מה הקשר בין שינויים הורמונליים לבין סרטן השד?

מדוע שכיחות סרטן השד עולה בתקופת גיל המעבר, האם טיפול הורמונלי חליפי לטיפול בתסמיני גיל המעבר עלול גם הוא להוביל לעלייה בסיכוי להתפתחות המחלה הממאירה ומהם התכשירים שיסייעו במיתון תופעות הלוואי ובמקביל יהיו גם בטוחות בכל הנוגע למניעת המחלה הממאירה? התשובות בפנים
כתבה פרסומית כתבת חסות


תאי הגזע שמהם מתפתחת רקמת השד נוצרים עוד בזמן התפתחות העובר בתוך הרחם. תאים אלה מכילים קולטנים להורמונים, כלומר יש להם את היכולת להגיב להורמונים הנשיים. בתקופת הבשלות המינית הורמונים אלה פועלים על תאי הגזע בשד וגורמים להתפתחות של רקמת שד בשלה. 

כאשר השחלה מתחילה ליצר הורמונים, סביב גיל 10.5 בממוצע, - מתחילה התפתחות ניצני השד. ההתפתחות מגיעה לבשלות כשנתיים לפחות מזמן קבלת הוסת הראשונה. שלב נוסף בחיי האישה בו השדיים מתפתחים וגדלים הוא בהריון, אז הרמה ההורמונאלית הגבוהה של הורמוני השלייה גורמת לשדיים להכפיל את נפחם לשם ייצור החלב. 

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים ולמעשה כ-12% מהנשים יחלו במחלה הממאירה במהלך חייהן. ישנם סוגים שונים של גידולים בשד, רובם המוחלט הם בעלי קולטנים להורמונים. לכן, נהוג לבצע כיום בירור אונקו- גנטי לסוגים אלה של סרטני השד ולהמשיך טיפול, לאחר כריתת הגוש הממאיר, בהתאם לתוצאות.

הסיכוי ללקות במחלה עולה עם הגיל: בקרב נשים בגיל 40, שכיחותה של המחלה נמוכה יחסית ועומדת על 1:3892 מקרים. בתקופה זו עדיין ישנם מחזורים חודשיים ופעילות הורמונלית שחלתית ועל כן הסיכוי ללקות במחלה נדיר יותר. בקרב נשים בגיל 50, חל גידול בשכיחות של סרטן השד, כאשר אחת מכל 52 נשים צפויה לחלות במחלה. בגיל זה מרבית הנשים מפסיקות לקבל מחזורים סדירים.  בכל עשור לאחר הפסקת הוסת החודשית, שכיחות המחלה מכפילה את עצמה: בקרב נשים בגיל 60 השכיחות עומדת על  1:24 נשים, בגיל 70 1:14-  נשים, וכן הלאה.

מבחינה ביולוגית, סרטן שד איטי מאד בהתפתחותו ולמעשה לרוב יחלפו כעשר שנים בממוצע מרגע הופעת תא סרטני בודד ועד להגיעו לגודל מינימלי של 1 ס"מ אשר ניתן לגילוי בבדיקת ממוגרפיה. לכן, בדיקות רוטיניות וממוגרפיה אחת לשניים מגיל  50 (לפי הנחיות משרד הבריאות לגבי נשים שאינן בסיכון משפחתי או אחר) מספקות מענה רפואי יעיל לשם גילוי מוקדם של המחלה.


אישה בוחנת תסמינים בחשד להתפתחות של סרטן השד
 siam.pukkato | Shutterstock


מה הקשר בין גיל המעבר לבין סרטן השד?

עם כניסת האישה לגיל המעבר, השחלות מפסיקות לתפקד וכפועל יוצא גם לא מיוצרים יותר הורמונים שחלתיים. היעדר הורמונים אלו מוביל לחוסר איזון במערכות גופניות שונות, לו השפעות קליניות ניכרות: החל מתופעות מידיות כגון גלי חום, הפרעות שינה, שינויים במצבי רוח, יובש נרתיקי והשמנה בטנית, ועד למחלות מאוחרות יותר, כגון התקפי לב, אוסטיאופורוזיס, דמנציה וסרטן שד. 

בעבר, הרפואה התייחסה למחלות אלה כאל מצבים הקשורים בזקנה, אך עם גילוי הגנים אשר מעלים את השכיחות לסרטני שד ושחלות, BRCA 1-2, וביצוע של כריתת שחלות בנשים צעירות לפני גיל 40, נמצא כי מחלות אלה עלולות להיגרם או להיות מואצות עקב חוסר בהורמונים. 

גילוי זה הוביל רופאים רבים להמליץ על נטילת הורמון האסטרוגן בגיל המעבר כדי למנוע את התחלואה הנ"ל. אולם, באמצע שנות השבעים הופיעו מאמרים שהוכיחו שמתן אסטרוגן לבדו לנשים עם רחם העלה -את שכיחות סרטן רירית הרחם. סיכון זה נמנע באמצעות מתן תוספת של פרוגסטרון לטיפול האסטרוגני וכיום הטיפול כולל שילוב של שני ההורמונים – אסטרוגן ופרוגסטרון. 

האם טיפול הורמונלי חליפי מעלה את הסיכוי להתפתחות של סרטן השד?

ביולי 2002 התפרסם המחקר הגדול בעולם, מחקר בריאות הנשים (women's health initiative- WHI) בארה"ב. מחקר זה הופסק לאחר מעט יותר מחמש שנים, זאת בשל הממצא כי בקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי משולב, שיעור מקרי סרטן השד עמד על 8:1,000  נשים, זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת. 

מנגד, בקרב נשים בהן בוצעה כריתת רחם וקיבלו בטיפול באסטרוגן בלבד נצפתה דווקא ירידה משמעותית בשכיחות של סרטני שד לעומת קבוצת הביקורת שלא קיבלה טיפול הורמונלי.

בעקבות פרסום המחקר בעיתונות, חלה ירידה משמעותית בשימוש בטיפול הורמונלי חלופי למניעת תסמיני גיל המעבר עקב החשש שהוא עלול לגרום להתפתחות של סרטן השד. אולם, הפרסומים לא הדגישו שגילוי סרטן השד בנבדקות התבצע 5 שנים ממועד התחלת הטיפול בהורמונים ולא לאחר עשור. כפי שהוזכר לעיל, התאים הממאירים מתפתחים כעשר שנים עד שניתנים לגילוי בבדיקת הממוגרפיה, ולכן משמעות הדבר היא שהתאים הסרטניים כבר היו ברקמת השד עוד לפני התחלת הטיפול ההורמונלי. 

הקשר ההורמונאלי לסרטן שד

כאמור, טיפול באמצעות אסטרוגן בלבד נמצא כמוריד שכיחות סרטני השד. התוספת של הפרוגסטרון לאסטרוגן בנשים עם רחם, נועד לשם מניעת סרטן הרירית הרחם והוא שהעלה שכיחות סרטן השד.

פרוגסטרון טבעי, כזה הנוצר בשחלות, לא נספג במערכת העיכול והוא מתפרק ומופרש. לכן חייבים ליצר אותו באופן סינטטי עם שינויים במבנה המולקולארי שלו, תוך שמירה על הפעילות הביולוגית שלו (הגנה על רירית הרחם). הורמוני הפרוגסטרון הסינטטיים הנמצאים בשימוש קליני נקראים גם פרוסטאטיבים. כיום נמצאים למעלה משמונים סוגי פרוגסטאטיבים בשימושים קליניים. 

כאשר נכנסו לעומק התובנה המולקולארית , נמצא שלכל אחד ואחד מאותם פרוגסטאטיבים ישנן תכונות ביולוגיות ספציפיות רק לאותה מולקולה, כלומר אין "אפקט עדר" . גילוי זה סיפק תובנה מעמיקה על השפעתו של כל אחד מההורמונים: כך נמצא שאכן ישנם פרוגסטאטיבים המעודדים שגשוג של תאי סרטן רדומים ברקמת השד, אך אחרים אינם משפיעים על תאים ממריאים ואפילו מדכאים אותם. הפרוגסטאטיב בו השתמשו במחקר בריאות הנשים שצוין קודם לכן (מדרוקסי-פרוגסטרון-אצטאט), שייך לקטגוריה של התכשירים המעודדים התפתחות של תאי סרטן שד רדומים והוא אף מונע חלק מההשפעה המיטיבה של אסטרוגן בהגנה על השד מפני סרטן.

מאז, הפרוגסטאטיב האמור הוצא משימוש קליני בגיל המעבר והוחלף בדור שלם וחדש של תכשירים שכולם נבדקו בכל הנוגע להשפעתם על רקמת השד לפני שאושרו לשימוש. במקביל החלו לפתח גם תכשירים שאינם בדיוק פרוגסטאטיבים, אך פעולתם יעילה בכל הנוגע להגנה על רירית הרחם וללא ההשפעה המזיקה של חלק מהפרוגסטאטיבים על השד.

מגוון התכשירים ההורמונליים הקיימים כיום מאפשרים לרופאי גיל המעבר לבצע התאמה אישית של הטיפול לכל אחת ואחת. עבודות קליניות רחבות היקף שבחנו עשרות אלפי נשים הלוקחות טיפולים הורמונאליים כל החיים, בעיקר מארצות סקנדיביה וצרפת,  מאוששות את הממצאים המעבדתיים ומוכיחות בטיחות יחסית של אותם ההורמונים החדשים בכל הנוגע לשכיחות של סרטני שד. כיום ישנן גם עבודות המראות שלאחר החלמה מסרטן שד ניתן להחזיר לחלק מהנשים טיפולים הורמונאליים שיקלו עליהן מפני תסמיני גיל המעבר, כגון גלי החום הפרעות שינה ועוד.

לסיכום, הידע הנרחב והמעמיק הקיים כיום מאפשר התאמה אישית של טיפול הורמונאלי חלופי לכל אחת ואחת, תוך הימנעות משימוש באותם הורמונים שנקשרו בעבודות מחקריות וקליניות כתורמים להתפתחות מהירה יותר של תאי סרטן קיימים (ולא גורמים להשתנות סרטנית כפי שחששו בעבר). הטיפול המותאם מאפשר נטילה של טיפול הורמונלי חליפי ללא הגבלת זמן. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר איתן פאר, מומחה לפריון מהמייסדים של רפואת גיל המעבר במדינת ישראל. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר איתן פאר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים גינקולוגיה אונקולוגית (סרטן צוואר הרחם/שחלות)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת פאפ בשבוע 24 רינה 30/05/2020 16:36
  • שלום. האם ניתן לבצע בדיקת פאפ בשבוע 24 ? האם כרוך בסיכון ? הסיבה היא כי לפני ההריון תוצאות HPV הראו Low grade (שלילי ל16 ו18) קולפוסקופיה הייתה תקינה ללא ממצא. האם כדאי לעשות עכשו פאפ ? לפני לידה ? או עדיף לעשות אחרי ?

  • + הוסף תגובה
מעקב LSIL ד"ר מריו ביינר 30/05/2020 17:39
  • שלום, לאחר תשובת LSIL בפאפ מקובל לבצע מעקב קולפוסקופיה לאחר 6 ח' ולא רק פאפ. ניתן לבצע את 2 הבדיקות בהריון. ד"ר ביינר

  • + הוסף תגובה
קוניזציה מרינה 24/05/2020 10:44
  • היי דוקטור.לפני 5 חודשים עברתי קוניזציה.התוצאות תקינות.גם לאחר חודש בדיקה אצל רופא תקינה.החלמה טובה.אבל מאז לפני מחזור ישנן הפרשות חומות בערך כשבוע,ורק אז אני מקבלת מחזור.הייתי אצל רופא בדיקה תקינה,עברתי אולטרסאונד אגן הקטן,הכל תקין.לקחתי 28 ימים novofem,אך לא עוזר כלום.מה אפשר לעשות?

  • + הוסף תגובה
הפורום עוסק בגינקולוגיה אונקולוגית. אנא העלי את השאלה בפורום גינקולוגיה כללית. ד"ר מריו ביינר 29/05/2020 00:29
תוצאת הדיקת פיפל יעל 30/03/2020 12:20
  • שלום רב מבקשת להבין משמעות התשובה לבדיקת פיפל בת 52 דימום אחרי שנתיים של הפסקה endocervical microglandular hyperplasia and few endometrial glands תודה מקרב לב

  • + הוסף תגובה
פיפל ד"ר מריו ביינר 03/04/2020 08:54
  • שלום, התשובה הפתולוגית תקינה אולם יש מיעוט של רקמה מרירית הרחם. עלייך לחזור לרופא שלך להמשיך את הבירור, שאני מניח שנעשה בגלל דימום. המשל הבירור יכלול בדיקת אולטרסאונד ואולי גם היסטרוסקופיה אבחנתית. כל טוב, ד"ר ביינר

  • + הוסף תגובה
תוצאות בדיקת פייפל יעל 03/04/2020 17:17
  • תודה רבה על ההתייחסות לשאלתי אבקש לדעת מה ההבדל בין הסטרוסקופיה אבחנתית לבין גרידה אבחנתית וכן האם עושים גרידה כשרירית הרחם היא 2 מ״מ רוב תודות

  • + הוסף תגובה
פיפל ד"ר מריו ביינר 09/04/2020 15:50
  • שלום, ההיסטרוסקופיה מאפשרת הסתכלות ישירה עם מצלמה בחלל הרחם ואף דגימה ממוקדת מאזור חשוד. בגרידה לא רואים את חלל הרחם אלא מגרדים את הדפנות ושולחים את החומר המתקבל לבדיקה. מקובל יותר לבצע היסטרוסקופיה כאשר התשובה הפיפל הייתה לא אבחנתית או לא מספקת.

  • + הוסף תגובה
מיעוט של רקמה מרירית הרחם. יעל 26/05/2020 18:14
  • שלום רב אפשר לקבל הסבר למיעוט של רקמה מאירית הרחם לאחר תוצאת בדיקת פייפל לא הומלץ לבצע גרידה ואני לא מבינה על מה ולמה עלי להכנס להרדמה כללית אבקש הסבר אני ממש אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות ובעיקר מבוהלת

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!