ניתוח קטרקט: מהן השיטות שעשויות למזער את הסיכונים הכרוכים בניתוח?

למרות שניתוח קטרקט הוא אחד מההליכים הכירורגים השכיחים ביותר הוא אינו חף מסיכונים. הטכניקות החדשניות לביצוע הניתוח, אשר מסייעות בעיקר בפתיחת הפתח בקרום העדשה, עשויות למתן את הסיכונים הכרוכים בשלב זה של הפעולה הכירורגית: כל המידע בכתבה
כתבה פרסומית כתבת חסות
תקציר מושמע של הכתבה:


תאריך עדכון: 15/12/2019


קטרקט (ירוד) הוא מצב שכיח, בעיקר בקרב מבוגרים, שבמהלכו מתפתחת עכירות בעדשת העין. במצב תקין, עדשת העין שקופה ובשל כך האובייקט נראה באופן חד וברור. העכירות המופיעה בעדשה עקב מחלת הקטרקט גורמת להפרעה בראייה שהולכת ומחמירה ככל שהעכירות משמעותית יותר. טיפול היחיד בקטרקט הוא ניתוח לשם החלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית. ניתוח קטרקט מהווה את אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בישראל, כאשר בכל שנה מתבצעים במדינה למעלה מ-60,000 ניתוחי ירוד במגוון טכניקות. ללא כל תלות בשיטת הניתוח, הפעולה הכירורגית זהה בבסיסה וכוללת פירוק של העדשה העכורה לחלקיקים זעירים בתוך נוזל (אמולסיה), שאיבת הנוזל והחלקיקים מהעין והשתלת עדשה מלאכותית.


מהי שיטת הניתוח המסורתית לטיפול בקטרקט?

הניתוח המסורתי מתבצע בהרדמה מקומית ובמהלכו מחליף הרופא המנתח את העדשה העכורה הטבעית בעדשה מלאכותית שקופה. כדי להוציא את העדשה הטבעית ולהשתיל את זו המלאכותית, יש צורך ביצירת פתח בקרום אשר מקיף את העדשה. בשיטה המסורתית, יצירת הפתח מתבצעת על ידי הרופא המנתח באופן ידני בעזרת מחט או באמצעות קילוף בפינצטה מיוחדת. 


מהם האתגרים בניתוח המסורתי?

לשם הצלחת הניתוח ומניעת סיבוכים, רצוי שהפתח יתבצע במרכז הקרום ויהיה עגול. אם הוא אינו מבוצע בצורה נכונה, הקרום כולו עלול להיקרע - סיבוך שיכול להוביל להשתלה מורכבת יותר ולעיתים אף בלתי אפשרית. הטכניקה הידנית מקשה על הדיוק במיקום הפתח ובשמירה על הצורה העגולה. 





מהן השיטות החדשות לביצוע ניתוח קטרקט?

הטכניקות החדשות לביצוע הניתוח מסייעות בעיקר בשלב יצירת הפתח בקרום ועל כן עשויות למנוע את הסיבוכים שתוארו לעיל:

קילוף בעזרת מכשיר לייזר

באמצעות מכשיר הלייזר, יוצר הרופא המנתח נקבים זעירים סמוכים אחד לשני, אשר יוצרים מעין צורה של טבעת על גבי הקרום. לאחר מכן, שולף הרופא המנתח את העיגול הפנימי של הטבעת. שיטה זו תורמת ליצירת מעגל במיקום ובקוטר מדויק, וכך עשויה למנוע קרע מוחלט של הקרום והשתלה מורכבת יותר. 

קילוף הקרום באמצעות מכשיר זפטו

מכשיר הזפטו הוא מעין ידית חד פעמית המורכבת משרוול סיליקון ובתוכו טבעת מתכת. השרוול המחובר למכשיר וואקום. באמצעות הוואקום מצמיד הרופא המנתח את שרוול הסיליקון והטבעת המתכתית אל הפנים הקדמיות של קרום העדשה. לאחר שהטבעת צמודה לקרום, מועבר זרם חשמלי במשך ארבע מאיות השנייה, אשר גורם לחיתוך של עיגול מושלם בחלקו הקדמי של הקרום. 

כך למעשה נוצר פתח בקוטר קבוע ובצורה עגולה מושלמת במרכז הקרום דרכו ניתן להוציא את העדשה העכורה ולהשתיל את העדשה המלאכותית. 

מהם היתרונות בביצוע הניתוח באמצעות מכשיר הזפטו?

כאמור, מכשיר הזפטו מאפשר חיתוך מדויק של הקרום הקדמי וכתוצאה מכך המנתח יכול להמשיך בשאר שלבי הניתוח באופן בטוח יותר ולהשתיל את העדשה בתוך הנרתיק שנוצר בביטחון, תוך מזעור הסיבוכים האפשריים. 

מהם החסרונות?

השימוש בטכניקה ובמכשיר כרוך בעלויות גבוהות יחסית, אך מרבית חברות הביטוח מאשרות ומשלמות עבור השימוש בו.

כיצד נבחרת שיטת הניתוח?

הבחירה בשיטת הניתוח תלויה בשיקול דעתו של הרופא המנתח ובהתייחס לנתונים נוספים שנאספו בבדיקות המקדימות. כיום, ניתוח קטרקט המתבצע תוך שימוש במכשיר זפטו קיים רק במרכז מעין, מרכז לניתוחי עיניים הנמצא בצפון הארץ. 



הכתבה בחסות ד"ר מודי נפתלי, מנהל רפואי של "מעין" - המרכז המתקדם לניתוחי עיניים בצפון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר מודי נפתלי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים קטרקט וקטרקט בלייזר

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ניתוח קטרקט משה 20/01/2020 16:44
  • האם השתלת עדשה מונופוקאלית למרחק נותנת מענה גם לעבודה מול מחשב? ממה שקראתי שלקריאה יהיה צורך במשקפי קריאה. תודה רבה

  • + הוסף תגובה
ניתוח קטרקט משה 20/01/2020 17:14
  • בהמשך לשאלה אציין שאני עם קוצר ראיה 8- עיין שמאל. 5- עיין ימין

  • + הוסף תגובה
שהייה של מספר דקות מספר מטרים מריתוך אלישע 17/01/2020 13:13
  • שלום, ממש מודאג, לפני מספר ימים ישבתי במשך מספר דקות במקום בו ריתכו על גבי שולחן במרחק של כ-6 מטר ממני, כנראה שהמרחק היחסית גדול גרם לי פחות לייחס לזה חשיבות בהתחלה (בהמשך הדאגה עלתה), השתדלתי לא להסתכל לכיוון הריתוך אבל כן ראיתי את ההבזק בזוית של העין, לאחר מספר דקות, עזבתי את המקום. האם זה שלא חוויתי תופעות לאחר מכן כמו כאבים, הפרעות בראייה וכו' מעידות שלא ספגתי כמות חריגה של קרינה? האם הייתי מרגיש/יודע במידה וכן הייתי נפגע? גם מה-UV וגם מהאור? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
השתלת עדשות מולטיפוקליות רונן 29/12/2019 20:55
  • באילו מקרים לא מומלץ להשתיל עדשות מולטיפוקליות בניתוח קטרקט

  • + הוסף תגובה
מולטיפוקלית ד"ר אליה לוינגר 30/12/2019 23:41
  • שלום רב, לא מומלץ להשתיל עדשות מולטיפוקליות אם יש מצב פתולוגי באחד מהמבנים של העין כגון: הפרעה ברשתית קרנית וכו

  • + הוסף תגובה
השתלת עדשות מולטיפוקליות רונן 31/12/2019 10:00
  • תודה על התשובה. האם זה כולל גם מצב של פזילה עקב חולשה של עצב בעין לאחרונה, שדרשה גם פריסמה במשקפיים המולטיפוקליות

  • + הוסף תגובה
המשך ד"ר אליה לוינגר 01/01/2020 22:52
  • שוב שלום תלוי במידת הפריזמה, אבל אני הייתי חושש להשתיל

  • + הוסף תגובה
המשך רונן 07/01/2020 12:20
  • מספר הפריזמה הוא 1.5 בשתי העיניים. (בן 70) מרכיב משקפיים מולטיפוקליות ( 4.5-, 3.0+, ופריזמה). ומשתמש גם במשקפי ביניים. בבדיקה נמצאה חולשה של עצב 4 מימין. (החמרה של פזילה סמויה ישנה) עתה נדרש לניתוח קטרקט. מה עדיף לעשות במקרה כזה. בתודה

  • + הוסף תגובה
המשך ד"ר אליה לוינגר 07/01/2020 20:53
  • שוב שלום, הייתי עובר את הניתוח עם עדשה רגילה ובהמשך מתאים משקפיים חדשים מולטיפוקליים עם פריזמה.

  • + הוסף תגובה
המשך רונן 08/01/2020 20:35
  • תודה על התשובה. נותרה עוד החלטה. האם להשתיל שתי עדשות לרחוק, או אחת לרחוק ואחת לביניים (מונו-ויזן), ובכך להקטין את התלות שלי במשקפיים שזה נושא חשוב. מאידך, קראתי שבראיה חד עינית אין ראיה מרחבית ואומדן מרחק טובים. בשני המצבים אזדקק למשקפיים נוספים לפי הצורך.(גם עקב הפריזמה). איזו אפשרות נראית עדיפה במקרה כזה. בתודה.

  • + הוסף תגובה
המשך ד"ר אליה לוינגר 08/01/2020 21:41

הצטרפו לאינדקס הרופאים!