צנתור או ניתוח מעקפים: איך מטפלים בחסימה כלילית כרונית?

סובלים מכאבים בחזה בזמן מאמץ או מנוחה, קוצר נשימה או חולשה? ייתכן ומדובר בחסימה כלילית כרונית. באילו מצבים חסימת העורקים הכליליים תוגדר כמצב כרוני, האם בכל מקרה יש צורך בטיפול פולשני ואיך ניתן לטפל בחסימה? ד"ר גבריאל גרינברג מסביר
כתבה פרסומית כתבת חסות



מחלת לב כלילית מתפתחת בשל תהליך דינאמי של היצרות העורקים הכליליים אשר מספקים דם, חמצן ומזון אל שריר הלב עצמו. המקור להיצרות הוא טרשת עורקים, מחלה בה משקעי שומן וסיד מצטברים על גבי דופן העורק הכלילי וגורמים להיצרות החלל, עד לכדי הפרעה בזרימת הדם. ההיצרות יכולה לערב מקטע אחד בעורק הכלילי ואף להתפתח לכדי מחלה טרשתית מפושטת יותר אשר מערבת מספר מקטעים בעורק או עורקים נוספים. 


על פי ההגדרה האוניברסלית, חסימה כלילית כרונית מוגדרת כחסימה מלאה (100%) בעורק הכלילי, ללא כל יכולת לזרימת דם בו. על מנת להגדיר חסימה ככרונית היא צריכה להתפתח במשך שלושה חודשים או יותר. אם החולה לא צונתר מעולם, או שצונתר לפני למעלה משלושה חודשים ובאותה העת החסימה לא תועדה, האבחון יקבע בהתאם למועד התחלת התסמינים. 


אדם סובל מכאבים בחזה בשל חסימה כלילית כרונית
  Image Point Fr  |  Shutterstock   


אילו תסמינים יעידו על חסימה כלילית כרונית?

קיים טווח רחב של תסמינים שעלולים להעיד על חסימה כרונית, אשר לרוב ידמו לאלה המתפתחים במצבים של היצרות העורק ובהיעדר חסימה. חשוב לציין כי במקרים רבים לא יופיע  כל סימן המרמז על החסימה. 

הסימן הקלאסי המאותת על התפתחות של היצרות או חסימה בעורק כלילי הוא כאבים בחזה בזמן מאמץ ועם החמרת ההיצרות גם במנוחה. בנוסף, קיימים גם תסמינים פחות שגרתיים, כמו קוצר נשימה במאמץ ובמצב חמור יותר במנוחה, עייפות, לאות וחולשה. אבחון החסימה יתבצע במהלך צנתור לב כלילי המדגים את כל העץ הכלילי. ניתן לבצע את האבחנה גם על ידי צנתור וירטואלי או בדיקת CT אנגיוגרפיה (בדיקת CT של עורקי הלב).


האם בכל מצב בו קיימת חסימה כלילית יש צורך בטיפול?

לא. הטיפול בעורק חסום תלוי במספר גורמים, בהם קיום של סימפטומים שונים במהלך שלושה חודשים לפחות, שקלול הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הפולשנית אל מול התועלת בה, ובחינת החיות של רקמת שריר הלב אליה מסופק דם מהעורק הכלילי החסום. 

כך לדוגמה, אם החסימה הובילה להתקף לב וכתוצאה ממנו החלק בשריר הלב הפך לרקמה צלקתית, לא ניתן יהיה להשיב את מצב השריר לקדמותו ועל כן אין טעם לטפל בעורק החסום. במקרים אלה לרוב יינתן טיפול תרופתי שיסייע בייצוב התסמינים ובמניעת החמרה. עם זאת, במקרים בהם המקטע של שריר הלב המסופק על ידי העורק החסום חי, כלומר אינו צלקתי (דבר אותו ניתן לראות בבדיקת מיפוי לב או בעקיפין באמצעות בדיקת אקו לב במאמץ), ניתן לשקול התערבות באמצעות צנתור או ניתוח. חשוב לציין כי גם במקרים בהם העורק הכלילי החסום טופל באופן פולשני (צנתור או ניתוח) יהיה צורך בטיפול תרופתי. טרשת העורקים אינה מתהווה רק בעורק החסום, אלא גם בעורקים כליליים נוספים, במקטעים שונים, או בעורקים אחרים, כמו עורקי הצוואר או התרדמה. על כן, יש צורך בטיפול כלל מערכתי במחלה עצמה. 

כאמור, קיימות שתי אופציות טיפוליות לחידוש זרימת הדם בעורק החסום: צנתור או ניתוח מעקפים. הבחירה בחלופה הטיפולית תלויה במכלול של שיקולים ונתונה לשיקול דעתו של המצנתר. מאפיינים שונים כמו קיום של חסימה נוספת ומצב הבריאות הכללי של החולה, הם אלו שיכריעו את הכף לגבי הפתרון: צנתור אל מול ניתוח. 

הטיפול הצנתורי בחסימה כלילית כרונית התפתח מאוד בעשור האחרון כיום ישנן שיטות צנתוריות חדשניות אשר משפרות את סיכויי הצלחת הפעולה. למעשה, אם הצנתור מתבצע במרכזים מנוסים בטיפול בחסימות כרוניות, אחוזי הצלחת הפעולה גבוהים ועומדים על 85-90%. עם זאת, סיכויי הצלחת הפעולה תלויים גם בניסיונו ומיומנותו של הרופא המצנתר והמורכבות האנטומית. 

קיימות שתי דרכים מרכזיות לביצוע הצנתור:

- פתיחת החסימה עם כיוון זרימת הדם

- פתיחת החסימה כנגד כיוון זרימת הדם, פתרון חדש יחסית המתבצע בארץ בשנתיים האחרונות.

האם ניתוח מעקפים יפתור תמיד את בעיית החסימה?

עבודה מסוימת מצאה כי בשליש מהחולים שעברו ניתוח מעקפים בשל החסימה הכלילית, העורק החסום לא קיבל מענה בניתוח מסיבות טכניות שונות. במקרים אלה, יתבצע ניסיון פתיחה צנתורי כדי לחדש את זרימת הדם לעורק החסום.

חידוש זרימת הדם לעורק הכלילי מסייעת בהקלה בתסמיני התעוקה, קוצר הנשימה והחולשה והיא תורמת לשיפור יכולת התפקוד היומיומי. השיפור בחומרת התסמינים בשל פתיחת העורק החסום  יוביל גם לשיפור באיכות החיים וכתוצאה מכך בהפחתת ואף העלמת תסמיני הדיכאון. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר גבריאל גרינברג, מנהל יחידת צנתורי לב בבי"ח השרון, קרדיולוג ומצנתר בכיר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר גבריאל גרינברג השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים צנתור לב טיפולי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דליפה קלה-בינונית וקורונה ארתורו 19/03/2020 18:23
  • שלום רב, יש לי דליפה קלה עד בינונית במסתם המיטראלי. הדליפה יציבה ומולדת - נובעת ממבנה מסתם מוארך. קראתי שמכיוון שהוירוס תוקף את הלב, אנשים בעלי בעיות דליפה שבאופן רגיל נסבלות עלולים להינזק מהמחלה. האם אני נחשב בקבוצת סיכון שצריכה לנקוט בזהירות יתר נגד הידבקות בוירוס הקורונה? תודה

  • + הוסף תגובה
5 ימים אחרי TAVI דנה 02/03/2020 21:36
  • האם יש תופעות לוואי מאוחרות אחרי פרוצדורה כזאת?אם כן מהן.האם יש מגבלות במשך ההחלמה? תודה לד"ר המלומד.

  • + הוסף תגובה
דיסקציה בעקבות ניפוח סטנט אריה 23/06/2019 14:39
  • נעשה צנתור לאבי ובסיכום נרשם שלאחר ניפוח סטנט פרוקסימלי נגרמה דיסקציה עד סינוס אאורטה, נסגרה בסטנט נוסף. תוצאות האקו לב אח"כ נראות תקינות. האם קיים סיכון בעקבות הארוע הזה? בנוסף, יש צורך בצנתור נוסף באזור אחר, וייתכן שהם יעדיפו לא לעשות אותו מיידי אלא לחכות כמה ימים או אפילו מספר שבועות. האם ייתכן שהדחייה בצנתור, קשורה בצורך להתאושש מהדיסקציה בצנתור הראשון?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!