בג״ץ מול רפורמת הקנאביס - קיצור תולדות המאבק המשפטי

הקנאביס הרפואי חוקי בישראל מ-2008, אך הוא ממשיך להעסיק את מערכות הבריאות והמשפט. הרפורמה שיצאה ב-2016 טרפה את הקלפים והעלתה טענות ושאלות חדשות מטעם בג"ץ. מה קורה בתהליכים המשפטיים להסדרת הקנאביס הרפואי? הכתבה שעושה סדר
כתבה פרסומית כתבת חסות


מדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שאישרה את השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים בשנת 2008. אולם מעמדו הייחודי של הקנאביס, שאינו תרופה ואינו מיוצר בפס מפעל מסודר עם איכות קבועה, דרש ממערכת הבריאות ליצור מערכת נהלים חדשה לחלוטין עבורו, מערכת שבג"ץ טוען שלא נבנתה בצורה שעונה על כל הצרכים המשפטיים.



רופא מציג קופסה של קנאביס רפואי ומרשם
Africa Studio | Shutterstock

האסדרה הישנה: הנהלים שלפני הרפורמה

שוק הקנאביס הרפואי התחיל לגדול בקצב הולך וגובר בעשור האחרון. כיום שמונה מגדלות שונות פועלות בשוק ומספקות זני קנאביס לכ-50,000 מטופלים ברחבי הארץ שקבלו רישיון. המשתמשים הותיקים קבלו רישיון לפי תנאי האסדרה הישנה – אותו רישיון שמפרט את מינון הקנאביס הרפואי לו הם זכאים לפי גרמים ומאיזה ספק קנאביס מורשה הם רשאים לרכוש אותו.

החברות אשר פעלו לפי האסדרה הישנה מכרו את תוצרת הקנאביס שגידלו ישירות למטופלים – בלי מתווכים ובמחיר קבוע ללא תלות בכמות הקנאביס הנרכשת. הדבר אפשר את מכירת הקנאביס הרפואי במחיר מוזל יחסית, במיוחד עבור מטופלים שצורכים כמויות גבוהות של 30 גרם ומעלה .

אז למה משרד הבריאות שינה את המצב הישן? בין היתר כיוון שבשיטת המכירה הישירה כמעט בלתי אפשרי לפקח על תהליך הייצור, העיבוד ואספקת החומר, מה שעלול להוביל למכירת חומר לא איכותי ואף מסוכן.


קראו עוד: קנאביס מסביב לעולם: המדינות המובילות בקנאביס רפואי



דרישות האיכות הביאו להשמדת טונות וזינוק במחירים

היחידה לקנאביס רפואי (היק״ר) התחילה לגלגל את רפורמת הקנאביס הרפואי עוד מאמצע 2016. הרפורמה דורשת מהמגדלות, בין היתר, לגדל את הקנאביס לפי תנאי איכות של גידול, ייצור, הפצה ואבטחת המוצר העומדים בתקן משרד הבריאות (IMC-GAP, GMP, GDP ו-GSP). 

בנוסף הרפורמה מבטלת את היכולת של המטופלים לרכוש עצמאית את הקנאביס ישירות מהמגדלת, אלא דרך בתי המרקחת, ובכך היא מכניסה גורם מתווך נוסף למערכת הזו. 

את הקנאביס תמחר משרד הבריאות ב-180 שקל ל-10 גר׳, כלומר כעת המטופלים ישלמו לפי המינון הנצרך. המשמעות היא שהמחיר עבור מטופלים שמקבלים מינון גבוה מ-30 גר׳ (כשני שליש מכלל המטופלים) זינק.

המגדלות טוענות שהן לא מצליחות לעמוד בתקנים המחמירים ושכתוצאה מכך כ-40% מהחומר שהן מייצרות מושמד. ביחד עם התשלום הנוסף שגובים בתי המרקחת שהתווספו לשרשרת, החלו עלייה ניכרת במחירי הקנאביס ומחסור באספקתו, שהותירו את המטופלים ללא טיפול רפואי אליו הורגלו.

המטופלים הוותיקים ערערו לבג״ץ

שלושה חודשים לאחר כניסתה לתוקף של הרפורמה הגישה עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי עתירה לבג״ץ נגד יישומה. עיקר הטענות שלהם היו שהרפורמה פוגעת באספקת המוצרים למטופלים ומכריחה אותם להשתמש בזנים שלא מתאימים להם, או מותירה אותם בלי טיפול בכלל, וזאת לצד הפגיעה הכלכלית הקשה שכרוכה בעליית המחירים .

בג״ץ תקף את התנהלות משרד הבריאות בטענה שלא תכנן בקפידה את תהליך המעבר מהאסדרה הישנה לרכישת הקנאביס בבתי המרקחת וכתוצאה מכך הוביל למחסור חמור שפגע במטופלים: ההעברה המהירה של המטופלים לאסדרה החדשה יצרה פקק לחץ שהמגדלות פשוט לא עמדו בו . 

בעקבות כך הוציא בג״ץ צו ביניים שמורה למשרד הבריאות להאריך אוטומטית את רישיונם של המטופלים באסדרה הישנה עד סוף מרץ 2020, במקום שיפקע תוקפם בסוף 2019 . אולם למגדלות כבר אסור לייצר קנאביס רפואי לפי האסדרה הישנה והן מחויבות למכור 30% מהסחורה שלהן דרך בתי המרקחת, כך שמצוקת האספקה נותרה עומדת בעינה, למרות החלטת בג"ץ .


למרות הארכת האסדרה הישנה, המגדלות לא מספקות

בשל הבירוקרטיה והתקנים שהתווספו למגדלות במסגרת הרפורמה, הן לא מצליחות לעמוד בדואליות המחייבת אותן כעת – מחד משרד הבריאות דורש מהן לעמוד בתקני הרפורמה, מאידך בג״ץ אפשר למטופלים להמשיך ולצרוך קנאביס בהתאם לאסדרה הישנה.

על כן עתרה עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי שוב לבג״ץ, הפעם כנגד החברות המגדלות של הקנאביס הרפואי. בעתירה דרשו שבג״ץ יאפשר להמשך לייצר ולספק קנאביס רפואי שלא תחת התקינה הישראלית החדשה, כל עוד האסדרה הישנה בתוקף, כלומר עד מרץ 2020. הצפי הוא שצעד כזה יעכב את כניסת הרפורמה לתוקף עד הרבעון השלישי של שנת 2020. 

בכל מה שקשור למחירים - בג״ץ ממליץ על פיקוח של מחיר מקסימלי לקנאביס רפואי, אך במשרד האוצר טוענים נגד מהלך כזה וחוששים שהוא יימנע את כניסתם של שחקנים חדשים בשוק גידול ואספקת הקנאביס הרפואי – מה שיוביל באופן פרדוקסלי להעלאה נוספת של המחירים ולהיעדר מוצרים, בדומה למה שהתרחש בשוק מוצרי החלב .

צד נוסף בפיקוח המחירים הוא הסתדרות הרוקחים, שטוענים כי הגבלת המחירים הזמנית שביקש משרד הבריאות מורידה משמעותית את הרווח של בית המרקחת לעמלה של 6.7% בלבד. לדבריהם הפשרה הזמנית של משרד הבריאות כלפי המטופלים באה על גב הרוקחים, להם תפקיד עתידי חשוב בהתאמת הטיפול ובהדרכת המטופלים .

מה יקרה לרפורמה בשנת 2020?

אין ספק שיש צורך באכיפה מסודרת ובפיקוח איכותי על הקנאביס הרפואי מתוקף הרגישות שעומדת מאחורי כל טיפול רפואי שמסופק לחולים. משרד הבריאות עומד בפני אתגר משמעותי השנה: שילוב הרפורמה לכלל קהל המטופלים תוך הימנעות מפגיעה משמעותית בשוק המגדלות, בהסתדרות הרוקחים וכמובן בכיסם ובבריאותם של המטופלים. בהעדר פתרון מהיר באופק, סביר להניח שבג"ץ ומערכת המשפט ככלל ימשיכו לשחק תפקיד חשוב בעיצוב שוק הקנאביס הרפואי.



פורומים סרטן הלבלב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
igg4 בל 23/09/2020 13:10
  • שלום ושנה טובה. לפני כשנתיים עברתי ניתוח וויפל בעקבות גידול גדול שהיה בראש לבלב. הגידול התגלה כ - igg4 ולא סרטני. מאז אני סובלת מכאבים עזים ועייפות תמידית. דלקות עיניים והפרשות מהעיניים ללא הפסקה. לאחרונה איבחנו פיברו ורב ההתיחסות למצבי מתמקדת בפיברומלרגיה אני בעיקר מקבלת משככי כאבים. האם יש טיפול ל igg4 למעט סטרואידים שלקחתי והופסקו מאז ההתמקדות בפיברו. התסמינים הם גם וגם. בנוסף אני מקבלת התקפות כאב באיזור ראש הלבלב למרות שלא נמצא שם שום ממצא. אשמח לעזרתך ביעוץ האם כך אמשיך לחיות? או שיש טיפול שיכול לסייע? אני נשלחת מרופא לרופא וכל רופא סותר את הקודם ומחליף תרופות

  • + הוסף תגובה
חוסר יכולת לאכול אתי 08/09/2020 10:21
  • שלום רב, אימי אובחנה עם סרטן לבלב מתקדם מקומי בגוף-זנב הלבלב עוטף כלי דם ראשיים ועורק צליאק. אין עדות לגרורות. מתלוננת על חוסר תיאבון ועל כך שפעמים רבות האוכל לא יורד בגרון. כאילו תקוע כמו סתימה בכיור... מדוע זה קורה? האם קיים איזשהו פתרון למצב הזה?

  • + הוסף תגובה
ערך בבדיקת דם לאחר טיפול פולני 01/09/2020 20:30
  • אני חולה באדנו -קרצינומה גרורתית, שמקורה בקיבה. עם גרורות בעצמות. בבדיקת דם לפני טיפול, ערך הפוספאט בדם היה: 114. בבדיקת דם שעשיתי שבועיים לאחר מכן, לאחר טיפול כימותרפי (פולפקס+זומרה) ערך הפוספאט 556. רציתי לדעת מה משמעותו?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!