בהלת הקורונה: שומרים על השפיות

האם ימי הקורונה גורמים לחרדה קולקטיבית, מדוע רצף החדשות הרעות מקשה עלינו כל כך, מה התרומה השלילית של השגרה הביתית למצב הנפשי ואילו טיפים יאפשרו לנו להסתגל למצב החדש? פרופ' משה קוטלר עם התשובות שיעזרו לכם להירגע
כתבה פרסומית כתבת חסות



ימי הקורונה ללא ספק מעצימים את הלחץ הנפשי: הדאגה לבריאות שלנו ושל היקרים לנו, החשש מפני המצב הכלכלי ואפילו השהות המרובה בבית, כל אלה יכולים לעורר בנו דאגה רבה ואף להדיר שינה מעיינינו. למעשה, לא מדובר בהנחות בלבד: העלייה המשמעותית בכמות השיחות המתקבלות לעמותת ער"ן המציעה תמיכה נפשית בטלפון או באינטרנט ללא ספק ממחישה את הדאגה הלאומית אשר הולכת ועולה. מדוע קשה לנו כל כך להתמודד עם חדשות רעות וכיצד ניתן להסתגל למצב החדש ואף לצאת מועצמים מהתקופה הנוכחית? פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר מומחה, לשעבר מנהל המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש בבאר יעקב ונס ציונה, עם התשובות שעשויות לתת קצת אוויר לנשימה.


אדם סובל מחרדה בגלל מגפת הקוביד 19
Shutterstock | Oleksii Synelnykov


האם הקורונה אינה גרמה רק לתחלואה נרחבת, אלא גם לחרדה קולקטיבית?

באופן מפתיע, תחושת הדאגה ששטפה את הציבור הישראלי בשבועות האחרונים אינה מוגדרת כחרדה: "חרדה היא חשש שמקורותיו אינם ברורים ובמצב הנוכחי הדאגה הציבורית בהחלט מותאמת לסיטואציה הבלתי שגרתית שפקדה אותנו" מבהיר פרופ' קוטלר. "התחזיות המאיימות המוצגות חדשות לבקרים; ההשלכות הקיצוניות על שגרת החיים; הדאגות הבריאותיות והכלכליות, כל אלה מתורגמות לפחד משמעותי אשר שוטף את הציבור הישראלי".


אם כך, המצב הנוכחי אינו עלול להוביל להתפתחות של הפרעת חרדה?

על פי פרופ' קוטלר התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית: "רובינו ככל הנראה נצליח להתמודד עם התחושות הקשות, אולם בקרב אלה אשר נוטים לחשיבה פסימית ושלילית, הפחד מהעתיד הלא נודע טומן בחובו אלמנט קיצוני ומפלצתי והוא עלול, בסופו של דבר, גם להוביל להתפתחות של הפרעת חרדה". 


למה קשה לנו להתמודד עם רצף של חדשות רעות?

העולם המודרני ואופן העברת המסרים גורמים לנו להיות מחוברים לעדכונים החדשותיים במשך כל שעות היממה, בייחוד בזמנים אלה. הידיעות הרציפות אמנם מהוות דרך יעילה המאפשרת לנו להיות מעודכנים במתרחש גם בימים של הסגר, אך הן עלולות לפגוע גם בבריאות המנטלית. "המסרים הקשים אשר מועברים בתדירות גבוהה במשך כל שעות היממה יכולים לזרוע תחושת פחד קיצונית מהעתיד לבוא" טוען פרופ' קוטלר. "לכן, כדי למתן את התחושות הקשות אשר עולות בקרב הציבור נדרשים גם מסרים מרגיעים ואף אופטימיים יותר שישיבו את תחושת שליטה".


קראו עוד: וירוס הקורונה: 4 סיבות לאופטימיות זהירה

האם שינוי השגרה תורם גם הוא לתחושה השלילית?

"במקרים רבים, שינוי באורח החיים אשר נכפה עלינו בשל מחלה מאיימת, מוות של אדם קרוב או בעיה כלכלית, מוביל למשבר הסתגלות. משבר הסתגלות מתאר שינוי חד באורח החיים אשר מקשה עלינו להתרגל למציאות החדשה" משיב פרופ' קוטלר. "במצב זה, קיימות שתי צורות התמודדות: הראשונה, היא הסתגלות הדרגתית, והשנייה כוללת תגובה רגשית קיצונית אשר מתבטאת לרוב במתח, לחץ ואפילו חרדה". 

גם הריחוק החברתי מהווה מכשול משמעותי בהתמודדות עם השגרה החדשה. "אדם מיסודו הוא חיה חברתית והיעדר התקשורת הבין-אישית עלולה להגביר את תחושת הבדידות והפחד". מסביר פרופ' קוטלר. "אולם, הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות כיום מאפשרות לנו לקיים קשרים חברתיים ממרחק ומומלץ לנצל אותן לבריחה מהמציאות היומיומית". 

צרו לוח זמנים מוגדר והתמקדו בחדשות חיוביות: הטיפים שיעזרו לכם לצלוח את התקופה הקרובה

1. תכננו לוח זמנים יומי
כדי לסייע בהפגת השעמום וליצור תחושה של פרודוקטיביות, מומלץ לתכנן לוח זמנים מוגדר לכל יום: בצעו פעילות גופנית גם בבית, למדו דברים חדשים באמצעות קורסים אינטרנטיים, נצלו את הזמן לסידור וארגון מחדש והגדירו זמן קבוע לשיחות עם קרובים ובני משפחה. "ההתמקדות באסונות ובחדשות עלולה להעצים את התחושות הקשות ומנגד, פעולות אקטיביות יספקו תחושת חיוניות" טוען פרופ' קוטלר. 


2. הגבילו את צריכת החדשות היומית
פרופ' קוטלר ממליץ לבחון את נחיצות החיבור התמידי למדיות השונות ולצמצם את מידת החשיפה לחדשות ככל הניתן. כמובן שחשוב להתעדכן בהנחיות השונות ולקיימן. 


3. בחרו להתמקד בחדשות אופטימיות
"למרות שהן מעטות, התמקדות דווקא בחדשות האופטימיות עשויה להקל על ההתמודדות הנפשית. התחזיות השליליות נוטות פעמים רבות להיות קיצוניות יותר במוחנו מאשר המצב הקיים במציאות. דבר זה עלול להוות גורם משמעותי לעלייה בתחושות הסטרס. לכן, חשוב לבחור ולהתמקד בצדדים החיוביים בהתמודדות עם המגפה, לדוגמה שיעור התמותה הנמוך ביחס להדבקה". 


4. פשוט תדברו
"שיתוף ושיחה גורמים לנו להרגיש שאיננו לבד בסירה ויחד המצב החדש מקבל פרופורציה. אם אתם מרגישים שאתם מתוחים בצורה קיצונית, סובלים מקשיי שינה ואף מתופעות פיזיות שונות כתוצאה מתחושת הלחץ הקיצוני, מומלץ גם להיוועץ באיש מקצוע שיספק כלים פרקטיים להתמודדות עם המצב החדש והפגת המתחים". 

פרופ' קוטלר מסכם בנימה שתשפוך גם קצת אופטימיות על המצב המורכב: "המשבר הנוכחי יכול להוות הזדמנות משמעותית 'לחשב מסלול מחדש' ולבחון את הדרך שלנו. הלכה למעשה, אלה שיסתגלו למצב הנוכחי ויצלחו את התקופה המורכבת יכולים לצאת ממנה מועצמים וחסינים יותר". 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר מומחה בבריאות הנפש, מנהל קליניקה פרטית ונותן חוות דעת פסיכיאטרית משפטית. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' משה קוטלר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים פסיכיאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפולה הכושל והמזלזל של דר' לימור כהן אורה לוי 11/12/2017 12:09
  • הדר הנ"ל גובה ממטופלים סכום של 900 ש"ח לפגישה של חצי שעה שבה היא מבטיחה לקיים שיחת טלפון יום יומית עם המטופל. ולמעשה מרגע שהמטופל עוזב את המרפאה הדר' המכובדת לא עונה לטלפונים. וכשהיא מועילה טובה לענות אז יש לה שתי תשובות: 1. אני כרגע בטיפול אני אחזור אליך ומעולם לא חוזרת. 2. למה את מתקשרת כל כך הרבה? לידיעתך דר לימור היא מתקשרת הרבה כי את לא עונה, אם היית עונה היא היתה מסתפקת בפעם אחת בלבד. האם זה הטיפול באנשים שנמצאים במצב ריגשי קשה? בעיני זו לא רפואה זה מסחרה!!! מטיפולה ה"מסור" של דר' לימור מצבה הנפשי הדרדר והיא כרגע מאושפזת. ומדר' לימור לא שמענו כלום.

  • + הוסף תגובה
טכנית היא עונה לטלפון אוסנת 15/12/2017 23:04
  • היא אמרה 900 ש"ח לפגישה של חצי שעה + שיחה יומיומית עם המטופל. למה זמן היא צריכה לענות יומיומית? הרי היא עונה, ואומרת שהיא תחזור. מה הבעייה? בלי קשר 900 ש"ח הרבה כסף לחצי שעה. גשי לרופא משפחה מקופת חולים יש לו 10 דקות וזה עולה הרבה פחות באיכות טובה יותר.

  • + הוסף תגובה
לימור כהן - פסיכיאטרית נעמה 15/12/2019 12:37
  • הנ"ל לא עונה ולא מגיבה להודעות וטלפונים, והכול בניגוד מוחלט להבטחותיה ולסיכום שניתן במסגרת הפגישה איתה. היא אכן מבטיחה לחזור, להלן - הבטחת סרק, שוב ושוב לאחר פניות חוזרות ונשנות אליה באותו עניין קטן, אבל מסיבות השמורות עמה לא עושה כן. תמוהה מאוד צורת עבודה זו. אני בסוף התייאשתי ולא המשכתי לדרוש תשובות כפי שהבטיחה במסגרת הפגישה. כך שלמעשה, הפגישה עצמה לא נתנה לי דבר.

  • + הוסף תגובה
לימור כהן אמיר 02/10/2020 14:09
די כבר עם הלשון הרע חיים 06/10/2020 06:18
מצטרף משה 07/10/2020 20:27
רופאים אמיר 02/12/2020 20:14
פרוזק פלוטין פריזמה 10/04/2012 00:27
  • שלום לך דר' קרני ברצוני לשאול האם פרוזק פלוטין פריזמה זה אותו כדור מה המקורי שהוא הכי טוב ולמה השימוש בהם מסוכן תודה מראש וחג שמח

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' קרני רובין 16/04/2012 16:10
  • שלום, ראשית, פרוזאק, פלוטין ופריזמה הם אותו חומר (פלובוקסיטין). התרופה המקורית זו הפרוזאק ואולם שתי הגנריקות הפלוטין והפרזימה הינם בהחלט יעילים. מאיפה הוצאת שהשימוש בתרופה זו הוא מסוכן?!! הסיכון היחיד שיש בלקיחת כל תרופה שהיא נוגדת דיכאון הוא שבמידה ויש נטייה למאניות זה עשוי לזרוק למאניה. במידה ואין נטייה כזאת אין מקום לחשוש. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
16/04/2012 21:04
  • תודה מראש יש לי בעיה כי אחי סובל ממניה דפרסיה קלהוהוא בטיפול והוא מאוזן האם מותר לי להשתמש בפלוטין אני לוקחת 20 מ"ג תודה רבה את כזאת מקסימה

  • + הוסף תגובה
16/04/2012 21:10
פלוטין פרוזק פריזמה 17/04/2012 08:15
  • יש במשפחה שלי לאח שלי יש מניה דפרסיה קלה והוא מאוזן שאלתי היא האם אני צריכה להחליף את התרופה והיא יותר עוזרת לי מציפרלקס סרוסקט רסיטל שההיתי בעבר אני לוקחת 20 מ"ג פלוטין ביום אני מאוד מודאגת אני מעדיפה לסבול את החרדות בלי כדורים רק שלא יפרוץ לי מניה דפרסיה אני בת 37 ואני אמא ל3 ילדים מקסימים שהם הכל בשבילי ובעל שאוהב ותומך אני גם עובדת 8 שעות ביום רק שהחרדות האלה תוקפות אותי אני מרגישה רע מאוד תודה על הסבלנות

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' קרני רובין 19/04/2012 16:49
  • שלום, מבחינה גנטית הסיכוי שלך ללקות במחלה מנית דפרסיבית הוא 13% ו-87% לא ללקות במחלה. בדרך כלל מחלה זו פורצת בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30, במילים אחרות את זקנה מידי בשביל מחלה זו. בנוסף, בדרך כלל אם יש את הנטייה למחלה זה יכול לקרות תחת ציפרלקס, תחת סרוקסט ותחת רסיטל. במילים אחרות, נראה לי כי הסיכוי שלך להגיב במאניה הוא נמוך. יחד עם זאת, לדעתי יש מקום להיות זהירה ולא לעלות למינונים גבוהים וכמובן להיות בפקיוח של פסיכיאטר. אינני סבורה שיש הצדקה שתסבלי. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
פלוטין פרוזק פריזמה 19/04/2012 21:04
  • את מקסימה מקסימה אני בס"כ לוקחת 20 מ"ג פלוטין יום כן ויום לא ושיש חרדה קשה אני לוקחת חצי כדור קלונקס 0.5 את חושבת שזה בסדר עוד שאלה קטנה שתרגיע אותי למה את מתכוונת מינונים גדולים

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' קרני רובין 24/04/2012 18:49
  • שלום, זה בסדר לקחת חצי כדור קלונקס של 0.5 מ"ג כשיש חרדה. לדעתי, מינון של יום כן יום לא פרוזאק זה מינון נמוך מידי לחרדות. מהנסיון שלי, נדרשים לפחות 20 מ"ג אם לא 30 מ"ג ליום. מינונים ל-OCD שאלו מינונים גבוהים יותר מתחילים מ-40 מ"ג ועד אפילו 80 מ"ג. בברכת חג שמח, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
פריזמה דנה 29/11/2020 16:03
השמנה בילתי הפיכה עקב זיפרקסה רועי 08/10/2011 23:47
  • שמי רועי ואני בן 28 , למדתי מדריך חדר כושר בכיר ויעץ תזונת ספורט בכיר.. לפני כשנה קיבלתי מפסיכאטר כדורי זיפרקסה במינון נמוך(5-10 מג), כדי שיעזרו לי לישון בזמן גמילה מכדורי שינה ! העלתי במשקל בחודש וחצי כ 17 קילו ! כאשר נגלה לעניי הנזק הרב ,הפסקתי מייד עם התרופה הנ"ל ! עשיתי בדיקות דם לבלוטת התריס, סוכר אינסולין , וקושינג, כולן יצאו תקינות ! וגם עשיתי בדיקת bmr בוינגייט שיצא בא 100% מהמדד החזוי , 2155 קלוריות .. התחלטי בדיאטה שבא אני אוכל כ 1900-2100 קלוריות ביום (שזה מה שלמדתי בלימודים ,שדיאטה שצריכה להיות עם כמות קלוריות באזור ה bmr ) ובנוסף אני עושה גם ספורט 3-4 בשבוע ,אשר שווה ערך לכ 350-500 קלוריות באימון ! בחישוב גס ,הייתי צריך (לפי 7200 קלוריות לקילו שומן ) לרדת במשקל מאז ועד היום כ 36 קילו ! במקום זה ,(ואין לי מושג איך זה קורה !! ) אני רק עולה במשקל מאז , לאט לאט ! ב11 החודשים של הדיאטה עם גרעון ממוצא של כ 500-1000 קלוריות ביום אני עולה במשקל כחצי קילו בחודשים לערך ! אני היום כ 26 קילו מעל מה שהייתי לפני הזיפרקסה, וזה לא הסוף לדעתי ! הייתי אצל 2 תזונאיות כבר אשר בדקו לי יומני אכילה , ושתיהן לא הבינו איך אני לא מרזה, ועד מרזה הרבה ! ולגבי ההשמנה שעוד מתרחשת אצלי אין להן בכלל מושג איך זה קורה ! הייתי אצל אינדיקרינולוגית כמה פעמים , כמובן שהיא חושבת שאני טועה בחישוב קלוריות , ואני בהחלט מבין אותה, אך הדבר לא נכון !! בדקתי את זה בצורה יותר ממחקרית שאני בגרעון , ובגרעון גדול ! אני ממש רוצה להרזות , ואין לי מושג מה לעשות , וממש מפחידה אותי התופעה שאני ממשיך להשמין .. אין לי כבר בגדים , ומבחור צעיר ורזה הפכתי לבחור שכבר צריך לקנות בגדים במידות גדולות ! אני ממש רוצה לבקש מימך להעמיק חשיבה במה יכול לעזור לי להפסיק להשמין , איך יתכן שמינון דיי נמוך שנלקח בעבר של זיפרקסה גרם לדבר כזה ... אני כבר ממש חסר עונים , ולדעתי הדבר האחרון שנותר לי הואלעשות דיאטה עם אקסטזי .. בשל זה שזה מעלה מאוד את חום הגוף .אני מודע לזה שזה עלול להיות קצת מסוכן ,אך אין לי כבר ברירה ..

  • + הוסף תגובה
השמנה דר' קרני רובין 11/10/2011 18:19
  • לרועי שלום, מה משקלך כיום? כמה גר' חלבון אתה אוכל ליום וכמה גר' פחמימות אתה אוכל ליום? נראה לי שהבעיה היא בכך שאינך אוכל מספיק חלבונים ואתה אוכל יותר מדי פחמימות ושותה פחות מדי. בשום פנים אינני חושבת שאקסטזי הינו הפיתרון. אם ברצונך, תתקשר אליי לנייד שלי: 050-3242021. אם לא אענה, השאר הודעה ואחזור אליך. בברכת חג שמח, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
היי רועי אילה 23/11/2020 16:47
  • מקווה שזה בסדר שאני שואלת. גמני לקחתי זיפרקסה כי הייתי בתת משקל. זה העלה אותי יותר ממה שהייתי צריכה ועכשיו כשהפסקתי המשקל לא יורד באופן חסר היגיון ביחס למה שאני אוכלת. אוכלת מעט מאוד. ממש מעט. (ברמה שהייתי אמורה לחזור לתת משקל). מצאת פיתרון? אני ממש לחוצה מזה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!