דלג לתוכן

אומפרדקס או נקסיום: איזה טיפול מתאים לכם?

אנשים הסובלים מריפלוקס נוטים להשתמש בתרופות המקלות על צרבות, כאשר שתיים מהנפוצות כיום הן אומפרדקס ונקסיום. מה ההבדל בין שתי תרופות אלו ואיך תדעו איזו מתאימה לכם יותר? הפרטים בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 22/07/2020
3 דקות קריאה


צרבת היא תסמין עימו מתמודדים פעמים רבות אנשים הסובלים ממחלת הריפלוקס (GRED). בחירת התרופה המתאימה והנכונה ביותר, לעיתים עלולה אף היא להיות מאתגרת. שתי התרופות מסוג מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) הנפוצות ביותר כיום הן אומפראזול, המוכר יותר בשם המסחרי אומפרדקס, ואזומפראזול, המוכר יותר בשם המסחרי נקסיום


אישה צעירה מחזיקה את הגרון כי סובלת מצרבת שעשויה להיות מטופלת ביעילות באמצעות אומפרדקס או נקסיום
CHAIYARAT | Shutterstock


ההבדלים בין התרופות - אומפרדקס לעומת נקסיום

אומפראזול (אומפרדקס) ואזומפראזול (נקסיום)  (1), (2) הן, כאמור, תרופות דומות המגיעות מאותה משפחה והן למעשה עשויות מאותם אבני בניין. עם זאת, קיימים עדיין שינויים קטנים בהרכבים הכימיים שלהם, ולמרות שאלו שינויים מינוריים, הם יכולים להשפיע על הצורה שבה התרופה משפיעה על הגוף.

כך למשל, המולקולות שנמצאות באזומפראזול (נקסיום) עוברות תהליך עיבוד איטי יותר בגוף מאשר אומפראזול (אומפרדקס). המשמעות היא שרמות התרופה בדם גבוהות יותר ואזומפראזול (נקסיום) עלול להפחית את ייצור החומציות למשך זמן רב יותר.

בנוסף, ייתכן כי אזומפראזול (נקסיום) עשוי לעבוד באופן איטי יותר בשיפור התסמינים בהשוואה לאומפראזול (אומפרדקס). הוא גם מתפרק באופן שונה על-ידי הכבד, ולכן עשוי להוביל לפחות אינטראקציות עם תרופות אחרות בהשוואה לאומפראזול (אומפרדקס).

יעילות הטיפול

ישנם מחקרים שמראים כי ההבדלים בין שתי התרופות עשויים להיות דווקא ביתרונות במצבים מסוימים.

כך למשל מחקר (3)  משנת 2002 הראה כי אזומפראזול (נקסיום) סיפק שליטה טובה יותר במחלת GERD מאשר אומפראזול (אומפרדקס). ממחקר (4)  מאוחר יותר, שפורסם בשנת 2009, עולה כי אזומפראזול (נקסיום) גורם להקלה מהירה יותר בשבוע הראשון לשימוש, לעומת אומפראזול (אומפרדקס). לאחר שבוע ההקלה בתסמינים הייתה דומה בשתי התרופות.

עם זאת, מסקירה (5) מקיפה שפורסמה בשנת 2007 בכתב העת American Family Physician רופאים ערערו על מחקרים שנעשו על PPI ולקחו נתונים מוטלים בספק כמו כמות החומרים הפעילים שניתנו למשתתפים במחקרים, היקף המחקרים (כמות המשתתפים), השיטות הקליניות שמדדו את יעילות התרופות ועוד. בסקירה זו הרופאים ניתחו 41 מחקרים בנושא יעילותם של PPI והגיעו למסקנה כי ישנם הבדלים מינוריים בלבד בין שתי התרופות.

לכן, למרות שחלק מהמידע מראה שאזומפראזול (נקסיום) יעיל יותר בהקלה על תסמינים, מומחים טוענים שאין כמעט הבדל ביעילות של אזומפראזול (נקסיום) לעומת אומפראזול (אומפרדקס).

השפעות לטווח רחוק

מרבית האנשים אינם סובלים מתופעות לוואי של התרופות, אך לעיתים רחוקות ייתכנו שלשול, בחילות, הקאה וכאבי ראש. תופעות אלו, אם הן מופיעות, נפוצות יותר באזומפראזול (נקסיום), לעומת אומפראזול (אומפרדקס). אך מה ההשלכות של התרופות הללו בטווח הארוך? 

מחקר (6) משנת 2016 מצא כי קיים סיכון אפשרי בין נטילת תרופות PPI לדמנציה, אך מחקר  מקיף יותר משנת 2017, שבחן מסקנה זו, קבע כי לא נמצא סיכון לדמנציה כתוצאה מצריכת תרופות אלו.

ההמלצה היא בדרך-כלל לצרוך תרופות אלו במשך 4-8 שבועות ברצף, למעט מקרים בהם נקבע אחרת על-ידי הרופא/ה. אנשים רבים עלולים לחוות ייצור מוגבר של חומצות כאשר הם מפסיקים לצרוך תרופות PPI, אך הגורם לכך אינו ידוע בשלב זה. ההמלצה היא להפחית באופן הדרגתי את התרופה לפני הפסקת השימוש בה. לצורך כך, יש להתייעץ עם רופא/ה. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


מקורות 

(1) Nexium — esomeprazole magnesium capsule, delayed release; Nexium — esomeprazole magnesium granule, delayed release. (2018). https://dailymed.nlm.nih.gov/dailymed/drugInfo.cfm?setid=f4853677-1622-4037-688b-fdf533a11d96.

(2) Omeprazole — omeprazole capsule, delayed release. (2018). https://dailymed.nlm.nih.gov/dailymed/lookup.cfm?setid=5a09ce48-7139-4fc7-9b6e-439459c8e866.

(3) Digestive Diseases and Sciences volume 47, pages954–958(2002). DOIhttps://doi.org/10.1023/A:1015009300955.

(4) World J Gastroenterol. Feb 28, 2009; 15(8): 990-995 Published online Feb 28, 2009. doi: 10.3748/wjg.15.990.

(5) Am Fam Physician. 2007 Nov 1;76(9):1282. https://www.aafp.org/afp/2007/1101/p1282.html.

(6) JAMA Neurol. 2016;73(4):410-416. doi:10.1001/jamaneurol.2015.4791.

(7) BMJ 2017; 357 doi: https://doi.org/10.1136/bmj.j3063 (Published 26 June 2017).


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר משה נדלר
ד"ר משה נדלר גסטרואנטרולוגיה
ד"ר רוני רוזן
ד"ר רוני רוזן גסטרואנטרולוגיה
ד"ר ריטה ברון
ד"ר ריטה ברון גסטרואנטרולוגיה
מנהלת שירות נוירוגסטרואנטרולוגיה במכון הגסטרואנטרולוגי בקריה רפואית רמב''ם
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום גסטרו

בניהולו של פרופ' דן קרטר
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו