הטיפולים הכי עדכניים לאטופיק דרמטיטיס

השנה נכנס לסל הבריאות טיפול ביולוגי באמצעות זריקות תת עוריות לאטופיק דרמטיטיס. מתי כדאי להיעזר בטיפול זה ואלו טיפולים נוספים קיימים? ד"ר רמית מעוז סגל, מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית, מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות


אטופיק דרמטיטיס, ובשמה הישראלי "אסתמה של העור", היא מחלת עור כרונית אשר פוגעת בתפקוד תקין של העור בכמה מישורים. בחולים הלוקים במחלה יש יכולת מופחתת של העור להפריש לחות שחיונית לתפקודו, ולכן הם סובלים מיובש ניכר ואיבוד לחות מוגבר מהעור לסביבה.  היובש הניכר הזה תורם מאד להתפתחותו של גרד כרוני . 

במילים פשוטות, ה"דבק" שאמור לגרום לתאי העור להיות צמודים זה לזה ולהגן בפני פלישת מזהמים לא רצויים אינו קיים או אינו מתפקד בצורה תקינה. בצורה כזו יכולת ההגנה של העור נפגעת ואלרגנים סביבתיים כגון קרדיות אבק הבית, או חומרים שבאים במגע עם העור למעשה חודרים לתוכו וגורמים, בין השאר, לדלקת כרונית.

בנוסף לאיבוד הלחות המוגבר מהעור והפגיעה בשלמות העור, מחקרים מדעיים מוכיחים כי אסתמה של העור מלווה גם בפגיעה בתפקוד של מערכת החיסון, כלומר תאים וחלבונים שונים שהם חלק מהעור ואחראים על הגנה מפני פולשים חיצוניים הם בעלי תפקוד לקוי . בנוסף לכך, כתוצאה התהליך הדלקתי וכחלק ממנו יש הפרשה מוגברת של אינטרלויקינים שונים (INTERLEUKINS) שהם "חיילים" של מערכת החיסון שמורכבים ממבנים חלבוניים, שגם הם תורמים לגרד המוגבר ולהגברת מצב הדלקת הכרונית. 

כל המנגנונים הללו יחדיו בסופו של דבר מביאים למצב בו העור יבש, מגרד, מעקצץ, נוטה לזיהומים משניים וגורם לסבל יומיומי ניכר לחולה. 


אדם מצביע על פריחה אקזמטית על ידו הנובעת מאטופיק דרמטיטיס
 TY Lim | Shutterstock

מה גורם להתפתחות המחלה?

כמו כל המחלות השייכות לקבוצת המחלות האטופיות כגון נזלת אלרגית ואסתמה, גם באסתמה של העור מדובר במנגנון משולב של סביבה וגנטיקה. עד כה התגלו מספר מוטציות שאחראיות להתפתחות של אסתמה של העור. אבל חשוב לציין כי ברוב החולים לא נמצא רקע גנטי (או שטרם הצלחנו לזהות אותו).


 לרוב חולי האסתמה של העור יש בני משפחה נוספים שחולים במחלות אוטופיות כגון אסתמה , נזלת אלרגית ואלרגיה למזון. גם בקרב החולים עצמם יש נטייה מוגברת לתחלואה אטופית נלווית. 

כמו בשאר המחלות האטופיות-אלרגיות, גם פה יש תפקיד לא מבוטל לחשיפה סביבתית בגרימת המחלה. אסתמה של העור היא מחלת ילדות באופן כללי שלרוב מאובחנת בשנה הראשונה או השנייה לחיים, אבל קיימת וריאציה של המחלה אשר מתפתחת בגיל המבוגר- (Adult atopic dermatitis). 

כיצד מתבטאת המחלה?

המחלה מתבטאת בפריחה בעור (תפרחת אקזמטית). הפיזור של התפרחת משתנה בגילאים השונים- בתינוקות קטנים מאוד עד גיל שנה האקזמה אופיינית יותר לאזור הפנים, בפעוטות זה יכול להיות בפיזור בכפלי הגוף – בכפלי הידיים, בברכיים וכו'. במבוגרים הפיזור הוא גדול יותר והאקזמה מתבטאת בבית החזה, בבטן, בגב ועוד. 


המחלה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות – החל ממחלה קלה מאוד שמתבטאת ביובש ובנטייה לגרד של העור ועד מחלה קשה ומפושטת , זו עלולה להביא לנזקים בלתי הפיכים לעור, עור מחוספס ויבש, תחושת גרד בלתי פוסק, לעתים גם עם פיגמנטציה מוגברת ולנטייה לזיהומי עור. 


תינוק סובל מאטופיק דרמטיטיס המתבטאת בפריחה אקזמטית בעור הפנים
Skylines | Shutterstock


איך מאבחנים?

האבחון הוא לרוב קליני, כלומר באמצעות מראה עור טיפוסי. האבחנה יכולה להתבצע בקלות על-ידי כל רופא מומחה לאלרגיה או רופא עור שבקיאים בטיפול בחולי אטופיק דרמטיטיס. בכל זאת בחלק מהמקרים בהם התפרחת אינה טיפוסית או כאשר יש אבחנה מבדלת נהוג לבצע ביופסיה של העור לצורך אימות האבחנה. 


קראו עוד: האביב הגיע, ואיתו גם האלרגיה 

מה לגבי מחלות אטופיות נלוות לאטופיק דרמטיטיס? 

בכל חולה עם אטופיק דרמטיטיס חשוב לבדוק האם יש תסמינים או סימנים שמחשידים למחלות אטופיות נלוות כגון נזלת אלרגית, אסתמה ואלרגיה למזון. לכן רופא האלרגיה  ישאל לרוב את המטופל שאלות מנחות, מתוך מטרה לטפל בתחלואה האטופית כולה כדי להשיג שליטה מרבית בתסמינים. בחלק מהמקרים יבוצעו גם תבחיני עור מסוג skin prick tests לחומרים נשאפים או למזון , בהתאם לסיפור האישי של כל מטופל. למשל, חולה עם אטופיק דרמטיטיס שיש לו גם נזלת כרונית חשודה לאלרגית  יתבקש בחלק מהמקרים להשלים גם תבחני עור לנשאפים. 


מחקרים בעבר מצאו שקרדיות אבק הבית למשל ,המהוות גורם משמעותי בגרימת נזלת אלרגית , תורמות לתגובה האלרגית לא רק של הריריות אלא גם לדלקת הכרונית של העור . לגבי אלרגיה למזון – גם פה כל מקרה ייבדק לגופו. בעבר הרחוק ילדים עם אסתמה של העור התבקשו לרוב להפחית צריכת מזונות אלרגניים כולל חלב או ביצים, אבל כיום, נהוג דווקא להמשיך חשיפה כמובן לאחר אבחון מדויק, וזאת על מנת למנוע התפתחות של אלרגיה למזון שהיא מחלה מסכמת חיים באמצעות יצירת סבילות חיסונית.
חשוב להדגיש כי כל ההחלטות יבוצעו על-ידי רופא האלרגיה לאחר אבחון מדויק כולל תבחיני עור. לכן יש לדעת כי בכל מקרה בו עולה חשד לאלרגיה למזון יש להפסיק חשיפה ולהגיע בהקדם למומחה לאלרגיה לצורך קבלת הנחיות לטיפול בעור ועל המשך חשיפה לאלרגן במזון או הימנעות ממנו. 

מהן דרכי הטיפול?

הטיפול הראשוני והבסיסי מתבצע בתכשירים למריחה על העור (טיפול טופיקלי) שנועדו כדי לספק לו לחות מוגברת. בנוסף, ההמלצה היא להשתמש בסבונים עדינים יותר ומבוססי שמנים, שלא גורמים לעור לאבד לחות נוספת במהלך הרחצה. רוב המקרים הקלים של אסתמה של העור לא יזדקקו לטיפול נוסף פרט לתכשירי לחות. 


בחולים הסובלים ממחלה בינונית כבר יש צורך בשימוש במשחות פעילות כגון אלידל או פרוטופיק , שמבוססות על חומרים כימיים אשר מדכאים את פעילות תאי ה-T בעור ובכך תורמות להפחתת המצב הדלקתי בעור.  תדירות השימוש בהם משתנה ממטופל למטופל. בהתלקחויות קשות, בהן יש מרכיב של זיהום משני, יש צורך בקרמים אנטיביוטיים או אף בקורס של טיפול אנטיביוטי פומי . בחלק מהמקרים נהוג גם להשתמש במשחות סטרואדליות. בשל תופעות לוואי, השימוש בסטרואידים הוא על שטח גוף קטן ככל שניתן ולתקופות קצרות (ימים בודדים). במקרים קשים מאד הרופא יכול להחליט גם על מתן סטרואידים סיסטמיים (בכדורים או בזריקות) לפרק זמן קצר. 

לצורך הקלה על הגרד ניתן להשתמש באנטי-היסטמיניים שמקלים מאד על הגרד.  נהוג להשתמש באנטי-היסטמיניים מדור שני שהם בעלי אפקט סדטיבי (גורמים לישנוניות) מופחת למרות שבחלק מהמקרים הרופא יבחר אחרת בכפוף לכל מקרה. 

כאשר מדובר במחלה קשה עמידה לטיפול טופיקלי (מקומי) ופוגעת באיכות החיים בצורה ניכרת, יש צורך לשקול טיפול סיסטמי באמצעות תכשיר אימונוסופרסיבי (IMMUNE SUPREESIVE) כגון ציקלוספורין או מטוטרקסאט או אחרים. לתכשירים האימונוסופרסיביים הללו תפקיד בדיכוי של תאי ה-T לימפוציטים שלהם תפקיד מרכזי בגרימת הדלקת הכרונית. חשוב לציין שהתרופות הללו מחייבות ניטור של תפקודי כבד וכליה, כמו גם תשומת לב לתופעות הלוואי, ועל כן חשוב שיינתנו על ידי רופא/ה בעל ניסיון בתכשירים מסוג זה. 

בעידן החדש ישנן תרופות ביולוגיות שמהונדסות על מנת לאתר ולזהות (מלשון TARGETING) אלמנטים של מערכת החיסון הקשורים למחלות שמתווכות על ידיה. 

השנה נכנסה לסל התרופות בישראל תרופה בשם דופילומאב (DUPILUMAB), המספקת פתרון יעיל גם עבור חולי אטופיק דרמטיטיס. התרופה מורכבת מנוגדן כנגד הרצפטור שאליו נקשרים שני אינטרלוקינים בשם IL4 ו-IL13 . באמצעות הקישור לרצפטור , התרופה מנטרלת את פעילותם של שני חלבונים אלו שדרושים לתגובה חיסונית מסוג 2 המערבת  את תאי TH2 ולכן תרופה זו בעלת תפקיד מרכזי במנגנון התפתחות מגוון מחלות אטופיות ולא רק אטופיק דרמטיטיס , והיא נמצאה יעילה גם בטיפול באסתמה קשה, אלרגית ודלקתית (המתווכת על-ידי תאים אאזינופילים ופוליפים נזליים חוזרים (CRSWMP) . הטיפול בדופילומאב נמצא יעיל גם בילדים וגם במבוגרים. משיקולים כספיים,  בישראל התרופה מאושרת לשימוש לטיפול באטופיק דרמטיטיס לאחר כישלון של טיפול אימונוסופרסיבי.       



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר רמית מעוז-סגל השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אורטיקריה (סרפדת)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת אלרגיה לירון 04/07/2020 11:43
  • יש לנו בדיקת אלרגיה ביום שלישי. הפבקהו עם התרופה של האנטיהסטמין לפני כמה ימים והאורטיקריה מופיעה...איך אפשר להקל חיצונית על הגרודים לפני הבדיקה?

  • + הוסף תגובה
טסטים ד"ר רמית מעוז-סגל 04/07/2020 14:57
  • ב99%מהמקרים אין צורך בטסטים באורטיקריה כרונית

  • + הוסף תגובה
הקלה לירון 04/07/2020 16:14
  • הנחו אותנו להפסע עם התרופה. ביום שלישי אנחנו אצל רופאת אלרגיה. יש משהו שיקל על הגיורד בנתיים? ילדה בת חמש

  • + הוסף תגובה
טסטים ד"ר רמית מעוז-סגל 04/07/2020 17:18
  • כדאי להתייעץ עם המרפאה שאתן מגיעות אליה. ייתכן מאד שהיא לא צריכה להפסיק טיפול. משחות לא עוזרות בדכ באורטיקריה

  • + הוסף תגובה
Urticaria אירנה 01/07/2020 21:00
  • סובלת מ אורטיקריה כרונית כמה שנים, לא ישנה יש פריחה בכל הגוף בלילה .כדורים ותרופות לא עוזרים. השתמשתי בהרבה תרופות .סטרואידים עוזרים רק לתקופה קצרה והכל חוזר בגדול. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה
טיפול באורטיקריה ד"ר רמית מעוז-סגל 03/07/2020 08:13
  • לגשת למומחה לאלרגיה להתאמץ טיפול עבורך. ייתכן ואת זקוקה לטיפול ביולוגי

  • + הוסף תגובה
אורטיקריה חזרה דן 25/06/2020 11:49
  • שלום, אני בן 22, במהלך השירות הצבאי התחילה לי אורטיקריה ואנגיודמה קשה. ההתקף הראשון נמשך בערך כחודשיים לאחר מכן הייתה הפוגה ואז כעבור חצי שנה קיבלתי עוד התקף באותה חומרה, במשך זמן ארוך מאוד הייתי מטופל בסטרואידים ועברתי חוויה לא נעימה כתוצאה מתופעות לוואי ונגרמו לי נזקים בלתי הפיכים , במסגרת הצבא הציעו לי לקבל זולאייר אך סירבתי, לאחר השירות הייתה מופיעה לי אורטיקריה רק בחורף וגם זה רק באזורים חשופים( ידיים, רגליים) בגלל הקור וברגע שהחשיפה לקור הייתה נפסקת גם האורטיקריה. לאחר כמעט שנתיים ללא התקפים הייתי בטוח שהחלמתי עד שלפני כשבוע לערך החלו להופיע שוב התקפים שרק החמירו, אחרי ביקור אצל אלרגולוג בוצעו טסטים ללא ממצאים והוצע לי לקחת montelukast ,zyllergy ו famotidine השאלה שלי היא האם באמת נחוץ לקחת את הטיפול הזה? כי מנסיון ההתקפים עברו מעצמם. האם אפשר להחלים לגמרי מהמחלה? יכול להיות שיש משהו שהרופאים מפספסים ויש גורם נסתר לבעיה? מכיוון שהיא באה והולכת. תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
האם יש צורך בטיפול ד"ר רמית מעוז-סגל 25/06/2020 15:43
  • בעקרון, מדובר במחלה אימונולוגית ולא אלרגיה. הטיפול ״עוזר״ לגוף להגיע להפוגה ספונטאנית. ולכן יש משמעות לנטילת הטיפול. אך כמוהן יש לשקול כל מקרה לגופו

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!