//

הרדמה בילדים: המדריך המלא להורים

מהי ההרדמה המועדפת בילדים ומדוע, באילו מצבים לא ניתן לבצע הרדמה ויהיה צורך בדחיית מועד הניתוח, מהן הפעולות המקדימות אותן מומלץ לבצע לפני פעולת ההרדמה ומה צפוי בשלב ההתעוררות? מה שחשוב לדעת על הרדמה בילדים
כתבה פרסומית כתבת חסות



הרדמה היא פעולה רפואית המאפשרת לבצע ניתוחים כאשר המטופל אינו חש בכאב. רופא מרדים הוא זה האמון על ביצוע פעולת ההרדמה, כמו גם על ניטור פעילות תקינה של מערכות הגוף החיוניות בזמן הניתוח. ישנן מספר אפשרויות להרדמה, לרבות הרדמה כללית, הרדמה אפידורלית, הרדמה ספינלית, סדציה (טשטוש) והרדמה מקומית (אשר משפיעה על האזור המנותח בלבד). 

בילדים, לרוב תועדף הרדמה כללית, זאת בשל הקושי של המטופלים הצעירים לשכב דקות ארוכות ללא תנועה. תהליך ההרדמה הכללית מתבצע באמצעות שימוש במסכה דרכה שואף הילד חומר הרדמה ולאחר מכן ביצוע הרדמה באמצעות עירוי תוך ורידי כמקובל. התרופות הניתנות גורמות לשינוי במצב ההכרה של הילד וכך הוא אינו חש דבר במהלך הניתוח. לרוב, לאחר ביצוע ההרדמה הכללית תתבצע גם הרדמה אזורית. מצבו של הילד מבוקר ומנוטר במהלך הניתוח ובזמן ההתאוששות על-ידי רופא מרדים והרופא המנתח.

במקרים מסוימים, כמו לדוגמה בפגים בהם קיים סיכון נשימתי בביצוע הרדמה כללית; או בילדים בוגרים יותר הסובלים מבעיות נשימה, תיבחר הרדמה אפידורלית. בשיטה זו הילד נותר ער לאורך הניתוח. אם יש צורך בביצוע פעולה כירורגית מקומית במתבגרים ניתן לבצעה תחת הרדמה מקומית. 


רופא משתמש במסכה לצורך ביצוע הרדמה כללית לילד לפני ניתוח



האם קיימים מצבים בהם לא ניתן לבצע הרדמה ויהיה צורך בדחיית מועד הניתוח?

אחת מהמטרות המרכזיות בניתוחים אלקטיביים (הליכים כירורגיים שאינם דחופים), היא לבצע את הפעולה כאשר הילד מצוי במצב הבריאותי האופטימלי וכך למזער את הסיכון לסיבוכים שונים, בהם גם אלו הקשורים בפעולת ההרדמה. כך לדוגמה, במקרים בהם הילד סובל ממחלה זיהומית מסוימת, כמו מחלת חום, נזלת, דלקות של דרכי הנשימה העליונות ואפילו צינון, קיים סיכוי גבוה יותר להתפתחות של סיבוכים נשימתיים לאחר הניתוח הקשורים בפעולת ההרדמה, ועל כן ברוב המקרים יועדף לדחות את מועד ביצועו. בנוסף, חשוב לציין כי ההחלטה על ביצוע ניתוחי הבחירה מתקבלת רק לאחר שנשללה כל בעיה רפואית אחרת, למעט זו אשר הובילה לצורך בניתוח.

איך ניתן להכין את הילד לקראת פעולת ההרדמה והניתוח?

הכנת הילד והוריו לקראת פעולת ההרדמה אינה מתבצעת רק ביום ביצוע הניתוח, אלא עוד בזמן הפגישה המקדימה עם הרופא המנתח. 

במהלך הייעוץ המוקדם יספק הרופא המנתח להורים הסבר מפורט על אודות מהלך הניתוח, פעולת ההרדמה, הסיכונים האפשריים, תופעות לוואי צפויות ודרכי ההתמודדות איתן ועוד. מידע זה יאפשר להורים לקבל החלטה מושכלת הן על עצם ביצוע הניתוח והן עד מועדו.

בנוסף, תתבצע גם הכנה מקדימה לילד במטרה לבסס קשר של אמון בינו לבין הרופא המנתח. ההסבר על פעולת ההרדמה יותאם לגילו של הילד ויכלול שימוש בחוברות הסברה או בסרטונים ייעודיים אשר מספקים מידע נגיש ולא מאיים על תהליך ההרדמה. לעיתים, ניתן יהיה לבצע גם פעולות מקדימות שיסייעו בהרגעת הילד, כמו סיור בחדר הניתוח או הצגת מסכת ההרדמה והסבר על אופן השימוש בה. 

איך ניתן למתן את תחושת הפחד לפני ביצוע ההרדמה?

ביום הניתוח, ההורים ילוו את הילד לאורך כל מהלך השימוש במסכת ההרדמה ועד לתחילת השפעת התרופות. בתינוקות ופעוטות עד לגיל חצי שנה, הפעולה לא תתבצע בנוכחות ההורים. כדי להקל על הפחד, מומלץ להצטייד בחפצים מוכרים ואהובים, כמו בובה, מוצץ וכדומה. האביזרים אליהם הילד רגיל יספקו לו סביבה מוכרת והם עשויים לתרום למיתון תחושת הפחד והחרדה. 


מה חשוב לעשות לאחר שתוקף ההרדמה פג והילד מתעורר?

לאחר הניתוח, הילד מתעורר בחדר ההתאוששות כאשר לפחות אחד ההורים לצדו. לרוב, תגובת הילד במהלך ההתעוררות הראשונית תהיה דומה לזו שהתרחשה מיד לפני תחילת השפעת ההרדמה. לדוגמה, אם הילד נרדם בבכי גם ההתעוררות צפויה להיות מלווה בתגובה דומה. עם זאת, חשוב לדעת כי הבכי אינו נובע מכאב וברוב המקרים הילד לא צפוי לזכור את החוויה. 

הילד ישהה בחדר ההתאוששות כחצי שעה מרגע סיום הניתוח האמבולטורי ולאחר מכן עוד שלוש שעות נוספות בהשגחה על-ידי אחות ורופא מרדים. עם סיום הניתוח יבצע הרופא המטפל שיחה עם ההורים במהלכה יפרט על הפעולה שבוצעה, ידריך את ההורים לגבי השלב בו ניתן לילד לאכול ולשתות ויסביר על תופעות לוואי הצפויות בשלבי ההחלמה. 

לאחר הניתוח יכולות להתפתח תופעות לוואי שונות, כמו עלייה בחום הגוף או כאב, בהן ניתן לטפל באמצעות משככי כאבים הניתנים ללא מרשם. אם מתפתחים סימני דלקת, כמו חום גבוה, אי שקט, נפיחות מקומית חריגה, או דימום יש לפנות מידית לרופא המנתח לשלילת סיבוכים שונים. לאחר כשבוע ממועד הניתוח תתקיים פגישת ביקורת כדי לבחון את תקינות ההחלמה. 

לסיכום, חשוב לציין כי למרות שהפעולה הניתוחית ככלל ופעולת ההרדמה בפרט עלולות להיתפס כחוויות מאיימות, ברוב המקרים הילד לא ייטה לזכור אותן.

כדי להקל על התקופה שלפני הניתוח ועל  מהלך ההחלמה, מומלץ לבחור ברופא מנתח עמו ניתן לקיים קשר ישיר לפני הניתוח ואחריו. בחירה ברופא מנתח אשר ביסס מערכת יחסים של אמון עם ההורים והילד תתרום לחוויה חיובית יותר עבור כל בני המשפחה.



הכתבה בשיתוף עם ד"ר לילי היערי, מנהלת מחלקה לכירורגית ילדים במרכז רפואי בני ציון. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר לילי היערי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים המטולוגיה ואונקולוגיה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דסמואיד ברוך 10/05/2011 09:51
  • לבן שלי בן ה15 מצאו גוש קשה ברגל. הוא עבר ביופסיה והאבחנה היתה דסמואיד. הסבירו שזה גידול לא ממאיר אבל רוצים לתת לו טיפול כימוטרפיים. קשה לנו מאד להבין מה הקשר.

  • + הוסף תגובה
דסמואיד דר' דרור לוין 10/05/2011 23:07
  • ברוך שלום! דסמואיד הינו גידול של "רקמת צלקת" אשר על אף היתו שפיר (לא ממאיר)יכול להתנהג באופן מאד אגרסיבי . התנהגות אגרסיבית זו מתבטאת הצמיחה וגדילה של הגידול תוך יצירת נזק אפשרי לרקמות שכנות. הטיפול בגידול זה הוא בראש ובראשונה ניתוחי . לעיתים לא ניתן לבצע ניתוח עקב גוש גדול יחסית או גוש המערב רקמות/איברים חיוניים.ובמצב זה ניתן לטפל בטיפול כימוטרפי ואו בקרינה. המלצתי לפנות לאונקולוג ילדים מומחה בתחום אשר עובד בשיתוף פעולה עם אורטופד אונקלוג. רפואה שלמה ד"ר דרור לוין

  • + הוסף תגובה
דסמואיד צביה 10/08/2020 12:25
  • אני מעוניינת לשוחח עם אם הילד. אצל הבן שלי גם התגלה גידול כזה ביד

  • + הוסף תגובה
לימפומה דרגת ממהירות נמוכה אורן 03/05/2020 02:25
  • שלום, אני בן 21 ולפני כארבעה חודשים הבחנתי בנפיחות ״גולה״ בצד ימין של המפשעה שהציקה לי למשך שעתיים והתחושה עברה ומאז זה לא כאב והגולה קטנה יותר ויותר עד שנתקעה בגודל בינוני ומאז רק קטנה וגדלה במהלך היום בערך 10 פעמים, הלכתי לרופא המשפחה והוא טעון שזה קילה והפנה אותי לכירורג, הכירורג אמר שזה לא קילה אלא בלוטת לימפה והפנה אותי לאולטראסאונד וספירת דם חשוב לציין שלא היה לי חום,הזעות לילה,או ירידה של 10 אחוז מהמשקל גוף, בספירת דם הכל יצא תקין ללא חריגה מהנורמה ו אולטראסאונד יצא שהבלוטה לימפה בצד ימין היא 0.4 ובצד שמאל 0.3 שזה נחשב תקין, אחרי חודש הלכתי לעוד כירורג לי לא הייתי רגוע מהתוצאות וראיתי שהנפיחות עולה ויורד לי לאורך היום מספר פעמים,הלכתי לעוד כירורג שאיבחן אותי עם lymphadenopathy systemic ושלח אותי לעוד אולטראסאונד ספירת דם והמטולוג, האולטראסאונד יצא תקין וגם הספירת דם והלכתי עם התשובות להמטולוג והוא אמר שהכל בסדר ושאין לי סרטן הוא איבחן:״לא נומשו קשרי לימפה מוגדלים בצוואר ומבית שחי לא נומשו כבד וטחול מוגדלים במפשעות דו צדדיות נומשו קשרי לימפה עד 0.5ממ מאורכים בצורתם, רכים, ניידים, רגישים למגע (אפילו שאני לא רגיש באיזור ונראלי שהוא התבלבל) קשרי לימפה תקינים במפשעה ללא עדות ל lpd "ועוד כמה קטנות ואבחן אותי עם lymphadenitis nos ולעשות עוד אולטראסאונד וספירת דם עוד מספר חודשים למעקב וזהו, יש לי ממה לחשוש? התשובות של האולטראסאונד וההמטולוג זה משהו שאני יכול להרגע ממנו? האם זה יכול להיות לימפומה בדרגת ממהירות נמוכה וההמטולוג לא הבחין? ALP 116 HGB 16.70 WBC 7.08 PLT 174 RCB 5.52 LDH 107 תודה מראש

  • + הוסף תגובה
פריטין גבוה לבן שלוש וחצי הילה 27/08/2019 16:54
  • שלום בני בן שלוש וחצי מזה כחודשיים סובל מכאבי בטן וכאבי גרון שבאים והולכים. חוסר תאבון וירד קילו במשקל. נשלחנו לבדיקות דם, פריטין יצא 587. עשינו בדיקה חוזרת הפריטין ירד מעט ל-530. שאר המדדים תקינים. מה זה יכול להיות? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
פריטין ד"ר דרור לוין 31/08/2019 23:43
  • שלום ,מדובר בערכים מאד חריגים לילד בן שלוש יש צורך ביעוץ המטולוגי רפואה שלמה דרור

  • + הוסף תגובה
תודה הילה 31/08/2019 23:49
  • מה עושה המטולוג במצב כזה? שולח לעוד בדיקות דם?

  • + הוסף תגובה
בירור המטולוגי ד"ר דרור לוין 31/08/2019 23:55
  • יש שורה של דברים שצריך לשאול , לבדוק ממש אצל החולה וכן יש מספר בדיקות וצילומים שצריך לבצע בדרך כלל. רפואה שלמה דרור

  • + הוסף תגובה
פריטין גבוה לבן 4 הילה 17/03/2020 21:48
  • התייעצתי איתך לפני כחצי שנה לגבי בני שיש לו פריטין גבוה. עשו לו אולטרסאונד בטן, צילום חזה ויצא תקין. נבדקו כל הכיוונים, גם המוכרומוטוזיס שגם יצא שלילי, ועדיין בבדיקה שעשינו אתמול יש לו פריטין 456. להזכיר שלפני חצי שנה היה 580, ירד ל-534, אחר כך ל-491, ואז ל-418 וכעת 456. מצד שני ה- transferrin saturation עומד על 12%. Crp יצא קטן מ-0.2. מה זה יכול להיות שהילד כבר מעל חצי שנה עם פריטין גבוה? האם זה מסוכן שיש לו כל כך הרבה זמן פריטין כזה גבוה? תודה רבה!!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!