דלקת אוזן תיכונה כרונית: הסוגים, ההשלכות וטיפולים שעשויים לעזור

דלקת אוזן תיכונה חריפה היא מצב שכיח המוכר לכולנו. דלקת כרונית לעומתה מסובכת יותר ועלולה להוביל לפגיעה בשמיעה. על נוזלים, נקבים בעור התוף, כולסטאטומה ומה שבניהם בכתבה הבאה
כתבה פרסומית כתבת חסות



קיימות שתי צורות של דלקת אוזן תיכונה

דלקת אוזן תיכונה חריפה

דלקת אוזן תיכונה המופיעה בפתאומיות ולרוב נמשכת כשבועיים. ברוב המקרים דלקת זו תתבטא בכאבי אוזניים, אך אם מדובר בדלקת ממקור חיידקי היא יכולה להיות מלווה גם בתשישות, חום גבוה, שלשולים והקאות. דלקת אוזן תיכונה חריפה מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לקבלת טיפול רפואי עבור ילדים עד לגיל 5. 


דלקת אוזן תיכונה כרונית

דלקת אוזן תיכונה כרונית אינה מחלה אחת. למעשה, מדובר במקבץ של מחלות בעלות קשר אחת לשנייה, אך לאו דווקא בעלות המשכיות. המשותף לצורות השונות של הדלקת הכרונית הוא כי לרוב הטיפול בהן יהיה כירורגי וכי כולן דורשות מעקב ממושך, זאת בשל הסכנה להתפתחות של השלכות ארוכות טווח מבחינה שמעתית. 


אישה סובלת מכאבי אוזניים בשל דלקת כרונית באוזן התיכונה



מהם הסוגים השונים של דלקת אוזן תיכונה כרונית?

דלקת אוזן תיכונה תפליטית כרונית (״נוזלים באוזנים״) דלקת זו נובעת לרוב מתת תפקוד של חצוצרת האוזן המקשרת בין האוזן התיכונה ללוע האף ואמונה על שמירת אוורור תקין של האוזן התיכונה.

במקרים בהם חצוצרת האוזן כושלת בתפקידה, נוזלים מצטברים בחלל התוף ולעיתים בשל תת לחץ המתפתח בחלל האוזן התיכונה, נגרמת שקיעה של עור התוף.


איך ניתן לטפל?

במקרים בהם הצטברות הנוזלים או השינויים המבניים בעור התוף נמשכים יותר משלושה חודשים, יהיה צורך בטיפול כירורגי. הטיפול הכירורגי בשקיעת עור התוף כולל שתי אפשרויות מרכזיות:

1. טובופלסטיקה 
צנתר המוכנס דרך האף ובקצהו בלון בקוטר של מילימטרים בודדים. בלון זה מוחדר תחת הנחיית סיב אופטי אל חצוצרת האוזן ומנופח ללחץ גבוה שאמור להשיב את התפקוד התקין של החצוצרה לאחר מספר ימים-שבועות.


2. ״כפתור״ (צינורית איורור) 
ניתוח אשר ״עוקף את הבעיה״ ומנקז את הנוזלים, תוך השוואת לחצים באוזן התיכונה. במהלכו מוחדרת צינורית סיליקון או פלסטיק זעירה דרך חתך  בעור התוף ונותרת בתוכו חודשים-שנים בודדות. 


שתי השיטות פשוטות יחסית לביצוע ואינן מלוות לרוב בתופעות לוואי משמעותיות. במקרים בהם קיימת שקיעה של עור התוף ללא נוזלים, בשלבים המוקדמים ניתן לטפל באמצעות שני הניתוחים שפורטו לעיל. בשלבים מאוחרים יותר, בהם עור התוף ״נדבק״ לרצפת האוזן התיכונה, יש לעיתים צורך בניתוח טימפנופלסטיקה לשחזור עור התוף כדי למנוע החמרה של המצב והתפתחות של כולסטאטומה.


נקב בתופית (עור התוף)

שקיעה כרונית קשה של עור התוף ודלקת כרונית של האוזן התיכונה עלולים לגרום לנקב בעור התוף. נקב שכזה יכול להיות יבש (לא מלווה בהפרשה מוגלתית), אך לעיתים קרובות הוא מפריש מוגלה ומסב אי-נוחות רבה. בנוסף, נקב בתופית מהווה גורם סיכון להתפתחות של כולסטאטומה שניונית (כזו ה״זוחלת״ מבעד לשולי הנקב פנימה אל עבר האוזן התיכונה). לבסוף, נקב בתופית קשור קשר ישיר לליקוי שמיעה הולכתי (בהתאם לגודלו ומיקומו של הנקב). 


איך ניתן לטפל?

אם הנקב שהתפתח קטן, ניתן לסגור אותו בעזרת השתלה של סחוס, מעטפת רכה של סחוס ולעיתים אף פיסת שומן זעירה. לרוב ניתוחים אלה מבוצעים דרך תעלת השמע החיצונית. נקבים גדולים יותר או כאלה שאינם נגישים בקלות, מצריכים לרוב גישה בעזרת חתך מאחורי האפרכסת. סיכויי ההצלחה של ניתוחים אלה גבוהים (לרוב מעל ל- 90%) במבוגרים ובילדים מעל גיל תשע. 


כולסטאטומה

כולסטאטומה היא מחלה כרונית בעלת אופי הרסני המתקדמת באיטיות. ברוב המקרים, המחלה נגרמת בשל דלקות אוזניים כרוניות או עקב התפתחות של נקב בעור התוף. לעיתים נדירות כולסטאטומה מתפתחת מסיבה מולדת – מצב בו ילדים נולדים עם מספר תאי עור הכלואים בתוך האוזן ומובילים להתפתחות המחלה. 


מהו הנזק הנגרם מהמחלה?
האוזן היא חלל בעל נפח קטן מאוד המכיל איברים רבים וחיוניים: האוזן מכילה את עור התוף (התופית), עצמימי השמע, השבלול וכן גופיפים המסייעים בשמירה על שיווי המשקל. הרס של מבנים אלה, אשר נגרם לעיתים קרובות על ידי כולסטאטומה, עלול להוביל לירידה בשמיעה, לטנטון (רעש באוזן), לסחרחורות והפרעה בשיווי המשקל. מבנים חשובים נוספים הקרובים לאוזן אשר עלולים להיפגע במקרים של כולסטאוטומה מפשוטת הם עצב הפנים (האחראי על תנועת הפנים וההבעה), הוריד הראשי המנקז דם מהמוח, העורק הראשי המוביל דם אל המוח והמוח עצמו. 


איך ניתן לטפל?

כולסטאטומה היא מחלה מורכבת לטיפול בשל שתי סיבות עיקריות:

1. לעיתים קרובות מדובר במחלה ״שקטה״ לכאורה, גם לאחר שהסבה נזק משמעותי למבני האוזן, מנגנון השמיעה והמבנים הסמוכים להם.

2. קיימת נטייה משמעותית להישנותה גם לאחר טיפול.

ברוב המכריע של המקרים, הטיפול בכולסטאטומה הוא כירורגי. קיימות שלוש גישות ניתוחיות: 

- טימפנופלסטיקה 
ניתוח אשר יתבצע במצבים בהם המחלה מוגבלת לחלל האוזן התיכונה בלבד.

- אטיקוטומיה 
יתבצע במקרים בהם הכולסטאטומה מתפשטת מעלה לכיוון עלית האוזן.

- מסטואידקטומיה
אשר נועד לכולסטאטומה המתפשטת לפטמת האוזן (העצם המצויה מאחורי האוזן התיכונה)


הניתוח יתבצע לרוב בעזרת מיקרוסקופ או אנדוסקופ וישלב מספר שיטות. 

מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח?

הניתוח עלול לגרום לאותם סיבוכים הנגרמים בשל המחלה עצמה. עם זאת, הסיכוי להתפתחותם בשל הפעולה הכירורגית נמוך מאוד, בעוד שהוא גבוה משמעותית בכולסטאטומה לא מטופלת. 

מבין הסיבוכים האפשריים שעלולים להתפתח לאחר הניתוח ניתן למנות סיבוכי הרדמה כללית, זיהום, דימום, ירידה בשמיעה, טנטון, חולשה של עצב הפנים, שינויים בתחושת הטעם בחצי לשון, דלף נוזל השדרה, סחרחורת, כאבי ראש. רוב הסיבוכים המתוארים ניתנים לטיפול או לתיקון בזמן הניתוח או אחריו.

מהם סיכויי חזרת המחלה לאחר הטיפול הניתוחי?

ישנה הסכמה בין החוקרים השונים כי כולסטאטומה עתידה להישנות לאחר הסרתה ב-30% מהילדים וב-20% מהמבוגרים. בשל כך, חשוב להמשיך במעקב גם לאחר הטיפול. במקרים בהם הכלוסטאטומה נראתה מפושטת ומזוהמת במיוחדת ומערבת מבנים רגישים, יש לשקול ביצוע של ניתוח חוזר 6-12 חודשים מהניתוח הראשון. אם קיים חשד נמוך- בינוני למחלה שיורית, יש מקום להמשיך במעקב הדמיתי באמצעות בדיקת MRI אוזניים המתבצעת אחת לשנה. 

לסיכום, על אף שכולסטאטומה היא תהליך שפיר, אין להקל ראש בטיפול בה זאת בשל האופי ההרסני והממושך של המחלה. הטיפול הניתוחי לרוב מוצלח, אך לעיתים הוא מצריך מספר ניתוחים לסילוק המחלה ושיקום השמיעה.



הכתבה בשיתוף עם ד"ר עמית וולפוביץ, רופא בכיר ומנתח במחלקת אף אוזן גרון, כירורגית ראש וצוואר בבית החולים תל השומר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר עמית וולפוביץ השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אף אוזן גרון

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
רעש חזק באוזן ימין בעת דיבור דני 21/10/2017 15:57
  • שלום אני בן 46. לפני 8 שנים לקחתי לנטון לצרבת ובאותו יום הופיעו סחרחורות עזות בשינוי תנוחה כנראה כתגובה לכדור. אובחן BPPV וטופלתי במשך 8 ימים ב 4! טיפולי אפלי עד שזה חלף. לפני שנה היה שוב סחרחורת תנוחתית אבל בעוצמה נמוכה יותר וליום אחד. לא לוקח לנטון משתמש בפמוטידין 40-60 מג ליום לצרבות ו GERD. מאז המאורע של BPPV שלפני 8 שנים סובל קצת לפעמים מתחושה שכאילו קצת מתנדנד אבל מתגבר על הפחד ומשתדל להמשיך בחיי. כמו כן יש באוזניים כבר כמה שנים טנטון בצליל חד גבוה קבוע ששומע אותו רק בשקט. זה לא מפריע לי כמעט ומסתדר עם זה. ***מזה כמה חודשים יש לי באוזן ימין ( שבה היה את ה BPPV ) רעש "טרר" ( כמו דיסטורשן ), חזק, בזמן שאני מדבר בקול רם יותר. בהתחלה זה הופיע פעם בשבוע וכעת זה מופיע כמה פעמים ביום ברגע שמדבר אפילו קצת יותר חזק. זה מאוד מפריע והולך וגובר. הרעש לפעמים מופיע גם כששומע משהו חזק לידי אבל רוב הזמן משתדל להתרחק מרעשים. בדיקת שמיעה לפני חצי שנה תקינה. בדיקת שמיעה באייפון, שביצעתי היום תקינה. אודה על עזרתך: 1. מה יכול להיות ההסבר לרעש חזק של טרר באוזן בעת דיבור שהולך ומתגבר? 2. האם זה סימן שאני עלול לאבד את השמיעה או את שיווי המשקל ושיש פגיעה? 3. מה עושים? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
רעש חזק באוזן ימין בעת דיבור ד"ר אמנון שמושקוביץ 24/10/2017 14:36
  • שלום רב. לנטון כנגד צרבת איננה גורמת ( בד"כ) לסחרחורת ובטח לא לסחרחורת מסוג סחרחורת תנוחתית שאתה מתאר. היא יכולה לגרום לסוג של סחרחורת המתואר כ-DIZZINESS שהיא הרגשת סחרחורת אך ללא תופעות הסחרחורות הידועות כגון ראיית הסביבה כמסתובבת וכ'ו. רעשים באוזניים יכולים להיות קושרים לאוזנים ולמערכת העצבים וכל זה מחייב פניה מסודרת לרפואת אאג עם בדיקות נילוות כגון בדיקת שמיעה , תפקודי אוזניים תיכונות, בדיקת מערכת שיווי המישקל ועוד. כך ששורה תחתונה מליץ לך לפנות לבדיקת ראשונית של רופא אאג ובהתאם להמלצותיו להמשיך בבירור נוירולוגי על פי הצורך .

  • + הוסף תגובה
רעשים באוזניים גלי 09/09/2020 07:16
  • היי, גם אני סובלת מהרעשים שתיארת רציתי לשאול ממה זה נבע בסוף והאם זה חלף מאז.. תודה

  • + הוסף תגובה
רעש באוזן גלי 14/09/2020 14:39
  • גם אני סובלת מהבעיה שתיארת אודה לך מאוד אם תיצור איתי קשר 052-2937496

  • + הוסף תגובה
כשנה לאחר ירידת שמיעה פתאומית וטנטון - איסור על טיסה? נופר 31/10/2017 12:45
  • ד"ר אמנון שמושקוביץ שלום, אני בת 22 ולפני כשנה התעוררתי בבוקר לאוניברסיטה וחשתי תחושת אטימות באוזן שמאל וכשקמתי מהמיטה היו לי סחרחורות כ-2 דקות ולאחר מכן הן נעלמו אך תחושת האטימות והצלצול (התברר לי לאחר מכן שהצלצול המדובר נקרא טנטון) נשארו באוזן שמאל. לאחר ביקורת יום למחרת אצל רופא אאג נשלחתי לבדיקת שמיעה שבישרה רעות - יש לי ירידת שמיעה פתאומית על רקע עצבי בינוני עד חמור. אושפזתי בבית החולים שיבא תל השומר לקבלת סטרואידים ככדורים ולאחר בדיקת שמיעה נוספת אין שום הטבה החליטו לזמן אותי לסדרת הזרקות של סטרואידים לאוזן התיכונה, כ-7 הזרקות במספר. בבדיקת שמיעה שעשיתי כחודשיים לאחר סיום הטיפולים נראה שיפור מזערי ביותר אבל המצב נשאר כפי שהיה קודם. חשוב לי לציין כי איני בעלת מכשיר שמיעה אלא מתרגלת אט אט למצב, סחרחורות אין אך הטנטון מלווה אותי 24 שעות. אני עומדת להתחתן ומתכננת את ירח הדבש וחוששת במיוחד מהטיסות שיגרמו לי ללחץ באזניים או שמא גם לנזק במצב הקיים והאם בכלל יש איסור כלשהו לטוס? האם זה לקחת סיכון ממשי לנזק שייגרם? בנוסף, האם ישנו איסור כלשהו על עלייה למתקנים בפארקי שעשועים? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
כשנה לאחר ירידת שמיעה פתאומית וטינטון ד"ר אמנון שמושקוביץ 02/11/2017 20:30
  • שלום רב לצערי איני יכול לייעץ ולו כהוא זה על אף לא אחת מהשאלות ששאלת מבלי שבדקתי אותך , ראיתי את תוצאות בדיקות השמיעה השונות וכ'ו. אין מנוס מבדיקת רופא מומחה בתחום אאג . המדור כשלעצמו קיים לצורך מתן הכוונה כללית ולא ספציפית על בעיות מרוכבות פרטאניות בתחום אאג. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
ירידת שמיעה גלי 08/08/2020 16:37
  • שלום, גם אני סובלת כרגע מאותה בעיה של ירידת שמיעה, אוכל להתקשר אלייך? תודה גלי

  • + הוסף תגובה
היי, כתבי לי את המספר שלך ומחר נשוחח בשמחה נופר 09/08/2020 00:30
תודה רבה גלי 09/08/2020 07:43
ירידה בשמיעה וסחרחורת שלומי 26/08/2020 17:11
  • היי אני סובל מזה חודשיים מתחושת אטימות באזניים בבדיקת דמיעה אובחנה ירידה בשמיעה באוזן שמאל מרגיש לחץ בראש חולשה וצליל חריג באוזן יוצא מדעתי ביצעתי 3 בדיקות שמיעה ממתין לבדיקת mri אשמח לשוחח עם כל אדם שיש לו תובנות על המקרה שלי

  • + הוסף תגובה
ירידה בשמיעה גלי 09/09/2020 07:33
  • הי שלומי, גם אני סובלת מאותן תופעות שציינת תתקשר אליי בבקשה 052-2937496

  • + הוסף תגובה
מרחיבי נחיריים לקונכיות מוגדלות ישראל 16/07/2017 19:18
  • שלום אני סובל מקשיי נשימה אפית, בעיקר בשכיבה בלילה. יש לי סטיית מחיצה, וכן הקונכיות מתנפחות יותר בשכיבה. כרגע אני נמנע מניתוח, כי הבנתי שזה לא הכרח יעזור, ולקונכיות יש נטיה לחזור לסורן, ואולי גם למחיצה. שימוש באוטריווין הורס לי את הריריות (מניסיון) אני משתמש בספריי אבאמיס, שקצת מקל, אבל אני נאלץ לפעמים לחטוא שוב באוטריווין בשביל להיות מסוגל להירדם. העניין הוא שגם האבאמיס מייבש לי מאוד את הריריות, ואני מרגיש יובש וצריבה. אלו פתרונות יש חוץ מאשר ניתוח? והאם "מרחיבי נחיריים" (יש כל מיני סוגים שמתלבשים על/בתוך האף) יעילים למקרה כזה? והאם הם יכולים להזיק? והאם יש לכם ניסיון באם ואיך מתרגלים לזה? (בכ"ז משהו זר באף שמפעיל לחץ) תודה רבה

  • + הוסף תגובה
מרחיבי נחיריים ד"ר אמנון שמושקוביץ 23/07/2017 16:20
  • שלום רב לשאלתך, אישית אנני ממליץ על שימוש בתרופות לריפוי או תיקון בעיות אנטומיות. אם יש לסטיית מחיצת האף לא תרסיס ולא טיפולת יפתרט את הבעייה . קונכות מוגדלות מגיבות אומנם לתרסיסים סטרואידאליים אך אם הבעייה איננה על רקע אלרגי , לא הייתי ממליץ שימוש. כנ"ל לא באוטריווין שהנזק משימוש בטיפות אף גדול יותר מהתועלת שמביאים . אם יש לך סטיית המחיצה , והסטייה מהווה חלק מהגורם לקושי בנשימת האף, מדוע לא לתקן את הסטייה ולבצע ניתוח לתיקון סטיית המחיצה? כנ"ל אם קונכות האף היפרטרופיות ( מוגדלות) יש שיטות מאוד מתקדמות כגון קובלציה בגלי רדיו היכולים לפתור את הבעייה וגם אם היא חוזרת , זה ניתן לתיקון בעזרת האלקטרודות. לא היתי ממליץ על מרחיבי נחיריים למיניהן זה לא נוח , זה גוף זר ואישית אנני ממליץ על כך. שורה תחתונה, פנה ליעוץ לרופא אאג העוסק בתחום ברינולוגיה- אף וסינוסים להתיעצות. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
אף סתום פיעה 02/09/2020 03:22
  • שלום קראתי את השאלה מקודם בנושא מרחני ניחיריים ויש לי בדיוק אבל בדיוק אותה בעיה מה אפשר לעשות חוץ מניתוח יש אפשרות אחרת לטיפול אציין שאני לא מסוגלת לקחת את הטיפות הכימיות משתמשת רק במי ים או באוטריוויו כשרים ברירה אודה על תשובנ

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!