לא רק תרופות: אלה הן השיטות לטיפול באפילפסיה

היא נפוצה בעיקר בצעירים, מתפתחת לרוב מסיבה לא ידועה וגורמת להפרעה בפעילות החשמלית של המוח: מחלת האפילפסיה מתבטאת לרוב בפרכוסים הפוגעים באיכות חייו של החולה ועלולים אף להיות מלווים באבדן הכרה. איך ניתן לאבחן את המחלה, מה היתרון בדור החדש של התרופות לטיפול באפילפסיה ואילו פתרונות עשויים להועיל כאשר הטיפול התרופתי אינו מסייע במיתון ההתקפים? התשובות בכתבה
כתבה פרסומית כתבת חסות



אפילפסיה היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית אשר גורמת להפרעה בפעילות החשמלית של המוח. אפילפסיה מתבטאת לרוב בפרכוסים מסוגים שונים אשר יכולים להופיע ללא כל טריגר חיצוני או בחשיפה לגורמים סביבתיים שונים, כמו חסך בשינה או הבזקי אור. המחלה נפוצה בעיקר בקרב צעירים מתחת לגיל 17.



ילדה נתמכת באמה לאחר התקף פרכוסים בעקבות מחלת האפילפסיה



מה גורם לאפילפסיה?

בקרב רוב החולים מדובר במחלה אדיופטית, כלומר במצב אשר מתפתח ללא כל סיבה ידועה. באחרים, מדובר במחלה סימפטומטית הנגרמת עקב נזק מוחי אותו ניתן לראות בבדיקת הדמיה. מבין המצבים הנפוצים שעלולים להוביל לאפילפסיה נכללים חבלת מוח, דלקת מוחית או הפרעה מולדת במוח. בנוסף, אירועים מוחיים, בעיקר במבוגרים, עלולים לעורר אפילפסיה. מצב זה מכונה גם התקף אפילפטי משני. במיעוט המקרים מדובר במחלה תורשתית. 


קיימים שני סוגים מרכזיים של המחלה:

אפילפסיה כללית
מצב בו קיימת הפרעה חשמלית (פוקוס) המשפיעה על הפעילות בחלקי מוח שונים ומדכאת אותה. אפילפסיה כללית יכולה להתבטא בהתקפים הכוללים אבדן הכרה, נפילות ופרכוסים כלליים. לעיתים היא תלווה גם בנשיכת לשון ואיבוד שליטה על הסוגרים. סוג זה של המחלה יכול להתבטא גם בניתוקים קצרים (אבסנס) הנמשכים שניות אחדות. 


אפילפסיה מוקדית
מצב בו ההפרעה החשמלית משפיעה על חלק אחד של המוח בלבד. ביטויה של האפילפסיה מוקדית תלוי באזור בו קיימת ההפרעה. אפילפסיה מוקדית יכולה לגרום להפרעות פסיכו-מוטוריות, לקפיצות של הגפיים העליונות או התחתונות ועוד. לעיתים, אפילפסיה מוקדים עלולה להפוך לכללית – מצב המכונה גם הכללה משנית.


כיצד ניתן לאבחן?

אבחון המחלה מתבסס בעיקרו על אנמנזה, בחינת ההיסטוריה של הרפואית ותשאול מקיף של הילד והוריו. בנוסף תתבצע גם בדיקת MRI או בדיקת  EEG לזיהוי המוקד האפילפטי. 

כיום ניתן להשתמש גם בבדיקת וידאו EEG במהלכה החולה מאושפז לשבוע ימים ומחובר לאלקטרודות אשר מבצעות רישום של גלי המוח. בדיקה זו מסייעת לאבחון של סוג ההתקף, איתור של האזור בו מתרחשת ההפרעה החשמלית ובחינת אופן התפשטותה. 

בדיקת MEG תורמת גם היא לאבחון המחלה והיא מאפשרת לבחון את הפתולוגיה במוח ואת פירוט האותות החשמליים. כלומר, באמצעותה ניתן לבחון את הפגיעה המבנית והפיזיולוגית במקביל.


מהם הטיפולים החדשים במחלה?

השלב הראשון של הטיפול במחלה כולל שימוש בתרופות. התרופות האפילפטיות נמצאות בשימוש שנים רבות והן מספקות מענה יעיל עבור רוב החולים. 

הטיפול התרופתי באפילפסיה התפתח במרוץ הזמן, והדור החדש של התרופות משפיע על הרצפטורים (הקולטנים) בתאי המוח אשר מקבלים את הזרם החשמלי. היתרון המרכזי בתרופות ממוקדות אלו הוא תופעות הלוואי המעטות אשר מתפתחות כתוצאה מנטילתן. הטיפול התרופתי ניטל באופן יומיומי. בחולים קשים ניתן אף להשתמש בשילוב של מספר סוגי תרופות במקביל. 

במקרים בהם הטיפול התרופתי לא הועיל במיתון חומרת ההתקפים ותדירותם יישקל ניתוח להשתלת קוצב לשם גירוי חשמלי של עצב הואגוס. כך, ניתן לדכא את הפעילות החשמלית הלקויה במוח ולהפחית את תדירותם ועוצמתם של ההתקפים. 

במהלך הפעולה מושתל הקוצב באזור בית החזה העליון וממנו יוצא חוט אשר מגיע אל העצב. בזמן התקף, הקוצב מגרה את העצב ושולח אותות חשמליים אל המוח המסייעים בהסדרת הפעילות. שיטה זו מספקת מענה לכשליש מהחולים אך היא אינה חפה מתופעות לוואי, בהן צרידות, שיעול יבש ועוד. 

DBS 
טיפול זה כולל השתלה של אלקטרודה באזור בו קיים חשד לפגיעה חשמלית המובילה לאפילפסיה. בנוסף מושתלת בטרייה מתחת לקרקפת אשר משדרת אותות חשמליים לאלקטרודה. טיפול זה מדכא את הפעילות החשמלית במוקד האפילפסיה ומסייע בהפסקת ההתקפים. 

הקרנות לאזור המוקד האפילפטי
במצבים בהם הטיפולים שפורטו לעיל לא הועילו, ניתן לבצע טיפול בקרינה לאזור בו קיימת ההפרעה החשמלית וכך להוביל להרס שלו. אם מדובר באזור בו לא ניתן לבצע טיפולי הקרנות, יתבצע ניתוח מוח פתוח לכריתת המוקד האפילפטי. למרות שאחוזי הצלחת הניתוח לכריתת המוקד גבוהים יחסית, פתרון זה אינו חף מתופעות לוואי וסיכונים ועל כן יבחר במקרים הקשים ביותר שלא הגיבו כלל לטיפולים אחרים. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר רפיק מסאלחה, מומחה לנוירולוגיה, מנהל את מכון בלסם לאבחון ולטיפול נוירולוגי בכפר-קרע. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר רפיק מסאלחה השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אפילפסיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התאמת כדור יהודית 26/03/2020 16:01
  • בני נוטל DEPALEPT 500 MG ועד היום תמיד הבאתי לו כדורים מהארץ כאשר נסעתי אליו להולנד. כאמור הוא מתגורר בהולנד וחייב למצא תרופה זהה מ אחר ובהולנד אין DEPALEPT אבקש לדעת אם DEPAKINE היא תרופה זהה והוא יכול ליטול אותה ללא חשש מאחר והוא נשאר שם ללא תרופות.

  • + הוסף תגובה
תתייעצי עם נוירולוג יובל 04/06/2020 12:36
  • התשובה לשאלה היא כנראה כן. אבל אני לא רופא ולא מכיר את המקרה. חשוב לקבל איבחון מקצועי

  • + הוסף תגובה
תוצאות של MRI אסף 16/04/2020 20:22
  • שלום רב אני סובל כבר כשנתיים מאנצפליטיס. עברתי מספר בדיקות MRI ואני מטופל בכדורים על מנת למנוע התקפים אפילפטיים. עברתי 4 התקפים בשנתיים האחרונות. רציתי לדעת אם ניתן בבקשה לקבל פירוש מפורט יותר על התוצאות הMRI "מודגמים אותות חריגים האדרתיים בפונס וסביב חדרי המוח הלטרליים וכן מוקדים תת קורטיקליים במיקום דומה לבדיקות קודמות, בולטים יותר בהשוואה לבדיקה הקודמת" "רטנציה ציסטית בסינוס המקסילרי השמאלי . הפרשות בכמות קטנה בתאי המסטואיד" אם אפשרי לקבל הסבר כלשהו על הממצאים תודה רבה

  • + הוסף תגובה
אפילפסיה וליקויי למידה ראשלצי 05/04/2020 21:12
  • בגיל 22 אובחנתי עם אפליפסיה בעקבות מספר התקפים ,מאז קיבלתי טיפול תרופתי ואני מאוזן כבר 18 שנים , במהלך השנים חשתי שיש לי ליקויי למידה ובמהלך לימודי במכללה חשתי שאני קולט לאט יותר את החומר הנלמד לעומת חבריי לספסל הלימודים האם יש קשר בין אפילפסייה לבין ליקויי למידה?

  • + הוסף תגובה
יש קשר סטיסטי. דוד 16/04/2020 00:44
  • בסוגי אפילפסיה מסוימים. למשל ב JME. למי שיש לקוי למידה סיכוי גדול יותר לאפילסיה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!