מחכים לחיסון נגד וירוס הקורונה? כדאי שתקראו את זה

נגיף וירוס הקורונה החדש (קוביד-19) כבר גרם למותם של למעלה מאלף איש באסיה, ומאיים להתפרץ ברחבי העולם. רובינו מחכים בכיליון עיניים לבשורה בדבר פיתוח החיסון שיעצור את התפשטות הנגיף. בכתבה זו תיחשפו לגבי תהליך פיתוח החיסון
כתבה פרסומית כתבת חסות



עד כה, יותר מ-69 אלף בני אדם נדבקו בווירוס הקורונה החדש (קוביד-19) ומעל לאלף איש נפטרו. בעולם ככלל ובישראל בפרט ננקטים צעדים רבים במטרה לצמצם את התפשטות המגיפה. כך לדוגמה, לאחר הערכת מצב שהתקיימה היום (יום א', 16.2.2020) בראשות שר הבריאות יעקב ליצמן, הוחלט כי בידוד הבית יחול מעתה לא רק על השבים מסין, אלא גם על אלו אשר שבו ארצה מיעדים נוספים: תאילנד, הונג קונג, סינגפור ומקאו.

על פי ההנחיות החדשות, השבים ממדינות אלו ישהו בבידוד 14 ימים ממועד החזרה ובמקרים בהם התפתחו תסמינים, כמו חום גבוה, שיעול, או  קוצר נשימה, עליהם לפנות לרופא המטפל בקופת החולים או לחדר המיון וליידע לפני ההגעה על חשד אפשרי להדבקה. האם בידוד הוא הדרך היחידה להתמודד עם הווירוס החדש או שפיתוח חיסון שימגר את המגיפה קרוב מתמיד? בדקנו.



אילוסטרציה: מזרק, כדורים ומסיכה כירורגית כדרכי לחימה בווירוס הקורונה החדש
קרדיט: Shutterstock | su prasert



המנגנון שמאחורי החיסון

וירוסים וחיידקים שונים העלולים לגרום לזיהומים ולמחלות בגופינו נקראים פתוגנים. כשפתוגן נכנס לגופינו, מערכת החיסון שלנו אמורה לזהות חלק מהחלבונים המרכיבים אותו. בתהליך המורכב מאלפי תגובות שרשרת, זיהוי חלבוני הפתוגן אמור לגרום לגופינו להילחם בפתוגן ובזיהום ולהחלים.

כחלק מהרס הפתוגן ומתהליך ההחלמה, מערכת החיסון שלנו מייצרת נוגדנים, אשר אחראים על זיהוי הפתוגן בפעם הבאה שייכנס לגוף. בזכות יצירת הנוגדנים, הגוף "יזכור" את הפתוגן ויפעל כדי לקטול אותו במהירות וביעילות גבוהה יותר במידה והוא ייכנס לגוף שוב וינסה לעורר מחלה.

בזכות יצירת הנוגדנים נוצר "חיסון טבעי" לכל החיים למחלות שכבר חלינו בהם בעבר. כך, למשל, אנשים שחלו באבעבועות רוח לא נדבקים במחלה בשנית. 

חיסונים המיוצרים באופן מלאכותי על-ידי עולם הרפואה נועדו לגרום למערכת החיסון שלנו להגן על הגוף בעת חשיפה לפתוגן על ידי הפעלת המנגנון החיסוני. 


קראו עוד: וירוס קורונה: המדריך ליוצאים ולחוזרים מחו"ל

סוגי חיסונים

קיימים שני סוגי חיסונים: חיסון אקטיבי (פעיל) וחיסון פאסיבי (סביל).

חיסון אקטיבי מכיל צורה מומתת או מוחלשת של הפתוגן, וגורם לגוף לפתח בעצמו נוגדנים שיגנו עלינו בעת החשיפות הבאות. יתרונות החיסון האקטיבי הם יצירת זיכרון חיסוני והגנה לכל החיים, כך שלא נדרשות מנות חיסון נוספות לאחר ההתחסנות. לעיתים נדירות, חיסון פעיל עלול לגרום לתסמינים מסוימים של המחלה. חיסון אקטיבי גורם להפעלה ישירה של מערכת החיסון באמצעות יצירת נוגדנים כנגד הפתוגן.

חיסון פסיבי הוא למעשה מתן נוגדנים כנגד הפתוגן. היתרון הבולט של חיסון סביל הוא מהירות התגובה. החיסון מאפשר "עקיפה" של הפעלת מערכת החיסון, שעלולה לקחת גם מספר ימים, ופועל ישירות נגד מחולל המחלה. חיסון כזה נועד לתת מענה מהיר למחלה שמתפשטת בגוף. זהו חיסון הניתן במצבים שבהם נדרשת תגובה מיידית, כמו במתן חיסון כנגד כלבת הניתן לאחר נשיכה של כלב החשוד כנגוע.

חיסון פסיבי גורם להפעלה עקיפה של מערכת החיסון, כיוון שהגוף לא מייצר בעצמו נוגדנים. כיוון שכך, החיסרון בחיסון פסיבי הוא שהגוף לא מייצר הגנה חיסונית לאורך זמן, ועל מנת ליצור חיסוניות יש צורך במתן מנות נוספות לאורך החיים. 

איך מפתחים חיסונים?

השלב הראשון בפיתוח החיסון הוא השלב המחקרי, במהלכו מגלים מהי הדרך היעילה ביותר לגרום לגוף לייצר נוגדנים כנגד הפתוגן. בשלב זה צריך לבחור האם יפותח חיסון פעיל או סביל.

במידה ובוחרים לייצר חיסון אקטיבי, יש להבין נגד אילו חלבונים בפתוגן הגוף שלנו מפתח נוגדנים. אלו יכולים להיות חלק מהחלבונים הנמצאים על מעטפת הווירוס, חלבונים שהווירוס מייצר לאחר שנכנס לגופינו ועוד. חשוב מאוד שהחלבון שגילינו יהיה ספציפי אך ורק לפתוגן שנגדו מנסים לפתח חיסון, ולא יפעיל את מערכת החיסון בתגובה שגויה לגורמים שאינם הפתוגן. 

לאחר שזוהו החלבונים הללו, יש להבין מהם החלבונים בפתוגן שעלולים לחולל בגופינו מחלה, ולפגוע בהם. כך למעשה יוצרים חיסון מומת או מוחלש, המקטין בצורה כמעט אבסולוטית את הסיכוי לחלות במחלה ומאפשר מתן חיסון בטוח. 

ברוב המקרים, חיסון פעיל מיוצר בעזרת הזרקת הפתוגן בצורתו המוחלשת או המומתת לביצים חיות. הביצה מהווה סביבה נוחה להתפתחות הווירוס וליצירת הדבקה בתאים רבים. בעזרת אמצעי מעבדה מתקדמים, מכל ביצה ניתן להכין 1-3 מנות של חיסון חי מוחלש או מומת. יש צורך במיליוני ביצים על מנת להצליח לפתח חיסון בכמות מסחרית.

בעוד תהליך פיתוח של חיסון אקטיבי דורש זיהוי ובידוד של החלבונים שגורמים ליצור הנוגדנים באדם, פיתוח חיסון פסיבי דורש זיהוי ובידוד של הנוגדנים עצמם ביצור החולה, על מנת להזריקם ישירות נגד מחולל המחלה. ראשית יש לבודד נוגדנים לפתוגן מיצור חולה (ברוב המקרים מבעל חיים אחר כמו סוס או חזיר). את הנוגדנים שנקצרו מטהרים מדם היצור, ויוצרים מהם את תרכובת החיסון המוזרקת לאדם. 

בשני המקרים יש צורך להוסיף לתרכובת אדג'ובנט, חומר המאפשר יצירת תגובה חיסונית טובה יותר לחיסון. בנוסף, הוספת אדג'ובט מאפשרת מתן מנה קטנה יותר של החיסון עצמו.

חשוב לדעת שהתגובה החיסונית היא נגד החיסון עצמו ולא נגד האדג'ובנט, אך תיתכן תגובה מקומית וזמנית גם לאדגו'בנט עצמו, כמו בליטה או אדמומיות באזור החיסון.


מתי החיסון מוכן לשימוש?

לאחר השלב המחקרי, מתקדמים לבחינה פרה-קלינית ולבדיקות קליניות של החיסון. שלבים אלו מורכבים מ-3 פאזות, כאשר בכל פאזה החיסון נבדק על כמות גדולה יותר של אנשים. מטרת השלבים האלו היא לבחון את תופעות הלוואי של החיסון ואת מידת היעילות שלו באוכלוסייה. 

קיימת פאזה רביעית, שנעשית לאחר שהחיסון הופץ, ונועד למטרות מעקב ומחקר.

כפי שניתן להבין, פיתוח חיסון הוא תהליך שאורך זמן רב. אמנם חיסוני שפעת שנתיים מפותחים לרוב בתוך 6-9 חודשים, אך תהליך של פיתוח חיסון משלבי המחקר ההתחלתיים עלול לקחת עד 15 שנים.

פיתוח חיסון לווירוס הקורונה

קיימת חרושת שמועות סביב נושא החיסון נגד נגיף הקורונה. אחת השמועות העיקשות ביותר נוגעת לעובדה שכבר קיים חיסון לווירוס הקורונה שלא נמצא בשימוש ציבורי. 

חשוב להבדיל בין וירוס הקורונה החדש שהתפרץ בסין בדצמבר 2019 (2019-nCoV), ושלאחרונה זכה על ידי ארגון הבריאות העולמי לשם החדש קוביד 19 (COVID-19), לבין משפחת נגיפי הקורונה, שהווירוס הנוכחי הוא רק חלק ממנה. אמנם קיימים חיסונים לחלק מהווירוסים של משפחת הקורונה, אך אף אחד מהם לא תואם לקוד הגנטי של הווירוס הנוכחי. 

בימים אלו, מספר גופים עומלים על הרכבת חיסון לווירוס הקורונה המאיים על העולם. חברת התרופות GSK העריכה כי יידרשו 12-18 חודשים עד שימצא תרכיב יעיל שיאושר לשימוש מסחרי.

לצד זאת, חוקרים מאוניברסיטת אימפריאל קולג' בלונדון מסרו לאחרונה שתהליך פיתוח הנוגדן התקצר ל-14 יום, ובימים הקרובים יחלו ניסויים בבעלי חיים על התרכיב שפתוח. 



פורומים מרפאת מטיילים רמב"ם

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
Q Fiver מתעניין 17/09/2020 11:32
  • שלום רב ד"ר נויברגר, שאלתי, האם יש סכנה לאדם שאובחן כסובל מ Q Fiver, להסיע בעלי חיים (כלב) ברכבו.

  • + הוסף תגובה
ממש לא ד"ר עמי נויברגר 17/09/2020 11:42
שימוש בRulid לביב 14/09/2020 18:53
  • האם שימוש ב Rulid עוזר להוריד את הזיהומים במערכת הנשימה קשיי נשימה תסמיני קורונה פעם לפי תקופת הקורנה בהרבה היה לי כאבי ראש סתימות באף ומערכת הנשימה שלחו אותי למרפאה בנהריה כללית הרופא רשם את Rulid ועוד תרופות יש לי צילום למרשם מרשם זה עזר לי בזמנו בצורה יעילה זה לא עוזר עכשיו בקורונה

  • + הוסף תגובה
איידס יכול להישאר לא מזוהה במשך שנתיים? ד 05/09/2020 19:11
  • לפני שנתיים קיימתי יחסים לא מוגנים עם נשא לא מטופל ושבועיים לאחרהחלו לי: כאב גרון, נזלת, כאב ראש, פריחה בגב שעברו. ואז 8 חודשים אחרי החלו: סינוסיטיס פטרייה בלשון Lipoatrophy כאבי שרירים שריפות וזרמים (כל אלה נמשכים עד היום) נבדקתי בבדיקת הקומבו שנתיים אחרי המקרה שיצא שלילי(לא נחשפתי שוב במהלך הזמן). השאלה שלי היא מה הסיבות שבדיקת הקומבו לא מצליחה לזהות הדבקה אחרי שנתיים?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!