מחלת פרקינסון: התסמינים שיעוררו חשד והטיפולים שעשויים להקל

מהי מחלת 'פרקינסון' או פרקינסוניזם, אילו גורמים מובילים להתפתחות המחלות הללו, האם רעד הוא התסמין היחיד אשר מעיד עליהן ומהן דרכי הטיפול? התשובות בכתבה הבאה
כתבה פרסומית כתבת חסות



כ-25,000 ישראלים סובלים ממחלת פרקינסון – מחלת מוח ניוונית שבמהלכה מתרחש מוות תאי מואץ, ביחס להזדקנות רגילה, במספר אזורי מוח. הפגיעה העיקרית היא במרכז מוחי בו קיימים תאים אשר מייצרים את החומר הכימי המשמש כמוליך עצבי (נוירוטראנסמיטור) דופמין. הדופמין אמון על העברת המידע בין הנוירונים והוא מסייע בין היתר בוויסות התנועה של חלקי הגוף (אברי הדיבור וההיגוי, הבעת הפנים, תנועות הידיים והרגליים, הליכה ועוד). מעצם כך, הביטוי העיקרי של מחלת הפרקינסון הוא הפרעת תנועה.  לדופמין תפקידים נוספים בתחומי  ההתנהגות, כמו תפקודים ניהוליים, יוזמה, הנאה, למידה ועוד.

מה גורם להתפתחות המחלה?
ברוב המקרים הסיבה להתפתחות מחלת פרקינסון אינה ידועה. עם זאת, מדובר במחלה אשר קשורה להזדקנות ושכיחותה עולה עם העלייה בגיל. למעשה, הגיל הממוצע להתחלת המחלה הוא 60 ורק בכ-10-15% מהמקרים המחלה תתפתח לפני גיל 50. על פי נתונים עולמיים, כ-1% המבוגרים מעל לגיל 60 לוקים במחלת פרקינסון. 


ידוע כי מעורבים גם גורמים גנטיים שונים בהתפתחות המחלה. כיום ב-10-20% מהחולים ניתן לזהות את הגן הלקוי, כתלות במוצא החולה. במצבים בהם קיימים קרובי משפחה אשר לוקים גם הם בפרקינסון הסיכוי כי קיים גורם גנטי גבוה אף יותר. 

בשנים האחרונות התגלו יותר מעשרה גנים שונים  הקשורים למחלת פרקינסון. שניים מהם, החשובים והשכיחים ביותר בעולם, נפוצים בעיקר באוכלוסייה היהודית אשכנזית. הלכה למעשה, לחולים ממוצא זה יש סיכוי של כ-30% לשאת מוטציה באחד משני הגנים. 

יש חשיבות לבירור הרקע הגנטי של המחלה, המגמה הקיימת כיום היא מציאת טיפולים שיוכלו למנוע את המחלה או לעצור / להאט את התקדמותה. על כן, קיימת חשיבות לזיהוי חולים נשאי מוטציות המצויים בסיכון מוגבר ללקות בפרקינסון. 

קיימות השערות נוספות הגורסות כי גורמים סביבתיים שונים, בהם תזונה, מקצוע, סביבת המגורים, חשיפה לרעלים והרגלי חיים שונים, יכולים להיות בעלי השפעה על התהוות המחלה. באופן מפתיע, מחקרים מסוימים שיערו כי עישון דווקא מגן מפני התפתחות של פרקינסון, בעוד שחשיפה לכימיקלים המשמשים בחקלאות, כמו קוטלי חרקים ועשבים, עלולים להעלות את הסיכון. 


אדם מבוגר מחזיק את ידו כי סובל מרעד בשל מחלת פרקינסון



אילו תסמינים יהוו אותות אזהרה?
התסמין האופייני והשכיח ביותר שעלול להעיד על התפתחות של מחלת פרקינסון הוא רעד בידיים במנוחה (כשהיד אינה פועלת). למרות שהרעד יכול להופיע בשתי הידיים, במקרים רבים מדובר בתופעה חד צדדית (יד אחת) או לפחות א-סימטרית המתבטאת בצורה חמורה יותר ביד אחת בלבד. מעבר לרעד, לעיתים הסימן הראשוני למחלה הוא ירידה בתפקוד התנועתי של גפה אחת או של יד ורגל, לרוב בצד אחד של הגוף. הפגיעה בתפקוד התנועתי תתבטא בכבדות, קיפאון ואיטיות בתנועה. 


למרות שהתסמינים התנועתיים, ובעיקר הרעד הם אלה אשר יובילו לרוב לאבחון, המחלה מתחילה להתפתח זמן רב לפני הופעתם וגורמת לתופעות שונות שאינן מזוהות בהכרח עם מחלה זו. תופעות אלו קרויות תופעות לא מוטוריות, כמו ירידה בחוש הריח, הפרעות בשינה, עצירות, חרדה, דיכאון ועוד. 

עם התקדמות המחלה  מתרחשת החמרה בהפרעת התנועה הכללית אשר מתבטאת באיטיות תנועתית ובמיעוט תנועות ספונטניות. למשל, קושי בביצוע פעילויות ביד אחת, כמו כתיבה ופעולות הקשורות במוטוריקה העדינה. אם מדובר בפגיעה ברגל, יתפתחו תופעות, כמו גרירת רגל בהליכה, קושי בעלייה במדרגות ועוד. 

איטיות וקושי בתנועה אופייניים מאוד בקרב חולי פרקינסון וככל שהמחלה מתקדמת תסמינים אלו מחמירים ואף עלולים להוביל למצב של קיפאון וחוסר יכולת לנוע. תופעות אלו עלולות להוביל את החולה לנכות משמעותית מאוד ולצורך מתמיד בעזרת הזולת.  דבר זה קורה בדרך כלל  לאחר שנים רבות.

תופעות שכיחות נוספות הקשורות במחלה הניוונית  הן תופעות לא-מוטוריות  אשר כוללות הפרעות שינה (שיכולות להתפתח בכל שלבי המחלה), דיכאון, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, הזעה מרובה, שינויים בעור ועוד. התסמינים אינם קבועים ומשתנים מחולה לחולה. גם התקדמות המחלה והתגובה לטיפול אינן קבועות. עם זאת, אבחון וטיפול מוקדם עשויים לשפר משמעותית את ביטויי המחלה. 

כיצד מאבחנים?
אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקה קלינית - גופנית על ידי נוירולוג וסיפור מחלה אשר תואם למחלת פרקינסון. בבדיקה הגופנית צריכים להימצא סימנים אופייניים למחלה, בהם איטיות בתנועות, נוקשות בשרירים, רעד במנוחה ועוד. 


מעבר לכך יבצעו גם בדיקות הדמיה, כמו בדיקת CT ראש (מוח) או בדיקת MRI של המוח, כדי לשלול מצבים אחרים הדומים בהתבטאותם לפרקינסון וכן לבחון את תקינות מבנה המוח. בדיקת דימות נוספת אשר יכולה להצביע על התפתחות המחלה ומשמשת כאמצעי תומך באבחנה היא בדיקת PET-CT FDOPA.

כיצד ניתן לטפל?
נכון להיום, לא קיים טיפול שמביא לריפוי של מחלת פרקינסון, ושיטות הטיפול הקיימות משמשות בעיקר למיתון חומרת התסמינים ותדירות הופעתם. רוב הטיפולים הם תרופתיים, אך קיימים גם מספר ניתוחים.


טיפולים תרופתיים
תרופות מקבוצת נגזרת דופמין – לבודופה (דופיקר, סינמט, סטאלבו, לבופר, מדופר)

תרופות אלו מבוססות בעיקר על החזרת פעילות הדופמין למוח. לבודופה היא חומצת אמינו אשר הופכת בתוך המוח לדופמין וכך מסייעת בשיפור הסימפטומים התנועתיים של חולי פרקינסון.

כדורים שמשפיעים במנגנונים שונים על מערכת הדופמין
חוסמי MAO B (רסגילין או סלגילין וגם אמנטדין), ומשפעליי דופמין dopamine agonists, (רופינירול/רקויפ או פרמיפקסול/סיפרול). תרופות אלה מסייעות במיתון תסמינים הקשורים במערכת עצבים המרכזית , לרבות תסמינים תנועתיים כמו רעד , איטיות וקישיון. 


מקובל להתחיל במינונים נמוכים של תרופה אחת כאשר יש הסתמנות קלה, ועם ההחמרה במצב להעלות את המינון ולשלב  תרופות מקבוצות נוספות שפועלות במנגנונים שונים כדי להימנע מתופעות לוואי.

טיפולים תרופתיים נוספים
מעבר לתרופות אשר משמשות להקלה על תסמינים תנועתיים אשר אופייניים למחלה, במקרים מסוימים חולי פרקינסון זקוקים גם לתרופות נוספות שמשמשות להקלה על סימפטומים נוספים, כמו דיכאון, הפרעות שינה, עצירות ועוד. טיפולים אלה אינם ייעודיים לחולי פרקינסון אך עשויים להקל על התופעות השונות. 


מה חשוב לדעת טרם לנטילת הטיפול התרופתי?
ככלל, הטיפול התרופתי בפרקינסון אינו חף מתופעות לוואי ועל כן חשוב שיינתן על ידי רופא בקיא בשלל התרופות הקיימות, בתופעות הלוואי שעלולות להתפתח בשל הטיפול וכן גם דרכי ההתמודדות איתן. רוב הטיפולים התרופתיים ניתנים באופן פומי (דרך הפה) באופן יומיומי ובשעות קבועות ולעיתים יש ליטול את התרופות מספר פעמים ביום.  התאמת הטיפול התרופתי תלויה בשלב המחלה ובחומרתה, כמו גם בסימפטומים הספציפיים מהם סובל החולה. ניהול התרופות מהווה את מרכז הטיפול בפרקינסון והוא דורש מהרופא המומחה זמן וקשב לחולה. 


טיפולים ניתוחיים
במקרים מסוימים, בחולי פרקינסון צעירים יחסית וכשהמצב מאפשר, מומלץ לבצע ניתוח להשתלת קוצב מוחי או ניתוח צריבה מוחית לטיפול ברעד. 

ניתוחים אלה מקלים על התסמינים התנועתיים. חשוב לציין כי לא מדובר בפעולות כירורגיות מרפאות, אלא בטיפול תומך. למרות זאת, הניתוחים מסייעים בהשגה של תקופות הפחתה ממושכות בחומרת התסמינים ובשיפור באיכות החיים. 

האם קיימים טיפולים שיכולים לבלום את התקדמות המחלה?
השנים האחרונות סוערות מאוד בתחום המחקר על אודות פרקינסון: ישנה התחדשות אדירה בזכות מחקרים טרום-קליניים (תאים, חיות מעבדה) בשיטות ביולוגיות וגנטיות וחברות תרופות משקיעות משאבים רבים כדי למצוא תרופה שתשנה את מהלך המחלה.  לשם כך, מתבצעים כיום ניסויים קליניים , חלקם אף בישראל, כדי למצוא דרכים טיפוליות לעיכוב התקדמות המחלה. 


מה חשוב לדעת מצד החולה כדי לאפשר טיפול מוצלח?
החולה הוא חלק מרכזי בהתמודדות עם המחלה וככל שמעורבותו גבוהה יותר, כך הסיכוי לחיות חיים איכותיים גדל. על כן, חשוב שחולה פרקינסון ידע כמה שיותר על מחלתו, על אופן ההתמודדות אתה, דרכי פעולה יומיומיות להקלה על הסימפטומים, אופן נטילת התרופות ועוד. ההמלצות כיום גורסות כי על חולי פרקינסון להיות פעילים עד כמה שניתן, גופנית וחברתית, כדי להקל על עול המחלה. 

פעילות גופנית מומלצת במיוחד ויש להתמיד בה ולב צעה באופן יומיומי. במצבי מחלה מתקדמים יותר ניתן להיעזר גם באנשי מקצועות בריאות שונים, לרבות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק פסיכולוגיה שיקומית ועוד. 

עמותת פרקינסון בישראל היא עמותה ללא מטרת רווח אשר יוזמת ומקיימת מקורות מידע שונים על אודות המחלה, כמו גם שירותים תומכים רב תחומיים, בהיקף ובאיכות גבוהים המתאימים למגוון החולים במחלה. 


כדי לאפשר טיפול מקיף המותאם אישית לחולה, לשלב המחלה ולחומרתה, חשוב לפנות לנוירולוג בעל מומחיות בהפרעות תנועה אשר מקדיש את רוב זמנו ללמידת התחום, מכיר את מהלך המחלה ואת התסמינים האופייניים. כל אלו יאפשרו לרופא המומחה לבצע את הבחירה הטיפולית הנכונה לכל חולה. 




הכתבה בשיתוף עם פרופ' שרון חסין, מנהלת המכון להפרעות תנועה בבית החולים שיבא - תל השומר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' שרון חסין השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים כאבי ראש ומיגרנה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מיגרנה אחרי לידה חגית 15/01/2020 13:25
  • שלום וברכה. ילדתי בשעה טובה לפני 11 יום. בלידה קיבלתי אפידורל. את רובו הרגשתי בצד ימין. רגל ימין השתחררה מההרדמה רק כיממה לאחר הלידה. ובמשך כמה ימים לאחר הלידה הייתי מרגישה מעין מכת חשמל מגבילה מימין לאיזור האפידורל ובצמוד אליו בכל תנועה צווארית או רגלית. לא יכולתי להרים את רגל ימין מבלי להרגיש כאב חשמלי באיזור האפידורל ולא להוריד סנטר לכיוון החזה מבלי להרגיש את איזור האפידורל. הכאב חלף ב"ה. אז מזה כיומיים (כעשרה ימים לאחר הלידה) הופיעו לי מיגרנות חזקות. בצד ימין של הראש. מרגישה גם מכיוון צוואר ימין. וכעת נילווית גם תחושת נימול קלה בשפתיים. האם קשור לאפידורל? אני בת 40 וקיבלתי פעמיים קלקסן בביהח. תודה.

  • + הוסף תגובה
אחרי לידה ד"ר שלומית יוסט-כץ 15/01/2020 14:37
  • אם מדובר בתלונות חדשות שאינך מכירה אני מבקשת שתפני לבדיקת רופא בהקדם.

  • + הוסף תגובה
תגובה לתשובת הרופאה חגית 15/01/2020 20:22
  • תודה רבה על המענה המהיר. מיגרנות מכיוון הצוואר לא חדשות לי (לא ככ זוכרת את אופי המגירנה) הנימול בפנים הוא שחדש לי... עדיין ללכת? ממה החשש?

  • + הוסף תגובה
נימול בפנים ד"ר שלומית יוסט-כץ 15/01/2020 20:52
  • זה שאת מכירה את כאב הראש זה מרגיע אבל עדיין לאור הנימול החדש מציעה שתבדקי

  • + הוסף תגובה
תודה רבה :))) חגית 16/01/2020 00:37
כאבי ראש 9 חודשים 9 חודשים 13/01/2020 21:44
  • שלום לפני 9 חודשים חליתי במחלת הרפז זוסתאר בסוף הטיפול התחילו לי כאבי ראש עם בחילות עברתי בדיקה CT,MRI בדיקת עניים,אפילו גסטרוסקופיה,טופלתי ב10 מפגשים דיקור סיני. ואחרי כול זה... אני עדיין מרגיש לא טוב, עם כאבי ראש ובחילות כול היום וכול יום התפקוד היום יומי שלי נפגעה כשאני מעלה את העניים כלפי מעלה אני מרגיש כמו כובד כאבי מצח. הנירולוגית רוצה שאני יעבור בדיקה נוזל מעמוד השדרה. אני קצת חושש מהבדיקה השאלות שלי הם? האם מחלת הרפז יכולה לגרום למחלה כזו? ואם כן? המחלה הזו עוברת מתישו? ואחרון אני חושש שיגלו לי בבדיקה של מוח עצם גידול כלשהו. זה יכול לקות למרות שבMRI היה הכול בסדר.

  • + הוסף תגובה
כאב ראש לאחר הרפס זוסטר ד"ר שלומית יוסט-כץ 15/01/2020 20:53
  • באיזה אזור בגוף היה הזיהום ההרפטי? האם בפנים ?

  • + הוסף תגובה
כאב ראש 9 חודשים כאב ראש 9 חודשים 15/01/2020 22:24
ילד בן 7 סובל ממיגרנות רותי 01/01/2020 12:04
  • שלום, הקטן שלי סובל ממיגרנות כבר שנים. בעצם קשה להגיד מתי זה התחיל כי גם כתינוק הוא היה מקיא הרבה. כשהוא היה וורבלי יותר יכולנו לשים לב לדפוס קבוע: הוא אומר שכואב לו הראש, מחוויר ממש, ותוך כ-20 דקות מתחיל להקיא ונרדם לשעות, לא משנה איפה אנחנו נמצאים. עד לשנה האחרונה אחרי ההרדמות שלו היה מתעורר בבוקר כאילו לא קרה כלום. לאחרונה הוא מתעורר גם המון פעמים בלילה וממשיך להקיא... לא תמיד מוכן לקחת אקמול לפני שיש החמרה. אם כבר יש לו בחילה אז הוא לא מסוגל. אם אני מצליחה לתפוס את זה בזמן ואני נותנת לו אקמול וגם שולחת אותו לישון בחושך, לפעמים אני אחסוך ממנו את ההקאות. לא תמיד. התדירות של זה משתנה מתקופות בהן זה מופיע פעם בשבוע, לפעם בכמה שבועות. הורדנו גבינה צהובה וזה עשה שיפור-מה, וכעת גם שוקולד ואני לא רואה שזה עוזר. עשינו MRI ומחכים לתוצאות. השאלה היא האם לא מפספסים עוד בדיקות שאולי כדאי לעשות לו? מיקוד ראיה? עשינו קרקעית העין כמה פעמים והיה תקין. אחרי שצופה במסך אגב, גם בקולנוע, בעיקר אם זה קורה בערב, יש יותר סיכוי שיחטוף. בדיקת ראיה מלפני כשנה - תקינה. גם אני אגב סובלת ממיגרנות, אבל זה לא התחיל בגיל כזה.... והאם יש משהו למניעה? האם נוירופידבק יכול לעזור למסכן החמוד הזה?

  • + הוסף תגובה
אשמח לתגובה.... רותי 12/01/2020 17:55
מיגרנה בילד ד"ר שלומית יוסט-כץ 12/01/2020 21:47
  • רותי שלום. איני מטפלת בילדים. אני מציעה לפנות לנוירולוג ילדים. אני מאמינה שניתן לעזור לבנך עם טיפול נכון.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!