דלקת אוזן תיכונה כרונית: הסוגים, ההשלכות וטיפולים שעשויים לעזור

דלקת אוזן תיכונה חריפה היא מצב שכיח המוכר לכולנו. דלקת כרונית לעומתה מסובכת יותר ועלולה להוביל לפגיעה בשמיעה. על נוזלים, נקבים בעור התוף, כולסטאטומה ומה שבניהם בכתבה הבאה
כתבה פרסומית כתבת חסות



קיימות שתי צורות של דלקת אוזן תיכונה

דלקת אוזן תיכונה חריפה

דלקת אוזן תיכונה המופיעה בפתאומיות ולרוב נמשכת כשבועיים. ברוב המקרים דלקת זו תתבטא בכאבי אוזניים, אך אם מדובר בדלקת ממקור חיידקי היא יכולה להיות מלווה גם בתשישות, חום גבוה, שלשולים והקאות. דלקת אוזן תיכונה חריפה מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לקבלת טיפול רפואי עבור ילדים עד לגיל 5. 


דלקת אוזן תיכונה כרונית

דלקת אוזן תיכונה כרונית אינה מחלה אחת. למעשה, מדובר במקבץ של מחלות בעלות קשר אחת לשנייה, אך לאו דווקא בעלות המשכיות. המשותף לצורות השונות של הדלקת הכרונית הוא כי לרוב הטיפול בהן יהיה כירורגי וכי כולן דורשות מעקב ממושך, זאת בשל הסכנה להתפתחות של השלכות ארוכות טווח מבחינה שמעתית. 


אישה סובלת מכאבי אוזניים בשל דלקת כרונית באוזן התיכונה



מהם הסוגים השונים של דלקת אוזן תיכונה כרונית?

דלקת אוזן תיכונה תפליטית כרונית (״נוזלים באוזנים״) דלקת זו נובעת לרוב מתת תפקוד של חצוצרת האוזן המקשרת בין האוזן התיכונה ללוע האף ואמונה על שמירת אוורור תקין של האוזן התיכונה.

במקרים בהם חצוצרת האוזן כושלת בתפקידה, נוזלים מצטברים בחלל התוף ולעיתים בשל תת לחץ המתפתח בחלל האוזן התיכונה, נגרמת שקיעה של עור התוף.


איך ניתן לטפל?

במקרים בהם הצטברות הנוזלים או השינויים המבניים בעור התוף נמשכים יותר משלושה חודשים, יהיה צורך בטיפול כירורגי. הטיפול הכירורגי בשקיעת עור התוף כולל שתי אפשרויות מרכזיות:

1. טובופלסטיקה 
צנתר המוכנס דרך האף ובקצהו בלון בקוטר של מילימטרים בודדים. בלון זה מוחדר תחת הנחיית סיב אופטי אל חצוצרת האוזן ומנופח ללחץ גבוה שאמור להשיב את התפקוד התקין של החצוצרה לאחר מספר ימים-שבועות.


2. ״כפתור״ (צינורית איורור) 
ניתוח אשר ״עוקף את הבעיה״ ומנקז את הנוזלים, תוך השוואת לחצים באוזן התיכונה. במהלכו מוחדרת צינורית סיליקון או פלסטיק זעירה דרך חתך  בעור התוף ונותרת בתוכו חודשים-שנים בודדות. 


שתי השיטות פשוטות יחסית לביצוע ואינן מלוות לרוב בתופעות לוואי משמעותיות. במקרים בהם קיימת שקיעה של עור התוף ללא נוזלים, בשלבים המוקדמים ניתן לטפל באמצעות שני הניתוחים שפורטו לעיל. בשלבים מאוחרים יותר, בהם עור התוף ״נדבק״ לרצפת האוזן התיכונה, יש לעיתים צורך בניתוח טימפנופלסטיקה לשחזור עור התוף כדי למנוע החמרה של המצב והתפתחות של כולסטאטומה.


נקב בתופית (עור התוף)

שקיעה כרונית קשה של עור התוף ודלקת כרונית של האוזן התיכונה עלולים לגרום לנקב בעור התוף. נקב שכזה יכול להיות יבש (לא מלווה בהפרשה מוגלתית), אך לעיתים קרובות הוא מפריש מוגלה ומסב אי-נוחות רבה. בנוסף, נקב בתופית מהווה גורם סיכון להתפתחות של כולסטאטומה שניונית (כזו ה״זוחלת״ מבעד לשולי הנקב פנימה אל עבר האוזן התיכונה). לבסוף, נקב בתופית קשור קשר ישיר לליקוי שמיעה הולכתי (בהתאם לגודלו ומיקומו של הנקב). 


איך ניתן לטפל?

אם הנקב שהתפתח קטן, ניתן לסגור אותו בעזרת השתלה של סחוס, מעטפת רכה של סחוס ולעיתים אף פיסת שומן זעירה. לרוב ניתוחים אלה מבוצעים דרך תעלת השמע החיצונית. נקבים גדולים יותר או כאלה שאינם נגישים בקלות, מצריכים לרוב גישה בעזרת חתך מאחורי האפרכסת. סיכויי ההצלחה של ניתוחים אלה גבוהים (לרוב מעל ל- 90%) במבוגרים ובילדים מעל גיל תשע. 


כולסטאטומה

כולסטאטומה היא מחלה כרונית בעלת אופי הרסני המתקדמת באיטיות. ברוב המקרים, המחלה נגרמת בשל דלקות אוזניים כרוניות או עקב התפתחות של נקב בעור התוף. לעיתים נדירות כולסטאטומה מתפתחת מסיבה מולדת – מצב בו ילדים נולדים עם מספר תאי עור הכלואים בתוך האוזן ומובילים להתפתחות המחלה. 


מהו הנזק הנגרם מהמחלה?
האוזן היא חלל בעל נפח קטן מאוד המכיל איברים רבים וחיוניים: האוזן מכילה את עור התוף (התופית), עצמימי השמע, השבלול וכן גופיפים המסייעים בשמירה על שיווי המשקל. הרס של מבנים אלה, אשר נגרם לעיתים קרובות על ידי כולסטאטומה, עלול להוביל לירידה בשמיעה, לטנטון (רעש באוזן), לסחרחורות והפרעה בשיווי המשקל. מבנים חשובים נוספים הקרובים לאוזן אשר עלולים להיפגע במקרים של כולסטאוטומה מפשוטת הם עצב הפנים (האחראי על תנועת הפנים וההבעה), הוריד הראשי המנקז דם מהמוח, העורק הראשי המוביל דם אל המוח והמוח עצמו. 


איך ניתן לטפל?

כולסטאטומה היא מחלה מורכבת לטיפול בשל שתי סיבות עיקריות:

1. לעיתים קרובות מדובר במחלה ״שקטה״ לכאורה, גם לאחר שהסבה נזק משמעותי למבני האוזן, מנגנון השמיעה והמבנים הסמוכים להם.

2. קיימת נטייה משמעותית להישנותה גם לאחר טיפול.

ברוב המכריע של המקרים, הטיפול בכולסטאטומה הוא כירורגי. קיימות שלוש גישות ניתוחיות: 

- טימפנופלסטיקה 
ניתוח אשר יתבצע במצבים בהם המחלה מוגבלת לחלל האוזן התיכונה בלבד.

- אטיקוטומיה 
יתבצע במקרים בהם הכולסטאטומה מתפשטת מעלה לכיוון עלית האוזן.

- מסטואידקטומיה
אשר נועד לכולסטאטומה המתפשטת לפטמת האוזן (העצם המצויה מאחורי האוזן התיכונה)


הניתוח יתבצע לרוב בעזרת מיקרוסקופ או אנדוסקופ וישלב מספר שיטות. 

מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח?

הניתוח עלול לגרום לאותם סיבוכים הנגרמים בשל המחלה עצמה. עם זאת, הסיכוי להתפתחותם בשל הפעולה הכירורגית נמוך מאוד, בעוד שהוא גבוה משמעותית בכולסטאטומה לא מטופלת. 

מבין הסיבוכים האפשריים שעלולים להתפתח לאחר הניתוח ניתן למנות סיבוכי הרדמה כללית, זיהום, דימום, ירידה בשמיעה, טנטון, חולשה של עצב הפנים, שינויים בתחושת הטעם בחצי לשון, דלף נוזל השדרה, סחרחורת, כאבי ראש. רוב הסיבוכים המתוארים ניתנים לטיפול או לתיקון בזמן הניתוח או אחריו.

מהם סיכויי חזרת המחלה לאחר הטיפול הניתוחי?

ישנה הסכמה בין החוקרים השונים כי כולסטאטומה עתידה להישנות לאחר הסרתה ב-30% מהילדים וב-20% מהמבוגרים. בשל כך, חשוב להמשיך במעקב גם לאחר הטיפול. במקרים בהם הכלוסטאטומה נראתה מפושטת ומזוהמת במיוחדת ומערבת מבנים רגישים, יש לשקול ביצוע של ניתוח חוזר 6-12 חודשים מהניתוח הראשון. אם קיים חשד נמוך- בינוני למחלה שיורית, יש מקום להמשיך במעקב הדמיתי באמצעות בדיקת MRI אוזניים המתבצעת אחת לשנה. 

לסיכום, על אף שכולסטאטומה היא תהליך שפיר, אין להקל ראש בטיפול בה זאת בשל האופי ההרסני והממושך של המחלה. הטיפול הניתוחי לרוב מוצלח, אך לעיתים הוא מצריך מספר ניתוחים לסילוק המחלה ושיקום השמיעה.



הכתבה בשיתוף עם ד"ר עמית וולפוביץ, רופא בכיר ומנתח במחלקת אף אוזן גרון, כירורגית ראש וצוואר בבית החולים תל השומר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר עמית וולפוביץ השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אף אוזן גרון

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הרגשת משהו תקוע באזור החזה אמירה 02/04/2020 19:36
  • היי אני בת29 בריאה בדרך כלל ... אני כבר יומיים מרגישה מין משהו תקוע לי בחזה באמצע אני אוכלת רגיל וזה לא מפריע אבל יש לי תחושת כבדות גם באזור בגרון מבחוץ .. אין לי כאבי גרון אבל המצב מפריע לי ... היה לי לפני 3 חודשים תת פעילות של בלוטת התריס אחרי לידה אבל עכשיו זה התייצב לפי בדיקות דם ... אשמח לדעתך

  • + הוסף תגובה
בליטות בלשון אננומית 02/04/2020 04:01
  • שלום יש לי מן בליטות (לא מעט) בחלק האחורי של הלשון הקרוב ללוע. הם בצבע של הלשון עצמה. רציתי לדעת אם זה נורמלי ובאמת קיימים בליטות כאלה על הלשון.

  • + הוסף תגובה
גירוד מציק בגרון יובל 02/04/2020 00:50
  • שלום, יש לי גירוד בגרון שמלווה אותי כבר מעל לשנתיים. הוא מטריד אותי ומאד מפריע לי באופן יום יומי. הלכתי לא אחת אל הרופא אך הוא לא נותן לי מענה בעניין. אני לא סובלת מניזול, ליחה או צרבת. רק גירוד טורדני בגרון שפשוט לא עובר. מה עליי לעשות על מנת להפסיק את זה? דרך אגב, ניסיתי לקחת גם כדורי אלרגיה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!