אתם שואלים הרופאה עונה: 10 שאלות חיוניות - והתשובות על אפילפסיה בילדים

האם כל פרכוס בהכרח מעיד על אפילפסיה; מה יש לעשות בזמן התקף; אילו השלכות נוספות עלולות להיות למחלה והאם הילד צפוי להחלים: ד"ר אילת זרם, משיבה על עשרת השאלות החיוניות בנוגע למחלת האפילפסיה בילדים
כתבה פרסומית כתבת חסות


אפילפסיה, או כפיון, היא הפרעה נוירולוגית שביטוייה העיקרי הוא פרכוסים חוזרים. באפילפסיה ישנה הפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב ( נוירונים) במוח שגורמת להופעת פרכוסים. מחלת האפילפסיה אינה נדירה והיא יכולה להופיע בכל גיל. 

פרכוסים יכולים להתבטא באופנים שונים בהתאם לאזורי המוח המעורבים, לפעילות החשמלית הלא תקינה ולתסמונת האפילפטית. הפרכוסים יכולים להיות קצרים ולהמשך מספר שניות או מספר דקות. הפרכוסים יכולים להופיע באופן יומיומי או בתדירות נמוכה יותר- כל מספר שבועות או חודשים. הביטוי הקליני מושפע ממיקום הפעילות החשמלית במוח, שיכולה להיות מוקדית (פוקלית) או כללית. 

הפרכוסים עלולים להתבטא בדרכים שונות כולל בהתכווצויות שרירים או הרפיית שרירים פתאומית, חוסר יכולת לדבר או להבין,  התקפי ניתוק מהסביבה בהם החולה בוהה למספר שניות, תנועות לא רצוניות בידיים וברגליים או תנועות חזרתיות, נפילה ואובדן הכרה. 


יד של ילד ועליה סרט המסמל הזדהות עם חולי אפילפסיה

Hafiez Razali | Shutterstock



אבחנה של אפילפסיה בילדים מתבססת על תיאור המקרה והאירועים, הבדיקה הנוירולוגית וההתפתחותית ועל בדיקת EEG – בדיקת אלקטרו- אנצפלוגרפיה המדגימה את האותות החשמליים במוח (הבדיקה אינה פולשנית ונעשית באמצעות הצמדת אלקטרודות לקרקפת מבחוץ). לעיתים גם יש צורך בבדיקת MRI מוח - בדיקת הדמיה המבוססת על תהודה מגנטית. כמו כן במקרים מסוימים מתבצעות בדיקות דם כולל בדיקות גנטיות ובירורים נוספים בהתאם למקרה. לרוב הטיפול מתבצע באמצעות מתן תרופות אנטי- אפילפטיות.  חלק גדול מהילדים מחלימים ממחלת האפילפסיה עד גיל הבגרות.

כדי לעשות לכם סדר בבלגן ולהבין יותר מהם הסימפטומים שיעוררו חשד, אילו השלכות יש להפרעה וכיצד ניתן לטפל באפילפסיה, אספנו יחד עם ד"ר אילת זרם מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב, את התשובות לשאלות שחשוב לשאול. 

1. הילד שלי עבר פרכוס בפעם הראשונה, האם תמיד מדובר באפילפסיה?

"פרכוס בודד אינו תמיד מנבא אפילפסיה, אך הוא מעלה את הסיכון לקיום המחלה" משיבה ד"ר זרם. "אפילפסיה תוגדר לאחר שני אירועי פרכוס ברורים שהתרחשו ללא כל גורם ידוע, כמו חום. במקרים מסוימים ניתן יהיה לאבחן את המחלה לאחר פרכוס בודד, כאשר התסמינים ותמונת ה-EEG , מהווים עדות לתסמונת אפילפטית מוכרת". 


2. הילד שלי מרבה לחלום "ולהתנתק" האם זו גם עדות לאפילפסיה?

"ילדים ומבוגרים נוטים לעיתים לחלום ולהתנתק, והדבר אינו מהווה תמיד עדות להתקף אפילפטי" מבהירה ד"ר זרם. "כך לדוגמה, בקרב אלה הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, בעיקר אם חוסר הקשב הוא המרכיב הדומיננטי בהפרעה, ישנה לעיתים נטייה מוגברת לחלום בהקיץ. מצבים אלה לרוב לא יוגדרו כפרכוסים". 

עם זאת, כפי שהוזכר לעיל, ניתוק יכול להוות התקף אפילפטי או חלק ממנו: ד"ר זרם מדגישה כי ברוב המקרים אם מקור הניתוק הוא אפילפטי, האירועים יחזרו על עצמם פעמים רבות והחולה לא יגיב לקול או למגע בזמן האירוע. 

בחלק מהמקרים יהיו גם סימנים נוספים, בהם קפיצות של העפעפיים, תנועות שפתיים, קפיצות של היד ועוד. אם ישנו חשד שמקור הניתוקים הוא אפילפטי, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי אצל נוירולוג ילדים שישקול גם ביצוע של בדיקת EEG ובירור נוסף בהתאם לצורך. 

3. אם אני סובל מאפילפסיה, האם בהכרח הילדים שלי יסבלו מהמחלה?

"המונח אפילפסיה מאגד תחתיו קבוצה גדולה של מחלות שהגורמים להן רבים וכוללים, בין היתר, סיבות מבניות בהתפתחות המוח, זיהומיות, גורמים דלקתיים וכן גם גורמים גנטיים. לעיתים הסיבה להתקפי האפילפסיה אינה ידועה. איתור הגורם למחלה יכול להשפיע על הטיפול בה, כמו גם על מהלך ההתנהלות הכללי ולכן כדאי לברר את הסיבה להופעת המחלה ככל שניתן" טוענת ד"ר זרם ומוסיפה: "אם המקור לאפילפסיה הוא גנטי, המחלה עלולה לעבור בתורשה. במצבים אלה מומלץ לפנות לייעוץ גנטי".


4. מה חשוב לעשות בזמן פרכוס?

"בזמן התקף, חשוב לשמור על בטיחות הילד, להרחיק אותו ממקומות מסוכנים, כמו גם מחפצים שעלולים לפגוע בו. אם הילד אינו בהכרה מומלץ להשכיב אותו על הצד, על מנת שדרכי האוויר יהיו פתוחות ולהניח כרית או חפץ רך אחר מתחת לראשו". ד"ר זרם מדגישה כי אין להכניס אצבעות לפה או לתפוס את הלשון של הילד במהלך ההתקף. אם הפרכוס נמשך יותר מחמש דקות, מומלץ להזמין אמבולנס.

"בילדים הסובלים מאירועים חוזרים, יש לבקש מראש מהרופא המטפל הנחיות בנוגע לדרך הפעולה בזמן פרכוס ולהעביר אותן גם לצוות החינוכי" ממליצה ד"ר זרם. "לעיתים, אם מתרחשים פרכוסים ממושכים, הרופא המטפל עשוי להמליץ על מתן תרופה בזמן ההתקף המשמשת לעצירת הפרכוס". 

5. מלבד הפרכוסים, האם המחלה עלולה להוביל להשלכות נוספות?

"מחלת האפילפסיה יכולה להוביל גם להתפתחות של תסמינים נוספים. הדבר תלוי בעיקר בגורם לאפילפסיה ולעיתים גם בתדירות וסוג הפרכוסים ובממצאים בתרשים ה"EEG: ד"ר זרם מציינת כי בילדים המחלה יכולה להיות מלווה באיחור התפתחותי, בקשיים לימודיים, רגשיים או חברתיים. אולם בחלק מהילדים ההסתמנות היא של פרכוסים בלבד. 


6. האם תמיד חייבים לטפל באפילפסיה באמצעות תרופות?

"במידה ואובחנה אפילפסיה, ברוב המקרים יישקל מתן של טיפול תרופתי. ההחלטה בנוגע למתן הטיפול, כמו גם לסוג התרופה שתינתן מבוססת על משתנים רבים, בהם גיל המטופל, סוג התסמונת האפילפטית, מידת הסיכון לפרכוסים נוספים, הסיכון הקיים בכל התקף, הפרופיל הבטיחותי של התרופה, תופעות הלוואי ועוד. ההחלטה בנוגע לטיפול נלקחת בשיתוף עם המטופל או הוריו, ובהתייחס למכלול השיקולים. במצבים בהם מדובר באפילפסיה שאינה מגיבה ביעילות לטיפול התרופתי, מקובל לעיתים גם לטפל בדרכים נוספות, בהן דיאטה קטוגנית, השתלת קוצב וגאלי או ניתוח". 


7. הילד שלי מתחיל לקבל טיפול לאפילפסיה, האם הוא יזדקק לו כל החיים?

"לא בהכרח. למעשה, הפסקת הטיפול בתרופות נגד פרכוסים נשקלת בחלק גדול מהילדים. אולם, המקובל לרוב להמתין לפחות שנתיים ללא פרכוסים ולהתייחס לממצאים בבדיקת ה- EEG ולשיקולים נוספים, כדי להחליט לגבי הפסקת הטיפול.  גם בנוגע להחלטה זו ההורים הם שותפים, זאת אחרי שהוסברו להם הסיכונים לעומת התועלת בהפסקת הטיפול". 


8. האם הילד שלי יוכל לתפקד כמו כל הילדים?

ד"ר זרם טוענת כי ברוב המקרים ההמלצה היא לשמור על שגרת חיים דומה לנורמה ככל הניתן בהתייחס לקבוצת הגיל. עם זאת, היא מדגישה כי יש לשמור על כללים בטיחותיים שונים שנועדו כדי למנוע סכנה במצבים של איבוד הכרה ונפילה בזמן הפרכוס. אם לתסמונת האפילפטית השלכות גם על תפקודים נוספים של הילד, ניתן לפנות לעזרה ותמיכה על מנת לשפרם. 


9. איך יודעים אם המחלה חלפה?

"על פי ההגדרות המקובלות של הליגה למניעת אפילפסיה, הבראה מהמחלה תוגדר לאחר 10 שנים ללא אירועי פרכוסים, חמש מתוכן ללא טיפול באמצעות תרופות אנטי אפילפטיות" מציינת ד"ר זרם ומסייגת: "במקרים של תסמונות אפילפטיות של הילדות התלויות בגיל, החלמה מלאה אף עשויה להיקבע קודם לכן, כאשר המטופל עבר את הגיל האופייני להופעת פרכוסים". 


10.מה לגבי קנאביס רפואי לטיפול באפילפסיה בילדים?

"קנאביס רפואי אכן מהווה אפשרות טיפולית נוספת בתסמונות אפילפטיות מסוימות וכאשר האפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי מתאים" מאשרת ד"ר זרם. " באשר לאפילפסיה בילדים, קנאביס רפואי נחקר כחלופה לטיפול ואף הראה יעילות במצבים מסוימים. עם זאת, יש לזכור כי בדומה לכל טיפול גם לטיפול באמצעות קנאביס רפואי יכולות להתפתח תופעות לוואי, ויש להתייחס למכלול השיקולים לפני התחלה בטיפול זה. ישנם תכשירים שונים של קנאביס רפואי, המכילים ריכוזים שונים של קנבינואידים. לכן, על הרופא המטפל לבחור בתכשיר המותאם ובטוח לשימוש בילדים, זאת לאחר קבלת רישיון ממשרד הבריאות לשימוש בקנאביס רפואי". 

הערה: אפילפסיה בימי קורונה. במידה ומטופל עם אפילפסיה חולה בקורונה יש ליידע את הצוות המטפל במחלה ובטיפולים אותם הוא מקבל. בעיקר חשוב לציין שחלק מהתרופות הניתנות כיום לחולי קורונה עלולות להשפיע על יעילות התרופות האנטי אפילפטיות ויש צורך בהתייחסות מיוחדת לכך. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר אילת זרם, מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר אילת זרם השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אפילפסיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התאמת כדור יהודית 26/03/2020 16:01
  • בני נוטל DEPALEPT 500 MG ועד היום תמיד הבאתי לו כדורים מהארץ כאשר נסעתי אליו להולנד. כאמור הוא מתגורר בהולנד וחייב למצא תרופה זהה מ אחר ובהולנד אין DEPALEPT אבקש לדעת אם DEPAKINE היא תרופה זהה והוא יכול ליטול אותה ללא חשש מאחר והוא נשאר שם ללא תרופות.

  • + הוסף תגובה
תתייעצי עם נוירולוג יובל 04/06/2020 12:36
  • התשובה לשאלה היא כנראה כן. אבל אני לא רופא ולא מכיר את המקרה. חשוב לקבל איבחון מקצועי

  • + הוסף תגובה
תוצאות של MRI אסף 16/04/2020 20:22
  • שלום רב אני סובל כבר כשנתיים מאנצפליטיס. עברתי מספר בדיקות MRI ואני מטופל בכדורים על מנת למנוע התקפים אפילפטיים. עברתי 4 התקפים בשנתיים האחרונות. רציתי לדעת אם ניתן בבקשה לקבל פירוש מפורט יותר על התוצאות הMRI "מודגמים אותות חריגים האדרתיים בפונס וסביב חדרי המוח הלטרליים וכן מוקדים תת קורטיקליים במיקום דומה לבדיקות קודמות, בולטים יותר בהשוואה לבדיקה הקודמת" "רטנציה ציסטית בסינוס המקסילרי השמאלי . הפרשות בכמות קטנה בתאי המסטואיד" אם אפשרי לקבל הסבר כלשהו על הממצאים תודה רבה

  • + הוסף תגובה
אפילפסיה וליקויי למידה ראשלצי 05/04/2020 21:12
  • בגיל 22 אובחנתי עם אפליפסיה בעקבות מספר התקפים ,מאז קיבלתי טיפול תרופתי ואני מאוזן כבר 18 שנים , במהלך השנים חשתי שיש לי ליקויי למידה ובמהלך לימודי במכללה חשתי שאני קולט לאט יותר את החומר הנלמד לעומת חבריי לספסל הלימודים האם יש קשר בין אפילפסייה לבין ליקויי למידה?

  • + הוסף תגובה
יש קשר סטיסטי. דוד 16/04/2020 00:44
  • בסוגי אפילפסיה מסוימים. למשל ב JME. למי שיש לקוי למידה סיכוי גדול יותר לאפילסיה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!