האם צרצרים הם הסופר פוד הבא?

במדינות מערביות, חרקים וארכנידים (עכבישים ועקרבים לדוגמה), לא בדיוק נכנסים להגדרה של מזון. האם מחקרים המדגימים את היתרונות הבריאותיים שלהם על פני המזון שאנו רגילים לצרוך יכולים לשנות את דעתנו?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 07/08/2019



לפחות רבע מתושבי כדור הארץ – כ-2 מיליארד אנשים, צורכים חרקים כחלק מהתזונה שלהם. נתון זה מעלה את המחשבה שאולי העולם המערבי צריך להשתחרר מהדעות הקדומות שלו לגבי חרקים. ואכן מדיווחים שונים בארה"ב נראה כי ערך השוק של חרקים אכילים במערב נמצא במגמת עליה.


צרצרים טובים לבריאות המעי
עלפי מחקר שפורסם בשנה שעברה ב-Scientific Reports, צרצרים עשויים להיות מועילים למיקרוביוטה (הסביבה החיידקית) שבמעי שלנו. כך עולה מהמחקר, אשר נערך בסטנדרט גבוה של מחקרים קליניים –double blind, randomized crossover trial, באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון (University of Wisconsin-Madison).

במחקר זה השתתפו 20 אנשים בני 20-48, שחולקו לשתי קבוצות: האחת צרכה במשך שבועיים ארוחת בוקר "מחוזקת" באבקת צרצרים, ולאחר מכן שבועיים של ארוחת בוקר נטולת צרצרים; במקביל קבוצת ביקורת שאכלה כל ארבעת השבועות האלו ארוחת בוקר רגילה. בסוף החודש, קבוצת הביקורת וקבוצת הניסוי התחלפו והניסוי חזר על עצמו. ממצאי המחקר הצביעו על עליה מסוימת ברמות של אנזים הקשור בבריאות המעי, וירידה ברמת החלבון TNF-alpha בדם, חלבון המקושר לדלקתיות. גם עליה מסוימת ברמות של חיידק מעיים טוב בשם Bifidobacteria animalis, נמצאה בקבוצת הניסוי. 
היקפו הקטן של הניסוי מצריך חזרה עליו עם מספר משתתפים גבוה יותר, אך למרות זאת ממצאי המחקר חשובים משום שהם עשויים להוביל לפיתוח ענף גידול החרקים, שיהווה מקור תזונתי איכותי וזול.



אישה צעירה מחזיקה צרצר על מזלג, מזון שעשוי להיות הסופרפוד הבא





בחרקים יש יותר נוגדי חמצון מאשר בתפוזים?
נוגדי חמצון הם חומרים טבעיים אשר עוזרים לשמור על בריאות התאים בגוף. מחקר חדש מאוניברסיטת טרמו שבאיטליה (University of Teramo), בא להשוות לראשונה את כמות נוגדי החמצון המצויה בחרקים אכילים לעומת מזונות סטנדרטיים כמו שמן זית ומיץ תפוזים. בניסוי נמדדו רמות נוגדי החמצון ב-14 חרקים וחסרי חוליות שונים, ונמצא שרמת נוגדי החמצון בחומר המסיס במים מחרגולים, תולעי משי וצרצרים, גבוהה פי חמש מאשר זו הקיימת במיץ תפוזים סחוט טרי. בנוסף, רמת נוגדי החמצון בחומר המסיס בשומן מתולעי משי, ציקדות, וזחלים אפריקאים הייתה כפולה מזו המצויה בשמן זית. החוקרים טוענים כי ישנו קו ברור המצביע על כך שחסרי חוליות הניזונים תזונה צמחית בלבד, הם בעלי ריכוזים גבוהים במיוחד של נוגדי חמצון.


קראו עוד: 10 מזונות על שכדאי להכניס לתפריט 


למרות ממצאים אלו, היעילות ובטיחות צריכת נוגדי החמצון מחרקים אכילים לא נבדקה עדיין על בני אדם, ויש להבין כי יעילות זו תלויה בזמינות הביולוגית של החומר והימצאות של עקת חמצון (oxidative stress) – גורם חשוב לפגיעה בתאים. יש לערוך ניסויים נוספים אשר יאששו האם אכן ישנן השפעות חיוביות על הבריאות מצריכת חרקים אכילים עתירים בנוגדי חמצון או שמא החלקים המועילים ביותר בחרקים אלו הולכים לאיבוד בתהליך העיכול. כמו כן, ייתכן כי בעתיד גידול החרקים יותאם לשיפור תכולת נוגדי החמצון לשם צריכה ע"י בני אדם או בעלי חיים.

השם הרע של החרקים מגביל את האנשים בעולם המערבי מפתיחות כלפי כל התועלת התזונתית אשר ניתן ככל הנראה להפיק מהם, תועלת שנראית ברורה במדינות רבות במזרח הרחוק, למשל. לא רק תכולה גבוהה של חלבונים, חומצות שומן רב בלתי רוויות, מינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים יש בחרקים, אלא גם ככל הנראה רמות גבוהות מהצפוי של נוגדי חמצון. במידה וכל אלה יתבררו כנכונים, לא מן הנמנע שחרקים אכילים יזכו בעתיד לכינוי הנחשק "סופר פוד".




הצטרפו לאינדקס הרופאים!