לבצע את המשימה באופן יצירתי יותר. כמו כן, עבור חלק מאתנו, הדד ליין המתקרב עשוי לגרום לנו לגייס את מירב האנרגיות והמיקוד כדי לבצע את המשימה על הצד הטוב והיצירתי ביותר.




פורומים, חרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
האם מדובר בחרדה? מורן 11/12/2019 14:28
  • לפני כחודשיים התחלתי להרגיש כאב גרון שהתפתח לליחה, לשיעולים לכאבי אוזניים, חולשה,בחילות ואובדן תאבון. קיבלתי אנטיביוטיקה וטיפות לאוזניים. הכאב חלף אולם התחלתי להרגיש מעין גוש/הרגשת חנק בתחילת הלוע, החולשה נשארה, הבחילות נשארו, כמו גם הרצון להקיא כל הזמן. עשיתי בדיקות דם, בדיקה אצל א.א.ג עם בדיקת סיב אופטי שהראה אדמומיות ובדיקת אולטרסאונד תקינה. לדעת א.א.ג מדובר בחרדה. תחושת חוסר הנוחות בלוע מעין "גוש" לא עוזבת אותי כל היום. רק בזמן אכילה וזמן קצר לאחר מכן יש לי רגיעה בלוע. שאלתי היא האם יש סיכוי שמדובר בחרדה או אולי שבכלל בבעיה בקיבה? האם בחרדה יש תסמין של מעין גוש בתחילת הלוע ולא בגרון?

  • + הוסף תגובה
תוספת לשאלה מורן 11/12/2019 14:32
  • עוד אציין, כי אין לי בעיה בנשימה אלא בעיות בבליעה של מאכלים מסויימים שיותר קשה לי לבלוע אותם למשל ירק/פרי עם קליפה.

  • + הוסף תגובה
לחרדה יש המון תסמינים "גופניים" ישראל 11/12/2019 14:36
  • לחרדה יש המון תסמינים בין אם זה ההרגשה שקורה משהו בגוף ולא באמת קורה ובין אם זה מצב מתמשך של סטרס שיכול לגרום באמת לשלל תסמינים פיזיולוגים בכל מקרה יכול להיות שבאמת אין לך שום חרדה ואתה צריך למצוא את הפתרון המתאים ניסתה לקחת סותרי חומצה כמו אומפרודקס או לוסק? כמובן שבהתייעצות רופא

  • + הוסף תגובה
המשך לשאלה מורן 11/12/2019 16:26
  • תודה על המענה המהיר. עוברת עליי תקופה באמת לא קלה, הרבה בכי וחששות.תחושת חנק מלווה בליחה צמיגית זה דבר מאוד מלחיץ. טרם ניסיתי כדורים סותרי חומצה. בכל יום מקווה שהדבר יחלוף מעצמו. משום מה הדבר היחיד שמרגיע הוא אוכל. בנוסף,אני מרגישה רעידות באגודל שמאל שהתחילו לפני שבוע בערך.

  • + הוסף תגובה
פרידה ליה 09/12/2019 17:41
  • לפני חודש עברתי פרידה קשה מאוד מבן זג שאהבתי. מאז אפשר להגיד שאני שבר כלי. קמה בבוקר עם תחושה של דיכאון. לא ממש מצליחה לאכול. לא מצליחה להתרכז בשום דבר (אפילו לא בצפייה בטלויזיה). בלילה חולמת חלומות מטרידים. מצברוח ירוד כל היום. האם זה נורמלי?

  • + הוסף תגובה
זה נורמלי בהחלט ישראל 11/12/2019 14:42
  • זה נורמלי לחלוטין בעקבות פרידה ממישהו אהוב להרגיש ככה אך אם זה ממשיך הרבה זמן וגורם לבעיות תפקוד ביום יום אז דרוש טיפול או לפחות לדבר עם מישהו אהוב ולפרוק את הרגשות שמציפות אותך, יכול להיות שעדיין לא השלמת עם זה שנפרדתם ואת לא מעכלת את זה, חשוב לתת לרגש ולזמן מקום אך גם לתת לו פרספקטיבה מסיומת כמו למשל המפשט הכי נדוש שזה לא סוף העולם ויש עוד הרבה דגים בים, כמה שהוא נדוש אך הוא מאוד נכון, יכול להיות שהיית תלויה הרבה בבן זוג הזה מבחינה רגישת ויש לפתח את עצמך מבחינה רגשית וללמוד איך להשלים את החסר עם אהבה עצמית והקשבה עצמית תוכלי להתייעץ איתי בכייף במייל apfyk152@gmail.com

  • + הוסף תגובה
ליה ליה 11/12/2019 15:30
החלפת תרופה ניקו 11/12/2019 15:28
  • ד"ר שלום רב , אני מטופל 5 שנים בציפראלקס 20 מ"ג במהלך כל התקופה מתפקד היטב ללא התקפי חרדה אבל כל הזמן תחושה של חוסר שקט (סטרס) והשינה לא משהו. נ.ב ניסיתי חצי שנה 30 מ"ג ללא הטבה . האם מומלץ לנסות את הלוסטרול ? או לעבור למשפחת snri ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!