יום הזיכרון בצל הקורונה: על האתגרים בהתמודדות עם האבדן, מרחוק

התקופה הנוכחית הביאה עמה אתגרים מנטליים רבים, אחד מהמרכזיים שבהם הוא ציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה במתכונת שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו כבר שנים רבות, ללא יכולת לפקוד את בתי העלמין: על ההתמודדות עם האבדן והשכול בימי הריחוק החברתי בכתבה שלפניכם
כתבה פרסומית כתבת חסות




ההשלכות הבריאותיות של מחלת הקוביד 19 שפקדה אותנו בחורף האחרון אמנם הולכות ומתבהרות, אך המחיר הנפשי הכרוך במגפה ובמגבלות שהוטלו בעקבותיה שרוי עוד תחת ערפל כבד. אחת מההשלכות המרכזיות והכואבות ביותר של הריחוק החברתי המונהג בשבועות האחרונים, היא היעדר היכולת לציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה במתכונת הממלכתית שנהוגה כבר שנים רבות. השנה, יום הזיכרון ייערך ללא יכולת לקיים טקסים מרובי משתתפים ולפקוד את קברי הנופלים.


אבוקת זיכרון בבית העלמין הצבאי, מסמלת את יום הזיכרון בצל הקורונה

Shutterstock |  Ilya Zuskovich



"ניתן להתייחס ליום הזיכרון בצל הקורונה כאל יום אבל לאומי סטרילי" טוען פרופ' משה קוטלר,  פסיכיאטר מומחה, לשעבר מנהל המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש בבאר יעקב ונס ציונה. "היעדר היכולת להתאחד, מונע במידה מסוימת את ההתמודדות הלאומית עם תחושות האבדן, השכול ואפילו הגאווה, הטבועות בזיכרון הקולקטיבי של כולנו. מקומו של השכול באתוס הישראלי הוא עצום: במדינה אשר מקדשת את החיים, חוסר היכולת לציין את יום הזיכרון במתכונת המוכרת לנו פוגע בסימבוליות של האבדן אשר מלווה אותנו לאורך השנים. יתרה מכך, האיסור על הגעה לקברים מונע גם מהמשפחות השכולות את הזכות להנצחה משותפת ולקבלת מעגל תמיכה לאומי". 

לא רק סימבוליות: העלייה לקבר כאמצעי לקבלת תמיכה לאומית והזדהות

"אירועי יום הזיכרון והעלייה לקברי הנופלים הם בעלי משמעות רגשית עצומה עבור המשפחות השכולות" מסביר פרופ' קוטלר. 

"לטקסים יש חשיבות מרכזית בחיינו והם מהווים מעין תחנות מעבר בדרך לגיבוש הזהות והזיכרונות, כמו גם כלים המסייעים בהתמודדות נפשית. טקסי יום הזיכרון והעלייה לקברים הם חלק משמעותי בתהליך האבל, קבלת הדין וההתייחדות עם היקרים. יום זה מקבל משמעות סימבולית כאשר הכאב והאבדן מתרכזים לרגע אחד של הכרה לאומית. 

העמידה מול הקבר וההתייחדות הקולקטיבית עם הנופלים מחזקת ולעיתים אף מספקת מעין הצדקה לאבדן, בהיותו לאומי ולא רק אישי. יום זה, אשר חרוט בלב החברה הישראלית כבר שנים רבות, מספק למשפחות השכולות מעין מעגל תמיכה רחב". 


במותם ציוו לנו את החיים? הקונפליקטים איתם מתמודדות המשפחות השכולות 

האיסור על עלייה לקברים יוצר אצל המשפחות השכולות קונפליקט מורכב בין הצורך לשמירה על החיים והבריאות מחד, לבין הרצון להנצחת הנופלים מאידך. "ברמה הלוגית, 

האיסור להגעה לקברים השנה מובן וברור והוא אף מספק משמעות נוספת למשפט 'במותם ציוו לנו את החיים'. אולם, האיסור להתייחדות עם הנופלים דווקא ביום זה מוריד מתחושת הטקסיות" מציין פרופ' קוטלר.

אך למעשה, הקושי עמו מתמודדים אלה שחוו את האבדן והשכול אינו מסתכם רק באיסור לעלייה לקברים: "החודשים האחרונים לא הובילו רק לניתוק פיזי מהקרובים, אלא גם לסוג של ריחוק חברתי. לכן, הקושי העומד בפני המשפחות השכולות ביום זה הוא כפול – לא מדובר רק בהיעדר היכולת להתייחד עם האבדן, אלא גם בהיעדר קרבה חברתית ומעגל תמיכה החיוניים לשם התמודדות עם האבל".

"החלל שנפער לאחר האבדן עלול להדהד השנה הרבה יותר ולהגביר את תחושת הבדידות. במושגים של טראומה, חוסר היכולת לפקוד את הקברים ביום הזיכרון הזה יכול להתפרש 'כאשמת הניצול' – מצב בו המשפחות השכולות מרגישות שהן מפקירות את יקיריהן ואינן יכולות לעמוד לצידם דווקא ביום לאומי זה של התייחדות עם הזיכרון". 

חיבוק משפחתי ולאומי – גם מרחוק

למרות שההתמודדות עם השכול , במיוחד בנסיבות בלתי רגילות אלה, היא אינדיווידואלית, פרופ' קוטלר ממליץ לקיים טקסים עם המשפחה והקרובים גם מרחוק. "ציון יום הזיכרון בטקס משפחתי, גם אם מתקיים בצורה דיגיטלית, עשוי לספק למשפחות מעטפת תומכת ולתת להן תחושת שהן לא לבד. אזכרה דיגיטלית אמנם היא אינה תחליף למגע אנושי ולחיבוק חם, אבל היא תספק למשפחות תחושה שהן עטופות ושכאבן לא נשכח. דווקא בתקופה זו, חשוב לגייס את הסולידריות אשר מאפיינת כל כך את עם ישראל ואת התמיכה החברתית כדי לתת תחושה שהאובדן לא היה לחינם" מסכם פרופ' קוטלר. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר מומחה בבריאות הנפש, מנהל קליניקה פרטית ונותן חוות דעת פסיכיאטרית משפטית . הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' משה קוטלר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים פסיכיאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפולה הכושל והמזלזל של דר' לימור כהן אורה לוי 11/12/2017 12:09
  • הדר הנ"ל גובה ממטופלים סכום של 900 ש"ח לפגישה של חצי שעה שבה היא מבטיחה לקיים שיחת טלפון יום יומית עם המטופל. ולמעשה מרגע שהמטופל עוזב את המרפאה הדר' המכובדת לא עונה לטלפונים. וכשהיא מועילה טובה לענות אז יש לה שתי תשובות: 1. אני כרגע בטיפול אני אחזור אליך ומעולם לא חוזרת. 2. למה את מתקשרת כל כך הרבה? לידיעתך דר לימור היא מתקשרת הרבה כי את לא עונה, אם היית עונה היא היתה מסתפקת בפעם אחת בלבד. האם זה הטיפול באנשים שנמצאים במצב ריגשי קשה? בעיני זו לא רפואה זה מסחרה!!! מטיפולה ה"מסור" של דר' לימור מצבה הנפשי הדרדר והיא כרגע מאושפזת. ומדר' לימור לא שמענו כלום.

  • + הוסף תגובה
טכנית היא עונה לטלפון אוסנת 15/12/2017 23:04
  • היא אמרה 900 ש"ח לפגישה של חצי שעה + שיחה יומיומית עם המטופל. למה זמן היא צריכה לענות יומיומית? הרי היא עונה, ואומרת שהיא תחזור. מה הבעייה? בלי קשר 900 ש"ח הרבה כסף לחצי שעה. גשי לרופא משפחה מקופת חולים יש לו 10 דקות וזה עולה הרבה פחות באיכות טובה יותר.

  • + הוסף תגובה
לימור כהן - פסיכיאטרית נעמה 15/12/2019 12:37
  • הנ"ל לא עונה ולא מגיבה להודעות וטלפונים, והכול בניגוד מוחלט להבטחותיה ולסיכום שניתן במסגרת הפגישה איתה. היא אכן מבטיחה לחזור, להלן - הבטחת סרק, שוב ושוב לאחר פניות חוזרות ונשנות אליה באותו עניין קטן, אבל מסיבות השמורות עמה לא עושה כן. תמוהה מאוד צורת עבודה זו. אני בסוף התייאשתי ולא המשכתי לדרוש תשובות כפי שהבטיחה במסגרת הפגישה. כך שלמעשה, הפגישה עצמה לא נתנה לי דבר.

  • + הוסף תגובה
לימור כהן אמיר 02/10/2020 14:09
די כבר עם הלשון הרע חיים 06/10/2020 06:18
מצטרף משה 07/10/2020 20:27
רופאים אמיר 02/12/2020 20:14
פרוזק פלוטין פריזמה 10/04/2012 00:27
  • שלום לך דר' קרני ברצוני לשאול האם פרוזק פלוטין פריזמה זה אותו כדור מה המקורי שהוא הכי טוב ולמה השימוש בהם מסוכן תודה מראש וחג שמח

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' קרני רובין 16/04/2012 16:10
  • שלום, ראשית, פרוזאק, פלוטין ופריזמה הם אותו חומר (פלובוקסיטין). התרופה המקורית זו הפרוזאק ואולם שתי הגנריקות הפלוטין והפרזימה הינם בהחלט יעילים. מאיפה הוצאת שהשימוש בתרופה זו הוא מסוכן?!! הסיכון היחיד שיש בלקיחת כל תרופה שהיא נוגדת דיכאון הוא שבמידה ויש נטייה למאניות זה עשוי לזרוק למאניה. במידה ואין נטייה כזאת אין מקום לחשוש. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
16/04/2012 21:04
  • תודה מראש יש לי בעיה כי אחי סובל ממניה דפרסיה קלהוהוא בטיפול והוא מאוזן האם מותר לי להשתמש בפלוטין אני לוקחת 20 מ"ג תודה רבה את כזאת מקסימה

  • + הוסף תגובה
16/04/2012 21:10
פלוטין פרוזק פריזמה 17/04/2012 08:15
  • יש במשפחה שלי לאח שלי יש מניה דפרסיה קלה והוא מאוזן שאלתי היא האם אני צריכה להחליף את התרופה והיא יותר עוזרת לי מציפרלקס סרוסקט רסיטל שההיתי בעבר אני לוקחת 20 מ"ג פלוטין ביום אני מאוד מודאגת אני מעדיפה לסבול את החרדות בלי כדורים רק שלא יפרוץ לי מניה דפרסיה אני בת 37 ואני אמא ל3 ילדים מקסימים שהם הכל בשבילי ובעל שאוהב ותומך אני גם עובדת 8 שעות ביום רק שהחרדות האלה תוקפות אותי אני מרגישה רע מאוד תודה על הסבלנות

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' קרני רובין 19/04/2012 16:49
  • שלום, מבחינה גנטית הסיכוי שלך ללקות במחלה מנית דפרסיבית הוא 13% ו-87% לא ללקות במחלה. בדרך כלל מחלה זו פורצת בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30, במילים אחרות את זקנה מידי בשביל מחלה זו. בנוסף, בדרך כלל אם יש את הנטייה למחלה זה יכול לקרות תחת ציפרלקס, תחת סרוקסט ותחת רסיטל. במילים אחרות, נראה לי כי הסיכוי שלך להגיב במאניה הוא נמוך. יחד עם זאת, לדעתי יש מקום להיות זהירה ולא לעלות למינונים גבוהים וכמובן להיות בפקיוח של פסיכיאטר. אינני סבורה שיש הצדקה שתסבלי. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
פלוטין פרוזק פריזמה 19/04/2012 21:04
  • את מקסימה מקסימה אני בס"כ לוקחת 20 מ"ג פלוטין יום כן ויום לא ושיש חרדה קשה אני לוקחת חצי כדור קלונקס 0.5 את חושבת שזה בסדר עוד שאלה קטנה שתרגיע אותי למה את מתכוונת מינונים גדולים

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' קרני רובין 24/04/2012 18:49
  • שלום, זה בסדר לקחת חצי כדור קלונקס של 0.5 מ"ג כשיש חרדה. לדעתי, מינון של יום כן יום לא פרוזאק זה מינון נמוך מידי לחרדות. מהנסיון שלי, נדרשים לפחות 20 מ"ג אם לא 30 מ"ג ליום. מינונים ל-OCD שאלו מינונים גבוהים יותר מתחילים מ-40 מ"ג ועד אפילו 80 מ"ג. בברכת חג שמח, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
פריזמה דנה 29/11/2020 16:03
השמנה בילתי הפיכה עקב זיפרקסה רועי 08/10/2011 23:47
  • שמי רועי ואני בן 28 , למדתי מדריך חדר כושר בכיר ויעץ תזונת ספורט בכיר.. לפני כשנה קיבלתי מפסיכאטר כדורי זיפרקסה במינון נמוך(5-10 מג), כדי שיעזרו לי לישון בזמן גמילה מכדורי שינה ! העלתי במשקל בחודש וחצי כ 17 קילו ! כאשר נגלה לעניי הנזק הרב ,הפסקתי מייד עם התרופה הנ"ל ! עשיתי בדיקות דם לבלוטת התריס, סוכר אינסולין , וקושינג, כולן יצאו תקינות ! וגם עשיתי בדיקת bmr בוינגייט שיצא בא 100% מהמדד החזוי , 2155 קלוריות .. התחלטי בדיאטה שבא אני אוכל כ 1900-2100 קלוריות ביום (שזה מה שלמדתי בלימודים ,שדיאטה שצריכה להיות עם כמות קלוריות באזור ה bmr ) ובנוסף אני עושה גם ספורט 3-4 בשבוע ,אשר שווה ערך לכ 350-500 קלוריות באימון ! בחישוב גס ,הייתי צריך (לפי 7200 קלוריות לקילו שומן ) לרדת במשקל מאז ועד היום כ 36 קילו ! במקום זה ,(ואין לי מושג איך זה קורה !! ) אני רק עולה במשקל מאז , לאט לאט ! ב11 החודשים של הדיאטה עם גרעון ממוצא של כ 500-1000 קלוריות ביום אני עולה במשקל כחצי קילו בחודשים לערך ! אני היום כ 26 קילו מעל מה שהייתי לפני הזיפרקסה, וזה לא הסוף לדעתי ! הייתי אצל 2 תזונאיות כבר אשר בדקו לי יומני אכילה , ושתיהן לא הבינו איך אני לא מרזה, ועד מרזה הרבה ! ולגבי ההשמנה שעוד מתרחשת אצלי אין להן בכלל מושג איך זה קורה ! הייתי אצל אינדיקרינולוגית כמה פעמים , כמובן שהיא חושבת שאני טועה בחישוב קלוריות , ואני בהחלט מבין אותה, אך הדבר לא נכון !! בדקתי את זה בצורה יותר ממחקרית שאני בגרעון , ובגרעון גדול ! אני ממש רוצה להרזות , ואין לי מושג מה לעשות , וממש מפחידה אותי התופעה שאני ממשיך להשמין .. אין לי כבר בגדים , ומבחור צעיר ורזה הפכתי לבחור שכבר צריך לקנות בגדים במידות גדולות ! אני ממש רוצה לבקש מימך להעמיק חשיבה במה יכול לעזור לי להפסיק להשמין , איך יתכן שמינון דיי נמוך שנלקח בעבר של זיפרקסה גרם לדבר כזה ... אני כבר ממש חסר עונים , ולדעתי הדבר האחרון שנותר לי הואלעשות דיאטה עם אקסטזי .. בשל זה שזה מעלה מאוד את חום הגוף .אני מודע לזה שזה עלול להיות קצת מסוכן ,אך אין לי כבר ברירה ..

  • + הוסף תגובה
השמנה דר' קרני רובין 11/10/2011 18:19
  • לרועי שלום, מה משקלך כיום? כמה גר' חלבון אתה אוכל ליום וכמה גר' פחמימות אתה אוכל ליום? נראה לי שהבעיה היא בכך שאינך אוכל מספיק חלבונים ואתה אוכל יותר מדי פחמימות ושותה פחות מדי. בשום פנים אינני חושבת שאקסטזי הינו הפיתרון. אם ברצונך, תתקשר אליי לנייד שלי: 050-3242021. אם לא אענה, השאר הודעה ואחזור אליך. בברכת חג שמח, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
היי רועי אילה 23/11/2020 16:47
  • מקווה שזה בסדר שאני שואלת. גמני לקחתי זיפרקסה כי הייתי בתת משקל. זה העלה אותי יותר ממה שהייתי צריכה ועכשיו כשהפסקתי המשקל לא יורד באופן חסר היגיון ביחס למה שאני אוכלת. אוכלת מעט מאוד. ממש מעט. (ברמה שהייתי אמורה לחזור לתת משקל). מצאת פיתרון? אני ממש לחוצה מזה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!