מבודדים: איך הסגר משפיע על הבריאות הנפשית שלנו?

ההנחיות החדשות נכנסו לתוקף ובמשך שבעה ימים כולנו נהיה מבודדים חברתית. האם הניסיונות למניעת התפשטות המגפה משליכים על בריאות הנפש ואיך בכל זאת ניתן לשמור על היחסים הבן-אישיים? ד"ר רם כמין, פסיכיאטר מומחה ומטפל מיני מוסמך, עם התשובות
כתבה פרסומית כתבת חסות



ההנחיות החדשות נכנסו לתוקף, ונכון ליום ג' (ה-25.3.2020) במשך שבעה ימים, היציאה אל מחוץ לכותלי ביתנו הוגבלה באופן משמעותי. הגבלת השהות בסביבה החיצונית חיונית, והיא נועדה על מנת לנסות ולהאט את קצב התפשטות הנגיף. מומחים שונים מאמינים כי ככל שאנשים יחשפו פחות לאלה הנושאים את הנגיף, העברתו תהיה נתונה יותר לשליטה. ללא ריחוק חברתי, הנגיף צפוי להתפשט במהירות ולהוביל להדבקה ולתחלואה בקרב אנשים רבים במגוון קבוצות גיל.

 למרות שבקרב רוב האוכלוסייה תתפתח מחלה קלה בלבד ולעיתים אף לא יופיעו תסמינים כלל, עבור בני האוכלוסייה המבוגרת, מגיל 60 ומעלה, ובעיקר אלה הסובלים ממחלות רקע שונות או בעיות נשימה, מחלת ה-Covid-19  עלולה להיות קשה ואפילו מסכנת חיים. לכן, על כל בני המשפחה להישאר בבתים ולאמץ שגרה שונה מזו שהייתה נהוגה קודם. אולם, האם הצעדים הננקטים כדי שנישאר בריאים גובים מחיר נפשי כבד ומדוע כל-כך קשה לנו לקבל ולעיתים אף ליישם את הבידוד החברתי? ד"ר רם כמין עם מה שחשוב לדעת בכל הנוגע להשלכות הנפשיות של ההסגר. 

ילדה מסתכלת מעבר לחלון בשעמום בימי הסגר
Canon Boy | Shutterstock

מה ההבדל בין בידוד לריחוק חברתי?

"בידוד הוא אמצעי מוכר ברפואה המונהג במקרים בהם ישנן מחלות זיהומיות קשות ומדבקות מאוד, או בקרב אלה הסובלים מפגיעה במערכת החיסון ולכן יש להגן עליהם מכל מזהם". מסביר ד"ר כמין. "בהתייחס למגפה הנוכחית, משמעות הבידוד היא התנתקותו של אדם החשוד בחשיפה לנגיף מסביבתו החברתית. אותו אדם, נאלץ להסתגר בחדר בביתו ולהימנע, ככל הניתן, ממגע אפילו עם בני משפחתו. אם התפתחו תסמינים, משמעות הדבר היא שנשא הווירוס נחשב למעשה כחולה קורונה, ואז יועבר למסגרת אשפוזית מתאימה". ד"ר כמין מבהיר כי בידוד שונה מריחוק חברתי: "מטרתו של הריחוק החברתי היא לצמצם את השהות בסביבה החיצונית ולהישאר בבתים, כדי לאתר את אזורי ההתפשטות ולמנוע הדבקה המונית ככל הניתן".

בידוד או ריחוק חברתי הם מושגים מוכרים בתחום הפסיכיאטריה המשמשים לתיאור מצבים אחרים שאינם קשורים במגפה הנוכחית "אנשים הסובלים מדיכאון ואינם מעוניינים בקיום קשרים חברתיים, חולי סכיזופרניה אשר מנתקים את עצמם מהסביבה, כל אלה יוגדרו כמבודדים או מרוחקים חברתית. לעיתים, הריחוק החברתי נכפה על ידי אחרים, כמו לדוגמה אם מתבצע חרם בכיתת בית הספר. מעבר לכך, ישנם מקרים בהם האדם מעדיף להיות בגפו. כך, שמבחינה חברתית יהיו גם אנשים שעבורם ההתנתקות מהחברה אינה קשה". 


סלוגן הישארו בבית והישארו בטוחים לימי הקורונה
FrankHH | Shutterstock


ולמרות זאת, מדוע לרובנו קשה לקבל את הריחוק החברתי? 

"בני האדם הם יצורים חברתיים ולכן, על מנת להתקיים ולשרוד אנחנו זקוקים לחברה סביבנו" משיב ד"ר כמין ומסביר: "ההישגים הגדולים ביותר אליהם הגיעה האנושות התאפשרו בראש ובראשונה הודות ליכולת ליצור חברויות בהן כל אחד תורם על פי כישוריו ויכולותיו. עם השנים, הפכנו תלויים בחברתיות ברמה הקיומית ולכן העדרה עלול להציף במהרה מעין חרדת נטישה ופחד קיומי. שאלות, כמו 'איך נתקיים ונשרוד?'; 'ומה אם לא יהיה מספיק לכולם' ,חוזרות ועולות ומעצימות את התחושות הקשות". 

הדרישה לבידוד וריחוק חברתי מעידה גם כי המצב חמור והוא עלול אף להיות רע יותר. תחושה זו יכולה גם היא להגביר את החרדה. "מעבר לכך, שלל ההנחיות פוגעות באוטונומיה ובתחושת העצמאות האישית ועל כן עלולות להתפרש כמעיין כפיה" מוסיף ד"ר כמין. "אם המניעים להנחיות האחרונות אינם מובנים במלואם, אנו יכולים לאמץ תיאוריות קונספירציה שונות, במטרה לתת היגיון מסוים לאותן פעולות אנטי חברתיות. 

הפעולות הללו עלולות לפגוע באמון שחשים חלק מאנשים כלפי הרשויות והעומדים בראשם, ובמצב כזה הם עלולים להפריע להגנת הקהילה כולה. כל אלו יחדיו פוגעים בתחושת הלכידות, ודוגמאות לכך רואים כבר בתחרות להשיג כמה שיותר מצרכים הביתה, בטרם ייגמר". 

מנגד לריחוק החברתי, ההנחיות האחרונות מחייבות אותנו לשהות בחיק המשפחה במשך זמן וללא מסגרת פעילות מוגדרת: "הצפיפות המשפחתית היומיומית והשהייה המשותפת והרציפה בין ארבע קירות, עלולות במהרה להפוך למשימה קשה ולעיתים אף מסוכנת – בימים שכאלה יכולה להיות עלייה בכמות אירועי האלימות המתרחשים במסגרת המשפחתית" מוסיף ד"ר כמין. 

פקטור שלילי לבריאות הנפשית והפיזית

"בידוד ביסודו הוא גורם מזיק לבריאות הנפשית. הניתוק המאולץ מאחרים, מניעת התקשורת החברתית והאיסור על מפגשים בין-אישיים, כל אלה עלולים לאורך זמן להוביל לנזק נפשי. בשילוב עם אי הוודאות לגבי המצב הבריאותי והעתיד הכלכלי אפשר להגיע למצוקה נפשית, לפעמים עמוקה".

אחת מהתגובות הנפוצות ביותר במצבים אלה היא חרדה. עם זאת, השפעתה על ההתנהגות שלנו אינה שלילית תמיד והיא עשויה אף להוביל אנשים לפעול בצורה נכונה. עם זאת, החרדה גם עלולה לגרום לתגובות קיצוניות או לאדישות מזיקה. "תגובה נוספת לריחוק החברתי היא הסתגרות ונסיגה לדיכאון" מרחיב ד"ר כמין. "מצוקה נפשית גדולה עלולה להתפתח בעקבות הפגיעה הכלכלית הקשה, הפסדים כספיים גדולים ואובדן רכוש, בדומה למשברים שהיו בעבר (נפילת הבורסה למשל)".

"אובדן המסגרת היומית עלול לשבש גם את מעגלי השינה והערות: בעוד שאנשים רבים יבלו שעות ארוכות בשינה, אחרים שיהפכו סדר יום ולילה. ממחקרים על עובדים במשמרות עולה כי תיתכן פגיעה מצטברת לשינויים כאלו. כמו כן, לצד העדר הפעילות הפיזית, תיתכן גם עלייה באכילה (לפעמים משעמום). שני הגורמים יחדיו יכולים לגרום לעלייה לא רצויה במשקל, על כל המשתמע מכך. היעדר חשיפה לשמש אף הוא עלול להיות גורם משפיע. ידוע ממחקרים שהעדר חשיפה לשמש עלול לגרום לדיכאון והפרעות אחרות. צמצום הפעילות הגופנית בכללה וביצוע תנועות ספציפיות באופן חוזר עלולים להביא להפרעות זמניות בתנועה המוטורית, לכאבים שונים וכאבים במפרקים". 

הניסיון מלמד: השפעת המצב על אלה הסובלים מהפרעות נפשיות עשויה להיות חיובית

"קשה לדעת מראש כיצד יגיבו אלו הסובלים מהפרעות נפשיות למצב הקיים" טוען ד"ר כמין. "אולם,  ידוע שברגעי מצוקה חריגים וזמניים, כמו למשל במלחמה, החולים דווקא מתארגנים ומשתפים פעולה באופן חיובי. אולם המצב הנוכחי הוא חידה לכולם, לבריאים ולחולים, ובדומה לכך גם תחושת אי הוודאות. קרוב לוודאי שיהיו חולים שמצבם יחמיר וכדי למנוע זאת חשוב יותר מכל 

 להתמיד בטיפול התרופתי ולשמור על קשר, בכל דרך שתתאפשר, עם המטפלים. בתי החולים הפסיכיאטריים נערכים למתן שירותים, ככל האפשר, מרחוק, על מנת לשמור על רצף טיפולי הטוב ביותר.

קיים חשש בקרב הרשויות שמא חלק מהסובלים מהפרעות נפשיות לא ימלאו אחר הנחיות משרד הבריאות בגלל הפגיעה ביכולת השיפוט ובוחן מציאות. לצידם, יש גם את המכורים לחומרים, סמים ואלכוהול, שעלולים בהסגר מלא, להגיע למצב של גמילה לא מבוקרת, וגם הם מפאת הקושי להיגמל עלולים לחרוג מהנחיות בידוד או ריחוק חברתי.

את תחושת החרדה התוקפת אנשים רבים, ללא הפרעה מוכרת קודם לכן, ניתן להפיג בעזרת הדרכה מסודרת ומקיפה, עדכונים תכופים ופשוטים להבנה, שקיפות רבה ככל האפשר ודוגמה אישית. בני האדם הם יצורים סתגלנים, ורוב האנשים במהרה יתרגלו לשגרה החדשה שנוצרת. אזי הבעיה לאחר מכן תהיה חזרה לשגרה הקודמת, הרצויה, אבל בתצורה חדשה, שלעת עתה אינה ברורה".

איך ניתן להפיג את תחושת הבדידות גם בתקופה בה אין אפשרות לקיים קשרים חברתיים באופן המסורתי?

"בידוד וריחוק חברתי אינם בהכרח מלווים בתחושת בדידות" מבהיר ד"ר כמין וטוען כי הקושי הראשוני הוא דווקא בתחושת השעמום אשר מלווה את המצב החדש: "בנסיבות הקיימות לרוב, הריחוק החברתי הוא משפחתי, וגם לאלו הנדרשים לבידוד בתוך המשפחה, המשפחה מסביבם ולרוב דואגים לכל מחסורם. בעידן הנוכחי ישנם מספיק אמצעים לשמירה על קשר עם הסביבה מרחוק: טלפונים עם אפשרות לשיחות וידאו, מחשבים וטלוויזיה, כל אלה יאפשרו לנו להמשיך ולקיים קשרים בין אישיים, גם בזמנים בהם אסור לנו לצאת מהבית. למרות שלנו, כיצורים חברתיים לא די בשיחה מרוחקת ואנו רוצים את המגע הבלתי אמצעי עם אחרים, לעת עתה נצטרך להתמודד ולהתגבר על צורך זה". 

ד"ר כמין מסכם וממליץ להתכונן ולהתמודד עם תחושות השעמום, העדר האוטונומיה והפרטיות לתקופה הקרובה, כמו גם עם האינטנסיביות של חיים בבית משותף ללא אפשרות להפוגה. נסו לנצל את התקופה הקרובה, להתנתק קצת ממסכי הטלוויזיה ומהדורות החדשות, לטפח את תחושת "הביחד" המשפחתית שלא תמיד מתאפשרת באורח החיים העמוס ובעיקר לשמור על הבריאות שלכם – ושל היקרים לכם. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר רם כמין, מנהל יחידת המיון במחלקה לרפואה פסיכיאטרית דחופה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, בנוסף משמש כסגן למנהלת מחלקה סגורה במרכז לבריאות הנפש. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר רם כמין השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים דיכאון וחרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
סכיזואפקטיב - טיפול משלים מלכה 31/05/2020 12:46
  • אני מנסה למצוא תרופה משלימה למחלת הנפש ממנה סובל הבן שלי, הוא מטופל באלנזפין, הוא מגיב טוב לתרופה בדרך כלל, ואני רוצה לשפר את המצב שלו.

  • + הוסף תגובה
חרדה דני 25/05/2020 00:12
  • ישש לי חרדות ודיכאון רק ביום, ובלילה אני מרגיש מצוין, האם זה אומר משהו

  • + הוסף תגובה
רמוטיב שלמה 25/04/2020 17:47
  • לקחתי תקופה רמוטיב 500 ובערב 250 לאחרונה יצאתי מאיזיון והעלתי בעוד כדור 250 . הרופאה אמרה שצריך לעבור לציפרלקס להתחיל מ 5 מג במקביל ל500 קראתי ששילוב של השניים יכול לגרום להרעלת סירוטונין, איך מבצעים את החילוף?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!